מגזין סרטים (עמוד 248)

"איש מבוקש מאוד" – ביקורת

"איש מבוקש מאד". פיליפ סימור הופמן, ווילם דפו.

"איש מבוקש מאוד" מגולל את סיפורו של מהגר צ'צ'ני מוסלמי המגיע להמבורג באופן לא חוקי ונקלע למרכזה של פרשה בינלאומית שעיסוקה מלחמה בטרור. המותחן המשובח פורש באופן מדוד וחכם את האופן בו רשת רציונלית וקרה נפרשת סביב המהגר ואת המידה בה נוכחותו מציתה פחדים ואינטריגות פוליטיות ואמוציונליות. "איש מבוקש מאוד", חף כמעט מאקשן פיסי, הוא סרט של מרוץ חכם למרחקים ארוכים, מלא מתח ועניין. הרלוונטיות העצובה שלו למצב האקטואלי כיום רק הופכת אותו לחשוב ומיוחד עוד יותר.

סביב "איש מבוקש מאוד" ישנן הרבה ציפיות, לא רק מאחר וזהו ספר נוסף המבוסס על ספר של הסופר ג'ון לה קארה, סופר מוערך ומצליח שרבים מספריו עובדו לקולנוע בהצלחה ("החפרפרת", "הגנן המסור" ו"החייט מפנמה", הם רק חלק מהדוגמאות), אלא בעיקר כי זהו אחד הסרטים האחרונים של השחקן הנהדר שנפטר השנה- פיליפ סימור הופמן.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הוכרזו המועמדים לפרסי אופיר: "מיתה טובה" עם 14 מועמדויות, "גט" ו"אפס ביחסי אנוש" עם 12

"מיתה טובה". עליזה רוזן, לבנה פינקלשטיין, זאב רווח, אילן דר.

הוכרזו המועמדים לפרסי אופיר 2014 (ה-25 במספר) של האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלויזיה, ומובילים במספרים: "מיתה טובה" של שרון מימון וטל גרניט עם 14 מועמדויות, "גט – המשפט של ויויאן אמסלם" של האחים רונית ושלומי אלקבץ ו"אפס ביחסי אנוש" של טליה לביא עם 12 מועמדויות כל אחד ואחריהם "יונה" ו"את לי לילה" עם 9. יהודה ברקן יקבל בטקס שיתקיים ב-21 בספטמבר במשכן לאמנויות הבמה באשדוד, פרס מפעל חיים. איש הצלילים אלי ירקוני יקבל פרס הישגים מקצועיים.
המועמד המוביל לזכייה מסתמן כ"גט". סרטם הקודם של האלקבצים, "שבעה", היה מועמד ל-13 פרסים וזכה ב-2 (שחקנית משנה- אוולין הגואל וצילום). רונית אלקבץ זכתה בפרס אופיר שלוש פעמים כשחקנית ומועמדת השנה עם אחיה שלומי על בימוי ותסריט. שני קליין ונלי תגר, המועמדות כשחקניות משנה על תפקידן ב"אפס ביחסי אנוש", תתמודדנה מול חברתן לסרט, דאנה איבגי, שמועמדת על תפקידה ב"את לי לילה" ומועמדת גם כשחקנית ראשית על "אפס ביחסי אנוש".
במאי חמשת הסרטים המועמדים לסרט הטוב ביותר מועמדים גם לבימוי, כשרק התסריט של "יונה" לא מועמד. "האם זה אתה?", הסרט הזוכה במסלול הפרינג', הוא המועמד השישי בקטגוריה, והוא לא מועמד בשום קטגוריה נוספת. אף סרט במסלול הפרינג' לא מועמד לפרס כלשהו. סרטים שמפתיע שהתעלמו מהם לחלוטין, ואפילו לא זכו למועמדות אחת למשחק או לתלבושות או כל דבר שהוא: "הרחק מהיעדרו", "אנשים כתומים" ו"טוביאנסקי". הקומדיה "אפס ביחסי אנוש" זכתה במספר רב של מועמדויות, כצפוי, אך לעומתה הקומדיות "שושנה חלוץ מרכזי" ו"זינוק בעלייה" (עם שלמה בראבא ואיתי טיראן) לא מועמדות בשום קטגוריה.

רשימת המועמדים המלאה לפרסי אופיר 2014:

הסרט הטוב ביותר
1. "גט – המשפט של ויויאן אמסלם"
2. "יונה"
3. "את לי לילה"
4. "מיתה טובה"
5. "אפס ביחסי אנוש"
6. "האם זה אתה?" [הזוכה במסלול סרטי הפרינג']

בימוי
1. רונית ושלומי אלקבץ, "גט"
2. ניר ברגמן, "יונה"
3. אסף קורמן, "את לי לילה"
4. שרון מימון וטל גרניט, "מיתה טובה"
5. טליה לביא, "אפס ביחסי אנוש"

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

השחקן רובין וויליאמס מת

רובין וויליאמס מתוך "האיש הכי כועס בברוקלין".

השחקן זוכה האוסקר רובין וויליאמס נמצא הלילה (בין שני לשלישי) מת בביתו בקליפורניה, ככל הנראה כתוצאה מהתאבדות בחנק, והוא בן 63. השחקן הקומי ודרמתי זכה כאמור בפרס האוסקר לשחקן המשנה ב"סיפורו של וויל האנטינג", ובין היתר קטף פרס גלובוס הזהב למפעל חיים.

וויליאמס נולד בשנת 1951 בשיקאגו, וגדל בדטרויט. הוא התפרסם בתפקיד הראשי בסדרה "מורק ומינדי", ובהמשך עבר לקולנוע וכיכב בסרטים כגון "העולם לפי גארפ", "בוקר טוב ויאטנם", "פישר קינג", "כלוב הציפורים" ו"גברת דאוטפייר". הוא גם תרם את קולו בסרטים "אלאדין" ו"אינטליגנציה מלאכותית". רק לאחרונה הצטלם לסרט "לילה מוטרף במוזיאון 3" שעתיד לעלות בקרוב, והופיע על המסך הגדול ב"האיש הכי כועס בברוקלין" שמבוסס על סרטו של אסי דיין.

וויליאמס נאבק שנים ארוכות בהתמכרות לסמים ולאלכוהול, ולא מזמן התאשפז במכון גמילה. הוא הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים.

סרט הנוער הישראלי "גאליס: המסע לאסטרה" פתח עם כ-50 אלף כרטיסים

"גאליס: המסע לאסטרה".

סרט הנוער הישראלי "גאליס: המסע לאסטרה" על פי סדרת הטלויזיה המצליחה, פתח בבתי הקולנוע בארץ עם כ-50 אלף כרטיסים בסוף השבוע הראשון שלו באקרנים. זוהי הפתיחה החזקה ביותר לסרט ישראלי מאז מכרה הקומדיה "זוהי סדום" (2010) למעלה מ-100 אלף כרטיסים בסוף שבוע הבכורה שלה.

עלילת הסרט מביאה מביאה את יונתן (תובל שפיר) אל אסטרה – עולם פוסט אפוקליפטי הנשלט בידי שליט אכזר. בעולם הקשוח וחסר הרחמים, 'המיועד' נאלץ להוכיח מי הוא ומה יכולותיו בכדי לשרוד. יונתן יוצא בראש קבוצת מורדים להציל את אסטרה מידיו של הרודן. המפגש המטלטל עם חבריו הישנים – בעיקר עם דני אהובתו המיתולוגית (אליאנה תידהר) – והתלאות שהוא עובר, מלמדים אותו שיעור על הנהגה, חברות ובעיקר על אהבה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הבמאי והמפיק מנחם גולן הלך לעולמו

מנחם גולן. צילום: אווה גז (באדיבות מאגר העדויות של הקולנוע הישראלי)

הבמאי והמפיק מנחם גולן, מאבות הקולנוע הישראלי וחתן פרס ישראל לקולנוע, הלך לעולמו אתמול (ו') ברחובות יפו, והוא בן 85. גולן איבד את הכרתו, וצוות מד"א שהוזעק וניסה לבצע בו החייאה, קבע את מותו לאחר שאלו נכשלו.

מנחם גולן נולד בטבריה בשם מנחם גלובוס, לנוח ודבורה גלובוס, שעלו מפולין בשנות ה-1920. הוא שינה את שם משפחתו לגולן עם הצטרפותו לקורס טיס של חיל האויר, שהיה בחיתוליו. הוא השתתף במלחמת העצמאות, ונטל חלק בקרבות בעמק הירדן ובשחרור העיר טבריה. לאחר המלחמה, יצא לשלוש שנות לימודי תיאטרון באנגליה, וסיים בהצטיינות באקדמיה למוסיקה ודרמה של לונדון. כמו כן למד בבית הספר 'אולד-ויק' (Old-Vic).

עם סיום לימודיו באנגליה, שב ארצה לתיאטרון 'הבימה' – תחילה כעוזר במאי ואז כבמאי בעצמו, בין היתר של הצגות מאת אפרים קישון ויגאל מוסינזון. בשנות ה-1950 הקים את תיאטרון 'השדרה' במסגרתו העלה את המחזה "עליזה מזרחי" (אותו ביים מחדש לקולנוע ב-1967). הוא הספיק גם להקים תיאטרון ילדים בשם 'תילון', ובתחילת שנות ה-1960 נסע ללמוד קולנוע באוניברסיטת ניו יורק.

במהלך לימודיו בניו יורק, עבד אצל במאי ומפיק הקאלט רוג'ר קורמן, ושימש גם כעוזר במאי בסרט "The Young Racers". עוד השתתף בהפקה ההיא פרנסיס פורד קופולה הצעיר, ולימים העיד גולן כי שניהם התמודדו על תמיכה בסרט הביכורים שלהם מידי קורמן. קופולה זכה בכספו של קורמן ויצא לביים את "דמנציה 13", ואילו גולן שב ארצה ב-1962 ושנה מאוחר יותר יצא עם סרטו הראשון "אלדוראדו" שזיכה אותו בפרס 'כינור דוד' (הראשון מני שמונה).

יושבים משמאל לימין: חלי גולדנברג, שייקה אופיר ומנחם גולן, על הסט של "מבצע יונתן". צילום: יוני המנחם.

ב-1964 הקים גולן את חברת ההפקה 'סרטי נוח' יחד עם בן דודו, יורם גלובוס, והשניים הפיקו במהלך שנות ה-1960 וה-1970 עשרות סרטים בישראל, בינהם "סלאח שבתי" (הישראלי הראשון שהיה מועמד לפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר) ו"אבו אל בנאת". גולן גם ביים את חלק מהסרטים, בינהם "לופו", "קזבלן" (מועמד לשני פרסי גלובוס הזהב) ו"מבצע יונתן" (מועמד לפרס האוסקר ולפרס גלובוס הזהב).

לאחר קבלתו החמה של "מבצע יונתן" (1977) בהוליווד (בצירוף הצלחת קודמיו), החל גולן לעסוק בקולנוע גם בארה"ב. שנתיים לאחר מכן, ב-1979, עקר להוליווד עם יורם גלובוס, שותפו ל'סרטי נוח', והשניים רכשו את קבוצת חברות ההפקה וההפצה האמריקאית 'קאנון גרופ'. בארץ עוד הספיק גולן להפיק סרטים מצליחים כגון "אסקימו לימון" (על שלל המשכיו שיבואו בשנים הקרובות) ו"אמי הגנרלית". בהוליווד, תחת הכסות של 'קאנון', הפיקו הצמד בעשור שיבוא בעיקר מחזות זמר, אגדות ילדים וסרטי פעולה מצליחים, בינהם "נינג'ה אמריקאי", "מחץ הדלתא" (שצילם גם בישראל וכיכב בו צ'אק נוריס), "מכרות המלך שלמה", "עוץ לי גוץ לי" ו"שלגיה". לצד מסה כבדה של 'בי-מוביז', הם גם הפיקו סרטי דרמה כגון "מלחמתה של חנה" על חנה סנש, ו"המלך ליר" של ז'אן לוק גודאר עם פיטר סלרס ווודי אלן. השיא של קאנון הגיע בשנים 1986-1987, עת הפיקה 35-43 סרטים בשנה אחת בלבד. כמו כן, במהלך שנות ה-1980 הקימו הצמד בישראל את אולפני ההפקה 'ג.ג.' ורשת הפצה לבתי הקולנוע.

"הגו-גו בויז". מנחם גולן (מימין) עם יורם גלובוס.

שלל הסרטים שהפיקה קבוצת 'קאנון' העמידה בפני גולן וגלובוס גם לא-מעט כישלונות, ובשנת 1988 הם עמדו בפני פשיטת רגל. 'קאנון' נמכרה הלאה והצמד התפצל: גלובוס חזר להתמקד ב'גלובוס גרופ' בישראל ואילו גולן ניסה להמשיך ולהפיק סרטים בהוליווד, הפעם תחת חברה משלו בשם 'סרטי המאה ה-21'. בין הסרטים שהופקו אז ניתן למנות את "קפטן אמריקה" (לגולן היו קשרים עם חברת מארוול, בעלת הזכויות על דמות הקומיקס קפטן אמריקה, עוד מהימים של 'קאנון' עת היתה אמורה 'קאנון' להפיק סרט על ספיידרמן). גם 'סרטי המאה ה-21' נסגרה, וגולן הקים עוד שתי חברות יחד עם יורם גלובוס. הרפתקאותיהם של גולן וגלובוס בהוליווד תועד לאחרונה בסרט המדובר "גו-גו בויז".

באמצע שנות ה-1990 שב גולן ארצה אל הבמה, וביים מחזות זמר כגון "עוץ לי גוץ לי", "זורבה היווני", "עליסה", "אנני", "אוליבר טוויסט", "היפה והחיה" ו"צלילי המוזיקה". ב-1994 קטף את פרס אופיר למפעל חיים, ובשנת 1999 זכה בפרס ישראל לקולנוע.

בשנת 2002 שב לביים לקולנוע עם הסרטים "השיבה מהודו" ומאוחר יותר "ריקוד מסוכן" וב-2008 "הכתובה", שבאותה שנה גם הקים מחדש את תיאטרון 'השדרה' שלו עם המחזות "עליזה מזרחי", "אוליבר טוויסט" ו"הרשל'ה".

מנחם גולן עם ריקי גל ואסי דיין, על הסט של "השיבה מהודו". צילום: יוני המנחם.

בסוף 2010 נעצר גולן לאחר שטס לחו"ל בעוד שעומד נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ על חובות של מאות אלפי ש"ח. באוקטובר 2013 גולן נפל ברחוב, נפגע בראשו ואושפז במצב חמור בבית חולים.

ב-2014 שב לפסטיבל קאן, לבכורת הסרט "הגו-גו בויז" המספר כאמור את שנותיו עם יורם גלובוס סביב 'קאנון'.

"צבי הנינג'ה" – ביקורת

"צבי הנינג'ה".

למרות שמייקל ביי לא הבמאי אלא המפיק, כבר הספקתי לשמוע אנשים שטוענים שהוא הרס להם הילדות (שוב). אז נכון, קשה להסתיר את חיבתי ליצירותיו, אבל במקרה של "צבי הנינג'ה" 2014, באמת שהתגובות מוגזמות בעיני. יש לכך שתי סיבות, ראשית, זהו סרט לילדים (כמו שהיו אותם סרטים שהמבוגרים של היום זוכרים): גיבוריו הם ארבעה צבים בגיל ההתבגרות, העלילה היא פשטנית ולינארית עם טוויסטים צפויים, הדמויות לא מורכבות וההומור נמוך. ושנית, לפחות במקרה של סדרת הסרטים הישנה, המקור עצמו לא היה מאבני היסוד של הקולנוע. זה קצת כמו שמעריצי סדרת הרובוטריקים של מייקל ביי יתלוננו עוד עשרים שנה שהרסו להם יצירה (אני כבר אהיה זקן מדי לכל הרעש הזה).

כאמור ביי הוא רק המפיק הפעם, כשאת מלאכת הבימוי הוא הפקיד אצל ג'ונתן ליבסמן. עם התמחות ברימייקים וסיקוולים ("זעם הטיטאנים", "המנסרים מטקסס: ההתחלה") ליבסמן מתאים כמו כיסוי עניים לצב נינג'ה. אי אפשר להגיד שביי לא היה מעורב בסגנון, אבל התוצאה הסופית היא מתונה יותר (וטוב שכך – אף אחד לא עושה ביי כמו שביי עושה). ליבסמן לא חסיד של פיצוצים כמו ביי, אבל כן שולט באופן מרהיב במרדפים: סצנה אחת בביוב החשוך והסגור והשנייה בשלג הלבן ובהיר עשויות באופן מדויק ומלהיב – כמו שמצפים מסרט אקשן.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"מסע של מאה צעדים" – ביקורת

"מסע של מאה צעדים". הלן מירן.

הדרמה הרומנטית "מסע של מאה צעדים" מביאה את סיפורה של משפחה הודית המתיישבת בכפר צרפתי קטן ומתעקשת לפתוח בו מסעדה הודית אותנטית. מה שעשוי היה להיות סרט חמוד על מפגש מצחיק בין תרבויות בוחר להיות דווקא שמאלץ סנטימנטלי וארוך מדי. אפילו ההשפעה המתבקשת של גרגורי רעב לנוכח צילומי האוכל היפים אינה משמעותית מאחר והפנטזיה הקולינרית נקברת עמוק תחת רומנטיקה שחוקה, צפויה ובסוף גם משעממת.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"רובוטריקים 4" מכניס מעל מיליארד דולרים; מה המשמעות ליחסי הוליווד וסין?

"רובוטריקים 4".

סרט הפעולה המד"בי "רובוטריקים 4" הצליח גם הוא להכניס מעל מיליארד דולרים (1,004,966,000 על פי הערכות) בקופות מסביב לעולם. היותו פרק רביעי בסדרה מתמשכת כבר על פני 7 שנים, "רובוטריקים 4" נפל מקודמיו בפרמטרים משמעותיים: נדרשו לו 6 שבועות להגיע ליעד הנכסף, בעוד ל"רובוטריקים 3" נדרש שבוע שלם פחות; ובצפון אמריקה לבדה הוא גרף רק כ-241 מיליון, בעוד בזמן הזה הפרק הקודם כבר גרף כ-344 מיליון דולרים. עם זאת, הירידה בהכנסות מצפון אמריקה (ארה"ב וקנדה) על אף ההגעה למיליארד דולרים, מצביעה על התחזקות ההכנסות משאר העולם, ובדיקה קפדנית יותר מראה התעצמות גבוהה בסין (בתוך חודש מיציאתו, חצה הסרט את רף 300 מיליון הדולרים הכנסות בסין, והוכתר כסרט הרווחי ביותר שם במקומו של "אווטאר").

לא במקרה הדבר, משום שהסרט הופק כקו-פרודוקציה אמריקאית-סינית, צולמו מספר ימים בסין ואפילו הוקם סט צילומים עצום בעיר האמריקאית דטרויט, שידמה עיר סינית. כל אלו לא ניפחו בצורה משמעותית את התקציב (רק כ-15 מיליון דולרים יותר), ולכן כפרק רביעי בסדרה שלאו-דווקא היה ברור שיצליח בקלות להידמות לקודמיו – נראה ששיתופה של סין היה כדאי מאד כלכלית.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"שומרי הגלקסיה" – ביקורת

"שומרי הגלקסיה".

בעוד כמה שנים הטקסונומיה של הקולנוע האמריקאי תשתנה ולצד הוליווד וקולנוע עצמאי יתפתח ענף מיוחד עבור אולפני מארוול. ובתוך זה, "שומרי הגלקסיה" יהיו ענף משל עצמם. לא רק כי הם לא קשורים לענף המרכזי של "הנוקמים" (לפחות לא כרגע. זה רק שאלה של זמן עד שגם אלו ייפגשו) אלא כי הם לא עשויים מאותו חומר. הדבר בא לידי ביטוי בשני היבטים עיקריים: הגיבורים הם חבורה של דחויים, שמה שמאחד אותם הוא בעיקר בצע כסף. דבר שני, בתור גיבורים לא שגרתיים, ההתנהגות שלהם היא בהתאם: הם מקללים בלי הרף, לא חושבים יותר מדי על השלכות המעשים שלהם – פועלים מאינסטינקט טהור כמעט.

והחריגות של הדמויות גם הופכת את הסרט לשונה בנוף המארוולי ומהנה יותר. אלו אולי גיבורים עם כוחות על, אבל הם ללא ספק לא גיבורי על. זו לא הפעם הראשונה שסרטי מארוול מציגים אנטי גיבורים, למעשה רוב "הנוקמים" ברחו בשלב כזה או אחר מהאחריות הנלווית לכוחות שלהם, אבל אצל "שומרי הגלקסיה" ההתלבטות בכלל לא קיימת, לפחות לא בהתחלה. המעבר ממשימה תמורת כסף למשימה של הקרבה ושמירה על הגלקסיה היא בלי דיאלוגים רבים מדי והתחבטויות פסיכולוגיות. הגיבורים עושים את זה, כי זו הדרך היחידה לשרוד.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

משרד התרבות, אל תבקש מיוצרת "וילה תומא" החזר כי היא מציגה את סרטה כפלשתיני

"וילה תומא (ש.ל.ר)".

קצת רקע: כאשר פסטיבל ונציה 2014 הכריז על הסרטים שיוקרנו בחלק מהמסגרות שלו, נודע הדבר כי גם הסרט "וילה תומא" בינהם. את הסרט יצרה סוהא עראף, ובהודעה לעיתונות נאמר כי הסרט פלשתיני בלבד, ללא כל איזכור כי את המימון הגדול ביותר שלו קיבל מגופי מדינת ישראל השונים (על פי הדיווחים בין 1.2 ל-1.4 מיליון ש"ח). על פי דיווחים, התמיכה הכספית לה זכה ממוסדות המדינה עומדת על כ-2 מיליון ש"ח, שמתפלגים באופן הבא: כ-1.3 מיליון מקרן הקולנוע הישראלי שתקציבה ממשרד התרבות, עוד כ-600 אלף ש"ח מהסוכנות לעסקים בינוניים וקטנים של משרד הכלכלה, ועוד כ-114 אלף ש"ח ממפעל הפיס. את שאר התקציב שלו, שעומד כולו על כ-3 מיליון ש"ח (כלומר החלק הרב ביותר הוא ישראלי), קיבל הסרט מתמיכה גרמנית.

הידיעה שהסרט מקוטלג פלשתיני הכעיסה מאד אנשי צוות ישראלים שעבדו על ההפקה הזו, כמו גם אנשים במשרד התרבות. גם ככה בשנים האחרונות, מספר יוצרים ערבים שנהנו ממענקים ישראלים והצליחו להגיע להישגים בעולם (בפסטיבלים ובפרס האוסקר, למשל במאי "עג'מי"), הרגיזו את המשרד בטענה שהסרט שלהם לא ישראלי – הפעם מגיע סרט שרובו המכריע מומן בתמיכה ישראלית, ומתכחש לדבר. וואלה הגיעו עם סקופ לפיו משרד התרבות כל כך זועם שהוא בוחן אפשרות לתבוע בחזרה את התקציב שנתן ליוצרת, ואם יקרה הדבר סביר להניח שמשרד הכלכלה (הנשלט גם הוא בידי שר מהקואליציה) יבוא בעקבותיו. אגב, המעצב האמנותי איתן לוי מסר בידיעה שם שעראף טענה בפניו כי הסרט מוצג כפלשתיני משום שהיא פלשתינית.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"קסם לאור ירח" – ביקורת #2

"קסם לאור ירח". אמה סטון.

"קסם לאור ירח" הוא סרטו החדש של וודי אלן, דרמה קומית רומנטית העוסקת בקשר בין אמונה לבין מראה עיניים והאפשרות לאושר. 3 שנים לאחר "חצות בפריז", אלן חוזר ליצירה שנראית כאילו ממשיכה את אווירת הסרט ההוא וגם בה עיסוק ביכולת למתוח את גבולות התום. כמו ברוב יצירותיו של אלן מהשנים האחרונות, גם הפעם מציעה העלילה נוירוטיות משעשעת הנתמכת כראוי על ידי שלל דמויות ודיאלוגים פיקחים ונוטפי מודעות עצמית. כאומן המודע לכוח הטמון באשליה, אלן עושה שימוש הן במדיום והן במסר ומציע לצופה סרט מלא קסם קליל שלכל אורכו לא מפסיק לשאול האם ההיסחפות המתוקה כדאית.

עבור אלן, "קסם לאור ירח" הוא הסרט ה- 49 שהוא מביים וידו כמובן עוד נטויה. אלן מרבה לעסוק בגבולות המציאות ויותר מכך, בצורך של האדם לדבוק בגבולות אלה והקשר של בחירה זו ביכולת להתנחם באהבה. הפעם, כאשר הוא ממקם את העלילה בשנות ה- 30', אלן דווקא קורץ אל המציאות הווירטואלית חסרת הגבולות הנוכחית, ויוצר עלילה הרומזת כי האינפורמציה האינסופית אליה התרגלנו, אפשר שמחביאה מאיתנו הזדמנות למיסתורין ואמונה. עבור דמויותיו נעדרות האינטרנט, ידיעה הופכת לנושא בפני עצמו שהיכולת לוותר עליו מתגלה כמפתח אפשרי לרגש וקירבה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"קסם לאור ירח" – ביקורת #1

"קסם לאור ירח". אמה סטון.

וודי אלן מנפק סרט בכל שנה וסרטו החדש הוא "קסם לאור ירח". הוא יוצר שראיתי את כל הסרטים שלו, אני מחכה לסרט השנתי שלו על אף שאני יודע שהוא לא יגיע לפסגות העבר שלו ("הרומן שלי עם אנני", "מנהטן", "שושנת קהיר הסגולה", "חנה ואחיותיה"). מאז 1997 היו סרטים שלו שנהניתי מהם (ב"חצות בפריז" היה בו מעט מן הקסם של אלן משנות ה-80 וה-90) אך היו לו הרבה סרטים בינוניים: סבלתי קשות מ"לרומא באהבה", "יסמין הכחולה" לא היה סרט טוב (המשחק הטוב של קייט בלנשט לא מחפה על התסריט), והתחושה העיקרית שהיתה לי בזמן הצפייה של "קסם לאור ירח" ובסופה היא סתמיות. סתם סרט של וודי אלן. מעוצב ומצולם להפליא, המוסיקה נהדרת, וזהו. סיפור העלילה קטנטן והוא נעדר כל מעוף או מקוריות, ואין לפחות הומור טוב שיחפה על כך.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »