מגזין סרטים (עמוד 266)

"המשחק של אנדר" – ביקורת

"המשחק של אנדר". האריסון פורד, אסא באטרפילד.

"המשחק של אנדר". הריסון פורד, אסא באטרפילד.

מהסרט "המשחק של אנדר" ייהנו לא רק אוהבי מדע בדיוני, כי בעוד סיפור המסגרת הוא עתידני ונוגע לחייזרים – העיקר פה הוא סיפורו של ילד מוכשר והסרט מעלה רעיונות ודילמות שכל צופה יכול להעריך. אסא באטרפילד ("הוגו", "הנער בפיג'מת הפסים") מצוין כאנדר, צעיר שמסומן כמפקד של המתקפה המתוכננת על הפורמיקס, גזע של חייזרים דמויי-חרקים שתקפו את כדור הארץ בחלליותיהם לפני 50 שנה וקטלו עשרות מיליוני בני אדם לפני שהצליחו להדוף אותם חזרה לכוכב הלכת שלהם. הסרט מכיל קטעי פעולה אך גם הרבה יותר מזה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"ת'ור 2: העולם האפל" – ביקורת

"תור 2". כריס המסוורת'.

"תור 2". כריס המסוורת'.

ב"שיגעון בחלל", רגע לפני שהם נפרדים תוהה כוכב בודד מתי הוא יפגוש שוב את יוגורט. זה האחרון עונה לו: ב"שיגעון בחלל 2: החיפוש אחר עוד כסף". בדיסני/מארוול לקחו את זה שלב אחד קדימה, והמנטרה היא לא להיפגש בסרט הבא, אלא בשלושה סרטים שונים + סדרת טלוויזיה, קומיקס, משחקי מחשב ועטיפות מסטיק. אחרי ש"הנוקמים" נקמו, איירון מן חזר בשלישית, הגיע תורו של ת'ור בסבב השמירה על כבוד המותג: "תור 2: העולם האפל" . וכמו חייל ממוצע, גם הוא לא נראה שש למשימה. הדבר בא לידי ביטוי בסיפור מיתולוגי-מיסטי, רשע לא מאיים, סיפור אהבה חסר רגש, בדיחות עבשות ואחד לוקי. מזל שיש את לוקי.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"כל הזמן שבעולם" – ביקורת

"כל הזמן שבעולם". רייצ'ל מק'אדמס, ביל נייהי, דומנל גליסון.

"כל הזמן שבעולם". רייצ'ל מק'אדמס עם דומנל גליסון.

מה הייתם עושים לו יכלתם לנסוע בזמן לאחור? משנים את בחירותיכם? מתקנים טעויות? "כל הזמן שבעולם" מציע תשובות אבל באופן ממש פרטני ומלא. הקומדיה הבריטית מציגה בנימוס מנומנם את חייו של בחור המסוגל לנסוע לאחור בזמן. את כל חייו. היכולת המופלאה אינה נקשרת באירוע מסוים, לא עוזרת לו להציל אף אחד, אינה מפרידה בינו לבין אהובתו. היא פשוט שם וכמה נחמד. מה שמתחיל מחויך ובעל פוטנציאל אדיר מתברר כקומדיה שמרנית, כמעט ביוגרפית, קצת מייגעת ולגמרי מפוספסת.

ריצ'ארד קורטיס, תסריטאי סרטים מצליחים כגון "נוטינג היל" ו"יומנה של ברידג'ט ג'ונס", חוזר לביים בשלישית עם קומדיה רומנטית אך הפעם הקסם אינו לצידו. נראה כי הכנסת הגורם העל טבעי גרמה לכך שקורטיס יציע עלילה שאין בה עניין והיא נאחזת ביכולתו המופלאה של הגיבור הראשי. הבעיה מתחילה בכך שלאותה יכולת אין השפעה משמעותית על העלילה השגרתית וכך אין לצופה במה להיאחז- חיים שגרתיים מחד, יכולת מנומנת מאידך.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"בית לחם" חצה את רף 120 אלף הצופים

"בית לחם". צחי הלוי.

"בית לחם". צחי הלוי.

סרט הביכורים הישראלי "בית לחם" של יובל אדלר, חצה את רף 120 אלף הצופים בתוך חודש (החל ב-26 בספטמבר), כשהוא חמוש ב-6 פרסי אופיר והוקרן ב-27 בתי קולנוע שונים ברחבי הארץ.

"בית לחם" מספר על סנפור הצעיר (שאדי מרעי), אחיו של רב-מחבלים פלשתיני שהשב"כ דולק בעקבותיו. סנפור משתף פעולה עם סוכן שב"כ המשמש לו דמות אב (צחי הלוי), אך הבחירות שיעשו השניים משפיעות על טיב היחסים בינהם.

אחרי פרסים מהפסטיבלים הבולטים בונציה ובחיפה, התחנות הבאות של הסרט יהיו פסטיבל פאלם ספרינגס (בין ה-3 ל-13 בינואר) ופסטיבל AFI של מכון הסרטים האמריקאי (בין ה-7 ל-14 בינואר). אחרי שני אלו, יוכרזו המועמדים לפרסי האוסקר (ב-16 בינואר) והתקווה נשואה לפחות למקום בחמישיה הסופית – אם לא לפסלון הנכסף במרץ 2014.

הוכרזו הסרטים הישראלים בפסטיבל דוקאביב בגליל 2013

"מקוללים".

"מקוללים". צילום: שרק דה מאיו

פסטיבל דוקאביב בגליל 2013 (ה-5 במספר) במעלות תרשיחא, הוא השלוחה הצפונית של פסטיבל דוקאביב לקולנוע תיעודי, הכריז על הסרטים והסדרות שיוקרנו בו השנה, ובראשם עומדת הסדרה התיעודית "המקוללים" של חגי לוי ("בטיפול"). הסדרה משרטטת דיוקנאות של אנשי תרבות ישראלים אשר הלכו נגד הזרם, ובהם הסופר והמשורר פנחס שדה, הפילוסוף משה קרוי, המשוררת יונה וולך והציירת אביבה אורי.

רשימת הסרטים שיוקרנו בפסטיבל דוקאביב בגליל 2013:

סרטים ישראלים
"המקוללים", חגי לוי
"המיית היונה", גנית אילוז
"החלוצות", מיכל אביעד
"חנדה חנדה 4", דוד אופק, נטע שושני
"הילדה והים", עמיר יניב
"סופרוומן", יעל קיפר, רונן זרצקי
"רוקדים ביפו", הילה מדליה
"רקדנית, עמוד וסרט", ישרי הלפרן
"שכונה", אילן יגודה

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הוכרזו זוכי פסטיבל סרטי הנשים 2013: פרס השופטים ל"אנשים כתומים" של חנה אזולאי הספרי

חנה אזולאי הספרי זוכה בפרס מפסטיבל סרטי הנשים 2013. צילום: נועה מגר

חנה אזולאי הספרי זוכה בפרס מפסטיבל סרטי הנשים 2013. צילום: נועה מגר

הוכרזו הזוכים בפרסי הפסטיבל הבינלאומי לסרטי נשים ברחובות 2013 (ה-10 במספר), ובינהם קטפו את הפרסים הראשיים: "אוגוסטין" של אליס וינוקור מצרפת, ופרס השופטים ל"אנשים כתומים" של חנה אזולאי הספרי (התחרות הבינלאומית כוללת גם סרטים ישראלים). בתחרות הבינלאומית שפטו השחקנית ראידה אדון, והבמאים ג'אד נאמן ואיילת מנחמי, שנימקו את בחירתם ב"אנשים כתומים": "הפקה עם מעוף ותעוזה, סרט מרהיב מבחינה קולנועית. יצירה מעולה של זיכרון היסטורי רווי זיכרונות כואבים. שיחזור מרשים של תקופה תוך הפלגה אל מחוזות עבר רדומים. ליהוק יוצא דופן, צילום יפהפה, אנסמבל של שחקניות בליהוק מדויק עם הפגנת משחק מהפנטת של השחקנית ריטה שוקרון בתפקיד כובש לב."

רשימת הזוכות המלאה בפרסי פסטיבל סרטי הנשים 2013:

יוצרת הסרט העלילתי הארוך
אליס וינוקור, "אוגוסטין"

יוצרת הסרט העלילתי הארוך – מקום שני
ננה אקווטימישווילי, סימון גרוס, "מלבלבות"

יוצרת הסרט העלילתי הארוך – פרס השופטים
חנה אזולאי הספרי, "אנשים כתומים"

התחרות הישראלית

יוצרת הסרט חביב הקהל
ג'ודי מלץ, "מהשחור עושים צבע"

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"יסמין הכחולה" – ביקורת

"יסמין הכחולה". פיטר סארסגארד, קייט בלאנשט.

"יסמין הכחולה". פיטר סארסגארד, קייט בלאנשט.

נטלי: ב"יסמין הכחולה" לוקח אותנו וודי אלן לצד היותר רציני שלו, עם רמיזות לקומדיה רומנטית א-לה-וודי סטייל, והתוצאה בסוף קצת מבולבלת בדיוק כפי שניתן לצפות שיהיה. לא מדובר ביצירה הקולנועית החשובה ביותר של אלן, וגם לא בכישלון טוטאלי. בסך הכל עוד סרט, הפעם מעט יותר עמוק מבדרך כלל, על גבול המלנכולי (אבל לא עובר את הגבול באמת), שבסופו קשה להחליט אם היה שווה לראותו או לא, אבל בכל מקרה אין שום כעס על בזבוז זמן או משהו כזה. איפשהו שם באמצע נחה לה הדעת.

דווקא סרטים כאלה בהם קשה להחליט אם הם מיותרים או שווים זמן קולנוע – הם הסרטים שנשארים לך בראש זמן רב יותר מהאחרים. העיסוק במחשבות על הסרט, ניתוחים, ניסיונות לבחור צד – עמוקים יותר מבדרך כלל. הפועל היוצא הוא שבסופו של דבר, קשה להתעלם מהמקום שתופס סרט כזה, במודעות ובמחשבה, מה שמוביל אותך להאמין שאכן מדובר בסרט טוב.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"קפטן פיליפס" – ביקורת

"קפטן פיליפס". טום הנקס.

"קפטן פיליפס". טום הנקס.

ניסיונם של פיראטים סומליים להשתלט על ספינת מסע אמריקאית מסתבך והופך למסע חטיפה של קפטן הספינה, הלא הוא "קפטן פיליפס". טום הנקס מככב בסרט הפעולה כקפטן החטוף וכמו תמיד מותיר אחריו שובל של צדקנות והירואיות מהזן האמריקאי הסטריאוטיפי ביותר. מצד שני, לולא כיכובו של הנקס, כנראה שאיש לא היה טורח סביב הסרט הזה. אמנם יש בו רגעי פעולה קצביים וטובים אך כלל הצפייה מותירה תחושה של סרט שמוסיקת הרקע המותחת שלו מתאמצת לחפות על דלות עלילתית.

פול גרינגראס בעל הוותק בסרטי פעולה ("טיסה 93"), ביים את הסרט; ריצ'ארד פיליפס ובילי ריי אמונים על התסריט, שלמעשה מבוסס על הספר המתאר את סיפור החטיפה. מאחר ולריי יש ניסיון בכתיבת תסריט לסרטי פעולה המבוססים על ספרים, כגון "משחקי הרעב", אפשר להעלות השערה שאולי הבעיה נעוצה בהבדל הקיים בין עיבוד סיפור בדיוני לבין עיבוד סיפור ביוגרפי לכדי תסריט.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

תמונה: נשות הקולנוע הישראלי של 2013

נשות הקולנוע הישראלי של 2013. צילום: מירי דווידוביץ'

נשות הקולנוע הישראלי של 2013. צילום: מירי דוידוביץ'

41 מבמאיות הקולנוע העלילתי בישראל ומהשחקניות שכיכבו בסרטיהן, התקבצו לטובת צילום קבוצתי ראשון מסוגו, לרגל חגיגות העשור לפסטיבל הבינלאומי לסרטי נשים ברחובות 2013, שיפתח ביום ב' הקרוב (21 באוקטובר). אנשי הפסטיבל דאגו לצרף לתמונה את אלידע גרא (יושבת ולבושה בלבן), שחקנית ("האתמול של המחר") שהפכה להיות הבמאית הישראלית הראשונה עם הסרט "לפני מחר". סרטה של גרא ינעל את הפסטיבל, ויפתח אותו הסרט "רגעים" של מיכל בת-אדם, אשר תקבל השנה פרס מפעל חיים.

כדאי לשים לב כי בתמונה מופיעות רק נשים שיציגו (או יוצגו ב-, לשחקניות מבינהן) סרטים בפסטיבל השנה. כך למשל, מופיעות אפרת כורם, שתקרין בפסטיבל את סרטה הקצר "ברחל בתך הקטנה" מ-2006, ובימים אלה עובדת על סרט עלילתי בשם "בן זקן" (זוכה תחרות פיצ'פוינט של פסטיבל ירושלים 2013); וטל גרניט שתציג את סרטה הקצר "חופש גדול" ונמצאת בשלבי הפוסט-פרודקשן של "מיתה טובה" העלילתי באורך מלא. ומנגד, אינה מופיעה בתמונה רמה בורשטין שביימה את הסרט המצליח "למלא את החלל", שהינו כנראה הסרט הקופתי ביותר בהיסטורית היוצרות הישראליות. בעיני, התמונה אינה שלימה בלי בורשטין ושכמותה. אם בורשטין כלל לא הוזמנה להצטלם, מה זה אומר על הכבוד של הפסטיבל ליוצרות? "אורחות לרגע", הייתי אומר.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"דיאנה" – ביקורת

"דיאנה". נעמי ווטס.

"דיאנה". נעמי ווטס.

ישבתי בתורים בבית מרקחת של קופת חולים יותר מעניינים מהסרט "דיאנה" על הנסיכה דיאנה, "האישה הכי מפורסמת בעולם" כפי שחוזרים ואומרים בסרט לפחות 16 פעמים. כמו בפרק של "סיינפלד" שבו איליין נאלצת לצפות שוב ב"הפצוע האנגלי", באיזשהו שלב גם אני רציתי לצעוק "שתמות כבר!"

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

סקירת הסרטים הזרים המתמודדים לאוסקר 2014

"בית לחם". הייתאם עומארי.

"בית לחם".

רק היום הוכרזה הרשימה המלאה של  כל הסרטים שמתמודדים יחד עם "בית לחם" הישראלי כדי להיכנס לרשימה הקצרה (9 סרטים) בדרך לחמשת הסרטים המועמדים לסרט הזר הטוב ביותר באוסקר 2014 (ה-86 במספר). מספר שיא של 76 סרטים מתמודדים ולא נראה של"בית לחם" סיכוי גבוה להיות הסרט הישראלי ה-11 שיהיה מועמד לאוסקר.

בכל המדינות, מלבד ישראל, ועדה מיוחדת בוחרת את הסרט שייצג את המדינה בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר באוסקר. רק בישראל טרם הפנימו שהסרט הישראלי הטוב ביותר הוא לא בהכרח הסרט הטוב ביותר לאוסקר. אמנם 10 סרטים ישראלים היו מועמדים לאוסקר (כולל ארבעה מאז 2007) – יותר מכל מדינה אחרת שלא זכתה בפרס (שנייה פולין, עם 9 סרטים מועמדים), ולא הסרטים הטובים ביותר הם אלו שזוכים, אך יש להתאים את עצמך לתחרות, כמו ששולחים לאירוויזיון שיר שחושבים שיתאים ולא את השיר הישראלי היפה ביותר.

ובכן, מה אכפת לי איזה סרט ליטא בחרה לאוסקר? הסיכויים של סרט כלשהו להיות מופץ ומוקרן בארץ, במיוחד סרט זר, עולים עשרות מונים כשהם מועמדים לאוסקר, וכל הזוכים בסרט זר מוקרנים בבתי קולנוע בארץ. חלק מהמתמודדים כבר הוקרנו בארץ ("ניצוד" הדני, "גלוריה" מצ'ילה בהפצה מסחרית, "רנואר" במסגרת פסטיבל הקולנוע הצרפתי) ולחלקם כבר יש תאריך הקרנה בארץ.

המתמודדים המובילים השנה:

"ניצוד" (דנמרק) שזכה להצלחה בארץ כבר בדצמבר (בניגוד לסרטים בשאר הקטגוריות שצריכים להיות מוקרנים בהפצה מסחרית בארצות הברית בין 31.12-1.1, הסרטים הזרים צריכים להיות מופצים בארץ המוצא שלהם בין 30.9-1.10).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"דון ג'ון" – ביקורת

"דון ג'ון". סקרלט ג'והנסון, ג'וזף גורדון-לויט.

"דון ג'ון". סקרלט ג'והנסון, ג'וזף גורדון-לויט.

אחד מתפקידיו הזכורים ביותר של ג'וזף גורדון-לוויט היה ב-"500 ימים עם סאמר". שם הוא שיחק את הגיבור הביישן שמנהל מערכת יחסים הפכפכה עם בחורה בה הוא מתאהב ממבט ראשון. גורדון-לוויט שבעשרים שנה האחרונות מגלם לרוב ואריאציות של אותו בחור ביישן (אפילו כשהוא משחק רוצח שכיר כמו ב"לופר") ממשיך לעבד את הדמות בסרט הראשון אותו ביים וכתב "דון ג'ון". הפעם הוא מציג את גרסת הערס האיטלקי מ"ג'רזי שור". במקום בל אנד סבסטיאן יש את מארקי מארק. במקום זואי דשנאל הוא מתאהב בסקרלט ג'והנסון.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »