"ילד אורז".
"ילד אורז" הוא סרט דרמה המתרחש בשנות ה-90 על אם ובנה הצעיר שהיגרו מדרום קוריאה לקנדה ועל תהליך ההסתגלות שלהם לסביבה החדשה. הסרט מציג ברגישות את הקשיים של הגירה והצורך בטשטוש הזהות המקורית כדי להיטמע טוב יותר בחברה הקולטת. הוא מבוים היטב ברובו, והקצב שלו איטי באופן שהולם מאוד את העלילה. על אף שחלק מהדרמה מרגישה מעט מאולצת, כאילו מבקשת לרגש את הצופה בכוח, היא בכל זאת מצליחה במטרה שלה.
"אופנהיימר". בני ספדי.
את טקס הענקת פרסי גלובוס הזהב 2024 (ה-81 במספר) הנחה ג'ו קוי, שהיה נבוך מהבדיחות שלו. "אופנהיימר" זכה ב-4 פרסים: לסרט הטוב ביותר, בימוי, שחקן ראשי ופס-קול.
למרבה ההפתעה הגדולה, "מסכנים שכאלה" זכה בפרס סרט הקומדיה והשחקנית הראשית ולא "ברבי". הפתעה נוספת נרשמה עם הזכייה של "אנטומיה של נפילה" (Anatomy of a Fall) בפרס התסריט. הסרט הצרפתי זכה גם בפרס הסרט הזר. לאוסקר בחרה צרפת בסרט קליל יותר, The Taste of Things, עם ז'ולייט בינוש.
בטלוויזיה התמקדו בתכניות מעטות: "יורשים" זכתה בסדרת דרמה, שחקן ושחקנית ראשיים ושחקן משנה; "הדוב" בסדרת קומדיה, שחקן ושחקנית ראשיים; ו"עצבים" במיני סדרה, שחקן ושחקנית ראשיים. השנה לא ניתנו פרסי מפעל חיים בתחום הקולנוע (על שם ססיל בי. דה-מיל) או הטלוויזיה (שניתן לו השם קרול ברנט) וויתרו על קטע, שהפך למסורת ברוב טקסי הפרסים, של ציון אנשי התחום שמתו בשנה האחרונה.
תזכורת לרשימת המועמדויות המלאה לפני כל הזוכים.
רשימת הזוכים בפרסי גלובוס הזהב 2024:
סרט דרמה
"אופנהיימר"
סרט קומדיה או מוזיקלי
"מסכנים שכאלה"
"העבריינים".
גם אם יקצצו שעה וחצי מ"העבריינים" בן 189 הדקות, לא יתקבל סרט טוב. בחלקים מסוימים חשבתי שעושים ממני צחוק, שלבמאי שילמו לפי משך הסרט. זה, ללא ספק, אחד הסרטים הגרועים שיוקרנו השנה בארץ; מקווה שאצליח לחמוק מאיומים כמוהו. מקומם שסרט כזה מתקבל לפסטיבלים בעולם, שהוא עלול לקבל תווית של איכותי או אמנותי. הסרט נבחר להיות נציג ארגנטינה לאוסקר הקרוב, והוא כבר נופה ולא יהיה מועמד, למרבה הרווחה.
מוראן עובד בבנק והוגה תחבולה שתאפשר לו לצאת ל"פנסיה מוקדמת". הוא מוכן לשאת בתוצאות כדי להבטיח לעצמו חיים טובים ושקטים בהמשך. הוא רותם חבר לעבודה, שבעל כורחו נאלץ לשקר לאשתו ומכניס מתח לחייו.
"פרארי". אדם דרייבר.
מייקל מאן הותיק, שאחראי בין השאר לעיבוד הקולנועי הראשון של עלילות חניבעל לקטר עם "מאנהנטר", סרט הקאלט "היט" והמועמד לאוסקר "המקור", חוזר עכשיו עם הביוגרפיה אודותיו של אנצו פרארי, מייסד חברת המכוניות המפורסמת, ומצליח לא לחדש כלום במשך למעלה משעתיים
בעשור האחרון עלו כבר על מסכי הקולנוע שני סרטים אמריקנים- הוליוודים שעוסקים במירוצי מכוניות, שניהם גם ספציפית עסקו בפרארי, בעקפין או ישירות: "ראש" (Rush) של רון האוורד בוחן את היריבות האגדית בין ג'יימס האנט הבריטי לניקי לאודה האוסטרי שנהג באותה תקופה בפרארי, "פורד נגד פרארי" של ג'יימס מנגולד (שהופק למרבה ההפתעה על ידי מייקל מאן בכבודו ובעצמו), כשמו כן הוא, עוסק בנסיונה של חברת פורד להתמזג עם פרארי בתחילת שנות ה-60, ועכשיו יש לנו את "פרארי" שמגיע אחרי שכנראה למייקל מאן התחשק גם להוסיף איזה גרוש משלו לסיפור הזה.
סיכום שנת 2023 בקולנוע. צילומים באדיבות יחסי ציבור.
בשנת 2022 הכנסות מסרטים בעולם עוד לא הגיעו לרמה של לפני התפרצות הקורונה. השנה, 2023, התקרבו סוף סוף לאותה רמה, ואז פגעו בהכנסות השביתות של איגוד התסריטאים ושל איגוד הבמאים, שגרמו להפסקה בצילומים של סרטים, לביטול הפקות, ולדחיית תאריכי בכורה של סרטים גם כי שחקנים לא הורשו להתראיין ולקדם את הסרטים שלהם (אחד הסרטים שעברו ל-2024 הוא "חולית חלק 2").
בארץ, בנוסף לכך, נסגרו בתי הקולנוע באוקטובר בשל המלחמה.
שני סרטים "הצילו" את בתי הקולנוע בקיץ, ושניהם יצאו באותו סוף שבוע. "ברבי" של גרטה גרוויג הצליח מעבר לכל הציפיות עם יותר ממיליארד דולר הכנסות ברחבי העולם, ו"אופנהיימר" של כריסטופר נולאן הגיע כמעט למיליארד, הישג מצוין לדרמה היסטורית ארוכה. (עמדתי לכתוב על האחרון "סרט בלי פיצוצים" אבל…) סרט שהצליח בצורה מפתיעה עוד לפניהם היה "האחים סופר מריו" המצויר, שגם הוא חצה את קו מיליארד הדולר.
"אלף". יעקב זדה דניאל. צילום: צחי צלינקר.
סדרת הדרמה הישראלית "אלף" המבוססת על מעשיו של נשיא המדינה לשעבר משה קצב, תפסה את צמרת רשימת הסדרות שוברות הצפיות של yes לשנת 2023. בתחום הסרטים והדוקו בפרט, סרט התעודה "נובה" (#NOVA) שנאסף מחומרים מצולמים מהמסיבה באותו השם שהפכה לשדה קטל ב-7 באוקטובר, הוא הנצפה ביותר. עוד מעניין לשים לב שהסדרה האמריקאית "הלוטוס הלבן" שעלתה לשידור באוקטובר אשתקד ואף תפסה מקום בצמרת גם ברשימת שוברי הצפיות של 2022, המשיכה גם השנה לככב במקום גבוה (יצוין כי yes לא מוסרים כיצד נמדדים תכנים נצפים והאם צפיות שהחלו אשתקד נחשבות גם השנה).
על פי נתוני yes, מספר שעות הצפיה היומיות הממוצעות לבית אב בישראל טיפס השנה ל-10.1, בהשוואה ל-9.2 שעות ביום בשנת 2022. בתחילת מלחמת "חרבות ברזל" מספר השעות אף זינק ל-12 ביום. עד פרוץ המלחמה, שיעורי הצפיה בערוצי הברודקאסט (כאן 11, קשת 12, רשת 13 וערוץ 14) היו 48% בממוצע מנפח הצפיה, בדומה לממוצע בשנת 2022 (46%), ומאז החלה המלחמה נאמדו ב-60% מנפח הצפיה. גם הצפיה בשידור חי עלתה והצפיה הנדחית צנחה ב-31% בכלל השידורים וב-63% בערוצי הברודקאסט.
במהלך אוקטובר וכשמערכת החינוך נסגרה במרבית חלקי הארץ, זינק היקף הצפיה בתכני ילדים ל-18% מנפח הצפיה ב-yes, שיעור גבוה אפילו מנפח הצפיה בחופש הגדול (16%). בשנת 2023, היקף הצפיה בתכני ילדים היה 13%, ומובילים עליו דרמה (30%) ואופרות סבון וטלנובלות (18%). ז'אנר הקומדיה תפס נפח צפיה של 10% במבט שנתי, ובמבט חודשי, החודשים היחידים בשנה שעלו על מספר זה הם אפריל (13%), יולי (16%), נובמבר (13%) ודצמבר (15%). עוד במבט שנתי, ז'אנר הפעולה תפס 11% מנפח הצפיה, אקשן מובהק 5% נוספים, תעודה 3%, מתח 2% וז'אנרים אחרים 8%.
"הלילה האחרון". פיירפרנצ'סקו פאבינו.
"הלילה האחרון" הוא מותחן פשע איטלקי עשוי היטב.
פרנקו הוא שוטר במילאנו שיום לפני שהוא יוצא לפנסיה מוקדמת, אחרי 35 שנות שירות בלא שירה פעם אחת במישהו, נקרא לזירת אירוע שבו נהרג שוטר שהוא מכיר. ואז קופצים אחורה למה שהתרחש עשרה ימים קודם לכן…
"צ'ריטי המתוקה". שירלי מק'ליין.
הערה מקדימה: בשנה הזאת עם הרבה אירועים חיצוניים יוצאים מגדר הרגיל, מחאה ומלחמה בארץ, שתי שביתות בתעשיית הבידור בארה"ב (של התסריטאים ושל השחקנים), אני צופה בהרבה מאוד סרטים בבית שטרם ראיתי (עוד על כך בסיכום השנה בסוף החודש). אין סיבה מיוחדת לכתיבת ביקורת דווקא על הסרט הזה, זו ממש לא המלצה גורפת. ועכשיו לביקורת.
"צ'ריטי המתוקה" (1969) הוא סרט מוזיקלי ארוך מדי בלי שום סיבה שמבוסס על מחזמר מצליח בברודווי, שמבוסס על הסרט האיטלקי "ג'ולייטה של הרוחות" של פליני מ-1965. לעיבוד(ים) שלוש מעלות: את הטקסט של המחזמר (מה שנקרא באנגלית book, שלא כולל את מילות השירים) כתב ניל סיימון, המחזאי הקומי המצליח ביותר אי פעם, עם שורה של הצגות שמועלות כל הזמן בכל העולם, כולל "הזוג המוזר", "יחפים בפארק" ו"יומן חוף ברייטון"; בוב פוסי הבמאי והכוראוגרף, שזה סרטו הראשון כבמאי, ויש לו סגנון ריקוד משלו שמזוהה עמו עד היום, מעל 30 שנה אחרי מותו; ולתפקיד הראשי של הסרט ליהקו את שירלי מקליין (בברודווי זאת היתה גוון ורדון, אשתו של פוסי).
"האיש מהחלומות". ניקולס קייג'.
ל"האיש מהחלומות" יש רעיון מקורי, שלא ידעו מה לעשות אתו. זה מתחיל כקומדיה, בערך, ואז זה לא מצחיק ופחות ופחות מהודק, מרוסן ותחת שליטה בסרטו הראשון באנגלית של כריסטופר בורגלי הנורווגי, שגם כתב את התסריט.
ניקולס קייג' מצוין בתפקיד שנדמה לפרקים שנכתב לפול ג'יאמטי. בשנים הרבות האחרונות קייג' שיחק בעיקר בסרטים שהוא בעצמו שכח לפני שהכסף נכנס לחשבון הבנק שלו. אחרי שזכה באוסקר על הדרמה העצמאית "לעזוב את לאס וגאס" מ-1995 הפך באופן מפתיע לשחקן פעולה וכוכב קולנוע יוצא דופן כי תמיד היה מוזר ובחר בתפקידים של דמויות משונות. לפעמים זה מצליח כמו ב"אדפטיישן", ולפעמים הניסיון לא צולח כמו במקרה הזה.
"טד". התמונה באדיבות yes.
yes הודיעה על שיתוף פעולה אסטרטגי עם ענקיות המדיה "פאראמאונט" ו"יוניברסל" לרכישת התכנים הבולטים של שירותי הסטרימינג שלהן, "פיקוק" (Peacock) ו"פאראמאונט פלוס" (Paramount+), בהתאמה. חלק מהתכנים יעלו בישראל באופן בלעדי ב-yes וב-STING+, כגון החידוש של "פרייז'ר" ו"הלביאות: מבצעים מיוחדים" שעלו כבר החודש. עד כה נרכשו התכנים על בסיס פרטני יותר, והמשמעות של העסקה היא שמעתה יותר סדרות מעניינות מבית השירותים הללו צפויות להגיע לישראל, ובאופן מהיר (בניגוד למשל ל"מחילת הארנב" שעלתה כאן רק החודש אחרי שבארה"ב שודרה במרץ האחרון וכבר הספיקה לקבל ביטול מעונות נוספות), אך מנגד דועכות הציפיות ש"פאראמאונט פלוס" אכן יגיע לישראל בהמשך למגעים שהיו, על כל קטלוג התכנים שלו.
מבין התכנים שיעלו מתוך "פיקוק" אפשר למצוא את הסדרה "טד" שתעלה רק ב-yes והיא פריקוול לשני הסרטים עם דוב הצעצוע הילדותי ומנבל הפה בכתיבתו ובקולו של סת' מק'פרלן ("איש משפחה"); "המקעקע מאושוויץ" עם הארווי קייטל; "תפוחים לעולם לא נופלים" מאת הסופרת של "שקרים קטנים גדולים" ובכיכובם של אנט בנינג וסאם ניל; ו"בלגרביה הדור הבא" מבית היוצר של "אחוזת דאונטון" ו"ביה"ח סנט דניס". מתוך "פאראמאונט פלוס" אפשר למצוא את "שלוש נשים" עם בטי גילפין ("גברת דיויס") ושיילין וודלי ("שקרים קטנים גדולים"), שתצטרף אל החידוש של "פרייז'ר" עם קלסי גרמר; "הלביאות: מבצעים מיוחדים" עם זואי סלאדנה וניקול קידמן; "מחילת הארנב" עם קיפר סאת'רלנד; ו"שותפים למסע" עם מאט בומר; שכאמור כבר עלו החודש ב-yes. "מדובר על שיתוף פעולה אסטרטגי עם ענקיות התוכן הבינלאומיות," מסרה קרן גלייכר, סמנכ"לית התוכן של yes, "המאפשר לנו להרחיב באופן משמעותי את היצע התכנים שלנו."
"אופנהיימר". קיליאן מרפי, מאט דיימון.
הוכרזו המועמדים לפרסי גלובוס הזהב 2024 (ה-81 במספר), ובינהם בולטים "ברבי" של גרטה גרוויג עם 9 מועמדויות בתחום הקומדיה-מוסיקלי, "אופנהיימר" של כריסטופר נולן עם 8 מועמדויות בדרמה, והסדרה "היורשים" עם 9 מועמדויות. כבכל שנה, גלובוס הזהב דואגים לעשות מעצמם צחוק כשהם מכניסים סרטי דרמה מסוימים תחת הקטגוריה של סרט קומדיה/מוזיקלי, השנה למשל: "הצצה ליחסים" (May December) עם ג'וליאן מור ונטלי פורטמן, שמועמדות שתיהן. כמו גם סיווג (לא רק בגלובוס הזהב) של הסדרה "הדוב" כקומדיה.
השנה הרחיבו את מספר המועמדים בכל קטגוריה ל-6. שלושה שירים מועמדים מתוך "ברבי", בעוד רק שניים יכולים להיות מועמדים לאוסקר. מריל סטריפ מועמדת בפעם ה-33(!), היא כבר זכתה 8 פעמים וקיבלה את פרס מפעל החיים על שם ססיל בי. דה-מיל.
כמו כן, הוסיפו שתי קטגוריות חדשות ומיותרות, גם כדי לבדל את עצמם מהאוסקר ומנותני פרסים אחרים: שובר הקופות הטוב ביותר (שהרוויח לפחות 150 מיליון דולר, מהם 100 מיליון בארה"ב אלא אם זה בסטרימינג וימצאו דרך להכניס גם אותו אם יתחשק להם; ומה יעשו עם סרטים מצליחים מאוד שיוצאים רק אחרי שמכריזים על המועמדויות?), והופעה במופע סטנדאפ טלוויזיוני (בזכות הפופולריות של זה בשנים האחרונות; יעלימו את הקטגוריה הזאת בבוא הזמן).
טקס גלובוס הזהב יתקיים בלוס אנג'לס ב-7.1.24, וישודר בארץ ב-yes.
רשימת המועמדים לפרסי גלובוס הזהב 2024:
סרט דרמה
1. אופנהיימר
2. רוצחי פרח הירח
3. המאסטרו
4. Anatomy of a Fall
5. חיים שלמים
6. The Zone of Interest
"וונקה". טימותי שאלאמה.
במקום "סרט של פול קינג" כתוב בהתחלת "וונקה": "קונפיטורה של פול קינג", וזה בהחלט סרט מתקתק, קסום, עם הברקות יפות, בעיקר בחצי הראשון של הסרט. בכוונה מקפידים שהסרט מתאים לילדים, וזה דבר נכון, אך הוא גם פונה למבוגרים ויש הומור אבסורדי מוצלח.
מבט ברשימת הסרטים ההוליוודיים המצליחים ביותר בהרבה שנים האחרונות מבהיר שסרטי המשך מושכים קהל רב. האולפנים מחפשים מותגים, סדרות ישנות שהצעירים לא שמעו עליהן מעולם (המלאכיות של צ'רלי, The Fall Guy בקרוב עם ריאן גוסלינג), דמויות מוכרות (חוזרים שוב ושוב לרובין הוד), אתחול של סדרות סרטים ישנים (מכסחי השדים). כך גם עם וילי וונקה, הבעלים של מפעל השוקולד שמחליט להזמין למפעלו ילדים שימצאו כרטיס זהב בחפיסת השוקולד.