מגזין סרטים (עמוד 339)

הסרט הישראלי "הערת שוליים" מומעמד לפרס האינדיפנדנט ספיריט 2012

"הערת שוליים". שלמה בראבא. צילום: רן מנדלסון.

הסרט הישראלי "הערת שוליים" של יוסף סידר מועמד בקטגורית התסריט של פרסי האינדיפנדנט ספיריט לקולנוע עצמאי 2012 (ה-26 במספר). הסרט יתמודד בקטגוריה מול "היורשים", "כולם מנצחים" (ש.ל.ר, Win Win), "בגינרס" ו"האמן" (ש.ל.ר, The Artist).

"הערת שוליים" מתאר תחרות בין אב לבנו (שלמה בראבא וליאור אשכנזי, המועמדים שניהם לפרסי אופיר) על פרס ישראל. לכבוד ההפצה של הסרט בארה"ב, הכינו קדימון מיוחד וחושפני לעלילת הסרט, שמצורף כאן בסוף המאמר.

טקס הענקת פרסי האנידיפנדנט ספיריט יתקיים הפעם ב-25 בפברואר.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

קדימון לסרט המד"ב "ג'ון קרטר" בכיכובו של טיילור קיטש

אפוס המדע הבדיוני "ג'ון קרטר" שביים אנדרו סטנטון ("וול-אי") על פי ספריו של אדגר רייס בורוז, התחדש בקדימון חדש. בסרט מככב טיילור קיטש (גמביט ב"אקס- מן המקור: וולברין") בתור קצין צבא לשעבר שעייף ממלחמות, המוצא את עצמו נשלח באופן מסתורי למאדים, שם הוא הופך לאגדה. תהנו:

פרס הקהל לסרט הישראלי "השוטר" בפסטיבל 3 היבשות 2011

"השוטר". יפתח קליין (משמאל) עם גל הויברגר.

הסרט הישראלי "השוטר" של נדב לפיד קטף את פרס חביב הקהל של פסטיבל 3 היבשות 2011 (ה-31 במספר) בנאנט, צרפת. על רקע זאת, נודע כי הסרט עתיד לעלות בהקרנות מסחריות ביפן כבר בפברואר הקרוב.

"השוטר" מספר על לוחם ביחידת למלחמה בטרור (יפתח קליין), שפוגש עם חבריו לנשק קבוצה רדיקלית, אלימה ויוצאת דומן שמעמתת אותו עם מלחמת המעמדות של החברה הישראלית וגורמת לו למלחמה פנימית בתוך נפשו שלו. לצד קליין מככבים בסרט יערה פלציג, מיכאל מושונוב, מנשה נוי, מיכאל אלוני, שאול מזרחי, מיכאל הנגבי ואסי לוי.

סרטו של לפיד הוקרן בפסטיבל ירושלים האחרון, ולאחר הבלאגן עם זכייתו של "עמק תפארת" קטף פרס אך דחה אותו. הוא קטף פרס בפסטיבל לוקרנו והיה מועמד ל-7 פרסי אופיר.

שלושה סרטים ישראלים לפסטיבל סאנדנס 2012

"שלטון החוק".

שלושה סרטים ישראלים התקבלו לתחרות הקולנוע התיעודי הבינלאומי של פסטיבל סאנדנס 2012 (ה-28 במספר): "שלטון החוק" של רענן אלכסנדרוביץ', "ג'יפסי דיווי" של רחל לאה ג'ונס, ו"חמש מצלמות שבורות" של גיא דוידי ועימאד בורנאט.

"שלטון החוק", זוכה פסטיבל ירושלים 2011, מתעד את מערכת החוק והמשפט המופעלת על ידי מדינת ישראל בשטחים מ-1967 ועד היום; "ג'יפסי דיווי" שהוקרן בפסטיבלים דרום וירושלים, מגולל את סיפורו של דיוויד ג'ונס, בחור לבן מאלבמה שהפך לנגן פלמנקו צועני באנדלוסיה, דרך עיניהם של חמש נשותיו וחמשת ילדיו (בינהם הבמאית); ו"חמש מצלמות שבורות" זוכה פסטיבל IDFA ההולנדי, הוא יומן אישי של צלם הווידאו בורנאט על פני חמש שנים בהן תיעד את האירועים הדרמטיים סביבו וסביב המאבק נגד גדר ההפרדה בכפרו, בילעין.

"שלטון החוק" עלה לפני שבועות אחדים להקרנות סדירות בסינמטקים; ובנוסף, כל הסרטים הופקו בתמיכת ערוץ 8 ו-HOT, ושם מבטיחים שהם יוקרנו במהלך השנה הקרובה בערוץ. פסטיבל סאנדנס הקרוב יתקיים בין ה-19 ל-29 בינואר, 2012.

שוברי קופות 28.11.11: "החבובות" חזרו לימי הזוהר

"החבובות".

סוף השבוע של חג ההודיה בארה"ב עבר מוצלח לשני הפותחים הראשיים – "דמדומים 4: שחר מפציע – חלק 1" ו"החבובות" – שהכניסו רווחים נאים מאד לאולפנים שלהם. סרט האנימציה המשפחתי "שירות המתנות החשאי של ארתור" לא הצליח להצלחה בינתים, אך יתכן שבמהלך חודש דצמבר יזכה לרצף רווחים מכובד לכבוד חג המולד אליו הוא מתקשר, ואילו סרט המשפחה של מרטין סקורסזה, "הוגו", אמנם לא פתח בצורה מדהימה עבור הז'אנר, אבל הפך לבכורה השלישית בגובהה של הבמאי הותיק.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

בשביל מה קיימת האקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלויזיה?

כאשר כתבתי מאמר על פרסי אופיר, התחלתי לתהות מה בעצם מטרתה של האקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלויזיה. "מטרת האקדמיה היא לקדם את הקולנוע הישראלי," אמרה לי בשיחת טלפון אילנה שרון, מנכ"ל האקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלויזיה. למעשה, זהו גם שמה החוקי של העמותה שמכנה עצמה האקדמיה: אגודה לקידום הקולנוע בישראל (עמותה רשומה מס' 58-015-127-2). כשאני שואל אותה האם הדרך היחידה לקדם את הקולנוע הישראלי בעיניה הוא לחלק את פרסי אופיר, היא לא מבינה מה אני רוצה שהיא תענה לי. האמת המצערת היא שאכן כך, זה כל מה שהאקדמיה עושה, והיא מצערת מפני שפרסי אופיר לא ממש מעניינים אף אחד מחוץ מתעשיה הקטנה שמחלקת אותם. לא רק שפרסי אופיר לא מעניינים אף אחד, אלא גם האקדמיה לא ממש מעניינת אף אחד, ולכן היא די ממשיכה בשלה: השבוע התכנסה האקדמיה לדון בחזונו של היו"ר החדש, איתן אבן, ולדון בנושא קבלת ההחלטות בה; אך לא הרבה בעל חשיבות ציבורית הולך להשתנות, ומיד על כך.

נתחיל בנושא השני – של קבלת ההחלטות – עליו התחולל מאבק פנימי (מוחצן למדי) בחודשים האחרונים. יש מי שיחלוק על כך, אבל לדעתי זה התחיל אי שם בקיץ 2010, כאשר שאול דישי (במאי "היה מונדי – אגרוף, אדם, בקיר בטון" ועוזר במאי ב"אלכס חולה אהבה", "ספיחס" וכו') ניסה להוציא את הסרט התיעודי "המדריך למהפכה" מתחרות הסרטים העלילתיים של פרסי אופיר באותה השנה. היתה לו סיבה: "המדריך למהפכה" הוא סרט עלילתי כמו ש"ואלס עם באשיר" הוא סרט תיעודי – רק ענין של הגדרות מפי אנשים מסוימים. הניסיון להוציא את "המדריך למהפכה" מהתחרות העלילתית העלה חרס, הן משום שהיה ממוקד כנגד סרט מידיו של קולנוען שהתעשיה העריכה וחיבקה בחום, והן משום שצלם הסרט, דוד גורפינקל, טען כי התקיימו כעשרים ימי צילום (ויו"ר האקדמיה דאז, מרק רוזנבאום, טען כי זוהי כמות שכמעט שוות ערך לזו של סרט ישראלי ממוצע). לדישי לא היה סרט עלילתי מועמד ש"המדריך" הטיל את צלו עליו, וממילא האחרון לא היה המועמד המועדף או ההימור הבטוח ("הדקדוק הפנימי" כן היה, אך לבסוף הוא הפסיד ל"שליחותו של הממונה על משאבי אנוש"), והסיבה להתעסקות שלו בסרט נבעה לטענתו "מהפרת תקנון הפרסים והחלוקה השוויונית בין שתי הקטגוריות התיעודית והעלילתית".

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

אז ערוץ 10 יסגר או לא?

בעיות כספיות קשות נחתו על ראשו של ערוץ 10 בתקופה קצרה, וגורמות לנו לחשוש לקיומו: הוא פיטר לאחרונה גם אנשי מפתח וגם לא, ועדת הכלכלה מסרבת לדחות את פרעון חובותיו והצטמקות שוק הפרסום מקשה עליו להכניס כסף. אם הערוץ יחדל להתקיים, אין ספק שצרכני התוכן לא ירגישו הבדל ניכר בחייהם (עוד ריאליטי, פחות ריאליטי, מה זה כבר חשוב?), אבל הרבה אנשי מקצוע יאבדו את עבודתם בתעשיה הקטנה גם-ככה שתתקשה למצוא להם מקום חלופי. חברות ההפקה החיצוניות שעובדות עם הערוץ, למשל, הודיעו כי 1,653 אנשים מקרבן יאבדו את מקום עבודתם. סגירת הערוץ גם תפחית את אפשרויות הפרסום בטלויזיה, מה שיגרור עליה במחירי הפרסום, וכתוצאה עשוי לגרור פיטורים בשוק הפרסום. לפניכם סיכום כל מה שקורה עם הערוץ המסחרי השני בישראל.

לפני כשבועיים (8.11), התכנסה ועדת הכלכלה של הכנסת בראשותו של חה"כ כרמל שאמה-הכהן, לדון בדחית פרעון החובות של ערוץ 10 למדינה. החובות בגובה 60-80 מיליון ש"ח הינם דמי זיכיון ותמלוגים (ולא תוכן) שהצטברו עד 2010, ושהערוץ צריך להחזיר עד ה-1 בינואר, 2012, אך אין לו מאין, לבד ממשקיעיו הקיימים – יוסי מימן ורון לאודר – שאינם מזרימים לו כספים כבר חודשים. הועדה החליטה שלא לדחות את מועד הפירעון, וכרמל שאמה-הכהן טוען שבקשת הדחיה מגיעה מבעלי המניות ה"עשירים, [ש]כל אחד מהם יכול להזרים את הכסף הזה בלי מאמץ מיוחד. לבעלי המניות אין שום נימוק מיוחד למה הם לא מזרימים את הכסף." מנכ"ל הערוץ, יוסי ורשבסקי, רמז פעמים אחדות כי בעלי המניות לא יזרימו עוד כספים לאחר שהשקיעו 1.3 מיליארד ש"ח מכיסם הפרטי, אך הם כן מחפשים משקיע חלופי; ואף נודע כי רון לאודר הגיע לארץ כדי לנסות ולקדם מיזוג עם זכיינית הטלויזיה של ערוץ 2, רשת (שביקשה בכלל להירכש בידי קשת).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

נשק של תקווה – ביקורת

"נשק של תקווה". ג'ררד באטלר.

"נשק של תקווה" הוא סיפור 'חזרתו בתשובה' של סאם צ'ילדרס, אסיר משוחרר ולא חביב בעליל, ובכלל – טיפוס די מפוקפק, אשר 'רואה את האור' והולך לסייע לנזקקים בדרום סודן (הסיפור הינו סיפור חייו האמיתי). בכל מקרה, מדובר בסרט חזק, לעיתים גרפי מדי, יותר מדי ארוך ולא כל כך ממוקד, ולא שלא מדובר בסיפור מעניין – להיפך, אלא שיש להתחשב ביכולת הריכוז המוגבלת של הצופה, ולצמצם היכן שניתן (ובנוגע לשמו של הסרט, האמת היא שגם אנחנו לא הצלחנו לחשוב על דרך טובה יותר לתרגם את שמו של הסרט Machine-Gun Preacher).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

קדימון למותחן "נעלמה" עם אמנדה סייפריד

המותחן "נעלמה" (ש.ל.ר, Gone) של הייטור דליה (שסרטיו לא הגיעו ארצה למיטב ידיעתנו) ובכיכובה של אמנדה סייפריד, התחדש בקדימון רשמי. סייפריד מגלמת אישה שאחותה נחטפת והיא משוכנעת שזהו אותו חוטף ממנו נמלטה שנה קודם. היא במירוץ נגד הזמן להציל את אחותה, כשהמשטרה ספקנית לגבי דבריה. עוד מככבים בסרט גם ג'ניפר קרפנטר, ווס בנטלי, סבסטיאן סטן ומיכאל פר'ה. תהנו:

שני פרסים ל"בין השמשות" בפסטיבל מנהיים-היידלברג 2011

"בין השמשות". אורלי זילברשץ.

הסרט הישראלי "בין השמשות" של אלון זינגמן, קטף שני פרסים בפסטיבל מנהיים-היידלברג 2011 (ה-60 במספר) בגרמניה: פרס האקומני לאחדות ושיתוף פעולה, והמלצת חבר השופטים של בעלי בתי הקולנוע. "עם מראות נוקבים," נימקו שופטי פרס האקומני את בחירתם, "מנהל הבמאי מיצג מרתק של החברה הישראלית. הוא אורג במיומנות ארבעה סיפורים בנושאי אהבה, סליחה, אשמה וכפרה."

שם הסרט נשאב מהמסורת, לפי שעת בין השמעות היא שעת רחמים ורצון טוב; והעלילה המתפרשת על פני יממה בין שתי שמשות, קושרת בתאונה אחת את גורלם של גיבורי ארבעה סיפורים שונים והשלכותיה של התאונה נגלות לפנינו שלב אחר שלב, במהלך יום אחד. אנו פוגשים ומלווים דמויות שונות בלבטיהן המוסריים, בהתמודדותן עם מציאות חייהן בתפר שבין הורים לילדים, ובמסען לגילוי תובנות חדשות על עצמן. סיפור על הורים וילדיהם החשים אבודים, על החיפוש אחר כפרה, ועל היכולת לסלוח. אורלי זילברשץ, גל זייד, ריימונד אמסאלם, רותם זיסמן-כהן, שמיל בן ארי, רמי דנון, מיכאלה עשת ונטליה פאוסט מככבים.

הפרס מהפסטיבל הגרמני מצטרף לפרס הביכורים מפסטיבל חיפה 2010.

קדימון לסרט "רמפרט" של שלישיית "השליח"

שיתוף הפעולה השני של שלישיית "השליח", אורן מוברמן, וודי הארלסון ובן פוסטר, "רמפרט" (ש.ל.ר, Rampart), אודות שוטר מושחת בלוס אנג'לס, התחדש בקדימון רשמי. עוד מככבים בסרט גם סיגורני וויבר, אייס קיוב, רובין רייט, אן הייש, סטיב בושמי, נד ביטי וסינת'יה ניקסון. תהנו:

ריקי ג'רביס חוזר להנחות את גלובוס הזהב 2012

המנחה יוצר השערוריות ריקי ג'רביס חוזר להנחות את טקס הענקת פרסי גלובוס הזהב בפעם השלישית ברציפות: ינחה את הטקס של 2012 (ה-69 במספר) שיתקיים ב-15 בינואר. הבחירה בג'רביס לפעם נוספת היתה חלוקה בקרב איגוד העיתונות הזרה ההוליוודי (האחראי לטקס), שהעלה זאת להצבעה, משום שאמנם הדבר טוב מאד לרייטינג של המשדר הטלויזיוני – המפורסמים האורחים של הטקס עשוים להיחרד מהענין, בעקבות המתקפות האישיות שהכה המנחה אשתקד. על המתקפות הללו אמר נשיא האיגוד דאז, פיליפ ברק, כי ג'רביס "חצה את קו".

דקות אחרי שההכרזה על שובו של ג'רביס לגלובוס הזהב פורסמה, כתב המנחה בטוויטר: "בדיוק אמרתי לבילי קריסטל [מנחה האוסקר 2012, א.ש.] שכדאי לו לא להשתמש בחומרים שלי על השואה או על פדופיליה באוסקרים. הוא הסכים."