מגזין סרטים (עמוד 470)

מקבץ המלצות סינמטקים 26.11-02.12.09

מתוך מעבר לנהר.

אירועים מיוחדים

"מעבר לנהר", לכבוד יום האיידס הבין-לאומי
1.12 סינמטק תל אביב

לציון יום האיידס הבין-לאומי, יקרינו בסינמטק תל אביב את סרטו של סרטו התיעודי של הבמאי דוקי דרור, "מעבר לנהר", שבמרכזו עומדת דמותו המרשימה והדון קישוטית של משה רחמים, מראשוני העולים מאתיופיה ארצה, שיצא להציל את העולים מאתיופיה ממחלת האיידס.

סרטים מומלצים

"למצוא את ארץ לעולם לא" (2004)

סרט חמוד ביותר שלא הצליח כל-כך והיה מועמד לשבעה פרסי אוסקר, כולל לסרט הטוב ביותר (זכה על פס-קול). זהו הסיפור מאחורי כתיבת "פיטר פן", וגם אם אינו נאמן למציאות, שווה לראות אותו ולו רק בשל השחקנים המצוינים: ג'וני דפ, קייט וינסלט, דסטין הופמן, ג'ולי כריסטי וקלי מקדונלד.

הקרנות:
לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

ביקורת: 9

מתוך 9 (תשע).

עם פריחתם של סרטי האנימציה למדנו לצפות לסרטים שמיועדים גם לילדים, ומהסרטים האמריקאיים בעיקר לסיפורי הרפתקאות מבדרים. גם בסרטים הדרמתיים של אולפני פיקסאר יש הומור ("למעלה", "וול-אי"), אך לעומתם, "9" אינו מוקרן בארץ בגרסה מדובבת משום שהוא אינו מיועד לילדים. מדובר אם כן, בדרמת מדע-בדיוני שלא רק חובבי ז'אנר המדע הבדיוני יהנו ממנה.

הבמאי שיין אקר קיבל 30 מיליון דולר כדי להרחיב את סרט האנימציה הקצר והמועמד לאוסקר שלו מ-2005 (את הסרט בן תשע הדקות נטול דיאלוגים וכתוביות אפשר לראות כאן). 9, יצור בובתי עם רוכסן גדול שנקרא על שם המספר שעל גבו, לא יודע מאיפה הוא בא. הוא מגלה יצורים כמוהו, עם מספרים על גבם, בעולם שומם וקודר שמסתובבות בו מכונות פראיות דמויות חיות.

הסרט מדהים מבחינה חזותית, האנימציה משגעת, וגם ההמצאות המאכלסות את הדמויות והסביבה מקסימות (התאומות האילמות 3 ו-4, למשל). פה ושם יש משחקי מילים חביבים עם המספרים (שמות הדמויות), במיוחד עם "1".

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

סיכום העשור הראשון של המאה ה-21 (2009-2000): חלק ח', סרטי אימה

נעמי ווטס, מתוך "הצלצול", הגרסה האמריקאית.

סיכום העשור באידיבי ממשיך עם המאמר השמיני בסדרה מאת יונתן דורון. אם פספסתם חלק כלשהו בסדרה, לחצו כאן!

—–

סרטי אימה

בעשור הזה ניתן לראות שלוש מגמות בסרטי האימה, אחת הסוגות הוותיקות בקולנוע: גרסאות לסרטים מהמזרח הרחוק, סרטי זוועה ואתחול מחדש של סדרות סרטים ותיקות. סרטי אימה זולים יחסית להפקה ואין צורך בסיפורים מורכבים מדי. וכמו שאוהבים בימינו, בשל המעריצים הצמאים לבהלות ודם, הסרטים מניבים הכנסות יפות בסוף השבוע הראשון של יציאת הסרט.

ב-2002 סרט אימה המבוסס על סרט יפני, עם שחקנית מוכרת אך לא מפורסמת בשם נעמי ווטס ("מלהולנד דרייב"), הרוויח מעל מאה מיליון דולר בארה"ב. ל"הצלצול" היפני נעשו שלושה סרטי המשך, לגרסה האמריקאית יש סרט המשך אחד בלבד.

בעקבות הצלחת הסרט נוצר גל של גרסאות אמריקאיות לסרטי אימה המבוססים על סרטי אימה מהמזרח הרחוק (בעיקר יפן, אך גם הונג קונג, קוריאה ותאילנד). בין הסרטים הנוספים שבהם בחורה יפה נבהלת ונמלטת על נפשה: "הטינה" (2004) עם שרה מישל גלר (גם לו סרט המשך אחד), "מים אפלים" (2005) עם ג'ניפר קונלי, "העין" (2008) עם ג'סיקה אלבה, וכן: Pulse (2006), One Missed Call (2008), Mirrors (2008), Shutter (2008).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

אורנה בנאי עוברת ל"רשת"

השחקנית אורנה בנאי עוברת לזכיינית ערוץ 2, רשת, על מנת לככב בתוכנית בידור חדשה לצידו של ליאור שליין. החוזה של בנאי ברשת הוא ארוך-טווח לשנתיים, ובמהלכן גם תעלה סדרה בפיתוח שלה (טרם נודע אם מדובר בקומדיה או בדרמה). המעבר לזכיינית רשת מסיים תקופה בת 10 שנים לערך שבה היתה בנאי חתומה כטאלנט של קשת, ובין היתר כיכבה שם בתוכניות "אמאל'ה", "ארץ נהדרת" ו"רק בישראל".

בנאי כבר הספיקה להשתתף בפרק הפיילוט של תוכניתו של שליין, אשר צולם ביום ה' האחרון. בנאי מתחה לאחרונה ביקורת חריפה נגד תוכנית "האח הגדול" וטענה בראיון לידיעות אחרונות כי "אין ספק שמה שקורה היום זו הידרדרות קשה ברמת הטלוויזיה. מדהים לראות שיש לזה רייטינג גבוה."

ברשת חטפו את בנאי כחודש לאחר שאחת הכוכבות הבולטות של "שבוע סוף!", שני כהן, הודיעה על עזיבת רשת לטובת "ארץ נהדרת" בקשת. כהן נחשבת לשחקנית פופולרית ביותר כיום בזכות "שבוע סוף", ואף נבחרה לאחרונה ככוכבת הילדים האהובה ביותר בטקס נבחרי הילדים 2009 של ערוץ הילדים.

הצעת החוק להארכת זיכיון ישראל 10 עברה בקריאה ראשונה

הצעת החוק להארכת זיכיון ערוץ 10 עברה אמש (ב') בקריאה ראשונה בכנסת. מדובר בהצעת חוק ממשלתית שתאריך את זיכיון ישראל 10 להפעלת ערוץ 10 בשנתים, ובתקופה זו ישלים הערוץ את מלוא מחויבויותיו – ובכללן בתחום הקולנוע.

יחד עם זאת, ההערכות כרגע בענין היא שהצעת החוק תעלה לקריאה שניה בכנסת רק לאחר שורה של שינוים לנוכח התנגדויות רבות שהוגשו לחוק מרשת, קשת, טלעד, הרשות השניה לטלויזיה ולרדיו ומישראל 10 עצמה.

ועדת הכלכלה: זכייניות לא תקבלנה רישיון ללא עמידה במחויבויות ופרסומות בכבלים ובלוין ב-2015

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות חה"כ אופיר אקוניס, קבעה אתמול (ב') כי זכייניות הטלויזיה המסחרית לא תוכלנה לקבל רישיון שידור ללא עמידה במחויבויותיהן. יחד עם זאת נקבע כי המעבר לרישיונות יוכל להתרחש כבר ב-2012 או ב-2015, עם מועד סיום זכיונן; ויוכנס סעיף לחוק אשר יחשיב "הפרה זניחה שלא תחשב" אשר, להחלטת הרשות השניה לטלויזיה ולרדיו, תוכל למנוע את אי-מתן הרישיון לזכיינית.

הזכייניות קשת ורשת הקימו התנגדות חריפה לחוק, כנראה בעיקר משום ששתיהן וחברת ישראל 10 (מפעילת ערוץ 10) לא עומדות במחויבויותיהן כרגע על שנים חולפות.

כמו כן החליטה הועדה לדחות את הנהגת הפרסומות בכבלים ובלוין לפחות ל-2015, משקבעה בחינה מחדש של גובה ההשקעה בשוק הפרסום בטלויזיה, העומד כיום על מיליארד ש"ח נטו בשנה לערך. הבחינה מחדש תיערך ב-2014, אז מקוים בועדה כי גובה ההשקעה יעמוד על מיליארד וחצי ש"ח נטו.

הצעת החוק של ועדת הכלכלה תעלה בעוד מספר ימים להצבעה בכנסת.

זכייניות עתרו לבג"צ על מחויבויות העבר; לוחות השידורים ל-2010 לא אושרו

זכייניות ערוץ 2, קשת ורשת, הגישו עתירה לבג"צ נגד הרשות השניה לטלויזיה ולרדיו, על כך שהרשות לא החילה את מיקוד הרגולציה על שנת 2008 כפי שיבוא לידי ביטוי בדו"ח הרשות לשנה זו ויפורסם בקרוב. עיקרי הדו"ח כבר פורסמו בגלובס, ובו מופיע חוסר של למעלה מ-40 מיליון ש"ח בתחום הסוגה העלית לשתי הזכייניות יחד. לו מיקוד הרגולציה היה מוחל כבר במהלך 2008 כפי שביקשה מועצת הרשות במקור, היה החוסר קטן ל-5 מיליון ש"ח לכל היותר.

מיקוד הרגולציה מורה לזכייניות בין היתר על שינוי אחוזי ההשקעה בסוגה עילית: קיים עידוד מוגבר ל"ז'אנר המיוחד" (לתוכניות בידור כמו "ארץ נהדרת") היכול לכלול יותר מ-45% מכלל ההשקעה בסוגה העילית המקורית; 30% מההשקעה בסוגה עילית תוקצה לסדרות דרמה, 10% לסרטי תעודה ו-15% לסדרות תעודה. יחד עם זאת, חוות דעתו של היועץ המשפטי של הרשות, דורון אבני, קבעה כי המיקוד צריך להיכנס לתוקפו רק בשנת 2009, ולפיה נקבעה המדיניות הסופית עליה קובלות הזכייניות.

על רקע כל זאת (אך ספק אם יש קשר), ועדת הטלויזיה של הרשות השניה לא אישרה את לוחות השידורים של שתי הזכייניות קשת ורשת, לשנת 2010. הנימוק לאי-האישור הוא מחסור בתוכניות דרמה, תעודה, ומגזין תרבות, הנדרשים על פי מחויבויותיהן של הזכייניות במסגרת מכרז ההפעלה של הערוץ השני. הזכייניות נדרשו לתקן את לוחות השידורים ולהגישם בתוך שבועיים על מנת לעמוד במחויבויותיהן אלו.

עדי אשכנזי מצטרפת לגידי גוב ב"נקמתו של מלתזר"

הקומיקאית עדי אשכנזי מצטרפת לגידי גוב בדיבוב הסרט הצרפתי "ארתור – נקמתו של מלתזר". את הסרט כתב וביים לוק בסון, והוא סרט ההמשך של "ארתור והמינימונים" מ-2006.

עלילת הסרט שבה להתמקד בארתור, החוזר לביקור בביתם של סבו וסבתו. כשהוא נמצא שם, הוא מקבל קריאת עזרה מעולם המינימונים ומחליט לשוב. משהוא מגיע, פוגש ארתור בדמויות מוכרות כמו מקס, ודמויות חדשות, כמו ריפליי (אשכנזי) וסנואו, אך מגלה כי מזימתו של מלתזר (גוב) היתה להביא אותו לעולם המינימונים בכדי שיוכל בעצמו להשתמש בשער הכניסה של ארתור על מנת שיוכל לצאת לעולם האנושי.

"ארתור – נקמתו של מלתזר" עולה לאקרנים בישראל ב-3 בדצמבר.

פסטיבל דוקאביב 2010 פותח את ההרשמה לתחרויות הסרטים

פסטיבל "דוקאביב" הבין-לאומי לקולנוע תיעודי 2010 (ה-12 במספר), פותח את ההרשמה לתחרות הסרטים הישראלית בו. בנוסף לתחרות הישראלית, תתקימנה בפסטיבל שלוש מסגרות תחרותיות נושאות פרסים נוספות: תחרות בין-לאומית, תחרות סטודנטים (הגשה דרך האוניברסיטאות) ותחרות יצירה צעירה בין מגמות הקולנוע בבתי הספר התיכוניים בארץ.

ההרשמה לתחרות הישראלית פתוחה עד ה-15 בינואר, 2010. תקנון הפסטיבל וטופס ההרשמה נמצאים באתר הרשמי, בלחיצה כאן. במסגרת תחרות זו יחולקו כמדי שנה, פרס הסרט הטוב ביותר, הצילום, העריכה, ציון לשבח ופרס ראש עירית תל אביב-יפו ליוצר צעיר ומבטיח.

פסטיבל דוקאביב 2010 יתקיים השנה בין ה-6 ל-15 במאי, 2010.

תמונות מפרימיירת המותחן "קירות" הישראלי

הקאסט והמפיקים. מתוך פרימיירת קירות. צילום: רפי דלויה.

פרימיירת המותחן הישראלי "קירות" התקיימה אמש בסינמה סיטי והביאה בעקבותיה את חצי מצמד כוכבות הסרט, נינט טייב, כמו גם את רוב שאר השחקנים: לירון לבו, זהר שטראוס, יאנה גור, שלום מיכאלשווילי, ריימונד אמסאלם ואחרים.

הסרט מתואר כ"מתרחש ברחובות האפלים של דרום תל אביב, (ו)לוקח אותנו אל תוך עולם רדוף פשעים, חיסולים ואלימות – עולם שבו האפשרות היחידה של שתי נשים לשרוד היא בעזרת אמונה, חברות אמיצה… ואקדחים."

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

שוברי קופות 23.11.09: "דמדומים 2: ירח חדש" תפס מקום בצמרת כל הזמנים

טיילור לוטנר וקריסטן סטוארט, מתוך דמדומים 2: ירח חדש.

"דמדומים 2: ירח חדש" פתח עם 142.8 מיליון דולרים ב-4,024 בתי קולנוע בארה"ב, ותפס את המקום השלישי בטבלת הסרטים הרווחיים ביותר בסופי השבוע הראשונים שלהם בארה"ב, אחרי "האביר האפל" (158.4 מ"ד) ואחרי "ספיידר-מן 3" (151.1 מ"ד). כפי שדיווחנו אתמול (א'), סוף שבוע הבכורה של הסרט בארה"ב שבר שני שיאים: שיא הרווחים ביום אחד, משגרף 72.7 מיליון דולרים ביום ו' בלבד (וכן גבר הפעם על "האביר האפל"); ושיא ברווחים מהקרנות חצות, שהניבו 26.3 מיליון דולרים מ-3,514 בתי קולנוע.

האלטרנטיבות המבוגרות יותר שעמדו מול "ירח חדש" בבתי הקולנוע בארה"ב גרפו סכומים נאים מאד גם הם: הדרמה "ללא ראות" (ש.ל.ר, The Blind Side) בכיכובה של סנדרה בולוק, גרפה 34.1 מיליון דולרים בסופ"ש הפתיחה שלה; ו"2012", למרות ירידה של כמעט 60 אחוזים מהשבוע שעבר, גרף הפעם עוד 26.4 מיליון דולרים שהצטברו ל-108 מיליון דולרים.

עותק הסרט "פלנט 51" בתחנת החלל. הצילום מעתיק שוט מתוך הסרט בו רואים את לם, חייזר מפלאנט 51, מתבונן בפעם הראשונה על הכוכב שלו מחלונה של חללית.

סרטי הילדים המובהקים – "פלאנט 51" (12.29 מיליון דולרים) שפתח ו"רוחות חג המולד" (12.28 מיליון דולרים) שדווקא מאד חיבבתי אך לדעתי כלל וכלל לא מתאים לילדים צעירים – ספגו את בכורת "ירח חדש" וחתמו את החמישיה העליונה בטבלת שוברי הקופות של סוף השבוע האחרון. אגב, "פלאנט 51": גלובוס גרופ הזכירו לי בדיוק היום כי עותק של הסרט שוגר לחלל על סיפונה של מעבורת החלל 'דיסקברי' ב-28 באוגוסט 2009 ואסטרונאוטים העבירו אותו לתחנת החלל הבין-לאומית כמה ימים לאחר מכן. הסרט סובב עכשיו את כדור הארץ במהירות של 28,163 קמ"ש ומקיף אותו כל 90 דקות – שהן, איך לא, אורך הסרט. אם חשבתם שהשמיים הם הגבול בקידום מוצרים (וסרטים בפרט), במידת מה לא טעיתם מדי. נו, תראו, זה זכה לפרסום כאן לפחות.

"עג'מי" זכה בפסטיבל סלוניקי

הסרט הישראלי "עג'מי" זכה בפרס הראשי של פסטיבל סלוניקי לסרטים: פרס "אלכסנדר הגדול" לסרט הטוב ביותר, על סך 40 אלף יורו. סרטם של סכנדר קובטי וירון שני גם זכה בפרס בחירת הקהל, ובפרס התסריט הטוב ביותר, אותו חלקו עם יוצר הסרט הרומני "מדלית כבוד" (ש.ל.ר, Medal of Honor) שגם גרף את הפרס השני לסרט הטוב ביותר (פרס "אלכסנדר הכסף").

ראוי להזכיר כי פסטיבל סלוניקי נערך השנה בסימן חרם מבית: יוצרי קולנוע רבים ביוון החליטו להחרימו וקראו לבטל אותו דווקא ביום הולדתו החמישים, ובמקום להכריז על אבל לאומי על הקולנוע המקומי אשר אינו נתמך בידי הממשלה.