מגזין סרטים (עמוד 5)

"צ'ריטי המתוקה" – ביקורת: שירלי מקליין מצוינת עם השורות של ניל סיימון

"צ'ריטי המתוקה". שירלי מק'ליין.

"צ'ריטי המתוקה". שירלי מק'ליין.

הערה מקדימה: בשנה הזאת עם הרבה אירועים חיצוניים יוצאים מגדר הרגיל, מחאה ומלחמה בארץ, שתי שביתות בתעשיית הבידור בארה"ב (של התסריטאים ושל השחקנים), אני צופה בהרבה מאוד סרטים בבית שטרם ראיתי (עוד על כך בסיכום השנה בסוף החודש). אין סיבה מיוחדת לכתיבת ביקורת דווקא על הסרט הזה, זו ממש לא המלצה גורפת. ועכשיו לביקורת.

"צ'ריטי המתוקה" (1969) הוא סרט מוזיקלי ארוך מדי בלי שום סיבה שמבוסס על מחזמר מצליח בברודווי, שמבוסס על הסרט האיטלקי "ג'ולייטה של הרוחות" של פליני מ-1965. לעיבוד(ים) שלוש מעלות: את הטקסט של המחזמר (מה שנקרא באנגלית book, שלא כולל את מילות השירים) כתב ניל סיימון, המחזאי הקומי המצליח ביותר אי פעם, עם שורה של הצגות שמועלות כל הזמן בכל העולם, כולל "הזוג המוזר", "יחפים בפארק" ו"יומן חוף ברייטון"; בוב פוסי הבמאי והכוראוגרף, שזה סרטו הראשון כבמאי, ויש לו סגנון ריקוד משלו שמזוהה עמו עד היום, מעל 30 שנה אחרי מותו; ולתפקיד הראשי של הסרט ליהקו את שירלי מקליין (בברודווי זאת היתה גוון ורדון, אשתו של פוסי).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"האיש מהחלומות" – ביקורת: רעיון מקורי, ביצוע לא מהודק

"האיש מהחלומות". ניקולס קייג'.

"האיש מהחלומות". ניקולס קייג'.

ל"האיש מהחלומות" יש רעיון מקורי, שלא ידעו מה לעשות אתו. זה מתחיל כקומדיה, בערך, ואז זה לא מצחיק ופחות ופחות מהודק, מרוסן ותחת שליטה בסרטו הראשון באנגלית של כריסטופר בורגלי הנורווגי, שגם כתב את התסריט.

ניקולס קייג' מצוין בתפקיד שנדמה לפרקים שנכתב לפול ג'יאמטי. בשנים הרבות האחרונות קייג' שיחק בעיקר בסרטים שהוא בעצמו שכח לפני שהכסף נכנס לחשבון הבנק שלו. אחרי שזכה באוסקר על הדרמה העצמאית "לעזוב את לאס וגאס" מ-1995 הפך באופן מפתיע לשחקן פעולה וכוכב קולנוע יוצא דופן כי תמיד היה מוזר ובחר בתפקידים של דמויות משונות. לפעמים זה מצליח כמו ב"אדפטיישן", ולפעמים הניסיון לא צולח כמו במקרה הזה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

yes רכשה את תכני "פיקוק" ו"פאראמאונט פלוס" תחת שת"פ אסטרטגי

"טד".

"טד". התמונה באדיבות yes.

yes הודיעה על שיתוף פעולה אסטרטגי עם ענקיות המדיה "פאראמאונט" ו"יוניברסל" לרכישת התכנים הבולטים של שירותי הסטרימינג שלהן, "פיקוק" (Peacock) ו"פאראמאונט פלוס" (Paramount+), בהתאמה. חלק מהתכנים יעלו בישראל באופן בלעדי ב-yes וב-STING+, כגון החידוש של "פרייז'ר" ו"הלביאות: מבצעים מיוחדים" שעלו כבר החודש. עד כה נרכשו התכנים על בסיס פרטני יותר, והמשמעות של העסקה היא שמעתה יותר סדרות מעניינות מבית השירותים הללו צפויות להגיע לישראל, ובאופן מהיר (בניגוד למשל ל"מחילת הארנב" שעלתה כאן רק החודש אחרי שבארה"ב שודרה במרץ האחרון וכבר הספיקה לקבל ביטול מעונות נוספות), אך מנגד דועכות הציפיות ש"פאראמאונט פלוס" אכן יגיע לישראל בהמשך למגעים שהיו, על כל קטלוג התכנים שלו.

מבין התכנים שיעלו מתוך "פיקוק" אפשר למצוא את הסדרה "טד" שתעלה רק ב-yes והיא פריקוול לשני הסרטים עם דוב הצעצוע הילדותי ומנבל הפה בכתיבתו ובקולו של סת' מק'פרלן ("איש משפחה"); "המקעקע מאושוויץ" עם הארווי קייטל; "תפוחים לעולם לא נופלים" מאת הסופרת של "שקרים קטנים גדולים" ובכיכובם של אנט בנינג וסאם ניל; ו"בלגרביה הדור הבא" מבית היוצר של "אחוזת דאונטון" ו"ביה"ח סנט דניס". מתוך "פאראמאונט פלוס" אפשר למצוא את "שלוש נשים" עם בטי גילפין ("גברת דיויס") ושיילין וודלי ("שקרים קטנים גדולים"), שתצטרף אל החידוש של "פרייז'ר" עם קלסי גרמר; "הלביאות: מבצעים מיוחדים" עם זואי סלאדנה וניקול קידמן; "מחילת הארנב" עם קיפר סאת'רלנד; ו"שותפים למסע" עם מאט בומר; שכאמור כבר עלו החודש ב-yes. "מדובר על שיתוף פעולה אסטרטגי עם ענקיות התוכן הבינלאומיות," מסרה קרן גלייכר, סמנכ"לית התוכן של yes, "המאפשר לנו להרחיב באופן משמעותי את היצע התכנים שלנו."

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הוכרזו המועמדים לטקס גלובוס הזהב 2024: "אופנהיימר" ו"ברבי" מובילים במועמדויות

"אופנהיימר". קיליאן מרפי, מאט דיימון.

"אופנהיימר". קיליאן מרפי, מאט דיימון.

הוכרזו המועמדים לפרסי גלובוס הזהב 2024 (ה-81 במספר), ובינהם בולטים "ברבי" של גרטה גרוויג עם 9 מועמדויות בתחום הקומדיה-מוסיקלי, "אופנהיימר" של כריסטופר נולן עם 8 מועמדויות בדרמה, והסדרה "היורשים" עם 9 מועמדויות. כבכל שנה, גלובוס הזהב דואגים לעשות מעצמם צחוק כשהם מכניסים סרטי דרמה מסוימים תחת הקטגוריה של סרט קומדיה/מוזיקלי, השנה למשל: "הצצה ליחסים" (May December) עם ג'וליאן מור ונטלי פורטמן, שמועמדות שתיהן. כמו גם סיווג (לא רק בגלובוס הזהב) של הסדרה "הדוב" כקומדיה.

השנה הרחיבו את מספר המועמדים בכל קטגוריה ל-6. שלושה שירים מועמדים מתוך "ברבי", בעוד רק שניים יכולים להיות מועמדים לאוסקר. מריל סטריפ מועמדת בפעם ה-33(!), היא כבר זכתה 8 פעמים וקיבלה את פרס מפעל החיים על שם ססיל בי. דה-מיל.
כמו כן, הוסיפו שתי קטגוריות חדשות ומיותרות, גם כדי לבדל את עצמם מהאוסקר ומנותני פרסים אחרים: שובר הקופות הטוב ביותר (שהרוויח לפחות 150 מיליון דולר, מהם 100 מיליון בארה"ב אלא אם זה בסטרימינג וימצאו דרך להכניס גם אותו אם יתחשק להם; ומה יעשו עם סרטים מצליחים מאוד שיוצאים רק אחרי שמכריזים על המועמדויות?), והופעה במופע סטנדאפ טלוויזיוני (בזכות הפופולריות של זה בשנים האחרונות; יעלימו את הקטגוריה הזאת בבוא הזמן).

טקס גלובוס הזהב יתקיים בלוס אנג'לס ב-7.1.24, וישודר בארץ ב-yes.

רשימת המועמדים לפרסי גלובוס הזהב 2024:

סרט דרמה
1. אופנהיימר
2. רוצחי פרח הירח
3. המאסטרו
4. Anatomy of a Fall
5. חיים שלמים
6. The Zone of Interest

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"וונקה" – ביקורת: סרט ילדים מתקתק, קסום ועם הברקות יפות גם למבוגרים

"וונקה". טימותי שאלאמה.

"וונקה". טימותי שאלאמה.

במקום "סרט של פול קינג" כתוב בהתחלת "וונקה": "קונפיטורה של פול קינג", וזה בהחלט סרט מתקתק, קסום, עם הברקות יפות, בעיקר בחצי הראשון של הסרט. בכוונה מקפידים שהסרט מתאים לילדים, וזה דבר נכון, אך הוא גם פונה למבוגרים ויש הומור אבסורדי מוצלח.

מבט ברשימת הסרטים ההוליוודיים המצליחים ביותר בהרבה שנים האחרונות מבהיר שסרטי המשך מושכים קהל רב. האולפנים מחפשים מותגים, סדרות ישנות שהצעירים לא שמעו עליהן מעולם (המלאכיות של צ'רלי, The Fall Guy בקרוב עם ריאן גוסלינג), דמויות מוכרות (חוזרים שוב ושוב לרובין הוד), אתחול של סדרות סרטים ישנים (מכסחי השדים). כך גם עם וילי וונקה, הבעלים של מפעל השוקולד שמחליט להזמין למפעלו ילדים שימצאו כרטיס זהב בחפיסת השוקולד.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"רוצחי פרח הירח" – ביקורת #2: ברובו טוב ומרתק אבל לא יצירת מופת

"רוצחי פרח הירח". ליאונרדו די'קפריו, רוברט דה נירו.

"רוצחי פרח הירח". ליאונרדו די'קפריו, רוברט דה נירו.

בגיל 81 מרטין סקורסזה מביים מערבון לראשונה בחייו, והתוצאה "רוצחי פרח הירח" מוכיחה שלפחות לגבי במאים, גיל הוא באמת רק מספר. מצד שני, יש לסרט כמה בעיות שעלולות להקשות על קהל הצופים.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"רוצחי פרח הירח" – ביקורת #1: סיפור טוב מסתתר מתחת לשעמום

"רוצחי פרח הירח". ליאונרדו די'קפריו.

"רוצחי פרח הירח". ליאונרדו די'קפריו.

מה יותר גרוע מסרט משעמם? סרט משעמם בן 206 דקות, ועוד כזה שזוכה להערכה רבה (עם הכרזות של "סרט השנה" וצפי למועמדויות בטקסי הפרסים השונים). יש סיכוי שתפיקו הנאה מסרט הדרמה הארוך מאוד "רוצחי פרח הירח", אם אהבתם את "כנופיות ניו יורק" ו"שתיקה" של מרטין סקורסיזה ואת "כוחו של הכלב" של ג'יין קמפיון ו"חוטים נסתרים" של פול תומאס אנדרסון. אם תצליחו לצפות בו בבית מבלי לעשות ולו הפסקה אחת קצרה, כל הכבוד לכם, כנראה שאתם קרובי משפחה של סקורסיזה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"חיזבאללה בע"מ" – ביקורת: מעניין וגדוש באינפורמציה

"חיזבאללה בע"מ".

"חיזבאללה בע"מ".

"חיזבאללה בע"מ" היא סדרה דוקומנטרית בת 3 פרקים מתוצרת צרפת, בהשתתפות מרואיינים רבים: סוכני משטרה אמריקנים, אנשי חיזבאללה, אנשי ממשל לבנונים ועוד. ביימו אותה ג'רום פריטל וסופיה אמארה והיא מגיעה אלינו בעיתוי הנכון, לכל מי שרוצה להרחיב את אופקיו ולדעת עוד על האיום הגדול מצפון שהפך ליותר רלבנטי מתמיד בחודש האחרון.

אמנם, מצד אחד, אנחנו הישראלים יודעים מי זה ומה זה החיזבאללה ואותנו לא צריך לשכנע שמדובר בארגון טרור מסוכן ורצחני, ולכן אני מניח שהיעד העיקרי של הדוקו הוא מדינות אירופה ושאר העולם, כלומר כל מקום שאיננו ישראל. אולם, מצד שני, אפשר לומר שבאופן טבעי, בגלל נושאו, הדוקו הזה יעניין בעיקר ישראלים, ומעבר לכך, יש בו המון אינפורמציה (בעיקר בפרק השלישי) שלא ידועה לרבים, גם לא לרוב הישראלים הבקיאים בפוליטיקה והיסטוריה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"סוחרי הכאב" – ביקורת: חיקוי של "ארין ברוקוביץ'" ו"הזאב מוול סטריט"

"סוחרי הכאב". אמילי בלאנט, אנדי גארסיה, כריס אוואנס.

"סוחרי הכאב". אמילי בלאנט, אנדי גארסיה, כריס אוואנס.

"סוחרי הכאב" הוא סרט של נטפליקס, בכיכובם של אמילי בלאנט וכריס אוונס, המבוסס על סיפור אמיתי בעולם התרופות בארה"ב, ובעיקר בתועמלנות הרפואית. הסרט הוא ניסיון לא-מוצלח להיות דומה לשלושה סרטים עיקריים: "ארין ברוקוביץ'" של סטיבן סודרברג עם ג'וליה רוברטס, "הזאב מוולסטריט" של מרטין סקורסיזה ו"מכונת הכסף" של אדם מקיי. הבמאי דיויד ייטס, שאחראי על סרטי "הארי פוטר" האחרונים וסרטי "חיות הפלא", ניסה לעשות סרט מסוגנן, פרוע, מגניב, אבל זה מרגיש כמו חיקוי, העתק, ובסופו של דבר: סרט שאף אחד לא יזכור בינואר.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

סרטי הקולנוע של וודי אלן: 50- "עניין של מזל" (2023)

"עניין של מזל". לו דה לאז'.

"עניין של מזל". לו דה לאז'.

"עניין של מזל" הוא הסרט הראשון של וודי אלן בצרפתית. המילה "מזל" מוזכרת הרבה בסרט אבל אין לגורל ולצירופי המקרים שמרצפים את החיים ביטוי מספק בסרט. זהו נושא שמוזכר שוב ושוב בסרטיו של אלן, כולל "מנהטן", "כשתפגשי זר גבוה ומסתורי", הפעם בלי מגדת עתידות.

פאני נשואה בפריז היפה לז'אן העשיר, שהיא לא יודעת בדיוק במה הוא עוסק. כל החברים שלו משעממים אותה, והיא שמחה לפגוש את אלן, שלמד איתה בתיכון ומאוהב בה מאז. אלן הוא סופר צעיר שלא עובד עם מחשב אלא משתמש בדף ועט כדי לכתוב. פאני ואלן שניהם גרושים (היא למוזיקאי, הוא לשחקנית), והרומן שמתפתח ביניהם בלתי נמנע.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"עניין של מזל" – ביקורת: חסר להט בין כוכבי הסרט

"עניין של מזל". לו דה לאז', מלוויל פופו.

"עניין של מזל". לו דה לאז', מלוויל פופו.

"עניין של מזל", סרטו ה-50 של וודי אלן והראשון דובר צרפתית, הוא כמו סיפור די מוכר עם מרכיב אפל מפי זקן שמזכיר פרטים שלא קשורים לדבר, חוזר על עצמו, מתקשה להגיע לעיקר, ומסביר דברים שכבר ידועים. לו לפחות היו משפטים מצחיקים כמו שאלן נהג לשבץ גם בסרטיו הרציניים ביותר בעבר. הסרט בעיקר מזכיר את "חלומה של קסנדרה" הנשכח של אלן, עם יואן מקגרגור וקולין פארל, שצולם באנגליה, אך מצליח להיות פחות טוב ממנו.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"נוסטלגיה" – ביקורת: בימוי מיומן של קצב מהורהר שלרגע לא משעמם

"נוסטלגיה". פיירפרנצ'סקו פאבינו.

"נוסטלגיה". פיירפרנצ'סקו פאבינו.

"נוסטלגיה" של מריו מרטונה מגיע אל בתי הקולנוע שלנו לאחר שהשתתף בתחרות הרשמית של פסטיבל קאן אשתקד, והוא מתנהל בקצב משלו, מהורהר ונטול נרטיב של ממש, מה שלא פגם כלל ברמת העניין שלי מהסרט.

פליצ'ה (שמחה בעברית) חוזר לאיטליה לאחר היעדרות של כ-40 שנה, שבמהלכם עבד עם דודו בעבודות בניין בלבנון ולאחר מכן התחתן וגר בקהיר עם אשתו. הוא פוגש את אימו הקשישה, אותה לא ראה במשך כל זמן היעדרותו, ונזכר בחברותו עם אורסטה, המאפיונר המקומי, שהיה חברו הטוב ביותר כאשר היו ילדים. הוא גם רוכש וספה ישנה על מנת לשחזר את הטיולים שעשה עם אורסטה בילדותו ומחליט לחזור ולחיות בנאפולי.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »