מגזין סרטים (עמוד 5)

סרטים זרים שמתמודדים לאוסקר 2025- חלק ה' ואחרון

"מגע". איגיל אולפסון.

85 סרטים מ-85 מדינות מתמודדים על חמש מקומות בקטגוריית הסרט הזר (הבין-לאומי) באוסקר, כשרק 15 מהם יעברו את הניפוי הראשוני, ביניהם עוד סרט תיעודי וכמה וכמה סרטים שאין להם שום סיכוי לעבור לשלב הבא.

בוסניה: My Late Summer, סרטו של דניס טאנוביץ' (שזכה באוסקר על סרטו "שטח הפקר" מ-2001), אישה מגיעה לאי מבודד (לא בודד) בענייני ירושה משפחתית, ומוצאת את עצמה נשארת שם יותר זמן ממה שתכננה.

ארמניה: "יאשה וליאוניד ברז'נייב" ליאשה יש פנסיה מזערית, והוא מתחיל להתחכך בצמרת הפוליטית, ביניהם היו"ר ליאוניד ברז'נייב.

בוליביה: "בידיים שלנו" (Own Hand) התובע מריו וגה מנסה לעצור הוצאת להרוג של חמישה צעירים שהואשמו בגניבת כלי רכב ומתמקד באחד הצעירים ובאביו. מתרחש ב-2013.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"אנורה" – ביקורת #2: פורטרט מרשים של אישה "עובדת"

"אנורה".

זוכה דקל הזהב בפסטיבל קאן האחרון "אנורה" הוא אכן הסרט הטוב והראוי ביותר מבין סרטי הפסטיבל שכבר הופצו בארץ, ולמרות שאורכו כשעתיים וחצי, הוא לא משעמם לרגע אחד וגדוש בסצנות משעשעות ומצחיקות מאוד, תודות לכתיבה האיכותית והמשחק המשובח של כלל השחקנים.

אנורה מיכייבה (מייקי מדיסון) היא חשפנית שעובדת במועדון חשפנות בברייטון ביץ' בברוקלין, מעוז הקהילה הרוסית בניו יורק, ויום אחד היא מעניקה שירות לבחור רוסי בשם איוון זכרוב (מרק אדלשטיין), בנו של אוליגרך רוסי שנמצא בארהב למטרות לימודים, והוא מתלהב ממנה ומבקש ממנה להיות צמודה אליו במשך שבוע ולהשתכן באחוזתו הסופר מפוארת, בתמורה ל-15 אלפי דולרים.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"אנורה" – ביקורת #1: מעניין בזכות הדמויות

"אנורה".

"אנורה", זוכה פרס דקל הזהב בפסטיבל קאן ומועמד ל-5 פרסי גלובוס הזהב (סרט, בימוי, תסריט, שחקנית ראשית ושחקן משנה), שהסכימו לשבץ אותו כקומדיה אך זו יותר דרמה עם קטעים קומיים מאשר קומדיה של ממש (אם חייבים להגדיר הכול). יש הרבה עירום, גם אלימות, אך יותר מכול זה סיפור על אנשים ובעיקר הבחורה שנקראת אנורה אך לא אוהבת את השם הזה ובכל זאת קוראים ככה לסרט.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"מרשעת: חלק 1" – ביקורת #2: חוויה בינונית שעוברת מהר

"מרשעת". אריאנה גרנדה, סינתיה אריבו.

"מרשעת" הוא החלק הראשון בעיבוד הקולנועי המצופה (והמשווק בכל הכוח) למחזמר הפנטזיה מברודווי, באותו שם, שמשחק בעולם בעשרים השנים האחרונות. הסרט מגולל את סיפורה של המכשפה הרעה מהמערב, הנבלית מהספר/סרט "הקוסם מארץ עוץ", ומגלה למה היא רעה, ונוגע בנושאים של שונות והעצמה נשית. למרות שאני לא מחבב מחזות זמר במיוחד, האורך של שעתיים וארבעים שלו עובר יחסית מהר (מלבד כמה חלקים מעייפים), וזאת בזכות ההתרחשויות העלילתיות הרבות. מומלץ בחום לחובבי מחזות זמר, השאר מוזמנים לבחור סרט אחר.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"קפיטנו" – ביקורת: ביצוע מושלם שמתעתע בין אמת לפנטסיה

"קפיטאנו". צילום: Greta De Lazzaris, באדיבות קולנוע חדש.

מתאו גרונה, המעניין והטוב מבין במאי איטליה כיום, מצליח להתעלות אפילו על סרטיו המשובחים הקודמים עם "קפיטנו", שמשלב בצורה מושלמת בין ריאליזם לפנטזיה וגם משאיר הרבה חומר למחשבה.

סיידו ובן דודו מוסא, שני נערים מסנגל, מעוניינים להגר לאירופה ומצליחים לאסוף בחשאי את סכום הכסף הדרוש לשם כך, אולם אימו של סיידו לא מרשה לו לנסוע כיוון שהוא צעיר מדי והיא מפחדת, כמובן, שיקרה לו משהו, אבל סיידו ומוסא נוסעים, בכל זאת, בלי לספר לאף אחד.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

איך לא: פרסי ה-IDA בחרו ב"אין ארץ אחרת" לסרט הטוב ביותר

"אין ארץ אחרת".

הסרט הפרו-פלשתיני "אין ארץ אחרת" של יובל אברהם, באסל אדרה, חמדן בלאל ורחל צור קטף פרס הסרט הטוב ביותר של פרסי התעודה של ה-IDA 2024 (ה-40 במספר) בלוס אנג'לס, ארה"ב. ארבעת יוצרי הסרט גם זכו בפרס הבימוי, ובפרס 'האומץ תחת אש' (Courage Under Fire Award).

הסרט מתבונן במשך 5 שנים בחיי הערבים ביהודה ושומרון. הבחירה ב"אין ארץ אחרת" לא מפתיעה במיוחד: הארגון שמאחורי הפרסים, ה-IDA (International Documentary Association) הואשם לפני מספר ימים כי ביטל פרסומות לסרט הישראלי "עוד נשוב לרקוד" בקרב חבריו, לקראת פרסי האוסקר.

הזכיה של "אין ארץ אחרת" ב-IDA מצטרפת לזכיה כסרט התעודה הטוב ביותר בפסטיבל ברלין 2024 הגרמני (שם קראו שניים מהיוצרים לעצירת מכירת הנשק לישראל) ובפסטיבל גותהאם 2024 הניו יורקי.

הפקת "עוד נחזור לרקוד" נגד התאחדות התעודה IDA: ביטלה פרסומות שלנו לאוסקר

חברת 'סיפור' שהפיקה את סרט התעודה "עוד נחזור לרקוד" של יריב מוזר על טבח ה-7 באוקטובר וספציפית במשתתפי פסטיבל הנובה, טוענת שהתאחדות התעודה הבינלאומית (International Documentary Association, העומדת מאחורי פסטיבל באותו השם ובקיצור IDA), גרמו לביטול פרסומות לסרט לקראת בחירת חמישיות המועמדים הסופיים לפרסי האוסקר.

הפרסומות המדוברות היו אמורות להופיע בהודעת דואר האלקטרוני (ניוזלטר) שמשווק באמצעות אי-בלאסט (eBlast) ונשלח באופן תקופתי אל חברי ההתאחדות התעודה, שרבים מהם גם חברים באקדמיה האמריקאית לקולנוע הבוחרת את המועמדים והזוכים בפרסי האוסקר. המפיק מייקל שמידט האשים במכתב ל'דה-ראפ' את מנהל השיווק והתקשורת של ה-IDA, זפרהן יומרו (Zaferhan Yumru), בביטול: "תוצאה של איבה אישית. אנחנו יודעים שה-IDA

ב-IDA דוחים את ההאשמות. עוד יצוין כי יומרו העלה תמונה לאינסטגרם שלו עם הכיתוב "קולנוענים למען פלשתין".

הוכרזו הסרטונים החמים ביוטיוב ל-2024: "קופה ראשית" ו"אינדל" בראש

"קופה ראשית", עונה 5. דב נבון וקרן מור. צילום באדיבות כאן 11 ויולי אוגוסט הפקות.

פרק הספיישל "קופת ברזל: פרק מלחמה" בסדרה "קופה ראשית" מבית כאן 11, קטף את תואר הסרטון החם ביותר של יוטיוב (YouTube) לשנת 2024. זו השנה השניה ברציפות ש"קופה ראשית" מובילה את טבלת הטרנדים של אתר הסרטונים מבית גוגל והחברה-האם אלפאבית, והפעם השלישית בחמש עונות, ככלל. נכון לעכשיו הפרק צבר למעלה מ-3 מיליון צפיות באתר, מאז עלה אליו ב-1 בינואר (פרק הספיישל עלה במנותק מהעונה החמישית, שעלתה לשידור בכאן 11 באמצע נובמבר).

אחרי "קופה ראשית" מככב פרק הבכורה של סדרת הדרמה החברתית-גזעית "אינדל" (כמיליון צפיות מאז אמצע יוני), שאולי לא צברה מספיק פופולריות מקבילה אצל גוף השידור HOT, משום שהספיקו להודיע שם שהיא לא תחודש לעונה שניה. עוד שתי תוכניות טלויזיה ישראליות התברגו לעשרת הסרטונים החמים של יוטיוב השנה: פרק הבכורה של הריאליטי "לאב איילנד ישראל" (כחצי מיליון צפיות מאז אוגוסט) מבית קשת 12 ושירות הסטרימינג שלה 'פרי-טי-וי' (freeTV), ופרק הבכורה בעונה השמינית של הדוקו-ריאליטי "הבוזגלוס" (כ-450 אלף צפיות מאז פברואר) מבית yes.

החדשות על הפופולריות של "קופה ראשית" מגיעות כשברקע בישראל הועלתה הצעת חוק להפרטה של תאגיד השידור הישראלי בתוך שנתיים, או סגירתו אם לא יצליח להימכר. ההצעה אושרה בועדת השרים לחקיקה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"מואנה 2" משך מעל 200 אלף צופים בישראל ב-5 ימים

"מואנה 2".

סרט ההמשך באנימציה "מואנה 2" מבית דיסני משך למעלה מ-200 אלף צופים בישראל, בחמישה ימים (חמישי עד שני), כך על פי דיווח של חברת ההפצה פורום פילם. מדובר בבכורה לא רעה בכלל לסרט שיוצא שבוע אחרי סרט המשפחה המפומפם היטב "מרשעת", שגם לו היתה בכורה מרשימה בישראל.

העלילה של הסרט, שהתחיל בתור סדרת טלויזיה לדיסני+ ובאמצע הדרך הוסב לסרט קולנוע, מוצאת את מואנה אחרי שקיבלה קריאה בלתי צפויה מאבותיה השמיימיים, והיא יוצאת למסע אל הימים הרחוקים והמסוכנים של אושיאניה. בגרסה המדובבת לעברית מככבים משי קליינשטיין בתור מואנה, והוריה ריטה ורמי קליינשטיין מדבבים את דמויות ההורים בסרט.

קופות: "מואנה 2" עם בכורה שוברת שיאים

"מואנה 2".

סרט האנימציה "מואנה 2" מבית דיסני הציג בכורה שוברת שיאים ומפתיעה בעוצמתה, הן בצפון אמריקה (ארה"ב וקנדה) והן בשאר העולם: 135.5 מיליון דולרים נכנסו בקרב 4,200 בתי קולנוע, על פי הערכות, ובהסתכלות על חמישה ימים בגלל חג ההודיה (רביעי עד ראשון), מדובר על כ-225 מיליון דולרים; ועוד 163.8 מיליון דולרים משאר העולם (כולל סין). "מואנה 2" תוכנן במקור בתור סדרת טלויזיה שתעלה בשירות הסטרימינג דיסני+, אבל נראה שההחלטה באמצע הדרך של ראשי דיסני לעבור לקולנוע השתלמה מאד: מדובר על הבכורה בת חמישה ימים הגבוהה ביותר בצפון אמריקה (מעל "סופר מריו: הסרט" עם 204.6 מ"ד), הבכורה הגבוהה ביותר לחג ההודיה (מעל "לשבור את הקרח 2" עם 94 מ"ד ב-3 ימים ו-125 מ"ד ב-5 ימים) והבכורה השניה הכי גבוהה מחוץ לצפון אמריקה בשנת 2024 עד כה (אחרי "דדפול ו-וולברין" עם 233.1 מ"ד). הסרט התברג לצמרת טבלת שוברי הקופות בכל המדינות בהן עלה בבכורה – מלבד סין(!) – בהובלת המדינות: בריטניה (15.5 מ"ד), מקסיקו (11.1 מ"ד), וגרמניה (10.5 מ"ד). בסין הסתפקו בכ-7.6 מ"ד כשסרט מקומי כבש את צמרת טבלת שוברי הקופות בסוף השבוע.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"פחד אלוהים" – ביקורת: התחלה טובה מוחלפת בשטיקים ובעצלנות תסריטאית

"פחד אלוהים". יו גרנט.

"פחד אלוהים" של סקוט בק ובריאן וודס (הכותבים של "מקום שקט" ו"בוגימן", שהפעם גם כתבו וגם ביימו) ממותג כמותחן פסיכולוגי, אבל זה לא מדויק, כיוון שהפסיכולוגיה נשארת בחלק הראשון והטוב של הסרט, ואילו בחלק השני אנחנו מקבלים שוב פעם את אותם שטיקים מאוסים ולא אמינים שתסריטאים עצלים, או לא מספיק מוכשרים, משתמשים בהם כשהם לא יודעים איך לסיים את מה שכתבו.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"מסיבת פרידה" – ביקורת: יומרה לפילוסופיה שאין מאחוריה דבר

"מסיבת פרידה". איטסוס ארנה, ויטו סאנז.

בבסיס "מסיבת פרידה" הספרדי רעיון בעל פוטנציאל: בני זוג, גבר ואישה שגרים יחד, מחליטים להיפרד אחרי 14 שנים. ההחלטה שלהם משותפת והם מחליטים לציין את הפרידה במסיבה עם החברים שלהם, על פי רעיון שהיה פעם לאבא שלה. חוץ מהרעיון הזה אין כלום בסרט המעצבן, הבלתי נסבל והמשעמם הזה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »