מגזין סרטים (עמוד 5)

"הנרדף" (2025) – ביקורת #2: סרט נטול מודעות עצמית

"הנרדף". גלן פאוול.

"הנרדף" חוזר בשנת 2025 עם הבמאי הבריטי החם של הרגע, אדגר רייט, חידוש לסרט מ-1987 שהיה אדפטציה לרומן הדיסטופי של סטיבן קינג. לא הצלחתי להבין בשביל מה ובשביל מי זה טוב, חוץ מחשבון הבנק של אולפני פארמאונט. המשחק מזעזע, ובמיוחד זה של גלן פאואל, התסריט כלל לא אמין (אפילו בסרטי אקשן מטומטמים צריך מינימום של הגיון פנימי), והכי חשוב: ב-1987 הסרט המקורי היה יכול להיחשב כסרט עתידני שבדיעבד צדק בול בנבואה שלו, אבל ב-2025 כשאנחנו חיים כבר את הדיסטופיה הזאת, בשביל מה אנחנו צריכים נבואה שאנחנו כבר יודעים שהגשימה את עצמה?

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"הנרדף" (2025) – ביקורת #1: שומר על עניין אבל חסר את המשהו יוצא הדופן

"הנרדף". גלן פאוול.

"הנרדף" הוא סרט פעולה שמתרחש בעתיד, שהיה עדיף שיהיה קרוב יותר ל-100 מאשר ל-131 דקותיו. רוב הזמן הוא שומר על עניין ובסדר, אבל לא מתעלה בשום אופן. חסר בו מאוד משהו יוצא דופן, יוצא מן הכלל, מגניב במיוחד, מקורי ביותר, מלהיב מאוד, והוא זקוק נואשות להברקות ולרגעים בלתי נשכחים כפי שניתן אולי לצפות (עדיין?) מאדגר רייט ("בייבי דרייבר" וטרילוגיית הקומדיות עם סיימון פג).

בן ריצ'רדס (גלן פאוול) מאבד את עבודתו, בתו בת השנתיים חולה, והוא מקווה ששעשעוני טלוויזיה נושאי פרסים כספיים יעזרו לו מעט עם הצרות הכלכליות שלו ושל אשתו. הוא הולך לבחינות קבלה בתחנת הטלוויזיה שמפיקה את כל התכניות, ומתקבל לתכנית שהוא הבטיח לאשתו שלא ישתתף בה: "הנרדף" (The Running Man), שבה הפרס הכספי הענק מוענק למתמודד ששורד את 30 היום שבמהלכם הוא מסתובב ברחובות כשאחריו חמישה ציידים-מתנקשים והכול מתועד לתכנית מציאות רצחנית שהצופים והאנשים ברחוב מעורבים בה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"הים" – ביקורת: מנסה לצאת בסדר עם כולם ולא להרגיז

"הים". מוחמד גזאוי.

"הים" של שי כרמלי פולק, עורר שערורייה כששר התרבות מיקי זהר יצא כנגדו בעקבות זכייתו בחמישה פרסי אופיר לאחרונה, כולל פרס הסרט הטוב ביותר. זה די תמוה בהתחשב בעובדה שהסרט מנסה לצאת בסדר עם כולם ולא להרגיז אף אחד.

חאלד, בן ה-14 מכפר פלשתיני בשטחים יוצא לטיול לחוף הים לראשונה בחייו, ביחד עם בני כיתתו, אולם במחסום הצבאי נאמר לחאלד שאין לו אישור יציאה תקף ולכן הוא חייב להישאר ולא יכול להמשיך עם האוטובוס הלאה.
בייאושו, הוא מחליט לצאת לים בגפו, בלי לספר לאף אחד וכשאביו מגלה על כך, הוא יוצא לחפשו מבלי לדעת היכן הוא נמצא ומבלי יכולת לתקשר עימו מכיוון שהנער לא נושא עמו טלפון.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"המוזיקאים" – ביקורת: קטן ומומלץ

"המוזיקאים".

"המוזיקאים" הוא סרט דרמה צרפתי "קטן", שבקלות היה יכול להיות מחזה, ומומלץ מאוד לחובבי מוזיקה קלאסית.

אביה של אסטריד קרלסון (ולרי דונזלי) מת. אחיה מונה לעמוד בראש החברה הגדולה של אביהם ואסטריד לוקחת על עצמה להגשים חלום של אביה שקשור לאהבתו הגדולה למוזיקה. היא רוצה לאתר ולרכוש ארבעה כלי נגינה עתיקים של סטרדיוואריוס, לחבר ארבעה נגנים לרביעייה שתנגן יצירה מיוחדת למאורע שאביה הטיל על מלחין לחבר כ-30 שנה לפני כן.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"מה נסגר עם באום?" – ביקורת ספר(!)

כריכת הספר "מה נסגר עם באום?" מאת וודי אלן.

"מה נסגר עם באום?" הוא הספר העלילתי הראשון מאת וודי אלן, שבסוף נובמבר יהיה בן 90, ויצא לאור בעברית במקביל להוצאתו באנגלית. אין בעולם הרבה אנשים שהספר הראשון שלהם יוצא לאור בגיל 89.
בתחילת הקריירה שלו אלן כתב לטלוויזיה, היה אמן סטנדאפ מצליח, כתב מחזות, ואז החל לכתוב, לביים ולככב בסרטים שלו. מאז "קח את הכסף וברח" המעולה מ-1969 הוא ביים כמעט סרט אחד בשנה עד "עניין של מזל" מ-2023. היתה לו מתכונת קבועה, פחות או יותר: בכל שנה התיישב בקיץ לכתוב במכונת כתיבה תסריט חדש, בסתיו הוא צילם תסריט שלו, בחורף הוא ערך אותו, ולאחר מכן התיישב לכתוב תסריט חדש. לפעמים הוא שיחק בסרט, לפעמים לא. הוא אחד התסריטאים היחידים שזכו בשלושה אוסקרים, על "הרומן שלי עם אנני" (עליו גם זכה באוסקר לבימוי), "חנה ואחיותיה" ו"חצות בפריז".

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"בוגוניה" – ביקורת: מהנה ולא מחדש

"בוגוניה". אמה סטון.

לא באמת חשבתם שתסתיים לה שנה קלנדרית מבלי שיצא אל המסכים סרט של יורגוס לנתימוס. "בוגוניה" הגיע השנה מתוצרתו, ויש לי שתי בשורות: הבשורה הטובה היא שמדובר עוד מאותו הדבר בדיוק, וזה אמור לשמח את מעריציו המתרבים והולכים; והבשורה הרעה היא שמדובר עוד מאותו הדבר בדיוק, וזה אמור לתסכל את אלה שאהבו את המקוריות של סרטיו הקודמים.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"פרטנר טי-וי פלוס" הושק רשמית: מיתוג חדש, אפליקציה משודרגת עם תוכן ישראלי וערוצים חדשים

הפרזנטור "סטטיק" לירז רוסו על הלוגו החדש פרטנר טי-וי פלוס (Partner TV+). תמונה באדיבות פרטנר.

שירות הטלויזיה של פרטנר התחדש במיתוג חדש "פרטנר טי-וי פלוס" (Partner TV+), עם שדרוג לאפליקציה הכולל ממשק עדכני, והיצע תכנים משופר שמשיק רשמית את שיתוף הפעולה עם yes-stringTV. החברה הודיעה כי השדרוג לאפליקציה כבר הושלם בקרב 200 אלף לקוחות הטלויזיה הקיימים.

בעיני, היצע התוכן של פרטנר היה תמיד הבעיה העיקרית שם. קשה היה עד כה למצוא תכנים לא-איזוטרים מ-12 החודשים האחרונים, ועכשיו בזכות שיתוף הפעולה עם יס, נראה שהגיע השינוי המיוחל. במסגרת השדרוג, 'פרטנר טי וי פלוס' כולל מעתה 8 ערוצי סרטים וסדרות מבית יס, כולל תוכן ישראלי מקורי מבוקש כמו "הבוזגלוס", "פאודה", "בלאדי מורי", "הגרמני", "איננה", "מלכת היופי של ירושלים", הדוקו "זהבי", ותכני הילדים "מה הבעיה?" ו"אל עצמי" בין היתר. 8 הערוצים הללו נכללים בין 30 ערוצי בסיס חדשים מתוך 70 ערוצי בסיס בכלל (כלומר ללא תשלום נוסף), שמלבדם זמינים עוד 60 ערוצי פרימיום (בתשלום נוסף).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

סרטים בינלאומיים ב-10 ש"ח בחמישי 30.10 במסגרת יום הקולנוע הבינלאומי 2025

יום הקולנוע הבינלאומי 2025. תמונה באדיבות התאחדות ענף הקולנוע בישראל.

ביום חמישי הקרוב, ה-30.10.25, כרטיסי הקולנוע לסרטים בינלאומיים וישראלים כאחד, ימכרו ב-10 ש"ח לכרטיס (ולא רק לסרטים ישראלים כמו ביום הקולנוע הישראלי) בעשרות בתי קולנוע ברחבי הארץ במסגרת יום הקולנוע הבינלאומי 2025 (ה-11 במספר) של התאחדות ענף הקולנוע בישראל. המחיר מתיחס למחיר הבסיס להקרנה, ועליו עשויות להתווסף עלויות נוספות בגין הזמנה אינטרנטית, IMAX, 4DX וכן הלאה.

בתי הקולנוע המשתתפים הם אלה החברים בהתאחדות ענף הקולנוע, קרי רשת פלאנט ורב חן, סינמה סיטי, מובילנד, הוט סינמה, קולנוע לב, בית גבריאל, סינמטק תל אביב, פרימיום אשקלון וקולנוע אילת.

בין הסרטים הבינלאומיים המשתתפים: "קרב רודף קרב" (ביקורת), "מזל משמיים" (ביקורת), "גנב על הגג", "בוגוניה", "טרון: ארס", "להתחרט עליך", "בלאק פון 2", "כלב טוב", "יחסים פתוחים", "נקודת שבירה", סרט האנימה "צ'יינסו מן – הסרט: רזה ארק" (אנימה), וסרטי הילדים "בית הבובות של גבי: הסרט", "טום וג'רי והמצפן האבוד", "דיפלו בארץ הפלאות" ועוד.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

בכורת הסדרה "נוטוק" בצמרת הטבלה עם יותר רייטינג מהחדשות

"נוטוק".

הסדרה הישראלית העוסקת בחברה הדרוזית "נוטוק" של רועי עידן ונהד בשיר עלתה בבכורה אמש (ב') עם 15.4 אחוזי רייטינג במגזר היהודי, שהם כ-373 אלף צופים. היתה זו התוכנית הנצפית ביותר בברודקאסט אתמול, משעקפה את חדשות 12, שהסתפקה במקום השני בטבלת הרייטינג עם 15% רייטינג ו-372 אלף צופים. הדוקו-ריאליטי לשידוכים בחברה החרדית "ווארט" הגיע ל-8.4% רייטינג (216 אלף צופים), ואחריה "הפטריוטים" עם 8.3%, חדשות 14 עם 7.8%, "ערב טוב עם גיא פינס" עם 7.6%, "פתחי ושי" בערוץ 14 עם 5.9% וריאליטי האוכל של כאן 11 "בואו לאכול איתי" עם 5.6% רייטינג שהם 137 אלף צופים.

"ספרינגסטין: הדרך משום מקום" – ביקורת: יושרה אמנותית נדירה

"ספרינגסטין: הדרך משום מקום". ג'רמי אלן ווייט בתור ברוס "הבוס" ספרינגסטין.

"ספרינגסטין: הדרך משום מקום" הוא ביוגרפיה מוסיקלית של סקוט קופר ("אחים בדם-מחוץ לתנור", "לב לא שפוי") המבוססת על הביוגרפיה באותו שם מאת וורן זיינס, ועוסקת באייקון הרוק האמריקני "הבוס" ברוס ספרינגסטין. היא מצליחה היכן שרוב הביוגרפיות המוזיקליות האחרונות נכשלו, מכמה סיבות ובעיקר בגלל יושרה אמנותית שלא הייתה קיימת, למשל ב"רפסודיה בוהמית", רק חבל שליהוק תמוה של ג'רמי אלן וייט קצת מקלקל את התוצאה הסופית.

עלילת הסרט מתרכזת בשנים 1981-2 שבהן ספרינגסטין עבד על אלבומו האישי "נברסקה" לאחר ההצלחה הגדולה של אלבומו הקודם "הנהר". הסרט מתמקד בתהליכי העבודה אחר האלבום בביתו של ספרינגסטין ובאולפן ההקלטות וגם עוסק בחייו האישיים ובטראומות הילדות שלו.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"ילדות גרמנית" – ביקורת: משחק טוב וכתיבה אמינה אבל נשאר זניח

"ילדות גרמנית". יאספר בילרבק.

"ילדות גרמנית" ("אמרום") של הבמאי הגרמני ממוצא תורכי פאטי אקין ("עם הראש בקיר", "סול קיטשן"), שהוצג בבכורה עולמית בפסטיבל קאן 2025, עוסק בנושא רגיש ומבוים באופן ריאליסטי-מינימליסטי למדי, נטול גימיקים סגנוניים שהיו יכולים להרוס את התוצר הסופי. בנוסף, יש בו משחק טוב וכתיבה אמינה בסך הכל, אבל הוא סובל מכמה בעיות שמונעות ממנו להיות סרט טוב באמת.

אמרום הוא אחד מהאיים הפריזאיים שנמצאים בים הצפוני ומשתייכים לגרמניה (והוא גם שם הסרט בשפת המקור, לפני שהתרגום העברי הרס אותו, כרגיל). תושביו רואים בעצמם כאנשי הים הנעלים על אנשי היבשה שמתגוררים בחלקים המרכזיים של המדינה ומתייחסים בחשדנות לכל מי שאיננו תושב המקום. יש להם אפילו ניב משלהם ששונה משמעותית מהגרמנית שאנחנו רגילים אליה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"מובלנד" – ביקורת סדרה: בסיס ריאליסטי מוצק ומשחק מצוין

"מובלנד". טום הארדי.

הסדרה הבריטית "מובלנד" (הוט, יס וסלקום) שנוצרה על ידי רונן בנט ("התן") והופקה בין השאר על ידי גאי ריצ'י, מנסה לעשות את "הסופרנוס" במבטא בריטי ומצליחה לספק את הסחורה ואף מעבר לכך- מדובר חד משמעית באחת הסדרות הטובות ביותר של העשור הנוכחי, לדעת כותב שורות אלה.

העלילה, בקיצור נמרץ ונטול ספוילרים, עוסקת בהארי דה סוזה (טום הארדי), 'פיקסר' (כזה שפותר בעיות) עבור משפחת האריגן, אחת ממשפחות הפשע הגדולות של לונדון ששקועה בסכסוך עם משפחת סטיבנסון על שליטה בשוק הפנטניל. סכסוך שמתגבר עקב מקרה מצעד וטראגי שמתרחש בפרק הראשון וממשיך להיות מתודלק בעקבות אירועים שיתרחשו בפרקים הבאים.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »