"מסיבת פרידה". איטסוס ארנה, ויטו סאנז.
בבסיס "מסיבת פרידה" הספרדי רעיון בעל פוטנציאל: בני זוג, גבר ואישה שגרים יחד, מחליטים להיפרד אחרי 14 שנים. ההחלטה שלהם משותפת והם מחליטים לציין את הפרידה במסיבה עם החברים שלהם, על פי רעיון שהיה פעם לאבא שלה. חוץ מהרעיון הזה אין כלום בסרט המעצבן, הבלתי נסבל והמשעמם הזה.
"מרשעת". אריאנה גרנדה.
העיבוד הקולנועי למחזמר הבמה "מרשעת: חלק 1" הכניס בבכורה 114 מיליון דולרים בקרב 3,888 בתי קולנוע בצפון אמריקה, על פי הערכות, ועוד 50.1 מיליון דולרים בשאר העולם (חסרות מדינות חזקות רבות כגון צרפת, סין ויפן, אבל מתוכם 2 מיליון ש"ח מישראל!). בסך הכל מדובר על בכורה עולמית של 164.2 מיליון דולרים, מה שהופך אותו לבכורה השלישית הכי גבוהה השנה מסביב לעולם, והבכורה הטובה ביותר לסרט מבוסס מחזמר מברודוויי אי פעם, במקומו של "עלובי החיים" משנת 2012, שהחזיק בשיא עד כה עם 103 מיליון דולרים מסביב לעולם.
בז'אנר מחזות הזמר הקולנועיים ככלל, התברג "מרשעת" למקום החמישי, אחרי הלהיטים (החיים) של דיסני "מלך האריות" של 2019 עם 446 מ"ד בבכורה מסביב לעולם, "היפה והחיה" (2017) עם 358 מ"ד, "לשבור את הקרח 2" (2019) עם 358 מ"ד ו"אלאדין" (2019) עם 213 מ"ד; ומעל "בת הים הקטנה" של 2023 עם 163.3 מ"ד. אולפני יוניברסל השקיעו 150 מיליון דולרים בהפקת הסרט (ועוד 150 מיליון נוספים בהפקת סרט ההמשך שמתוכנן לצאת בנובמבר 2025), לפני הוצאות שיווק, וחתמו על כ-400 שותפויות עם מותגים כולל סטארבקס וטארגט האמריקאים כדי לדחוף מסחור (מרצ'נדייס) רב סביב הסרט, אז ההצלחה הזו חשובה להם מאד.
"מרשעת". אריאנה גרנדה, סינתיה אריבו.
העיבוד הקולנועי למחזמר הבמה "מרשעת" ("וויקד", Wicked) משך מעל 80 אלף צופים בסוף שבוע הבכורה בישראל (חמישי עד שבת), שהתבטאו בהכנסות של למעלה מ-2 מיליון ש"ח, כך על פי דיווח של חברת ההפצה טוליפ אנטרטיינמנט. בעקבות ההצלחה בארץ וזו המסתמנת בחו"ל, הוכרז כי גרסת שרים-עם-המסך (Sing-a-long, שירה בציבור) של הסרט תגיע למסך הגדול במהלך חודש דצמבר, גם בישראל.
העלילה מתרחשת שנים לפני שדורותי נחתה בארץ עוץ. הנערה המבריקה ובעלת העור הירוק כברקת 'אלפבה' מתחילה ללמוד באקדמיה של הממלכה הקסומה, ומתחברת עם בת גילה גלינדה האצילית. כאשר הקוסם הקנאי וחסר כוחות הקסם מתחיל לרדוף את כל יצורי הקסם בממלכת עוץ, חייה של אלפבה נמצאים בסכנה. היא מחליטה לאמץ את התדמית המרשעת שדבקה בה, להגן על יצורי הקסם ולעמוד – או לעוף – אל מול הקוסם. בגרסה המקורית מככבות סינתיה אריבו ואריאנה גרנדה ובגרסה המדובבת לעברית נידבו את קולן שירי מימון, אלונה אלכסנדר ומיקי קם.
"מרשעת". אריאנה גרנדה, סינתיה אריבו.
כמו במקרה של "חולית", גם כאן די מסתירים את העובדה שמדובר רק בחלק הראשון ושרק בעוד שנה נראה את החלק השני של "מרשעת", הגרסה הקולנועית של אחד ממחזות הזמר המצליחים ביותר במאה הנוכחית. המחזמר מבוסס על ספר שמתאר את קורות שתי המכשפות -הירוקה המרשעת מהמערב וגלינדה המתקתקה שמתניידת בבועה ורדרדה- לפני קורותיה של דורות'י בסרט המעולה "הקוסם מארץ עוץ", אחד הסרטים הכי מצוטטים ביותר בקולנוע. וכמו ב"חולית" של דני וילנב, החלק הראשון הוא בעיקר בנייה, הכנת השטח למה שיבוא, כש"מרשעת: חלק 2" יגיע לבתי הקולנוע בנובמבר בשנה הבאה.
"ניצחון"-Triumph. מרגיטה גושבה, מריה בקלובה.
מקבץ רביעי אחרי שלוש הסקירות הקודמות על המדינות שבחרו את הסרט שלהן לקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר בפרסי האוסקר 2025. הפעם: עלה ל-7 מספר הסרטים התיעודיים שיתמודדו השנה על מועמדות בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר (לצד שני סרטי אנימציה).
בולגריה: "ניצחון" (Triumph) זה תמיד יתרון שבסרט שלך מככב שחקן מפורסם, במקרה הזה זו מריה בקלובה ("בוראט 2", "המתמחה"), בכל קטגוריה וגם בזאת. היא מגלמת אחת משתי "מומחיות" שבתחילת שנות ה-90 מכוונות כוח מיוחד של הצבא הבולגרי בחפירות למציאת ממצא מהחלל החיצון.
תאילנד: "איך להרוויח מיליונים לפני שסבתא מתה". שובר קופות מצליח מאוד על בחור צעיר מתפטר מעבודתו כדי לטפל בסבתו הגוססת, בתקווה שתוריש לו את כל כספה. כוכב פופ מקומי מגלם את התפקיד הראשי.
סין: "טביעת האונייה ליסבון מארו" עוד סרט תיעודי שהייתי מעדיף לצפות בו כסרט עלילתי: ב-1942 הצבא האמריקאי הטביע אונייה יפנית, מבלי לדעת שעליה מעל אלף חיילים בריטיים שבויים. כ-380 חיילים ניצלו מטביעה בזכות דייגים סיניים מקומיים שמשו אותם מהמים.
סלקום טי-וי. באדיבות החברה.
'סלקום טי-וי' (Cellcom TV) תשדר את ספריית התוכן המלאה של 'נקסט טי-וי' (NEXT TV) מבית 'הוט' (HOT), לרבות הפקות המקור של הוט דוגמת "שבאבניקים", "אינדל" ועונת המלחמה של "מחוברים" ששודרו שם לאחרונה. בסלקום מבטיחים שהרחבת התוכן תחל "בקרוב", ותהיה ללא תוספת למחיר בזמן הקרוב. המהלך דומה לשיתוף הפעולה של פרנר וסטינג-יס מיולי האחרון.
"תנאים של חיבה". ג'ק ניקולסון.
ג'יימס ל' ברוקס בן ה-84 כתב וביים שישה סרטים בלבד מ-1983 ל-2010. השנה צילם את סרטו השביעי, שנוכל לראות בשנה הבאה. ששת סרטיו הם: "תנאים של חיבה", "משדרים חדשות", "כל מה שתרצי" (I'll Do Anything), "הכי טוב שיש", "ספנגליש", "איך אתם יודעים" (How Do You Know). ג'ק ניקולסון הופיע בארבעה מששת סרטיו, וזכה בשניים משלושת האוסקרים שלו עליהם.
ברוקס, מפיק "משפחת סימפסון", לא רק רשום כאחד משלושת יוצרי הסדרה אלא ממשיך לעבוד ולתת הערות על כל פרק גם בעונתה הנוכחית, ה-36. הסדרה הקומית המצליחה "מרי טיילור מור" רצה בהצלחה ענקית בשנות ה-70. היא ירדה כי ברוקס ושאר המפיקים רצו לעבור לפרויקטים אחרים בטלוויזיה ובעיקר בקולנוע. את צחוקו, אגב, אפשר לשמוע בפרקים שונים של הסדרה.
"מופע טוטאל". רועי אסף. צילום: סער מזרחי.
סרט הביכורים הסוריאליסטי הישראלי "מופע טוטאל" של השחקן רועי אסף, שגם מככב בו, יתחרה בתחרות הרשמית של פסטיבל מאר דל פלטה 2024 (ה-39 במספר) בארגנטינה. תהיה זו הקרנת הבכורה העולמית של הסרט. עוד יוקרנו בפסטיבל הסרטים הישראלים "חליסה" של סופי ארטוס, "חמדה" של שמי זרחין ו"על כלבים ואנשים" של דני רוזנברג במסגרות הפנורמה, ו"פוקסטרוט" (2017) של שמוליק מעוז בהקרנות מיוחדות.
את "מופע טוטאל" כתבו אסף ועמרי ון אסן על בסיס מופע הבמה "בורדל טוטאל – הפסקת אש" שיצרו אסף, נועה מורדוביץ' וטלי רגב. הוא מספר על שחקן כושל (אסף) שחוזר ממילואים במהלך מלחמה לעיירה הדומית בה הוא גר עם משפחתו. החלומות שלו להצליח בתור שחקן מתגשמים בין לילה, אך לא מהסיבות שקיווה, והמציאות תאלץ אותו לבחור האם להמר על החלום בכל הכוח או לוותר. עוד מככבים בסרט אורי גבריאל, אורנלה בס, ולמרות שהוא טרם הוקרן לקהל הרחב, הוא הספיק לקטוף שני פרסי אופיר – לצילום (סער מזרחי) ולאיפור (אורלי רונן).
פסטיבל מאר דל פלטה יפתח ב-21 בנובמבר.
"אמיליה פרז". קרלה סופיה גסקון, זואי סלדנה.
"אמיליה פרז", סרטו העשירי באורך מלא של ז'אק אודיאר, שהתחרה מוקדם יותר השנה בפסטיבל קאן וזכה בו בשני פרסים: פרס חבר השופטים, ופרס השחקנית הטובה ביותר (שהוענק באופן נדיר לכל ארבעת השחקניות הראשיות), הוא סרט קרוס-ז'אנר שמערב פשע-קומדיה-ומיוזיקל, והוא טוב למדי, מהנה לצפיה ואפילו מאוד משעשע במקומות הנכונים, אבל הכתיבה לא מספיק טובה בשביל שהוא יוכל להיחשב לסרט ממש טוב.
"אמיליה פרז" מבוסס על אופרה באותו שם שגם היא נכתבה על ידי אודיאר עצמו, ואותה אופרה מבוססת בתורה על יצירה ספרותית של בוריס רזון משנת 2018. העלילה עוסקת בריטה (זואי סלדנה) עו"ד פלילית במקסיקו סיטי שמקבלת הצעה כספית נדיבה על מנת לייצג את הבוס של קרטל פשע, חואן "מניטאס" דל מונטה. דל מונטה מבקש ממנה שתעזור לו לעבור ניתוח שינוי מין, כדי שיהפוך להיות אישה ואז אי אפשר יהיה לזהות אותו יותר, וחוץ מזה הוא רוצה להתחבר לצד הנשי שבו, שהוא עדין יותר ואלים פחות.
"להיות גודריץ'". מילה קוניס, מייקל קיטון.
"להיות גודריץ'" הוא סרט הוליוודי מאוד, שסובל מתסריט מתאמץ וששני השחקנים הראשיים שלו, מלאי קסם ככל שהם, רק כמעט מצילים אותו.
אנדי גודריץ' (מייקל קיטון בן ה-72) בפרק ב' של חייו (או שמא פרק ג'; ב"מר אמא" בן 91 הדקות מ-1983 -שכתב ג'ון יוז- קיטון גילם עקר בית, מושג מהפכני באותם ימים. 41 שנים אחרי הוא מגלם אבא מבוגר למשך 110 דקות), ובקטע הראשון אשתו מודיעה לו בטלפון שהיא עוזבת אותו ואשפזה את עצמה במרכז גמילה למשך 90 יום. לראשונה בחייו הוא צריך לתפקד כאבא בפועל של הבת והבן בני ה-9 שלו.
"אמיליה פרז". זואי סלדנה.
"אמיליה פרז" הוא הרבה דברים: סרט דרמה עם שירים (רובם ללא ריקודים והפקות גדולות), סרט בספרדית (ומעט באנגלית) של במאי צרפתי מצוין עם שחקניות אמריקאיות (ושחקן ישראלי). הסרט הוא נציג צרפת לאוסקר ועשוי להיות מועמד במעט קטגוריות נוספות. אי שם ב-132 הדקות יש סיפור מעניין ומקורי, אבל בין ההתרחשויות יש חלקים גדולים מדי של בזבוז זמן ולא ברור בשביל מה יש פה בכלל שירים.
"לה קוצ'ינה".
"לה קוצ'ינה" של אלונסו רואיזפלאסיוס המתרחש במזללה ניו יורקית טיפוסית שממוקמת בטיימס סקוור, עוסק בפרשת היעלמותו של סכום כסף מהקופה של המסעדה, אולם הוא לא באמת מציב את הפרשה המטרידה במרכז יצירתו, אלא משתמש בה כעוגן עלילתי בודד כמעט, סוג של תירוץ, בסרט שנמשך יותר משעתיים, על מנת לדון ביחסים בין הנציגים של התרבויות השונות שמאכלסות את המיקרוקוסמוס שהוא המסעדה, מה שעלול לייגע את הצופים.