"השורד" – ביקורת

"השורד". מדס מיקלסן.

"השורד". מדס מיקלסן.

"השורד" הוא דרמת הישרדות של אדם מול איתני הטבע הפוסעת קדימה בצעדים איטיים, אך בכל זאת מצליחה להשאיר את הצופים מאחור, אם כי לא לאבד אותם לגמרי. על אף שבמקרה זה הבחירה בתרגום שם סרט הסוטה מן המקור מובנת לצרכים מסחריים, השם המקורי "Arctic" טומן בחובו את הסביבה הקפואה בה צריך לשרוד. הסרט כמעט נטול סצינות פעולה ועוסק במאבקים חיצוניים ופנימיים של דמות אחת, ולמרות שהוא לא משעמם לחלוטין, הוא גם לא מחזיק יותר מדי עניין במהלכו.

ג'ו פנה לקח איתו לסרטו הראשון באורך מלא את שותפו התסריטאי בשלושה סרטים קצרים, ריאן מוריסון, והוא משתף איתו פעולה גם בסרטו הבא, סרט מד"ב בשם Stowaway בכיכובן של טוני קולט ואנה קנדריק, המיועד לצאת ב-2020. פנה הדגיש את ההתמודדות הקיומית של הדמות מלאת התקווה של הסרט ולא ויתר על מראות מעט קשים לצורך אותנטיות והבנת כובד המצב בו היא נמצאת. בחלק הראשון הוא מצליח לשמור על קצב טוב, הוא אמנם איטי, אך מושך ומסקרן. לאחריו, דווקא כשהדמות מתחילה במסעה ויוצאת מהשגרה הקבועה שלה, יש שחרור לחזרתיות שמאבדת את העניין.

מדס מיקלסן ("קזינו רויאל", "הניצוד", ד"ר חניבל לקטר בסדרה "חניבל") מגלם גבר הנמצא תקוע לבדו בשממת השלג הצפונית. למרות התנאים הקשים בהם הוא חי, נראה שהוא מצליח להתנהל יחסית טוב. הוא ישן בתוך המטוס הקטן שבו הוא התרסק, יש לו פינת דיג מסודרת וכתובת ענק של SOS אותה הוא מתחזק. הוא חי על פי סדר יום קבוע מאוד שמנוהל בעזרת שעון היד שלו וכך מצליח להשאיר את עצמו עסוק בהישרדות ונמנע מלהשתגע מהבדידות ומהייאוש.

די מההתחלה ניתן להעיד עליו שהוא מחושב ובעל הכשרה בקיום בשטח. החיים שלו סטטיים ולמרות שלא נאמר באופן מובהק, נראה שהוא נמצא שם כבר הרבה זמן (למעשה, אני והמלווים שלי לסרט לא היינו תמימי דעים בנוגע לזמן בו הוא חי שם בגפו – השונות נעה משבועות ועד לשנים). אירוע חיצוני מאלץ אותו לצאת מאיזור הנוחות שלו, אותו ארגן בקפידה, ולנסות להוביל את עצמו חזרה לציביליזציה בכוחות עצמו.

העלילה היא לא העיקר בסרט, אשר מעמיד את הגיבור בפני דילמות מוסריות וקיומיות וכולל דימויים למצבים נפשיים, היא שם כדי לתת איזשהי מסגרת סיפורית להתנהל בתוכה.

"השורד". מדס מיקלסן.

"השורד". מדס מיקלסן.

מיקלסן מצוין, כהרגלו. מתוך הקרירות והמשימתיות של הדמות, הוא מצליח לבטא אנושיות שברירית שנזקקת לדברים נוספים מלבד הצרכים הבסיסיים לקיום הגוף. במהלך הסרט הוא מוציא מפיו מילים ספורות בלבד (שרובן חוזרות על עצמן), אך זה לא עוצר אותו מלהציג רגשות עמוקים וניואנסים קטנים. למרות השמות הדומים, אין להתבלבל בין סרט זה, לסרט פעולה של נטפליקס בכיכובו של מיקלסן שיצא השנה בשם "Polar".

ללא ספק, נופיה הלבנים של איסלנד מצטלמים נהדר. גם בתוך כל הבוהק הלבן ניתן להבחין ברובדים השונים של הטופוגרפיה היפהפיה. האפקטים של הרוחות והשלג הכבד נראים מצוין ובכלל האלמנטים הממוחשבים מדמים מציאות אמינה (ומאיימת) למדי.
לאחר מעט יותר משעה וחצי בסרט, ביציאה ממנו ממש היה ניתן להרגיש כפור (אולי במסדרונות בית הקולנוע ציננו את האוויר במיוחד בשביל הצופים). זה עדיין לא גרם לי לחשוב שהסרט היה לטעמי. למעשה, הוא הרגיש מעט חסר טעם.

דירוג: ★★☆☆☆

השורד (איסלנד, 2018)
בימוי: ג'ו פנה | תסריט: ג'ו פנה, ריאן מוריסון | משחק: מדס מיקלסן
הפצה: סרטי שובל, החל מה-12.09.2019 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון:

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?