"לא ממושמעות". ג'סי באקלי וקירה נייטלי במרכז.
"לא ממושמעות" הוא סרט דרמה על ההתעוררות הפמיניסטית בבריטניה בזמן תחרות מיס יוניברס בשנת 1970, המוצג גם מזווית הפעילות החברתיות וגם מזווית המתמודדות בתחרות. החלק הערכי בסרט, זה שבא ללמד את הצופים על המשמעות והחשיבות של התנועה הפמיניסטית, תוך שהוא גם מציג את היתרונות שיש בתחרות עולמית שכזאת, הוא גם החלק שפוגם בסרט הכי הרבה – מעין תפסת מרובה לא תפסת. והסרט מנסה לתפוס כל כך הרבה שבסוף אין בו כלום, בעיקר לא סיפור מעניין לצפיה.
לבמאית פיליפה לות'ורפ ניסיון בעיקר טלוויזיוני של סרטים וסדרות (ביימה ב-2020 שלושה פרקים מתוך מיני סדרה של HBO "היום השלישי" בכיכובם של ג'וד לאו ונעמי האריס), ובאמתחתה לא מעט פרסים, ביניהם פרסי באפטה, להוכיח את ההערכה המקצועית שרוכשים לה בתעשייה. ולמרות שלות'ורפ עשתה את כל הצעדים הנכונים ועבדה עם צמד תסריטאיות כדי להוביל סרט שמתרכז בהעצמה נשית ומבוסס על סיפור אמיתי, משהו הולך לאיבוד בדרך. המתח לא מצליח להיבנות כמו שצריך והקצב מאוד לא אחיד. על פניו נראה שהמטרה העיקרית הייתה להוקיר כבוד לגיבורות עליהן מבוסס הסרט ובזה הוא דווקא כן מצליח.
"לא ממושמעות". קירה נייטלי.
סאלי אלכסנדר (קירה נייטלי, סדרת סרטי "שודדי הקריביים", "גאווה ודעה קדומה") היא אקדמאית שמנסה להצליח בעולם הגברי במיוחד של האקדמיה. היא חריפה, אבל צריכה להנמיך את עצמה כדי להישאר נעימה עבור סביבתה הפטרונית, כשהיא מתכוונת להתברג פנימה ולעשות שינויים פמיניסטיים מבפנים. ג'ו (ג'סי באקלי, "השיר של רוז", "השליח האנגלי") היא צעירה אקטיביסטית שמוכנה לשבור את החוקים בשביל לקדם את האג'נדה הפמיניסטית. בעוד שסאלי חיה חיים מקובלים חברתית, פחות או יותר, היא גרושה שמגדלת ילדה ביחד עם בן זוגה איתו היא לא מתכננת להינשא, ג'ו חיה בקומונה ביחד עם נשים נוספות בתפיסת חיים רדיקלית.
"לא ממושמעות". קירה נייטלי וג'סי באקלי מימין.
למרות שהשתיים מעוניינות להשיג את אותה המטרה, יש להן גישות שונות מאוד, מה שמעורר רתיעה הדדית. אירוע שנתי נוצץ שמחפיץ מאוד נשים מגיע ללונדון, תחרות מיס יוניברס. האירוע גורר תגובות קשות מצד הפמיניסטיות בנושא הנשים, ובנושא האפרטהייד הדרום-אפריקאי מצד העיתונות. פתאום האירוע הבידורי נעשה מאוד פוליטי והמתח עולה. לתחרות מגיעה ג'ניפר הוסטן (גוגו מבאת'ה-רו, סדרת הטלוויזיה "לוקי", "פרדוקס קלוברפילד"), הנציגה הראשונה של גרנדה בהיסטוריית התחרות, שהיא גם שחורה. מחוץ לכותלי האולם מתחוללות מחאות, אך ג'ניפר בעיקר מנסה להנות מהחוויה של התחרות והחזרות, מתוך ההבנה שיש לייצוג השחור שלה מול כל העולם חשיבות עצומה.
"לא ממושמעות". גוגו מבתה-רו, קירה נייטלי.
למרות שלשלוש השחקניות הראשיות ניסיון לא מועט ותצוגות משחק מרשימות בסרטים אחרים, בסרט הזה שלושתן מוציאות משחק סביר וחד מימדי בלבד. דווקא בתפקידים המשניים ניתן יותר בשר לדמויות, מה שמאפשר לגרג קיניר (שמגלם את בוב הופ, עם איפור שמשאיר אותו בלתי מזוהה) וללזלי מנוויל (שמגלמת את אשתו) לתת הופעה קצת יותר מרשימה. ריס איפנס וקילי הווז, שמגלמים את הזוג מורלי שהמציאו את התחרות ומנהלים את המופע, נותנים הופעות פושרות למדי.
"לא ממושמעות". ריס אייפנס, קילי יוז.
העיצוב התקופתי נעשה בצורה מעולה, עם דגש מאוד גדול על מעמדות וסגנונות חיים. פסקול הסרט, שאמנם יפה מאוד כשלעצמו, קצת בנאלי ומרגיש כמו חיבור מאולץ. שאולי במחשבה שנייה מתאים לסרט שכולו מעין חיבור מאולץ של נושאים חברתיים.
הכוונה טובה, אבל זה לא מספיק בשביל להחזיק סרט שהאלמנטים הבסיסיים בו לא עובדים כראוי. חבל.
דירוג: 
לא ממושמעות (בריטניה, צרפת, 2020)
בימוי: פיליפה לוות'ורפ | תסריט: רבקה פריין, גבי שיפה | משחק: קירה נייטלי, ג'סי באקלי, גוגו מבתה-רו, ריס אייפנס, קילי יוז, גרג קינר, לסלי מנוויל | מוסיקה מקורית: דיקון הינצ'ליף | צילום: זאק ניקולסון
הפצה: סרטי רד קייפ, החל מה-10.03.2020 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: