"רדופים בוונציה". קנת' בראנה.
"רדופים בוונציה" (במקור: A Haunting in Venice) הוא הסרט השלישי של קנת' בראנה בתפקיד הרקול פוארו, הבלש הבלגי המשופם של הסופרת אגתה כריסטי. בניגוד לשני הסרטים הקודמים ("רצח על האוריינט אקספרס", "מוות על הנילוס"), הפעם כלולים אלמנטים קלים של סרטי אימה (בעיקר מהסוג המבהיל של בית מכושף).
לבראנה, כפי שכתבתי בעבר, יש חיבה לעשות גרסאות חדשות למחזות ולספרים שעובדו לסרטים ידועים. כך קרה בתחילת הקריירה שלו עם "הנרי ה-5" (סרטו הראשון מ-1989) ו"המלט"; בשנות ה-40 לורנס אוליביה ביים וכיכב בגרסאות קולנועיות שנחשבו בזמנו של שניהם. כך קרה עם "רצח על האוריינט אקספרס" ו"מוות על הנילוס" (שני הספרים של כריסטי שעובדו בהצלחה בשנות ה-70, וגם עם "משחקי הבילוש" משנות ה-70 עם אוליביה). בראנה ביים גם סרטים על פי מחזות של שייקספיר שלא מרבים לעבד, כמו "אל תשטו באהבה", ועכשיו הגיע תור ספר לא מוכר של כריסטי, שמעולם לא עובד לסרט קולנוע.
אגתה כריסטי, הסופרת הכי נמכרת אי פעם ובצדק, כתבה 66 ספרי מתח (בדיוק בחצי מהם מופיע הרקול פוארו). קראתי את רובם והטובים ביותר הם אלו משנות ה-30 וה-40, התקופה הפורייה ביותר שלה. ספריה משנות ה-60 וה-70 רחוקים מאוד מהאיכות של שיצאו תחת ידיה בעשורים הראשונים. "רדופים בוונציה" מבוסס על הספר "תעלומת הרצח במסיבה" (Hallowe'en Party) מ-1969, מהתקופה הגרועה מאוד שלה, ועל כן לא קראתי אותו, אז הלכתי לצפות בסרט בלי לדעת את זהות הרוצח.
טינה פיי מגלמת את אריאדנה אוליבר, דמות שמופיעה בשבעה ספרים של כריסטי (ובכמה סיפורים קצרים) והיא בת דמותה: סופרת שמאסה בבלש הפיני שהמציאה ונאלצת לכתוב עליו ספרים כי קהל הקוראים דורש זאת ממנה.
בסרט הזה אריאדנה גורמת לפוארו לצאת מפרישה (שבה הוא מגדל דלועים, כפי שמצוין במספר ספרים) כדי לתהות על קנקה/לחשוף מדיום (מישל יאו, "הכול בכל מקום בבת אחת") שמבקרת בבית בוונציה שבו מתה צעירה שנה לפני כן. בין השחקנים שמגלמים את הנוכחים/חשודים: ג'יימי דורנן וג'וד היל (שכיכבו שניהם ב"בלפסט" של בראנה).
"רדופים בוונציה".
הסרט הזה שונה משני הראשונים כפוארו, הוא יותר טוב מ"רצח האוריינט אקספרס" ויותר מגובש מ"מוות על נילוס", אך הוא לא מצליח להתעלות מעבר לבינוני. הוא מעניין אך לא מרתק. עוברים על הכול די מהר, אך בגלל זה גם לא מתעמקים בדבר והמעט שמגלים על הדמויות לא נעשה בצורה מעניינת במיוחד (הצבת התרחשות הסרט מיד אחרי מלחמת העולם השנייה הוא מצע לרוב הרע של הדמויות). יש בסרט הרבה אווירה, לפיי יש את רוב המשפטים המצחיקים בסרט, למרבה המזל. לבראנה יש חיבה לזוויות צילום מיוחדות במותחנים (כמו ב"משחקי בילוש") כמו שני הדברים קשורים זה לזה מבחינתו, וזה די מעייף.
שלושה דברים שאין להם זכות קיום בסרט ב-2023: רעם שנשמע ברגע הבזק הברק, רואים את ונציה המוכרת בתעלותיה והמילה "ונציה" מופיעה בשם הסרט ובכל זאת בהתחלה יש כתובית שמודיעה לנו שאנחנו בוונציה (וב-1947), והבזקים קצרים למשהו שראינו רק כמה דקות לפני כן (בשונה מפלאשבקים ולדברי הסבר למה שאומרים) שמתאים יותר לקהל מבוגר בסדרה כמו NCIS, הדבר הכי רחוק מהכתיבה הקולחת, האפיונים הדקים והבידור שמספקים ספריה הטובים הרבים של כריסטי.
דירוג: 
רדופים בוונציה (ארה"ב, 2023)
בימוי: קנת' בראנה | תסריט: מייקל גרין, אגתה כריסטי | משחק: קנת' בראנה, קייל אלן, קאמי קוטן, ג'יימי דורנן, מישל יו, טינה פיי, קלי ריילי, אמה ליירד, ריקרדו סקמרקו | מוסיקה מקורית: הילדור גונדוטיר | צילום: האריס זמברלוקוס
הפצה: פורום פילם, החל מה-19.09.2023 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: