"פריז פינת ניו יורק". רומן דוריס עם אודרי טוטו (מימין), קלי ריילי, ססיל דה פרנס.
"פריז פינת ניו יורק" היא קומדיה צרפתית נעימה ומתוקה על אב הנאלץ לעבור לניו יורק בעקבות ילדיו. מרגע הפתיחה הלא שגרתית ולכל אורכו, מזכיר הסרט יותר מכל סדרת טלוויזיה. לסדרה יש פריבילגיה, שלא לומר צורך, למלא את העלילה במספר רב של דמויות שיצרו ענין ויניעו את הסיפור קדימה; סרטים לעומת זאת, נדרשים להיות ממוקדים יותר, כך שיתאפשר לצופה ללוות את הגיבורים בהתרחשות ספציפית המוגבלת לזמן נתון. "פריז פינת ניו יורק" בוחר בדרך הביניים עם העדפה ברורה למדיום הטלוויזיוני. שעה לתוך הצפייה תשכחו את עצמכם בהתרחשות המאוד לא מתכנסת שעל המסך ותופתעו לגלות שאתם עדיין בקולנוע צופים בסרט. בכל זאת, משהו כנראה עובד נכון ב"פריז פינת ניו יורק" מאחר והטעם שנותר מהצפיה הוא מתוק וההיכרות המעמיקה עם הגיבור יוצרת משאלה לפרק נוסף.
סדריק קלאפיש ("פודינג אירופאי"), ביים את הסרט ולתוכו הוא ליהק שניים מהשחקנים האהובים עליו: רומן דוריס ("צל הימים") ואודרי טוטו ("קוקו לפני שאנל" וכמובן "אמלי"). השניים הם אושיות קולנועיות כבדות משקל בצרפת וכבר שיחקו יחדיו במספר סרטים, ביניהם סרטים של קלאפיש עצמו. כאשר לצידם, בתפקיד משנה, מופיעה ססיל דה פרנס ("הילד עם האופניים"), אפשר לומר שלפנינו סרט שהמקבילה הישראלית שלו יהיה סרט בו מככבים יחד משה איבגי, מוני מושונוב וגילה אלמגור. מאחר ולפעמים יש אמת בפירסום, שלושת השחקנים הצרפתים, לצד דמויות נוספות, אכן עושים עבודה טובה ומצליחים לייצר דמויות מתוקות שקל לאהוב אותן (במיוחד דוריס ודה פרנס).
"פריז פינת ניו יורק". רומן דוריס.
קסבייה (דוריס), הוא סופר צרפתי שלאחר 10 שנות יחסים, נפרד מבת זוגו ואם שני ילדיו (קלי ריילי, "שרלוק הולמס"). כאשר היא מחליטה לעבור לניו יורק, נאלץ קסבייה לעבור בעקבותיהם. בעזרת חברים ותיקים (ססיל דה פרנס) וחדשים, מנסה קסבייה לבנות את חייו, להתמודד עם הנשים המלוות אותו ולהפיק את המיטב מההפתעות והדרישות המציבה בפניו עירו החדשה.
מעבר לבימוי, אחראי קלאפיש גם לתסריט הסרט ומכאן כנראה נולדה חולשתו המרכזית של "פריז פינת ניו יורק", מאחר ונראה כי הבמאי לא הסכים לוותר על אף חלק בו. קלאפיש מתאר את דרך החתחתים המשעשעת שעובר הגיבור בנסיונותיו להסתגל לתפוח הגדול והוא כמעט אינו פוסח על דבר. מבחינתו, לכל תוצאה יש גורם ולכל התרחשות יש מניע והוא מרגיש צורך שלא לוותר על אף אחד מאלה. באופן זה נוצר מארג דמויות נעים ומעניין אך גם עשיר ומרובה מדי.
התיחסותו לדמויות לעומת זאת, שונה- בעוד לחלקן ניתן זמן מסך קצת מבלבל באורכו לאור היותן שוליות, אחרות לעומתן מופיעות ללא הסבר ברור, שלא לומר זמן מסך מספק, על אף שהן דווקא דמויות ראשיות. לתוך עובדה זו, אם מוסיפים את גורם המפורסמות של השחקנים, לא באמת ניתן לצפות שהצופה יסכים לקבל מעט כל כך משחקנים מוכרים. טוטו לדוגמא, גם אם קלאפיש מעדיף שהצופה יקטלג אותה כמשנית לסיפור התפתחות חייו הכללי של הגיבור, בחירתו זו מותירה את הצופה מבולבל כאשר לא ברור לו למה הוא מקווה עבור הגיבור.
"פריז פינת ניו יורק". ססיל דה פרנס.
קשיי עריכה אלה גורמים לכך שהסרט אינו מתכנס לכל אורכו ורק ב-10 דקות האחרונות מתברר לצופה לאן פניו של הגיבור והוא זוכה לקטרזיס קטן. בתוך סרט המשתרע כמעט על פני שעתיים, לא מדובר בבעיה קטנה. עם זאת, מאחר וכאמור, קלאפיש הוא במאי וכותב מוכשר, שבחר שחקנים נהדרים, אפשר לומר ש"פריז פינת ניו יורק" שכיף לצפות בו. אז קלאפיש לא יזכה בתואר עורך השנה. בינתיים לא נראה שזה באמת מזיק לו.
דירוג: 
פריז פינת ניו יורק (צרפת, 2013)
בימוי: סדריק קלאפיש | תסריט: סדריק קלאפיש | משחק: רומן דוריס, אודרי טוטו, ססיל דה פרנס, קלי ריילי, בנואה ז'קו
הפצה: לב סרטים ובתי קולנוע, החל מה-08.05.2014 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: