"הגיבור". אמיר ג'דידי.
"הגיבור" הוא סרט דרמה איראני על אסיר שמתמודד עם דילמה מוסרית שעשויה להביא לשחרורו מהכלא והמוסכמות החברתיות שממשיכות לכלוא אותו. כמו שאר סרטיו של הבמאי והתסריטאי, אסגר פרהאדי, גם סרט זה איטי ומומלץ אך ורק למיטבי לכת. הסרט אמנם מדכדך ולכן לא יתאים למי שמחפשים אסקפיזם קליל, אבל הרגישות, האותנטיות והמורכבות שבו גורמות לו להיות שווה כל רגע.
פרהאדי, שסרטיו "פרידה" (2011) ו"הסוכן" (2016) זכו באוסקר בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר, חוזר להביא אלינו סרט שבו הדמויות נמצאות בסיטואציה מורכבת, אך רחוקה ממופרכת, ולמרות שהאינטרסים שלהן שונים, אפשר להזדהות עם כולן ולהיות מתוסכל ביחד איתן כשהעלילה ממשיכה להסתבך.
כל הדמויות חפות ממניעים מרושעים, חלקן אולי חסרות רגישות או לא מבינות עד הסוף את המשמעות של המעשים שלהן, אולם מנסות לעשות את המיטב עם הקלפים שחולקו להן, והמתח הזה הוא בדיוק מה שהופך את הסרט למעניין. הסרטים שלו בהחלט לא מתאימים לכולם ולפעמים זה מרגיש כאילו פאהאדי אוהב להוציא לצופים את הנשמה בכפית, אבל כנראה שיש מספיק שנהנים מזה, כמוני.
"הגיבור".
ראהים סולטני (אמיר ג'דידי) מקבל חופשה בת יומיים מהכלא, בה הוא מתכוון להגיע להסדר כספי על החזר חוב עם הנושה שלו, שגרם לכניסתו למאסר. עם אישור הנושה, בהראם (מוהאסן טנבנדה), להסדר הוא יוכל להשתחרר מהכלא ולחזור לגדל את בנו סיוואש (סאלח קרימאי) ולהתחתן עם אהובתו פרחונדה (סהר גולדוסט) שהכיר בתקופת המאסר. כל זאת מתאפשר בזכות סכום כסף שנופל לידיה של פרחונדה במקרה ונראה כמו מתנה מהשמיים.
ראהים הוא בחור נורמטיבי ועדין ולמרות שיש לו הרבה מה להרוויח, הוא לא יודע אם הוא אמור להחזיר את הכסף או לנצל את ההזדמנות שתחזיר אותו הביתה. הלחצים הזרים מצד כולם, ממנהלי בית הכלא, לאחותו ובעלה שמגדלים את בנו, לפרחונדה שנואשת להתחיל איתו את חייהם המשותפים (על אף התנגדות אחיה), לעמותה שמנסה לעזור לשחרור אסירים ועד לברהאם שלא מצליח להאמין לכוונות הכנות של ראהים, גורמים לראהים למתח גדול שקשה לו לעמוד בו.
המשחק של כל השחקנים מצוין, אפילו של קרימאי הצעיר שצריך לדבר בגמגום, אבל כמובן זהו ג'דידי בתפקיד הראשי שנותן הופעה מדהימה מעל כל השאר. השמחה, הבלבול, הייאוש, התקווה, התסכול, הכעס, הבושה – הכל נקרא בהבעות פניו בצורה אמינה, לא מוגזמת וברורה מאוד. העלילה עצמה עוזרת מאוד להזדהות עם הדמות שלו והוא מצליח לקחת את זה צעד אחד קדימה.
"הגיבור". אמיר ג'דידי מימין.
התפאורות הפשוטות למראה עוזרות לתחושת האותנטיות, בין אם הוא במבנה או מחוצה לו. הדלות של הכל צובעת את המציאות של הדמויות באופן שמעלה את הנואשות שלהן להצליח להגשים את המטרה שלהן. ביחד עם צילום לא מתחכם וקומפיזציות ישירות, המיקוד נשאר על הדמויות ונותן לשפת הגוף שלהן לגלגל את העלילה קדימה (באיטיות, לא נשכח).
בשל הקו הקבוע בסגנון הבימוי ואופי העלילה של פרהאדי, כמו בביקורת שלי לסרטו האחרון, "כולם יודעים" (2018), גם הפעם אחתום בכך שהסרט יתאים למי שאהב את סרטיו הקודמים.
דירוג: 
הגיבור (איראן, צרפת, 2021)
בימוי: אשגאר פרח'אדי | תסריט: אשגאר פרח'אדי | משחק: אמיר חדידי, מושן טנבנדה, סאהר גולדוסט | צילום: עלי גאזי, עראש רמזני
הפצה: לב סרטים ובתי קולנוע, החל מה-28.07.2022 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: