26 בינואר 2023 בשעה 9:00

"הצגת הקולנוע האחרונה" – ביקורת: התחלה טובה מוחלפת באטיות ובחוסר היגיון

"הצגת הקולנוע האחרונה". בהבין רבארי.

"הצגת הקולנוע האחרונה" הוא סרט דרמה הודי (ללא שירים וריקודים, למי שאלו מרתיעים אותו) על אהבתו של ילד לסרטי קולנוע. זה אינו סרט שיגרום לילדים להתאהב בעולם המופלא של הקולנוע, וגם מבוגרים יצטרכו להיות סבלניים וסלחניים כדי לקבל את הסרט הזה, שנבחר לייצג את הודו בקטגוריית הסרט הזר לאוסקר הקרוב.

סמאי הוא ילד שגר עם הוריו ואחותו בכפר בהודו, בבית ללא חשמל ב-2010. לאביו דוכן תה בתחנת הרכבת המקומית, שסמאי וחבריו נוסעים בה לבית הספר. את סמאי הלימודים לא מעניינים והדבר היחיד שמעניין אותו הוא להבריז אל בית קולנוע. אין לו כסף אז הוא נאלץ להתגנב כדי לצפות בסרטים, והוא מתחבר עם המקרין. במשך הזמן סמאי עוזר למקרין בעבודתו והוא מלמד את סמאי על פילם.

"הצגת הקולנוע האחרונה". בהבין רבארי.

סמאי וקבוצת חבריו משחקים בטבע שסביבם עד שסמאי מנסה לשתף אותם בהנאה שלו מצפייה בסרטים עם ניסיונות לשחזר את הקסם שהוא חווה באופן קבוע עם סרטים הודיים. יש רגעים יפים של הילדים.
סמאי חולם לעשות סרטים, אביו מגיב בדרך היחידה שהוא מכיר: אלימות, בעוד אמו בעיקר יושבת ומכינה אוכל.

ואז הסיפור מפסיק להתקדם והסרט דורך במקום לאורך הרבה-הרבה יותר מדי זמן. הסרט מקבל תפנית מיותרת שהרצף לא היה נפגם בלעדיו. ולקראת הסוף כשסוף סוף קורים דברים אז הם נופלים על סמאי בפתאומיות לא הגיונית, שתי התרחשויות שאין שום סיבה שלא תהיינה להן התראה מוקדמת.

"הצגת הקולנוע האחרונה". בהבין רבארי, ריצ'ה מינה.

בסוף "בבילון" של דמיאן שאזל, שהגיע לבתי הקולנוע בשבוע שעבר, יש מונטז' של סרטים מפורסמים. ב"הצגת הקולנוע האחרונה" נאלצו להסתפק באמירת שמות במאים מפורסמים, כולל דיויד לין וסטנלי קובריק שמוזכרים בכתובית יוצאת דופן בתחילת הסרט (יחד עם שמות נוספים, כולל האחים לומייר), אך לא כולל את פיטר בוגדנוביץ' (שב-71' ביים סרט בשם "הצגת הקולנוע האחרונה" שאין לו שום קשר לסרט הזה). בסרט עצמו משתמשים ב"כה אמר זרתוסטרא", הקטע המוזיקלי המפורסם שהתפרסם והפך משויך ל"2001: אודיסיאה בחלל" של קובריק, וכנראה שהקטע של סמאי עם גפרור אמור לעורר הדים ל"לורנס איש ערב" של לין.