"אייר" – ביקורת: לא סיפור על ספורט אלא על איך לעשות עסקים

"אייר". מאט דיימון.

"אייר". מאט דיימון.

"אייר" (Air) הוא סרט דרמה שביים בן אפלק ומככב בו חברו הוותיק מאט דיימון. במרכז הסרט הסיפור שהוביל ליצירת נעלי "אייר ג'ורדן" של "נייקי", אך זה לא סיפור על ספורט או עיצוב אלא על איך לעשות עסקים, נחישות, משא ומתן, בני אדם. הסרט מבוסס על סיפור אמיתי שהתרחש ב-1984 ושינה את חייהם של אנשים רבים. הסרט פחות טוב מ"מאניבול", שעסק בבייסבול אבל לא היה סרט ספורט רגיל, אולם הוא מעניין ויש בו רגעים יפים ומרגשים.

בשנות ה-80 "נייקי" היתה חברה מצליחה מאוד שהרוויחה יפה מאוד אך נתח השוק שלה מול המתחרות היה קטן יחסית. "אדידס" ו"קונברס" הלבישו והנעילו את שחקני ה-NBA, ליגת הכדורסל של ארה"ב (שמתישהו תופק מיני סדרה על פועלו של הקומישנר דיויד סטרן המנוח שהפך אותה למותג משגשג). ב"נייקי" היתה חטיבה שהוקדשה לכדורסל, ובראשה הוצב סאני ויקריו (מאט דיימון). עם תקציב מוגבל הוטל עליו לקדם את המותג דרך שחקני כדורסל מתחילים לפני שהפכו לכוכבים מפורסמים. הוא שם את עינו על מייקל ג'ורדן, כוכב ליגת המכללות, לפני ששיחק משחק אחד ב-NBA.

"אייר". ויולה דיויס, מאט דיימון.

"אייר". ויולה דיויס, מאט דיימון.

בתפקידי משנה ג'ייסון בייטמן, אפלק עצמו, כריס מסינה (כסוכן מבית היוצר של ג'רמי פיבן ב"הפמליה"), כריס טאקר (בתפקיד די מיותר). בולט מאוד שיש רק דמות אחת של אישה בסיפור, כשכל השאר הן עובדות ומזכירות חסרות שם ברקע, וזוהי אמו של מייקל ג'ורדן, שהיה לה תפקיד מרכזי בסיפור ובחייו. למרבה המזל, מגלמת אותה ויולה דיויס שמצליחה לצקת כל כך הרבה במה שעל הנייר היה יכול להיות חד-ממדי וצפוי. את בעלה מגלם בעלה של דיויס, ג'וליוס טאנון, שגם הוא מוצלח ונוגע ללב ברגעיו המעטים.

פיסות מידע שונות (כמו שגמר ה-NBA לא שודר אז בחי; פירוש השם "נייקי" ועל הלוגו של החברה) מוגשות באופן לא עדין, כמו לנפנף בתחקיר שנעשה, ועם פחות חיוּת מאשר בסרטים של אהרון סורקין (אחד משני הכותבים של "מאניבול" שהיה עושה מטעמים מהסיפור אך לאחרונה הוא בעיקר מגיש מנות מחוממות-מחדש והוא נופל לתבניות ולכמעט פרודיה של עצמו).

"אייר". בן אפלק.

"אייר". בן אפלק.

מישהו (אפלק והעורך) נהנה מאוד להראות שוב ושוב אלמנטים פופולריים או מייצגים של שנות ה-80 באופן שרק מבליט שהסרט נעשה עשורים לאחר מכן כי אם היה נעשה זמן קצר לאחר ההתרחשות אז לא היו מתעכבים על הדברים האלה אלא הם היו פשוט "שם". בהתחלה זה הגיוני: כדי לבסס את התקופה, לאורך הסרט זה מיותר. בקטע ערוך ומוגש היטב רואים את הקריירה העתידית של ג'ורדן. לא פחות בשמחה עבדו על הפס-קול שכולל שירים רבים, ביניהם Born in the USA של ברוס ספרינגסטין, Time After Time של סידני לאופר ואת הנעימה מתוך "השוטר מבוורלי הילס".

למרבה האכזבה, הסוף הנמתח (לפני קטעי ארכיון של ג'ורדן על רקע הכתוביות) לא מרגיש לגמרי שייך לסרט שראינו. אחרי שתי השורות הראשונות שקשורות ישירות לסיפור שראינו (ואפשר היה להראות בדרך יצירתית ולא להגיש במילים על המסך) עוברים לדבר על העתיד של הדמויות השונות שראינו. זה יותר מתאים לספר עיון מקיף ולא לסרט שמתמקד בעלילה רזה יחסית ובפרק זמן קצר.

דירוג: ★★★☆☆

אייר (ארה"ב, 2023)
בימוי: בן אפלק | תסריט: אלכס קונוורי | משחק: מאט דיימוןבן אפלקג'ייסון בייטמןויולה דיויסכריס מסינהכריס טאקר | צילום: רוברט ריצ'ארדסון
הפצה: טוליפ אנטרטיימנט, החל מה-06.04.2023 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון:

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?