"לא תשכח" – ביקורת

מאת
19 בפברואר 2012 בשעה 10:30
"לא תשכח". רייצ'ל מק'אדמס עם צ'אנינג טאטום.

"לא תשכח". רייצ'ל מק'אדמס עם צ'אנינג טאטום.

שימו את כוכבת "היומן", רייצ'ל מק'אדמס, לצידו של החשפן-שהפך-לשחקן-ושמר-על-גופו-החטוב צ'אנינג טאטום, כרכו סביבם סיפור אהבה מתקתק, פחות שגרתי ושאפילו מבוסס על אירועים אמיתיים, תזמנו את ההפצה של הסרט לבתי הקולנוע בימים של אהבה, רצוי לקראת חג האהבה הבינלאומי – הולנטיינז דיי – וקיבלתם את הלהיט "לא תשכח", שאינו חורג מגבולות החביבות.

במאי הסרט, מייקל סאקסי, החל את דרכו בתור במאי פרסומות, אך התפרסם כשכתב, ביים והפיק את סרט הטלויזיה זוכה פרס האמי "זכרונות מאחוזת הגנים האפורים". התסריט שלו עוסק באובדן זיכרון, אך באופן מרענן לא מחלת האלצהיימר מעורבת בכך. במקום זאת, אובדן הזיכרון מתרחש כתוצאה מתאונת דרכים, מקרה שגם כן ראינו כמה פעמים בעבר, ולאחרונה בסדרה הקומית "סמנת'ה מי?" שהחזירה לטלויזיה את בוגרת "נשואים פלוס", כריסטינה אפלגייט.

עלילת "לא תשכח" נפתחת עם תאונת הדרכים שהנחיתה את הזוג הטרי, ליאו (טאטום) ופייג' (מק'אדמס), בבית החולים. שניהם שלמים בגופם, אך מסתבר שפייג' איבדה את זיכרונה לטווח מסוים, ואינה זוכרת שהיא נשואה לליאו – או מדוע בכלל עזבה שנים קודם את בית הוריה האוהבים (ג'סיקה לאנג וסם ניל הנפלאים). היא מנסה להיאחז בזיכרונות שעוד יש לה, ומזעיקה את הוריה, אך בעצת הרופאה וכוחות השכנוע של ליאו, היא מסכימה לגור איתו כשהיא יוצאת מבית החולים, ומנסה לחזור לשגרת חיים שהיא אינה זוכרת. השניים מתנהלים כמו פילים בחנויות חרסינה, ואינם מצליחים להשיב לפייג' את זיכרונה. היא מתרחקת לאט לאט מליאו, וחוזרת לשגרות החיים שהיא כן זוכרת: לימודי משפטים במקום פיסול ואמנות, החברות השבלוניות מהחיים האחרים במקום החברים המא-גניבים של ליאו, והאקס שהיתה מאורסת לו (סקוט ספידמן).

"לא תשכח". צ'אנינג טאטום, רייצ'ל מק'אדמס.

"לא תשכח". צ'אנינג טאטום, רייצ'ל מק'אדמס.

הכימיה בין מק'אדמס לטאטום מוצלחת, ורגעי המבט-לאחור שמציגים את הימים היפים של הזוג יחד מרגישים אמינים. מק'אדמס כבר מיומנת באכזבת גברים אחרי "היומן", אבל כאן מתקשה לגרום לצופה להתחבר ולסמפט את הדמות שלה המגששת בעולם שאינו מוכר לה ודורסת את הגבר שלצידה על הדרך. ברגעים הללו, טאטום דווקא כן חזק, וכמו כוכבים בולטים רבים לפניו (דנזל וושינגטון כנראה בראשם) – גם לו יש סגנון דיבור מיוחד, שצריך להתרגל אליו אם לא רוצים לסבול כל הסרט. התסריט מציע לשניים טקסטים מעט משעממים, וההתרחשויות בו אינן מפליאות במיוחד (לא קשה במיוחד להגיע למסקנה מדוע פייג' עזבה את הבית) או מתנהלות בצורה מתוחכמת מדי (הסצינה שבה דמות אחרת מנמקת מדוע היא כן סבלה את האירוע המכונן שגרם לעזיבתה של פייג' משוחקת נפלא אבל מרגישה כמו 'ראינו, עשינו').

הסרט מוצלח ברובו, ובלית תחרות מהז'אנר (האחרון בסרטי הרומנטיקה היה הסרט הקטן והלא-מוצלח ולא-מצליח, "יום אחד" של לון שרפיג מהקיץ), הוא הרקיע שחקים בקופות בארה"ב ובקלות צפוי להתברג לעשרת הסרטים המצליחים ביותר בז'אנר (למרות שסיכויו להתקרב ל-600 המיליון של "טיטאניק" לא קיימים בכלל). עד כמה ש"היומן" זכור לטובה, הוא עבד קשה בקופות כדי להרוויח כ-81 מיליון דולרים בארה"ב (למעלה מ-20 שבועות), ו"לא תשכח" צפוי לחלוף על פניו בקלילות בתוך שבועות ספורים בלבד. אין ל"תשכח" את רמות הקסם הטמועות היטב ב"יומן" של ניק קסבטס, אבל אם יש לכם את מי לחבק באולם הקולנוע (או מול מסך הטלויזיה), מדובר בבילוי מהנה.

דירוג: ★★★☆☆

לא תשכח
ארה"ב, צרפת, אנגליה, 2012
הפצה: פורום פילם, החל מה-09.02.2012 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע.
קדימון:


בימוי:
מייקל סאקסי
תסריט:
אבי כהן
מארק סילברשטין
מייקל סאקסי
משחק:
רייצ'ל מק'אדמס
צ'אנינג טאטום
ג'סיקה לאנג
סם ניל
ג'סיקה מק'נמי
וונדי קרוסון
טטיאנה מסלני
סקוט ספידמן