"מראה שחורה" – ביקורת – פרק 3

"מראה שחורה".

זהו החלק השלישי בסקירת הפרקים של אופיר איל למיני-סדרה "מראה שחורה" הבריטית, שמשודרת בימים אלו למנוי HOT. לפרק הראשון לחצו כאן, ולפרק השני לחצו כאן.

הפרק השלישי והאחרון בסדרה מציג גם הוא עולם עתידי כמו הפרק השני, אך כזה בו השילוב בין ההתפתחות הטכנולוגית לבין מציאות המוכרת לנו, קל לעיכול. גרעין קטן המושתל מאחורי אוזנו של האדם מאפשרת לו לצפות שוב ושוב בפיסות מציאות להם היה שותף ובמידה והוא רוצה, הוא יכול לשתף אחרים בתמונות פרי זכרונו על ידי הקרנה חיצונית שלהם. פיתוח טכנולוגי זה מבקש לעסוק באובססיית הצפייה המוכרת לנו מימינו אנו ולהקצינה: בניגוד לעולמנו, בו מעבר מהיר מהתרחשות חיה לשידור חוזר מעיד על קיומו של אירוע יוצא דופן, כשיא ספורטיבי, התקפת טרור או חתונה מלכותית, בפרק הזה גם היומיומי הופך לראוי לשחזור מיידי. בנוסף, המיקוד אינו באירוע בעל משמעות קולקטיבית, אלא הטכנולוגיה מאפשרת לאדם להעמיד את עצמו במרכז. האירוע המיוחד המזכה בצפייה חוזרת הוא האדם עצמו וחייו היומיומיים. באופן זה, מציעה הטכנולוגיה המוצגת ביקורת על ההתנהלות האנושית המודרנית אך לצד זאת, ישנו אספקט נוסף דרכו ניתן לחשוב על אותו גרעין טכנולוגי אותו מציג הפרק.

ראשית, בעידן הנוכחי בו טכנולוגיית פוטושופ זמינה לשיפוץ האופן בו אנו מציגים את עצמנו, טכנולוגיית הגרעין המוצגת יכולה להציג את המציאות הערומה בלבד. אין ביכולתה לייפות או להסתיר את שהתרחש והיא מציגה אותו באופן אותנטי. שנית, בשונה מגישה המבוטאת רבות בספרים, סרטים ויצירות אומנות, שעיסוקם העתיד ובהם לטכנולוגיה משוייכים כוחות מעקב מסוכנים ומפחידים (גישה המקבלת כאמור ביטוי בפרק השני של סדרה זו), בפרק זה, מקומה של פרספקטיבה זו מצומצם. הטכנולוגיה מוצגת כבעלת כוח אינסופי רק בידי גורמי כוח חיצוניים- המעסיקים או גורמי ביטחון בשדה תעופה. מירב המקום מוקדש לתפקידה של הטכנולוגיה בזירה הבין אישית ושם היא מציגה יכולות שונות מאוד מאותה יכולת מעקב על המוענקת לה באופן מסורתי. כאשר הטכנולוגיה נמצאת בשירות הפרט היא תחת בקרה ובחירה, ולמעשה אין ביכולתה ליצור שינוי של ממש במציאות ובוודאי לא כזה בו האדם אינו חפץ.

מאחר ובעולם המוצג, המציאות של בני האדם מוקלטת אך ורק דרך עיניו של הפרט, הסרט המתקבל הוא בעל זווית צילום אישית בלבד. לטכנולוגיה אין כוח מעבר לאדם עצמו והוא יכול לצפות רק בסצינות להן היה שותף. על מנת לצפות בסצינות בהן לא נטל חלק, הוא זקוק לשיתוף פעולה של זה שבעינייניו הוא מבקש להביט. הבעל לא יכול להציץ לזכרונותיה של אשתו ללא רשותה וביכולתה להגן על עצמה על ידי מחיקת ייצוגם הויזואלי של אירועים אותם אין היא חפצה להציג.

בעולם העתידני המוצג, לאדם יש יכולת לבחור האם לשתף אחרים בצפייה ויותר מכך, לאורך הסרט, העדות הויזואלית המוצגת נתונה לפרשנות רגשית שונה על ידי כל אחד מהצופים. העובדה כי ניתן לצפות בהתרחשות עצמה אינה מייצרת אובייקטיביות ואינה מחייבת רגשית את הצופים- כל אחד מהם רשאי לגבש עמדה משלו כלפי המוצג. אמנם בדומה לטכנולוגיית תלת ממד, הגרעין הטכנולוגי המשותל בבני האנוש מעניק חיות מרגשת לזיכרונות, אך בשונה מהמוצע בסרט של מישל גונדרי "שמש נצחית בראש צלול", בו תפקידה של הטכנולוגיה היא לעקור את זכרונותינו על מנת למנוע רגש אנושי שלילי, כאן אין ביכולת ההמצאה לבטל את יכולת הזיכרון שלנו או את המשמעות הרגשית הנלווית לו. כמו כן, נקודות התורפה הרגשיות של האדם נותרות כפי שהן- גיבור הפרק המתגעגע לאשתו מקרין שוב ושוב דימויים שלה וכאשר הוא בוחר לעקור את הגרעין המושתל, ברור לצופה כי העקירה לא תבטל את הגעגוע אלא רק תגביל את יכולת הביטוי הויזואלית- חיצונית שלו.

בפרק זה הטכנולוגיה היא בשירות האדם, לא מציפה אותו ולא עוקפת את יכולותיו. היא אינה משנה את היחסים האנושיים שבמרכז העלילה ואלו הם רגשות אנושיים של זעם, התרגשות, קנאה ועצב, המקדמים את הסיפור. לאחר שהפרק הראשון מציג את את המחיר הרגשי לשימוש הנרחב בטכנולוגיה, והפרק השני הדגיש את נחיצותו ויופיו הפוטנציאלי של רגש אנושי זה, חותם הפרק השלישי את הסידרה ומבקש להדגיש כי לא נוכל עוד זמן רב להעמיס על המושג הכללי "טכנולוגיה" את האשם לתחלואות האדם המודרני וניכורו מעצמו וסביבתו. בניגוד לגישות המאמינות כי השפעותיה של הטכנולוגיה דטרמניסטיות וכי כוחה דורסני ולא ניתן לעצירה, מציעה סידרה זו כי מאחורי כל מכונה עומד אדם וכי באמתחתו יכולת בחירה שכדאי שישתמש בה. אמנם הסידרה נקראת מראה שחורה כרמז לאותם מסכים שחורים הניבטים אלינו מכל פינה אך זו בכל זאת מראה ואנו מוזמנים להביט בה, שלא לאמר, מוכרחים.

מראה שחורה
אנגליה, 2011
הפצה: HOT, בימים 12.04-14.04.12 ובאופן קבוע ב-HOT VOD.
קדימון:

בימוי:
אוטו בת'רוסט
משחק:
רורי קיניר
לינדסי דאנקן
דניאל קלויה
ג'סיקה בראון פינדליי
טובי קבל
טום קולן
ג'ודי וויטקר
רופרט אוורט
דונלד סומפטר
ג'וליה דיויס
טום גודמן-היל
איימי בת' הייס
רבקה סטנטון