"שומרי הסף" – ביקורת

מאת
28 בדצמבר 2012 בשעה 9:30
"שומרי הסף".

"שומרי הסף".

"שומרי הסף" הוא סרט ישראלי טוב, וכמו רוב הסרטים הישראלים הטובים של השנים האחרונות הוא סרט תיעודי. סרטי התעודה שנעשים כאן מתחלקים לשני סוגים: על 'המצב' ואלה שלא. "שומרי הסף" שייך לסוג הראשון, אך כמו "שלטון החוק" המוצלח, "שומרי הסף" מספק שיעור היסטוריה מאלף, מבט מבפנים לנעשה פה עד היום, דרך עדויותיהם של דמויות מפתח שהיו בשטח, שהיו בסוד העניינים.

ישראל הפכה למעצמה בתחום סרטי התעודה. בשנים האחרונות מוקרן סרט תעודה ישראלי במסגרת כלשהי בכל פסטיבל נחשב, כולל הגדולים ביותר (קאן, ברלין, ונציה, סאנדאנס, טורונטו). גם ל"ואלס עם באשיר" המצויר, שזכה להצלחה בינלאומית, יש מבנה של סרט תעודה. וכך, הזרקור שהופנה לסרטים השונים מאיר גם את הסרטים הישראלים העלילתיים, שנופלים בהרבה באיכותם לעומת סרטי התעודה שנעשים כאן.

"שומרי הסף" מורכב מראיונות עם שישה ראשי שב"כ לשעבר: אברהם שלום בנדור, כרמי גילון, יעקב פרי, עמי איילון, אבי דיכטר ויובל דיסקין, שעמדו בראש שירות הביטחון הכללי מאז 1980, להוציא את יוסף הרמלין ז"ל והנוכחי- יורם כהן.

"שומרי הסף".

"שומרי הסף".

הבמאי דרור מורה כמעט לא נשמע כמראיין. הבמה כולה נתונה לששת הגברים האלה שלא היה להם יום אחד משעמם בעבודה. במהלך הסרט עוצרים בכל התחנות המצופות של האירועים בשלושה עשורים האחרונים במדינה הזאת שאין בה רגע משעמם: האינתיפאדה, קו 300, פיגועי ההתאבדות, רצח רבין, האינתיפאדה השנייה, סיכולים ממוקדים. על רקע הראיונות ישנם צילומים אוויריים של רצועת עזה והגדה המערבית, קטעי ארכיון מצוינים, צילומי סטילס (כולל כאלו מזירות של פיגועי התאבדות באוטובוסים שאני מעולם לא ראיתי לפני כן) וסוג של שחזורים מעניינים.

מה עושה סרט לטוב? שהוא מעניין, מרגש, בעל קצב הנכון לו, וב"שומרי הסף" יש את כל זה ודברים נוספים שנעדרים מסרטים ישראלים עלילתיים רבים: קו עלילה, התפתחות, ללא שומן (חלקים מיותרים) ועם מוסיקה! כמו ב"המדריך למהפכה" (הסרט העלילתי-תיעודי המצוין של דורון צברי) וב"ואלס עם באשיר", גם ב"שומרי הסף" יש מוסיקה כשצריך, שמלווה את הסרט מתחילתו ועד סופו בצורה נהדרת.

"שומרי הסף".

"שומרי הסף".

"שומרי הסף" הוקרן בפסטיבלים רבים ברחבי העולם, והוא צפוי להיות מועמד לאוסקר בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר (עם סיכוי גבוה לזכייה). אחת הסיבות לתגובות החמות שהוא זוכה להן, מעבר לכל מה שכבר ציינתי, היא החלקים שמספקים הצצה לטכניקות החקירה והחיסולים. כל מבוגר בר דעת בישראל שמע על ההתנקשות של יחיא עיאש באמצעות הטלפון שהועבר לו והביא למותו כשקולו זוהה, את האנשים ששומעים על הפעולה בפעם הראשונה זה מרתק כמו צפייה בסרטי פעולה, הצופה הלא-ישראלי אומר לעצמו: "זה ג'יימס בונד אמיתי!"

הסרט בן 95 הדקות, שמרגיש כיותר כנראה בשל כמות המידע הרבה שבו, נערך מתוך סדרת תכניות בת 5 פרקים באורך של כ-55 דקות כל אחד, שתשודר במהלך 2013 בערוץ 1.

דירוג: ★★★★☆

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?