"עלובי החיים" – ביקורת

"עלובי החיים". אן האת'וואי.

"עלובי החיים". אן האת'וואי.

נטלי: "עלובי החיים"הוא סרט טוב עבור מי שמבין לאן הוא מגיע ומה המשמעות של עיבוד הוליוודי חדש למחזמר מפורסם. בהקשר הזה חשוב לי לציין שלא ברורים לי כל הקיטורים ולא הגעתי לעומק דעתן של הביקורות אשר כותרתן מכילות את המילים "ארוך", "מייגע" או "משעמם". התחושה שלי היא שאנשים בימינו כבר לא יודעים לפרגן כשהם רואים משהו מושקע, ומחפשים את התכונות הרעות בכל דבר. נכון, יש בהחלט תכונות "רעות" למכביר. אבל מתחת לכל ה"ארוך", "מייגע" או "משעמם" מסתתר עיבוד יפהפה, עם שחקנים מוצלחים (ברובם) שתפקידם בסרט בהחלט מעורר פליאה (חיובית) ובעיקר חוסר פחד להתמודד עם מחזמר מהמפורסמים בעולם. בעניין הזה אני מורידה את הכובע. שאפו.

קשה להאמין שמישהו לא מכיר את ההיסטוריה של "עלובי החיים", ובכל זאת, להלן סקירה קצרצרה: באופן מפתיע (לא באמת) הסרט/המחזמר/איך-שלא-תקראו-לזה מבוסס במקור על ספר שכתב הסופר הצרפתי ויקטור הוגו בשנת 1862. השנה חשובה, שכן מדובר ב- 40 שנים אחרי המהפכה הצרפתית, כאשר צרפת הייתה בין רפובליקה ומונרכיה ובינתיים העוני שלט ואנשים מתו מרעב. הסרט הנוכחי הוא הפקה בריטית-אמריקאית המבוססת, מן הסתם, על ספרו של הוגו ועל המחזמר (בעל אותו השם) מאת אלאן בובליל וקלוד-מישל שנברג.

הסרט בוים על ידי הבמאי האנגלי טום הופר, אשר התמקד בעיקר בטלוויזיה עד שפרץ לתודעתנו לפני שנתיים עם סרטו זוכה האוסקר, "נאום המלך". למה סרט? למה לא. ובכל זאת, יש סיבה למסיבה – ההפקה הנוכחית של הסרט, אשר הוכרזה באוקטובר 2010, נעשתה לכבוד 25 שנה לעליית המחזה. הופר הצעיר לקח על עצמו משימה לא פשוטה, כשלקח על עצמו לביים את אחת הקלאסיקות של כל הזמנים, אם לא ה-קלאסיקה. צריך להיות או בעל עור של פיל או מטומטם. אני מהמרת על הראשון וצריך לומר כל הכבוד.

"עלובי החיים". יו ג'קמן, אן האת'וואי.

"עלובי החיים". יו ג'קמן, אן האת'וואי.

הסרט מגולל את סיפורן של כמה דמויות מרכזיות, במהלך המאה ה- 19, שנים לא רבות לאחר המהפכה הצרפתית. הוא נפתח בתקופה מסוימת ועושה 2 קפיצות מרכזיות בזמן – כאשר המעקב נשאר אחרי אותן הדמויות (למעט מי שכבר לא בחיים… ספוילר?). בדומה למחזמר (ולספר), בין היתר מתואר סיפורו של ז'אן ולז'אן (יו ג'קמן), אשר מסיים לרצות 19 שנים של עבדות בפרך בגין גניבת כיכר לחם – ומאז סיפורו מתגלגל מקיצוניות לקיצוניות. ז'אן ולז'אן מקבל תחת חסותו בשלב כלשהוא את הילדה קוזט, בתה הלא חוקית של פנטין (אן האת'וויי, המועמדת הרשמית של האוסקר הקרוב) – והכל תוך פחד מתמיד שלא להיתקל במפקח המשטרה ז'אבר (ראסל קרואו המפתיע) אשר שם לו מטרה אחת והיא – לתפוס את ז'אן ולז'אן האסיר הנמלט.

הסרט נמשך גם לתקופת המרד בפאריס של יוני 1832, ואז אנחנו נחשפים לדמויות חדשות, חשובות לא פחות. כך, אנו נחשפים לסטודנטים, מובילי המרד, אנז'ולרא (אהרון טווייט) ומריוס פונמרסי (אדי רדמיין), ילד עשירים שמתאהב בקוזט ("בתו המאומצת" של ז'אן ולז'אן למי שלא עקב).

למעשה, כל תיאור של הסרט חוטא לאמת. מי שלא מכיר את הספר, ומי שלא ראה את המחזמר – יכול לחשוב שמדובר באוסף של עלילות שהתלכדו תחת הכותרת "צרפת במאה ה- 19", אבל תחת כל זה יש המון מסרים וביקורת שויקטור הוגו העביר בדרכו הגאונית שלו – וזה בהחלט לא הזמן להתחיל לתאר אותם.

סט השחקנים מרשים, וחלקם עשו עבודה מדהימה. מלבד אן האת'וויי, שהסיכויים של לזכות באוסקר רק גדלים ככל שמתקרבים למועד הטקס, ישנו כמובן יו ג'קמן בתפקיד הראשי, ראסל קרואו שמסתבר שיודע לשיר מבלי לחייך ואפילו פעם אחת (ובאמת הפתיע אותי לטובה), הלנה בונהם קרטר (המעולה, כרגיל), סשה ברון כהן (בתפקיד קומי, איך לא?), אמנדה סייפריד (בתפקיד קוזט המבוגרת), אדי רדמיין (מריוס הסטודנט העשיר) ועוד. כולם היו טובים, כולם שרו בין 'יפה' ל'ממש לא רע' (חוץ מאדי רדמיין לדעתי), אבל לי הפריע שבמחזמר צרפתי המתרחש בצרפת, כמעט כל השחקנים היו בריטים. ברור שמדובר בהפקה אנגלית (למחצה), ועדיין, לי זה הרגיש מוזר מעט.

אמנם חברתי שבאה איתי לסרט החלה להתפתל אחרי זמן מה בכסא שלה, וחיכתה שיגיע כבר הסוף המיוחל, ולמרות שאחרים לידי צחקקו למשמע קולות הזמר (יש לקחת בחשבון שאין שם "דיבור רגיל" והכל "נאמר" באמצעות שירה) – אני בהחלט הצלחתי להתחבר. לא מומלץ לחסרי סבלנות, צינים, כאלה שלא אוהבים מחזמרים ומי שלא יכול לשבת הרבה זמן כשלא הרבה קורה, ומה שכן קורה – קורה לאט. תיהנו.

דירוג: ★★★★☆

עלובי החיים (אנגליה, 2012)
בימוי: טום הופר | תסריט: אלין בובליל, הרברט קרצמר, וויליאם ניקולסון, קלוד-מישל סטונברג, אלין בובליל, ויקטור הוגו, קלוד-מישל סטונברג | משחק: יו ג'קמן, אן האת'וואי, ראסל קרואו, אמנדה סייפריד
הפצה: גלובוס גרופ, החל מה-07.02.2013 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון:

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?