"קוטלי המכשפות" – ביקורת

"קוטלי המכשפות". ג'רמי רנר.

"קוטלי המכשפות". ג'רמי רנר.

אם אתם מדמיינים אגדת ילדים קלאסית שעברה עדכון לימינו, תחשבו שוב. התיאור המדויק של "קוטלי המכשפות" הוא עמי ותמי כתירוץ לסרט פעולת אימה, שבינו לבין המקור של האחים גרים אין שום קשר. 90 דקות של סצינות פעולה מהירות ודי בוטות, שאינן מתאימות לילדים וידברו בעיקר למי שאקדחים, דם ואנימציה ממחושבת בווליום גבוה מדי משמחים אותו. על תוכן אין ממש מה לדבר וגם לא על יצירתיות שאינה טכנית. אגדת ילדים שמבקרת בכל מה שפחות מוצלח בשנות ה-2000 והופכת למרחץ דמים בתלת מימד הזקוק לריטלין.

בתפקידים הראשיים מככבים ג'רמי רנר ("זהות גנובה", "משימה בלתי אפשרית 4") כהנזל, וגמה ארטרטון ("הנסיך הפרסי") כגרטל. צמד האחים ששרד את מכשפת בית הממתקים, גדלו להיות ציידי מכשפות מומחים, שסוד כוחם טמון בכך שכישופי המכשפות לא יכול להרע להם. כאשר בעיירה קטנה מתחילים להיעלם ילדים רבים, נשכרים השניים על מנת לאתר את המכשפה האחראית לכך וזו כביכול נקודת המוצא של הסרט.

מדוע כביכול? מאחר וכל מה שקורה מנקודה זו והלאה הוא הרבה סצינות אקשן של מרדפים וקטל ואין התפתחות מעניינת אמיתית. כל הפרטים המוכרים והמצויינים שמלווים את אגדת הילדים הזו והיו יכולים לשמש כנקודת פתיחה יצירתית, זוכים להתייחסות שולית, אם בכלל.

השאלות הגדולות שהיו יכולות להרכיב את ליבת הסרט נפתרות באופן שטחי בלבד (מדוע נשלחו האחים על ידי הוריהם אל היער? מדוע אין בכוחם של כישופי המכשפות לפגוע בהם?), והפוקוס מוענק לסצינות קרב, שאחרי רבות מהן קשה לעקוב מאחר ומהותן אפקטים וקצב מהיר ביותר. במובן זה, מזל שהסרט בתלת ממד מאחר ובעוד אין אפשרות למעקב קוהרנטי אחרי מי היכה את מי ואיך, לפחות העצמים שנדמה כי ניתזים אל הקהל בחסות הטכנולוגיה, הופכים אותו לשותף במתרחש בכל זאת.

בסרט מופיע גם טרול עם פוטנציאל מקסים ולא ממומש, נער מעריץ כדמות תומכת שאין בה עניין אמיתי ומוצג זן של מכשפות טובות, שרגע אחד מוסבר כי לחזקות שבהן יש כוח אדיר ורגע אחד הן מופיעות כחסרות אונים או נעדרות כישורי קסם של ממש. בסופו של דבר הכל זז הצידה לטובת שפה מפתיעה בגסותה והרבה כלי נשק.

"קוטלי המכשפות". גמה ארטרטון, ג'רמי רנר.

"קוטלי המכשפות". גמה ארטרטון, ג'רמי רנר.

כפי שסיכם צופה צעיר ומאוכזב: הפן היצירתי היחיד בסרט היה הסכרת הקלה ממנה סובל הנזל עקב הממתקים שאכל אז בבית המכשפה. עדות כמעט יחידה לחומר הנהדר הטמון במקור, היה יכול לקבל עיבוד יצירתי ומרתק, אך זוכה להתעלמות כמעט לחלוטין בתוצר.

במבחן התוצאה אין שום משמעות לכך שגיבורי הסרט הם הנזל וגרטל. באותה מידה הם היו יכולים להיות שני גברים בשחור או קבוצה של נוקמים והסרט היה נראה בערך אותו הדבר, אולי מינוס הסכרת של הנזל. אם אתם אוהבים אקשן ממוחשב בתלת ממד ותוכן מבחינתכם הוא שולי, זה סרט עבורכם ושימו את הקונטקסט האגדי בצד. מצד שני, אם קיוויתם לצפות בפיתוח של אגדת הילדים הידועה או לפגוש בסרט עם אלמנטים עלילתיים קסומים, עשו לעצמכם טובה ותישארו בבית.

דירוג: ★★½☆☆

קוטלי המכשפות (גרמניה, ארה"ב, 2013)
בימוי: טומי ווירקולה | תסריט: טומי ווירקולה, דנטה הרפר | משחק: ג'רמי רנר, גמה ארטרטון, פמקה ג'נסן | צילום: מייקל בונבילן
הפצה: גלובוס גרופ, החל מה-21.02.2013 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון:

אנונימי

אני לא חושב שהביקורת של הסרט כאן היא נכונה לגמרי. אז נכון שזה הרס את סיפור האגדה המפורסם אבל הסרט היה מדהים. אקדחים, דם, ואנימציות ממוחשבות לא מדברות אלי ובכל זאת הן התאימו לסרט כמו שצריך! הסרט היה ממש ממש יפה ונכון, אולי יש בו גם כמה קטעים בוטים, זאת לא סיבה לפסול סרט!
אני מציע לילדים מעל גיל 12 לראות אותו כי זה אחלה של סרט!

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?