ביקורת: אמריקן גנגסטר / American Gangster

אמריקן גנגסטר

הבמאי המוערך רידלי סקוט צולל לתוך המים העמוקים של עולם הפשע האמריקאי של שנות ה-1970 עם "אמריקן גנגסטר", המבוסס על סיפורו האמיתי של ברון הסמים פרנק לוקאס והשוטר שניסה להפיל אותו, בעזרתם של שני ענקי הקולנו, דנזל וושינגטון וראסל קרואו.

עם השם "אמריקן גנגסטר", רידלי סקוט מנסה ללכת בשדרת ז'אנר פשע הגנגסטרים והסמים, שם הטביעו את חותמם לעולם הבמאים פרנסיס פורד קופולה ("הסנדק"), בריאן דה פלמה ("פני צלקת", "דרכו של קרליטו"), ומרטין סקורסזה ("החבר'ה הטובים"). אבל בתקציב של קרוב לשעתיים וחצי, סקוט לא מצליח להדגים הבנה עמוקה לעולם הפשע באמריקה כמו אותם במאים; אבל בכל זאת יוצא לו סרט לא רע בכלל.

"אמריקן גנגסטר" מבוסס כאמור על סיפורו של פרנק לוקאס (דנזל וושינגטון). לוקאס התחיל מהתחתית וטיפס ממנו מעלה. הוא היה לאדם הקרוב ביותר לראש ארגון הפשע המקומי בהארלם, במפי ג'ונסון, והיה לתלמידו וחניכו. כשהזה נפטר, לוקאס תפס את מקומו והגה רעיון כדי לחסוך בעלויות המכירה של הירואין ובכך להגדיל את קהל הקונים ולהגדיל את הרווחים. הוא החליט לפנות ישירות למקורות בויאטנם שמגדלים את החומרים להכנת הירואין, ויבא בעצמו את הסמים לארה"ב, ובכך הוציא מהמשוואה את המתווכים גובי העמלות. דנזל וושינגטון היה צריך להסתיר את הסנגון המיוחד שלו לגמרי כדי להיכנס לדמותו של פרנק לוקאס. חיתוך הדיבור המיוחד של דנזל וושינגטון, החיוך המקסים כשהוא צריך, כל אלו לא היו חלק מהסגנון של הדמות שלו. וושינגטון נכנס בהצלחה לדמות, ומייצג באופן נהדר את פרנק לוקאס, שלמרות שהוא נראה איש נחמד ואף מבריק, היה גם לרוצח אכזר וברון סמים שלפי דבריו לניו-יורק טיימס איפה-שהוא ב-2000, הרוויח כמיליון דולרים ליום ממכירתם.

לוקאס אינו אדם בוטח במיוחד, ועל כן הכניס את משפחתו הכפרית להיות הסגנים שלו בארגון הסמים שלו. כל אחיו ודודניו היו לחלק מרשת יבוא והפצת הסמים של לוקאס, משום שחשב שהסיכוי שהם יגנבו ממנו קטן יותר. ככל שלוקאס מרוויח יותר, והופך לעשיר יותר, מצליח יותר, הקינאה בו הולכת וגדלה. רידלי סקוט מציג את משטרת ניו יורק כולה כמושחתת עד עמקי נשמתה, כשהבלש ריצ'י רוברטס (ראסל קרואו) הוא בין יחידי הסגולה המשתייכים לה ואינם לוקחים שוחד. מנגד, הבלש טרופו (ג'וש ברולין), הוא בדיוק ההיפך מרוברטס, ובזמן שסוחט כסף מלוקאס הוא גם מתנגש עם רוברטס. ברולין מבסס את מקומו בהיכל התהילה בהצלחה. המשחק הקשוח שלו פנומנלי, וראוי בהחלט לציון.

רידלי סקוט מתמקד בסרט במוטב הביוגרפיה, פרנק לוקאס. במהלך תיאור כל בנית עסקי הסמים שלו, למרות האורך הלא קטן של הסרט, הצופה לא נשאב באמת לאוירת שנות ה-70', לתוך עולם הפשע המאורגן האדיר שהתקיים דאז מסביב ללוקאס. מבחינת רידלי סקוט זה צריך להיחשב לפספוס כביר יותר, בזכות היצירתיות האמנותית האדירה של הבמאי המוצלח הזה. למרות זאת, המשחק המצוין של וושינגטון, קרואו וברולין הצליחו להפנט אותי, ולמזער את העיסוק בסביבה. בסופו של דבר, "אמריקן גנגסטר" הוא סרט מוצלח בעיקר בזכות השחקנים שלו.

דירוג: ★★★½☆

[…] מק'ג'י (McG) כנראה נורא התלהב מג'וש ברולין ב"אמריקן גנגסטר" וב"ארץ קשוחה", כי הוא זרק איזו הערה שיתכן והשחקן יגלם […]

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?