"אקס-מן: אפוקליפסה" הוא עוד סרט אקס-מן סטנדרטי – יש בו את אותם יתרונות ואת אותם חסרונות כמו בשבעת הסרטים שקדמו לו. על כן, אם אהבתם את הסרטים הקודמים בסדרה (בדגש על "אקס-מן: העתיד שהיה") הוא מיועד בשבילכם. אך לטעמי, ההישג הגדול ביותר של הסרט הוא הקמת דור ההמשך לחבורה המופלאה והבטחת המשך הקיום של הפרנצ'ייז.
את הסרט ביים בריאן סינגר, הזכור לטוב מ"החשוד המיידי" ומשני סרטי האקס-מן הראשונים. מצד שני, בהמשך סינגר גם ביים את "סופרמן חוזר", ואת סרט האקס-מן הקודם בסדרה ("אקס-מן: העתיד שהיה") שלא זכו לאותן ביקורות חיוביות כמו סרטיו המוקדמים. במקרה הזה, סינגר ממשיך בקו המאפיין את סרטיו האחרונים, ולא מביא למסך שום דבר חדש או מעניין מבחינה קולנועית.
אירועי הסרט הנוכחי מתרחשים ב-1980, 7 שנים אחרי האירועי הסרט הקודם, ולאחר סצנת פתיחה מושקעת כרגיל אנחנו מקבלים סקירה לאן התגלגלו המוטנטים החביבים עלינו: אקסייבר (ג'יימס מקאבוי) מנהל את בית הספר, מיסטיק (ג'ניפר לורנס הלא כחולה) משחררת מוטאנטים לחופשי בגרמניה ומגנטו (מייקל פאסבנדר), שנחשב לפושע המבוקש בעולם, הקים משפחה וחי תחת זהות בדויה בפולין. אבל דברים מתחילים להסתבך כאשר מוירה מקטאגרט (רוז בירן, סוכנת ה-FBI מ"אקס-מן: ההתחלה") מעירה בטעות את אן-סבאח-נור (אוסקר אייזק) – מוטאנט מצרי עתיק יומין מהתרדמת בת אלפי השנים בה הוא היה שרוי.
סבאח-נור, המכונה גם אפוקליפסה, אינו מרוצה מהמצב אליו העולם הגיע: מצב בו מי שמנהל את העולם הוא בני תמותה רגילים ולא מוטאנטים, ולכן מחליט להרוס אותו. לצורך כך הוא מגייס ארבעה מוטאנטים נוספים שיעזרו לו, מוטאנטים חזקים שאינם מרוצים ממקומם הנוכחי בחברה, בניהם מגניטו. כאשר מתגלה להם תוכניתו של אפוקליפסה, נאספים שאריות האקסמן, בראשות מיסטיק וביחד עם כמה כשרונות חדשים, המוכרים יותר לצופים בגרסתם המבוגרת (ציקלופ, נייט-קרולר וג'ין גריי) הם מתייצבים לקרב מול האפוקליפסה.
כמות הדמויות העצומה היא לטעמי אחת הבעיות המרכזיות של הסרט. הניסיון להנות מכל העולמות, תוך חלוקת זמן שווה בין הדמויות המוכרות לבין אלו החדשות (שנראה כי יככבו בסרטים הבאים) יוצר מצב שבו אין מספיק זמן מסך כדי להתעמק באף אחת מהן. בנוסף הסתמכות היסטורית על שני הסרטים הקודמים ברצף הזמן הנוכחי, ועוד אין ספור רפרנסים לסרטים בקו הזמן הישן, עושים ברדק בראש גם למי שראה את כל הסרטים. המצב הזה מעלה את התחושה שהסרט נעשה עבור קהל השבוי – אלו שראו את הסרטים הקודמים בסדרה ובכל מקרה לא יפסחו על שום סרט שכולל בתוכו את האות X.
יחד עם זאת, הסרט היה ונותר סרט אקס-מן גם בצד החיובי, ראשית, כמעט ולא מבוזבז זמן על סיפורי מקור. שנית, השילוב בין המוטאנטים, כל אחד עם הכח הייחודי רק לו, מאפשר להעלות על המסך לא מעט סצנות אקשן יפות ומגוונות למדי, וכרגיל ישנה סצנה אחת, שאינה קשורה עלילתית, בה קוויקסילבר גונב לכולם את ההצגה.
כך שבסופו של יום, "אקסמן: אפוקליפסה" הוא עוד סרט אקס-מן. הוא לא טוב כמו הסרטים הראשונים בסדרה, אך הוא עדיין יפה לעין, ומעריצי סדרת הסרטים בוודאי יהנו ממנו עד מאוד. מצד שני אם אתם לא מכירים את הדמויות לעומק, או לחילופין מחפשים סרט שבו ישנה התעמקות בדמויות או חדשנות, ולא רק אפקטים יפים, הייתי ממליץ לכם לוותר על האפוקליפסה ולחפש מוטאנטים אחרים (כמו דדפול) להעביר איתם את הזמן.
דירוג:
אקס-מן: אפוקליפסה (ארה"ב, 2016)
בימוי: בריאן סינגר | תסריט: מייקל דוהרטי, דן האריס, סיימון קינברג | משחק: ג'ניפר לורנס, ג'יימס מק'אבוי, מייקל פסבנדר, אוסקר אייזק, סופי טורנר
הפצה: א.ד.מטלון, החל מה-19.05.2016 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון:
[…] ביקורת ארוכה […]