סרטי הקולנוע של וודי אלן: 8- "מנהטן" (1979)

מאת
25 באוגוסט 2018 בשעה 9:00
"מנהטן".

"מנהטן".

"מנהטן", סרטו הראשון של וודי אלן בשחור-לבן, נפתח ללא כתוביות (אפילו לא שם הסרט). זהו הסרט עם שורת הסיום הטובה ביותר של אלן ועם הפוסטר המפורסם ביותר שלו, הלקוח מתוך הקטע המקסים שבו מרי ואייזק יושבים על ספסל מול גשר קווינסבורו בשעת הזריחה.

אייזק דיויס (אלן) בן ה-42 הוא תסריטאי בטלוויזיה, כתב ספר שיצא לאור, מפחד מהמוות, מצטט את "קזבלנקה", לוקח שיעורי טניס, אינו יודע לשחות ומודה שהוא לא נהג טוב. כמו ב"אנני הול" (ובמציאות), יש לו שתי גרושות: גננת בשם טינה; וג'יל שעזבה אותו בשביל אישה בשם קוני (הרבה לפני רוס וקרול ב"חברים") ומתכוונת לכתוב עליהם ספר. את ג'יל מגלמת מריל סטריפ, שזהו אחד משלושה סרטים שלה מ-1979; שני סרטיה הראשונים היו "ג'וליה" (1977) ו"צייד הצבאים" (1978).

אייזק נפגש עם טרייסי (מיוראל המינגווי), תלמידת תיכון בת 17 ששואפת להיות שחקנית. חברו ייל (מייקל מרפי; Yale כמו האוניברסיטה, ולא ראיתי סרט נוסף עם דמות בשם הזה) נשוי לאמילי. הוא מלמד כתיבה ועובד כעורך בהוצאת ספרים. לשניים אין ילדים והוא בוגד בה עם מרי וילק (דיאן קיטון). אייזק לא סובל את מרי בהתחלה.

"מנהטן". מריאל המינגוואי, וודי אלן.

"מנהטן". מריאל המינגווי, וודי אלן

אייזק ומרי הולכים לפסיכולוגים והוא המום שהיא קוראת לשלה בשמו הפרטי דוני; ב"אנני הול" הוא מגיב בצורה דומה כשהיא קוראת לפרופסור שלה בשמו הפרטי דיויד. ג'רמיה, בעלה לשעבר של מרי, היה פרופסור שלה ובגד בה; ב"אנני הול" הוא מאשים אותה ברומן עם דיויד.

אייזק מתעורר באמצע הלילה כי רעשים משגעים אותו בדירתו החדשה, שבה מי הברז חומים לפעמים. אייזק ומרי בורחים מגשם פתאומי בפארק אל פלאנטריום ושם הם מתנשקים. גם שומעים אותם מדברים על רקע מסך שחור לגמרי. ובהמשך יש קטע נוסף שבו מדברים בחושך מוחלט. כולם אלמנטים שיחזרו בסרטים נוספים של אלן. גם לא בפעם האחרונה: מי שהיתה בת הזוג של אלן בחיים אינה בת הזוג שלו בסרט.

"מנהטן". דיאן קיטון, וודי אלן.

"מנהטן". דיאן קיטון, וודי אלן

זה הסרט החמישי ברציפות של אלן עם קיטון והם ישתפו פעולה שוב כשתופיע בתפקיד אורח ב"ימי הרדיו" (1987) ותשחק לצדו ב"תעלומת רצח במנהטן" (1993). כאן היא בתפקיד שונה לגמרי מאנני הול והפעם הבגדים של אלן בעיצוב ראלף לורן, שהיה אחראי על הבגדים של אנני.
וואלס שון (הראשון בחמישה סרטים של אלן, וגם "הנסיכה הקסומה") בתפקיד שלא אסגיר למי שלא ראה/זוכר; לטיה פארו, אחות של מיה פארו, משפט אחד בסרט.

אייזק אומר למרי: .What’s the matter? You look pale [מה קרה? את נראית חיוורת.] (ראו רשימה בסקירה על "רגשות".) ובמקום אחר מרי אומרת I don’t know (לא במובן של "אני לא יודעת" אלא כתגובה ראשונית למשהו, מבולבלת, לא בטוחה) שקיטון מרבה לומר בסרטים ובריאיונות שלה.

"מנהטן". וודי אלן, מריל סטריפ.

"מנהטן". וודי אלן, מריל סטריפ

אייזק שואל את אשתו לשעבר (סטריפ) אם בנו וילי משחק בייסבול. בין הדברים הרבים המוזכרים בסרט זה: יהדות הוריו של אייזק, גוסטב מאהלר, פרויד, יונג, קירקגור, מוצרט, וינסנט ון גוך, אינגמר ברגמן, פרדריקו פליני, היטלר, נאצים, "האשליה הגדולה" (שהוזכר גם ב"אנני הול"), "חלף עם הרוח", סקוט פיצג'רלד, פרנץ קפקא, נורמן מיילר, איזק דינסן, וירג'יניה וולף ולני ברוס.

בין הדברים שאייזק מציין לקראת הסיום כדברים ששווה לחיות בשבילם: "חינוך סנטימנטלי" של גוסטב פלובר, גראוצ'ו מרקס (כמובן), מרלון ברנדו, פרנק סינטרה (הבעל לשעבר של חברתו לעתיד מיה פארו), תפוחים ואגסים של סזאן, סרטים שוודיים (הוא מתכוון בעיקר לאלו של ברגמן, כמובן), לואי ארמסטרונג, וילי מייז (שחקן בייסבול). ברבות השנים אלן סיפר שמישהי העירה לו שהפריע לה שאייזק לא ציין את בנו ברשימה הזאת והוא הודה שבזמנו לא היה אבא וזו טעות שלו שלא חשב על זה.

"מנהטן" שידך באופן סופי את Rhapsody in Blue של גרשווין לעיר. בין הנעימות הנוספות של גרשווין ששומעים: But Not for Me (They’re writing songs of love, but not for me), ‘S Wonderful ו-Someone to Watch Over Me.

בסוף ייל עוזב את אמילי בשביל להיות עם מרי, ואמילי מודה בפני אייזק שכעסה עליו על כך שהכיר לבעלה את מרי (משפט נהדר). אייזק מבין שהוא מאוהב בטרייסי הצעירה. בין הדברים שלקחו מפה ב"כשהארי פגש את סאלי": ריצתו אליה ברחובות מנהטן בסוף (וחוסר יכולתו להשיג מונית בדרך).

הסרט המעולה בן 96 הדקות היה מועמד ל-2 פרסי אוסקר: תסריט (שנה שלישית ברציפות לאלן) ושחקנית משנה (מיוראל המינגווי, שהפסידה למריל סטריפ על "קרמר נגד קרמר").