"בקשה מסתורית" – ביקורת #2

"בקשה מסתורית". בלייק לייבלי, אנה קנדריק.

"בקשה מסתורית". בלייק לייבלי, אנה קנדריק.

"בקשה מסתורית" (במקור "טובה פשוטה" – לעולם לא אצליח להבין עיוותים מיותרים בתרגום שמות הסרטים) הוא סרט דרמת מסתורין קומית (כן, קראתם נכון) שעוסק באמהות, חברות וחקירת אמת ועושה זאת בחיוך ובקלילות, אך גם ברצינות ובביקורתיות חברתית. הוא אמנם לא השאיר אותי על קצה המושב בציפייה לתפנית העלילתית הבאה שתגיע, אבל הוא כן החזיק אותי על רכבת ההרים של העלילה – דבר שאני לא לוקח כמובן מאליו.

במאי הסרט פול פיג לא זר לסרטים קומיים שמככבות בהם נשים – "מסיבת רווקות", "עצבניות אש", "מרגלת", "מכסחות השדים" – והפעם החליט לנסות משהו ללא מליסה מקארת'י, עם סגנון מהודק וזוהר יותר, בעל הומור עם פחות אלמנטיים פיזיים וזה עובד.

הקצב של הסרט דופק טוב יותר בחציו הראשון, אבל גם בחציו השני יש זרימה טובה ככל שמתגלים יותר פרטים על הדמויות והעלילה מסתבכת ומתבהרת במקביל (זה מורכב!). הסרט מבוסס על ספרה של דארסי בל, אבל טיבם של העיבוד של ג'סיקה שארזר לתסריט ועבודת הבימוי המתוקתקת, גורמים לי לתהות כיצד מהלך הסיפור הוצג בספר.

מדובר בסרט שעיקרו הוא מתח, כך שהרבה מהעלילה לא אוכל לספר. ובכל זאת, מה כן יש לנו פה? סטפני סמת'רס (אנה קנדריק, "תלוי באוויר", טרילוגיית "פיץ' פרפקט") היא אם חד הורית שמתאמצת להיות סופר-אמא, מרוויחה ביושר את סלידת ההורים האחרים בבית הספר של הבן שלה, ומתחזקת בלוג וידאו (ולוג) לאמהות (שמסתבר שקנדריק חושבת שזו תופעה מוזרה). אמילי נלסון (בלייק לייבלי, "אחת שיודעת", "הסיפור של אדליין") היא אם קרייריסטית מלאת שיק עם גישה פתוחה וזורמת לחיים. היא דוגלת בהעצמה נשית ושתית אלכוהול במהלך היום.

במהלך מפתיע שתי האמהות מתחברות כתוצאה מהחברות של בניהן. יום אחד אמילי מבקשת מסטפני "טובה פשוטה" – לאסוף את בנה מבית הספר, כי בעלה שון (הנרי גולדינג, "עשיר בהפתעה"), סופר שלפני עשור פרסם רק ספר אחד שהצליח, נמצא בחו"ל, והיא לא מגיעה לאסוף אותו מסטפני. מנקודה זו המשימה של סטפני ברורה – היא תגלה לאן נעלמה חברתה הטובה כנגד כל הסיכויים.

"בקשה מסתורית". אנה קנדריק.

"בקשה מסתורית". אנה קנדריק.

אנה קנדריק, כהרגלה, מופלאה בתפקיד הראשי. יש לה נטייה להפוך תפקידים לשלה תוך התגלמות החנוניות המגניבה. משהו במתיקות ובמובכות החברתית שלה מעורר הזדהות והתאהבות בדמות שלה. אולי היא לא ורסטילית כמו שחקניות אחרות, אבל השטיק שלה עובד טוב גם בסרט הזה. קטעים שלמים של הומור מוגשים בחבטה בטוחה בידיה הקטנות.

בסרטים הקודמים של לייבלי היא נראתה לי כמו בחורה יפה שמשחקת סביר, לא משהו מיוחד. בסרט הזה היא מדויקת ונהדרת. עם כמה שאני אוהב את קנדריק, לייבלי הייתה זו שכבשה אותי. מעבר ליופי המסנוור שלה, שמודגש באמצעות עבודות עיצוב תלבושות, איפור ושיער נהדרות, היא מציגה דמות מורכבת, מושכת ומעוררת דחייה במקביל. פייר, הופתעתי. מה שכן, לעומת קנדריק, שחקנית אחרת הייתה יכולה לבצע עבודה טובה כמו של לייבלי בתפקיד אמילי, אבל בכל זאת לא הייתי מוותר עליה.

השחקנים האחרים היו סבירים למדי. הנרי גולדינג ממלא את תפקידו טוב, אם כי לא מדהים. השחקנים שמגלמים את הבנים של החברות, איאן הו וג'ושוע סטיין (ניק נלסון ומיילס סמתר'ס בהתאמה) חמודים ויחסית טבעיים, באופן מרשים לגילם הצעיר. באשיר סלהודין שמגלם את החוקר המשטרתי משדר סמכות ביחד עם שעשוע, שאולי לא אמין במיוחד, אבל מוסיף מימד קומי לסרט.

"בקשה מסתורית". בלייק לייבלי, אנה קנדריק.

"בקשה מסתורית". בלייק לייבלי, אנה קנדריק.

המוסיקה בסרט מעניינת. ישנם מספר קטעים בהם מושמעת מוסיקה צרפתית שמנותקת מהאופי האמריקאי פרברי שיש לסביבה של הסרט. דווקא הניתוק הזה מדגיש את השוני של הדמות של אמילי מהסביבה בה היא חיה ואת ההפנוט של סטפני מהיופי והשיק. הדיאלוגים בסרט שנונים ומצחיקים, לצד אמיתות על החיים בשממה הפרברית ויחסי גברים-נשים ונשים-נשים. התלבושות, כאמור, ברמה גבוהה ביותר ונותנות לסרט את הסגנון שמן הסתם שאפו אליו. כמו כן, עבודת האיפור מושקעת מאוד ובולטת בעיקר בטרנספורמציה שביצעו בשחקנים.

מדובר בסרט פשוט מוצלח. נהניתי לצפות בו לכל אורכו – היה מעניין, מותח במידה ומצחיק ומה עוד אפשר לבקש מסרט? טוב, נו, קצת עומק. אבל לפעמים בידור טוב זה הרבה מאוד.

דירוג: ★★★★☆

בקשה מסתורית (ארה"ב, 2018)
בימוי: פול פיג | תסריט: פול פיג, ג'סיקה שרזר, דרסי בל | משחק: אנה קנדריק, בלייק לייבלי, הנרי גולדינג, רופרט פרנד | מוסיקה מקורית: תאודור שפירו | צילום: ג'ון שוורצמן
הפצה: פורום פילם, החל מה-13.09.2018 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון:

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?