"פתאום משפחה" – ביקורת

"פתאום משפחה". רוז בירן, מארק וולברג.

"פתאום משפחה". רוז ברן, מארק וולברג.

"פתאום משפחה" הוא סרט מצחיק, מרגש וכן על משפחה, תהליך אומנה, הקרבה ואהבה עם מעט טון מחנך ויותר ממעט טון קיטשי, שמותיר את הצופים בהרגשה חמימה בפנים בסיומו. פייר, הסרט הפתיע אותי. חשבתי שהוא יהיה מהסרטים השטותיים, השטחיים ובעלי ההומור הירוד ברם הוא ניצב במרחק המדויק מהגבול הזה – קיבל את כל האנרגיה של הסרטים מהסוג הזה, אך עם התוכן והטעם הטוב של סרטים בעלי משמעות. הסרט אמנם מתאים לכל הגילים, אבל כיוון שהוא מתמקד בדמויות בוגרות, צופים בגיל דומה, שיוכלו להזדהות איתן, יקבלו מהסרט יותר.

הציפייה מבמאי כמו שון אנדרס, שנתן 'חיים' לסרטים כמו "גבר גבר", "זה הבן שלי" ו"איך להיפטר מהבוס 2" וכתב תסריטים לסרטים אחרים בז'אנר, הוא לסרט שבעיקר מכוון לרדידות בתמורה לצחוק ואין עם זה שום דבר לא בסדר. לכן כשהסרט התגלה כבעל עומק, זו הייתה הפתעה נעימה. הקצב בסרט מצוין – מהר מאוד מבינים את האופי של הדמויות המרכזיות ונכנסים לסיפור עצמו שגם מתגלגל בלי להרגיש כובד. מאוד אהבתי שהתסריט מדבר בגובה העיניים וחלק מהדיאלוגים פשוט רומסים את הפוליטיקלי קורקט בצורה גסה, אבל הכרחית. אומרים בו את מה שעובר לכולם בראש לגבי נושא רגיש כמו אומנה, וגם מספקים תגובה נאותה.

"פתאום משפחה". מארק וולברג, טיג נוטארו, רוז בירן, אוקטביה ספנסר.

"פתאום משפחה". מארק וולברג, טיג נוטארו, רוז בירן, אוקטביה ספנסר.

פיט ואלי (מארק וולברג ורוז ברן בהתאמה) הם זוג נשוי ללא ילדים בסוף שנות ה-30 תחילת ה-40 לחייהם. הם מנהלים בהצלחה עסק לקניית בתים שעברו עליהם ימים טובים יותר, שיפוצם ומכירתם ברווח. בגדול הם לוקחים את החיים בכיף ובקלות. כשאחותה של אלי ובעלה מעלים בפניהם את הנושא של ילדים, הם פתאום עוצרים לחשוב. האפשרות של שימוש כמשפחת אומנה לילדים שזקוקים לבית חם קורצת להם והם נכנסים לקורס הסמכה בהדרכתן של קרן (אוקטביה ספנסר, "העזרה") ושרון (טיג נוטורו הסטאנדאפיסטית עם ההומור היבש). בקורס ישנן דמויות מגוונות שמייצגות סטריאוטיפים שונים בחברה – כמו הנוצרים האדוקים, ההומואים והאם חד ההורית ממוקדת המטרה.

לאחר סיום הקורס פיט ואלי הופכים להיות הורי אומנה ובעצם שם מתחילה ההתמודדות שלהם עם המצב החדש. הגישה הקלילה שלהם לחיים ולקריירה שלהם לא מסדרת להם דרך חלקה כהורים. מעבר לקשיים שמתעוררים בבית, הם נתקלים גם בביקורת מצד המשפחה שלהם. הם לומדים לנצל את החוזקות שלהם ולתת מקום לכל אחד מהם להתבטא כהורה. בתהליך ההתייצבות בחזרה הם מגלים דברים חדשים על עצמם, על משמעות המשפחה ועל מוסר. בתוך כל הסיטואציות האנושיות צף הרבה הומור – גם עצמי וגם על אחרים. ההומור מסייע למסר הכללי של הסרט לעבור בקלות יותר ומן הסתם הופך את הצפייה להיות נעימה יותר.

"פתאום משפחה". רוז בירן, איזבלה מונר.

"פתאום משפחה". רוז בירן, איזבלה מונר.

רוז ברן ("ג'ולייט, הגרסה העירומה") מקסימה כהרגלה. גם בתוך סצינות מגוחכות יש בה משהו כובש שמשדר אותנטיות. מארק וולברג (ששיתף פעולה עם אנדרס ב"גבר גבר") עושה את המירב עם מספר הבעות הפנים המוגבל שיש לו. מרגו מרטינדייל ("אוגוסט: מחוז אוסייג'") שמגלמת את אמו של פיט, סבתא סנדי, גונבת את הפוקוס בכל סצינה שהיא משתתפת בה. הכוכבת העולה היא השחקנית הצעירה איזבלה מונר, שמגלמת את אחת הדמויות המורכבות בסרט ועושה זאת נהדר. בשנה הבאה נוכל לצפות בה כ"דורה החוקרת" בסרט על פי סדרת האנימציה המצליחה. אוקטביה ספנסר מגלמת את אותה הדמות שהיא מגלמת בכל הסרטים בהשתתפותה (ועדיין כיף לצפות בה) ונוטורו נשארת נאמנה להבעות הפנים החתומות. הפרס על תפקיד האורח התמוה ביותר לשנת 2018 הולך לג'ואן קיוזאק. הסיבה היחידה שאני יכול לנמק את הסכמתה להשתתף בתפקיד הזה היא החזרת טובה למישהו בהפקה. מקווה שמה שהיא קיבלה בתמורה היה שווה את זה.

"פתאום משפחה". מרגו מרטינדייל.

"פתאום משפחה". מרגו מרטינדייל.

הסרט לא יקבל מועמדות לפרס האוסקר, אבל הוא דוגמה מצוינת לסרט של הרגשה טובה (תרגום ישיר למונח "Feel-Good Movie"). צחקתי הרבה, התרגשתי במידה ויצאתי בתחושה חיובית לגבי האנושות (שהחזיקה לכמה שעות טובות!). ואם בעקבות הסרט יהיה מישהו אחד שיקבל את החיזוק שהיה צריך בשביל לטפל בילד אומנה אחד, שון אנדרס הרוויח את מקומו בגן עדן.

דירוג: ★★★★☆

פתאום משפחה (ארה"ב, 2018)
בימוי: שון אנדרס | תסריט: שון אנדרס, ג'ון מוריס | משחק: מארק וולברג, רוז ברן, איזבלה מונר, אוקטביה ספנסרטיג נוטארו | מוסיקה מקורית: מייקל אנדרוז | צילום: ברט פוולק
הפצה: פורום פילם, החל מה-29.11.2018 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון:

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?