"שתיקה רועמת" – ביקורת

"שתיקה רועמת".

"שתיקה רועמת".

"שתיקה רועמת" הוא סרט דרמה גרמני המבוסס על סיפור אמיתי שמתרחש בגרמניה המזרחית באמצע שנות החמישים של המאה הקודמת ועוסק בערכי הסולידריות והחשיבה העצמאית תוך תהליכי התבגרות והתפכחות. המסר בסרט חזק וברור והייתי מרחיק לומר שיש לו חשיבות חברתית, בייחוד לנוער המתבגר כיום בעידן המנותק. הבעיה שלו היא שהוא לא מהודק מספיק וצופים רבים יאבדו עניין באמצע הדרך, בייחוד אותו נוער שרגיל לגירויים בלתי פוסקים.

במאי הסרט לארס קראומה עיבד לתסריט את ספרו של דיטריך גרצקה, שנפטר באפריל השנה, אשר התבסס על האירוע המכונן של חייו. נראה שלקראומה יש משיכה לתקופה ההיסטורית הזאת, גם סרטו משנת 2015, "האמת של פריץ באוור", מתרחש בגרמניה של אחרי מלחמת העולם השניה. כמו כן, יש לו משיכה לעיסוק בדילמות מוסריות כבדות, גם בסרט זה וגם בסרטו "טרור" (2012) המבוסס על מחזה, הדמויות צריכות להתמודד עם ההשלכות של מעשיהן ולבחון באופן אינטנסיבי את האמת שמנחה אותן בחייהן.

בשנה האחרונה ללימודיהם בתיכון החברים הטובים תיאו (לאונרד שייכר) וקורט (טום גראנץ) בוחנים את המציאות החברתית והמשטר הקומוניסטי בהם הם חיים. הקרע שבין גרמניה המזרחית למערבית מאוד נוכח בחיי היומיום שלהם. למרות שדוקטורינת הקומוניזם מוחדרת לתכנית הלימודים באופן שוטף, קשה להם לקבל את השלטון הרוסי שמכביד על ההתנהלות הטבעית של עירם.

"שתיקה רועמת".

"שתיקה רועמת".

באחת הפעמים שהם חוצים את הגבול, שבשעתו עוד היה פתוח בין שתי הגרמניות, הם נחשפים לחדשות מסעירות. אף אחד מסביבתם לא שמע על הידיעה, כי החדשות מצונזרות בשטח הקומוניסטי – תנועה סוציאליסטית של מתנגדים למשטר הקומוניסטי עלתה בהונגריה ומצליחה להדוף את הרוסים החוצה. כשהתקווה הזאת גואה בהם, הם סוחפים אחריהם את חבריהם לספסל הלימודים ומקשיבים ברדיו לא חוקי לידיעות משם. תחושת החופש נגדעת כשהם מגלים שהרוסים תקפו בחזרה ורבים מהתנועה ההונגרית נהרגו בעימותים.

כדי לציין את הכעס והעצב שהם חשים, החליטו להביע מחאה קטנה ופשוטה – הם יתחילו את השיעור בשתי דקות דומיה לזכר הקורבנות. התלמידים לא שיערו בנפשם את הגלים המסוכנים שיתפתחו מהצעד המרדני שלהם. השלטון הקומוניסטי לא מוכן להחליק אף סימן קטן לאי עמידה בתלם ופותח בחקירה חודרנית של המקרה. התלמידים מתמודדים עם החשש מהתוצאות ועם הרצון העז בשבירת המוסכמות שהוריהם קיבלו בהכנעה, מה שגם מעמיד את החברות של תיאו וקורט במבחן. במהלך החקירה מתגלים סודות מהעבר וכל תלמיד צריך להחליט האם הוא מעדיף את עצמו והבטחת עתידו או מציג לשלטונות ביחד עם האחרים עמדה מאוחדת.

"שתיקה רועמת".

"שתיקה רועמת".

הדינמיקה בין שייכר וגראנץ נהדרת. הם מציגים שתי דמויות שונות בתכלית – באופי וברקע המשפחתי, אך הקשר ביניהם נראה אמין ביותר. לנה קלנקה מגלמת תלמידה דעתנית שחולקת איתה את שמה הפרטי, אך כמו דמויות נשיות רבות כל כך בסרטים, התפקיד שלה הוא לייצר מתח בין הדמויות הגבריות, ולכן מורכבות הדמות שלה לא באה לידי ביטוי. זהו שיתוף הפעולה השלישי של בורגהרט קלאוזנר ("סרט לבן") עם קלאומה בשנים האחרונות, והוא נותן הופעה מרשימה. שאר השחקנים נעים בין סבירים לבין מוגזמים, אבל בסך הכל זה עובר כמו שצריך.

מוסיקת הרקע בסרט מתאימה, אך היא לא מצליחה לשמור על המתח שאמור להיות בו. אווירת התקופה משודרת כמצופה מהפקות עכשוויות והאפרוריות ההולמת שורה על הכל. עם צילום וקומפוזיצית סצינות מיוחדים יותר, הסרט יכול היה להיות מעניין יותר. לעיתים יש נטייה להיצמד למשהו סטנדרטי, מתוך מחשבה שלא להסיח את דעת הצופה מהמסר, אך התוצאה היא סצינות נשכחות שמצטרפות לבליל סרטים היסטוריים אחרים. מה שכן, האפקט הדרמטי והרגש בסצינות מסוימות משאיר אותן חקוקות בזכרון.

"שתיקה רועמת".

"שתיקה רועמת".

החברה שלנו יכולה להרוויח מלהכיר סיפורים כמו זה שמוצג בסרט, אך לצערי, אין הרבה אנשים שימצאו את הסרט הזה מעניין במיוחד, כי מצד אחד אין בו איכויות אומנותיות מספקות כדי למשוך את העין, ומן הצד השני, עם הרבה חלקים מיותרים, הסיפור לא מספיק סוחף. מי שמתעניין בסיפורים היסטוריים יוכל להתחבר בכל זאת.

דירוג: ★★★☆☆

שתיקה רועמת (גרמניה, 2018)
בימוי: לארס קראומה | תסריט: לארס קראומה, דיטריך גארסטקה | משחק: לאונרד שייכר, טום גראנץ, לנה קלנקה, יונאס דסלר | צילום: ינס הארנט
הפצה: סרטי נחשון, החל מה-27.12.2018 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון:

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?