הופעותיה של וינונה ריידר בסרטים ובסדרות. מימין: "מלכות הכיתה", "המספריים של אדוארד", "נערה בהפרעה", "נשים קטנות", "דברים מוזרים".
באוקטובר תחגוג/תציין וינונה ריידר את יום הולדתה ה-50 (את תגובתה לציון הדרך לא הצלחנו להשיג), וזאת סיבה מעולה להתחקות אחרי הקריירה וחייה הבלתי יציבים של אחת הכוכבות הצעירות הגדולות ביותר של שנות ה-80. היא זכורה בעיקר מהסרטים של סוף שנות ה-80 ושנות ה-90, ולקהל צעיר היא האמא מהסדרה על הילדים ב"נטפליקס", "דברים מוזרים" (Stranger Things). הסדרה מתרחשת בשנות ה-80 והיא כולה מחוות לסרטים של העשור שבו ריידר הפכה לכוכבת.
שמה האמיתי הוא וינונה הורוביץ, ובגיל 15 השתתפה ב"לוקאס", סרטה הראשון, עם קורי היים וצ'רלי שין. היים, שנולד ב-1971 כמו ריידר, מת ב-2010 בגיל 38 אחרי שאיבד את כל כספו והסתבך עם סמים. שין השתתף בסרטים "פלאטון" ו"וול סטריט" והתפרסם כמו אביו מרטין שין, כיכב בסדרה "שני גברים וחצי", והתרסק גם הוא בשל סמים ושתייה.
בשנים 1990-1988 הופיעה בשבעה סרטים, כולל "נערי 1969" עם רוברט דאוני ג'וניור (סמים, ישיבה בכלא), ובזכותם מיליוני אנשים בכל העולם התאהבו בה. ב"ביטלג'וס" של טים ברטון היא היתה לידיה, נערה שלא ראו הרבה כמוה בקולנוע לפני כן, והיום היו מקטלגים אותה כגותית או אימו אבל אז היא היתה מקורית ואמינה, ולמרות הלבוש השחור וההומור התואם היא היתה מקסימה וכובשת גם מול הדמות הנהדרת והפרועה של ביטלג'וס.
גם הסרטים שלה שפחות הצליחו בקולנוע צברו מעריצים במשך השנים, עם "מלכות הכיתה" (Heathers, 1989) ולצד שר ב"בתולות הים" (1990) הנהדר. באותה שנה כיכבה עם בן זוגה דאז ג'וני דפ ב"המספריים של אדוורד" של ברטון. ב-1993 היא ודפ נפרדו, ומעניין אם אחרת היתה ממשיכה לשחק לצדו בסרטים נוספים של ברטון (ב-2012 דיבבה דמות ב"פרנקנוויני" של ברטון).
"המספריים של אדוארד". וינונה ריידר, ג'וני דפ.
אחרי שנים של הערכה ופרסום בשרשרת של דמויות מוזרות, מיוחדות ומקוריות הפך דפ לכוכב-על בזכות "שודדי הקריביים" (2003) ונראה שעם הכסף הרב שנכנס לחשבון הבנק שלו וההצלחה המוגברת נפשו לא עמדה בכך. הוא, אגב, היה עם ריבר פיניקס כשהוא התמוטט ומת ממנת יתר של סמים מחוץ למועדון של דפ בלוס אנג'לס. לעומת ריידר, דפ התחתן ונולדו לו שני ילדים, אך הוא התגרש מהשחקנית הצרפתייה ונסה פארדי ובשנים האחרונות עלה לכותרות מהסיבות הגרועות עם סיפור על פגיעה פיזית באשתו הבאה, השחקנית אמבר הרד, הצעירה ממנו ב-23 שנה. עוד לא בטוח איך הקריירה שלו תתאושש מהסיפור הזה (הוא לא ימשיך עם סרטי "חיות הפלא"). אית'ן הוק מבוגר מריידר בשנה, החל לשחק בסרטים כנער והתפרסם בזכות "ללכת שבי אחריו" (1989) לצד רובין ויליאמס. הוא מוכר ומפורסם אבל אינו כוכב. הוא אמר שהוא לא מאשים אף אחד שמתפרסם בשנות נעוריו בהוליווד ומאבד את זה. הוא מכיר היטב את הסכנות והפיתויים של ההצלחה וראה שחקנים רבים בני גילו שלא החזיקו מעמד.
"עידן התמימות". דניאל דיי-לואיס, וינונה ריידר.
ריידר גילמה דמויות פגיעות ומרגשות. היא היתה יפה, רזה ומלאת חן אבל לא נראתה כמו דוגמנית. על אף שהיתה חזקה ראו את הפגיעוּת שיש בה ואי אפשר היה שלא להתאהב בה. היא נאלצה לוותר על תפקידה ב"הסנדק 3" (1990) בשל תשישות מרצף הסרטים שעשתה, אבל כנראה שעברה התמוטטות נפשית עם העומס וההצלחה ותשומת הלב הרבה. סופיה קופולה החליפה אותה בסרט של אביה, ווינונה הופיעה במקום זאת ב"דרקולה" (1992) של פרנסיס פורד קופולה. שנה לאחר מכן כיכבה לצד דניאל דיי לואיס ומישל פייפר ב"עידן התמימות" של מרטין סקורסיזה. לא הרבה שחקניות שיחקו בסרטים של שני הבמאים הגדולים האלה. היא החלה את שנות ה-20 שלה בבחירות נבונות. ב-1994 כיכבה ב"מציאות נושכת" שהיה מושלם בשבילה כבוגרת קולג' טרייה לצד אית'ן הוק, בסרט שמבלי להתכוון הגדיר את בני דור ה-X, ובתפקיד ג'ו ב"נשים קטנות", גרסה טובה בהרבה מהגרסה של גרטה גרוויג מ-2019 (עם שרשרת מרשימה של שחקנים מוכרים מאז ועד היום, כולל סוזן סרנדון, כריסטיאן בייל וקלייר דיינס). היא היתה מועמדת לאוסקר כשחקנית משנה על "עידן התמימות" ושנה לאחר מכן כשחקנית ראשית על "נשים קטנות". היא ניהלה היטב את הקריירה שלה. גם הסרטים הבאים שפחות הצליחו לא פגעו בשמה. במקביל הופיעה בתפקידי אורח בשלוש סדרות מובילות: "משפחת סימפסון", "המופע של לארי סנדרס" ו"חברים" אך מלבד זה התרכזה בקולנוע. ב-1996 שיחקה לצד דניאל דיי לואיס ב"צייד מכשפות" המצוין (אחרי שמתגברים על ההתחלה), ושנה לאחר מכן ב"הנוסע השמיני: התחיה" (הרביעי בסדרה והאחרון עם סיגוורני ויבר), ואז בסרט של וודי אלן, כפי שעשו כוכבות צעירות רבות בשנות ה-90: ב"סלבריטי" גילמה שחקנית הוליוודית לא יציבה שחושבת רק על עצמה.
גם שנים אחר כך השחקנית הבריטית מרים מרגוליס עדיין כעסה על ריידר וחשבה שהיא זו שהיתה צריכה להיות מועמדת על "עידן התמימות":
ב-1999 ריידר כיכבה ב"נערה בהפרעה", סרט דרמה שהיא גם הפיקה, על פי סיפור אמיתי של צעירה שאושפזה במשך 18 חודשים במוסד פסיכיאטרי בשנות ה-60. השחקנית המתחילה אנג'לינה ג'ולי (הצעירה מריידר בשלוש שנים בלבד) האפילה על כל הצוות ועל הסרט וגרפה כל פרס אפשרי על תפקיד המשנה שלה בסרט. שנה לפני כן זכתה באוסקר גוונת' פאלטרו על תפקידה ב"שייקספיר מאוהב". אומרים שפלאטרו ראתה את התסריט שכוב בביתה של ריידר, קראה אותו ודאגה להשיג את התפקיד.
ריידר מדברת בתכנית של רוזי אודונל על "נערה בהפרעה", התקפי החרדה והחוויות שלה.
לפני 20 שנה, ב-2001, ריידר עלתה לכותרות בעקבות התקרית שפגעה אנושות בקריירה שלה, כשהיא בסך הכול בת 30. היא נצפתה במצלמות אבטחה של חנות כשהיא תוחבת בגדים לתוך התיק שלה. הסרטון הקצר שבו היא תולשת בגדים מהקולבים שודר שוב ושוב. מה גרם לשחקנית כל כך אהובה לעשות דבר כזה? זה לא נבע ממצוקה כספית. לאורך השנים לא הרבתה ריידר להתראיין בטלוויזיה. אור הזרקורים לא נעים לה. היא אישה שברירה בהפרעה. בגלל שלא פגעה באף אדם ופשעיה הלא חמורים נבעו באופן ברור מבעיה נפשית היא הצליחה להמשיך לקבל תפקידים לאחר מכן ("ברבור שחור", המיני סדרה "דרוש גיבור") אך לא ראשיים, ולא רק בשל גילה המתקדם בסטנדרטים של הוליווד. היא עדיין נראית טוב בשיערה השחור ופניה הצחורות, אך אין לה את הקסם של פעם ולא מדובר רק ברוח הצעירה שאיננה. נראה שחסרו לה היכולת והתמיכה הנחוצה (מצד הורים, חברים ו/או בן זוג) כדי לעמוד בלחצים הנפשיים שעל כוכבות (וכוכבים) בסדר גודל כזה להתמודד עמם.