"אין רשע בעולם" – ביקורת: מרגש ופונה לקצוות של הנפש האנושית

מאת דוראל אלטרס
"אין רשע בעולם".

"אין רשע בעולם".

סרטו של מוחמד רסולוף האיראני "אין רשע בעולם", הוא חלון אל איראן המודרנית המציג ארבעה סיפורים, כל אחד עומד בפני עצמו אך יחד הם נכרכים לתמונת מצב בלתי אפשרית עבור גיבוריה. לא בטוח אם כל ארבעת החלקים הכרחיים, בעיקר בסרט כל כך ארוך, אך החוויה בהחלט משקפת מדינה ללא חופש בחירה. הסרט הוקרן לראשונה בפסטיבל ברלין בחורף 2020 וקטף את פרס דב הזהב. את הפרס קיבלה בתו של רסולוף, בראן, לאחר שנאסר על הבמאי לעזוב את ארצו.

לאוהבי ההפתעות מאיתנו – אמליץ לא לקרוא את הביקורות כלל. הסרט מקפל לתוכו טוויסטים, יש מאיתנו שאוהבים להישאר בעלטה – אציע לאלו לעצור את הקריאה כאן (לא יהיו פה ספויילרים, אך אופיו של הסרט מחייב אזהרה שכזו).

בשנים האחרונות הוצאות להורג בתלייה הפכו להיות הסטנדרט באיראן. ממומנים על ידי המדינה, במחשכים של בתי הכלא, מוצאים להורג אלפים על ידי משיכת השרפרף מתחת לרגליהם. הסרט בוחר לעסוק במושכי השרפרפים – אם ברצון, אם בהסתגלות, אם בייסורי מצפון או בבריחה מהמטלה. הסרט אינו עוצר לדון בחפותם או אשמתם של המוצאים להורג, אלא בחוויותיהן של התליינים.

"אין רשע בעולם".

"אין רשע בעולם".

רסולוף משתמש בקולנוע כדי לחשוף מציאות שחייבת מבחינתו להשתנות. לאחר הקרנת סרטו הקודם "אדם של יושרה" בפסטיבל קאן 2017, הואשם הבמאי בחתרנות כנגד המשטר, נכלא לשנה ובמשך שנתיים נאסר עליו לעסוק בקולנוע. גם השחקנים אשר הופיעו בסרט סיכנו את חייהם למען המטרה כשהם מצלמים לרוב באזורים מרוחקים או בחסות החשכה כדי להימנע מעיניהן הבוחנות של השלטונות.

ארבעת הסיפורים מהם מורכב הסרט "אין רשע בעולם" מייצגים דמויות שונות שמתמודדות עם חובתם כ'מושכי השרפרף'. הסיפור הראשון מבניהם הוא בגדר יצירת מופת ריאליסטית, יממה בחייו של גבר (אחסן מירחוסיני בתפקיד חשמת) – אב ובעל טוב ובן אוהב, אנחנו חולקים עמו את עולמו, נהנים מהבנאליות של חייו, חשים את המוכרות בתוך היומיום ולבסוף ניצבים בפני נושא הסרט בדרך לא שגרתית. מירחוסיני מציג משחק מדויק, ריאליסטי ומצליח לשמור אותנו מסוקרנים ומציצנים כאחד.

"אין רשע בעולם".

"אין רשע בעולם".

הקטע השני מספר גבר שלא מסוגל לעמוד בפני המטלה האיומה (רצוי לומר בנקודה זו כי באיראן זוהי אינה בחירה ואקט משיכת השרפרף הוא חלק משירות החובה של רוב הגברים במדינה, בריחה משירות משמעה לחיות מתחת לרדאר – ללא עבודה, רישיון או דרכון).

הסיפור השלישי מספר על חייל בחופשה הנוסע לכפר להציע נישואים לחברתו, אך מגלה שטרגדיה פקדה את משפחתה, טרגדיה שהוא עצמו קשור אליה – לצערי הסיפור הארוך ביותר (כ-50 דק') בתוך סרט שגם ככה ארוך למדי (שעתיים וחצי!) הוא מיותר לגמרי, או לכל הפחות דרמתי ומתאמץ באופן שאינו יושב  בקנה אחד עם הסרט הנפלא הזה.

הקטע האחרון, בו משחקת בתו של הבמאי, בראן רסולוף, מדגיש באופן חד משמעי כמה קשה היא הדרך לחירות. רסולוף הצעירה מצליחה לעמוד על הפערים הדוריים והגאורגפיים באלגנטיות ואינה נכנעת למשחק מוגזם.

"אין רשע בעולם".

"אין רשע בעולם".

בספרו המופתי "נוטות החסד" כותב ג'ונתן ליטל על הניכור לתוצאות ההוצאה להורג  במלחה"ע השנייה "אפילו במקרה בו האדם מצמיד רובה אל ראשו של אדם אחר ולוחץ על ההדק […] היורה יודע שאין הוא אלא החוליה האחרונה בשרשרת ארוכה מאוד [..] ואין זה אלא במקרה שהוא זה שיורה […] לכל היותר הוא יכול לנסות להתחלף עם השומר או הנהג". הסרט "אין רשע בעולם" מעלה שאלות של מוסר, אחריות אישית ושמירה על צלם אנוש. סירובו של רסולוף לקבל את הדברים כפי שהם ולהיכנע לדיכוי והשתקה של עונש המוות הוא אמיץ, וכך גם הסרט – מרגש ופונה לקצוות של הנפש האנושית.

דירוג: ★★★★☆

אין רשע בעולם (איראן, גרמניה, צ'כיה, 2020)
בימוי: מוחמד ראסולוף | תסריט: מוחמד ראסולוף | משחק: באראן ראסולוףז'ילה שאהימוחמד סדיג'ימרדריה מוגבליקווה אשגארמחתב סרבטי | מוסיקה מקורית: אמיר מולוקפור | צילום: אשקן אשקני
הפצה: לב סרטים ובתי קולנוע, החל מה-03.02.2022 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון:

רימונה

הסרט מרתקעל ערכים והמחיר שיש לשלם עבורם ,על דיקטטורה שמעוותת חייהם של בני אנוש-ארוך אך שווה ביותר!

אורית

באתי לקרוא את הביקורת לאחר שראיתי את הסרט. (אני אהבתי גם את הקטע הסנטימנטלי).
סחטיין על ההשוואה לנוטות החסד – מאד רלוונטי.
אוסיף שהשאלה המוסרית והגישה של הבמאי מעלה את ערך האדם וחשוב. לנו כאן בישראל כל כך.

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?