"דדפול ווולברין" – ביקורת #1: בידור טוב

"דדפול & וולברין".

"דדפול & וולברין".

למעריצי שני סרטי "דדפול" אין צורך בהמלצה (או ביקורת) על הסרט השלישי כדי לרצות ללכת לראות את "דדפול וּוולברין". הסרט צפוי להצליח עוד יותר משני הראשונים, שהצליחו מאוד. דדפול הוא ריאן ריינולדס, שעשה הכול כדי להגשים את חלומו לגלם את גיבור-העל בסרט משלו – הוא אחד המפיקים של הסרטים, בין התסריטאים שלהם, ורוחו משתלבת מצוין עם הדמות שלא מסוגלת לשתוק או להפסיק להתבדח עם שליפות לשוניות בלתי פוסקות בשילוב פרטים של תרבות פופולרית. הפעם מצטרף אליו יו ג'קמן כוולברין, ויש גם דמויות מוכרות אחרות והופעת אורח שהצליחו לשמור בסוד. הסרט מהנה, אבל רחוק מלהיות סרט טוב מאוד.

כיף לראות את ריינולדס כדדפול, כיף לראות את ג'קמן כוולברין והם טובים יחד. יש קטעי פעולה טובים, אבל בצד הקומי יש יותר מדי חזרות – וכמו תמיד, הכול עניין של מינון. וחלק מהעניין בדמות הוא שבירת "הקיר הרביעי", כשהוא מדבר ישירות למצלמה או מתייחס אל השחקנים ולא הדמויות, אך הוא עושה את זה לעתים קרובות מדי. אפשר ליהנות מהסרט בלי לדעת שמקגאפין זה מונח לדבר מה שמשמש כתירוץ להנעת עלילת סרט. דדפול/ריינולדס מרבה לצחוק על "מארוול" ועל גל המולטיוורס שכבש את סרטי גיבורי-העל בשנים האחרונות, אך גם משתמש בזה לעלילה.

"דדפול & וולברין". יו ג'קמן.

"דדפול & וולברין". יו ג'קמן.

נקודת הפתיחה של דבר-המזכיר-עלילה הוא כזה: כדי להציל את קו הזמן שבו הוא חי ומתקיים מגייס דדפול וולברין מקו זמן אחר.
יו ג'קמן טוב במיוחד הפעם כוולברין, דמות שאני אוהב מהסרטים ומהקומיקס (Old Man Logan הוא קומיקס מעולה) אך לא הייתי שותף להתלהבות המוגזמת מהסרט "לוגאן", שבו וולברין מצא את מותו. כעת ג'קמן חוזר לסרט עשירי שלו בדמות שפרסמה אותו והפכה אותו לכוכב.

הבדיחות נשענות מעט יותר מדי על אקטואליה, כך שהן חביבות אך לא ממש מצחיקות, ובשלב מסוים הופכות לצפויות. כדי להעריך את ההומור יש לדעת, בין השאר, שאשתו של ריינולדס היא בלייק לייבלי ("אחת שיודעת", Gossip Girl), שיו ג'קמן התגרש לאחרונה, ש"דיסני" קנו את "פוקס", שב"מארוול" מנסים במשך שנים להפיק "בלייד" חדש, שלבמאי של "לוגאן" קוראים ג'יימס מנגולד. הבעיה שלי עם הומור כזה, מלבד העיקרית: זה לא כל כך מצחיק אותי כשמאזכרים שורה מסרט או מסדרה רק לשם האזכור (ראו כל בדיחה שנייה של סת' רוגן) כמו לקרוא למישהי קירחת "פיוריוסה" כמו הדמות של שרליז ב"מקס הזועם: כביש הזעם", היא העובדה שבעוד 50 שנה לא יבינו את רוב מה שנאמר לשם בדיחה. אז נותרים עם קטעי פעולה מוצלחים אך הם אינם רבים.

"דדפול & וולברין". אמה קורין.

"דדפול & וולברין". אמה קורין.

את תפקיד הנבל תופסת אמה קורין (דיאנה ב"הכתר"), הבריטית התורנית (כפי שגם דדפול מציין), שבעצמה לא לגמרי בטוחה מה המניעים שלה. בריטי נוסף -שקסמו נשגב מבינתי- הוא מת'יו מקפדיין ("יורשים", "גאוה ודעה קדומה"), שמרגיש שהוא עושה כאן חיקוי של שחקנים אחרים שראה בתפקידים דומים של מנהלים בחליפות שמדברים ברהיטות בכעס.

כמו רוב ההתרחשויות בסרט, אין עילה תסריטית לכלב דדפול- תוספת שהיתה מתקבלת בהבנה לולא היה מופיע עוד פעם ועוד פעם, והוא אפילו לא מזהה משהו חשוד בנביחה או נושך מישהו או יעיל באיזשהו אופן. נדמה שארבעת התסריטאים זרקו רעיונות וצירפו אותם ברצף כלשהו זה לזה, בלי ניסיון אפילו לחבר ביניהם באופן אורגני או הגיוני. מעין "איזה מגניב יהיה אם דדפול ווולברין יילחמו במלא גרסאות של דדפול, נכון?" אז יש כזה קטע, למה לא.

לכל אורך הסרט יש שירים מוכרים, כאלה שריינולדס וחבריו כנראה אוהבים במיוחד, אבל לא תמיד יש היגיון מאחורי ההחלטה, למשל: You're the One that I Want הוא שיר נהדר מ"גריז" אבל הוא לא מתאים בשום אופן לקטע שבו דדפול ווולברין מכסחים אחד לשני את הצורה בקרב ארוך יחסית לשניים שמכאיבים זה לזה אך מחלימים במהירות מכל פגיעה.

למרבה השמחה, בשנים מאז הקורונה היו מעט מאוד סרטים שהוקרנו בתלת-מימד ("אווטאר: דרכם של המים" המוכר והמצליח ביותר), ואין שום סיבה לחזור לדבר הזה. בעיקר בהתחלת "דדפול ווולברין" דברים בולטים ומושלכים לכיוון הקהל, אבל בהמשך זה נזנח, כל כך מיותר ולא מוסיף דבר. שתי הדוגמאות הטובות ביותר במאה ה-21 לשימוש במימד הנוסף נותרו "חיי פיי" ו"כוח משיכה".

"דדפול & וולברין".

"דדפול & וולברין".

במהלך כתוביות הסיום יש קטע יפה על רקע השיר המעולה Good Riddance (Time of Your Life) של גרין דיי, שהשתמשו בו גם לפני הפרק האחרון של "סיינפלד", ובתום כתוביות הסיום יש קטע לא מצחיק שבו בעצם הורסים בדיחה שהיתה מוקדם יותר. פעם, ללא ספק, היו כוללים פספוסים של הקטע הזה בתוספות הדי-וי-די של הקופסה עם שלושת סרטי "דדפול". לא אצטער אם לא יהיה סרט דדפול רביעי, ושריינולדס יעביר את האישיות שלו עם ההתלהבות וההומור לגילום דמות אחרת.

דירוג: ★★★☆☆

דדפול & וולברין (ארה"ב, 2024)
בימוי: שון לוי | תסריט: שון לוירט ריסריאן ריינולדסזב וולספול ורניקרוב לייפלדפביאן ניסייזה | משחק: ריאן ריינולדסיו ג'קמןאמה קוריןמורינה בקריןרוב דילייניקארן סונילזלי אוגמסמת'יו מקפדיין | מוסיקה מקורית: רוב סיימונסן | צילום: ג'ורג' ריצ'מונד
הפצה: פורום פילם, החל מה-25.07.2024 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון:

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?