"הקיץ ההוא בפריז" – ביקורת: סתמיות ושיממון

"הקיץ ההוא בפריז".

"הקיץ ההוא בפריז".

"הקיץ ההוא בפריז" הוא פרוייקט יוצא דופן שניצל את התפאורה האולימפית שעטפה את בירת צרפת לפני שנה וחצי, כרקע לדרמה המתוארת בו. הבעיה היא שאפילו תפאורה של פעם במאה שנה לא מצליחות להציל את היצירה הזאת (אם אפשר בכלל לקרוא לזה יצירה) מתהומות הסתמיות והשיממון.

סרט הביכורים של הבמאית ואלנטן קאדיק מתרחש בבירת צרפת, פאריז, בקיץ של 2024, עת התקיימה בה האולימפיאדה, ועוסק בבלנדין, רווקה בת ה-30, שמגיעה מנורמנדי על מנת לצפות במשחקים וספציפית בתחרויות השחיה המתקיימות בלה-דפנס, בגלל אהדתה לשחיינית בריל גסטלדלו. בנוסף, אחותה למחצה של בלנדין, אותה לא ראתה כעשור, מתגוררת בפריז וזאת היא הזדמנות טובה עבורה להיפגש עימה.

עקרונית, לא אמורה להיות שום בעיה כשסרט מצולם על רקע של אירוע גלובלי גדול וחשוב, נהפוך הוא – זה עשוי לתרום לסרט ולהעניק לו ערך מוסף. אולם במקרה של "הקיץ ההוא בפריז" אין שום ערך מוסף ומה שיותר גרוע הוא שנראה כאילו המשחקים האולימפיים עצמם היוו סיבה לעשיית הסרט מלכתחילה. הבמאית הצעירה ואלנטן קאדיק, לה זה סרט ראשון באורך מלא (לאחר שני סרטים קצרים), חשבה אולי שהתפאורה האולימפית לבדה מספיקה על מנת לסדר לה סרט באורך מלא.

"הקיץ ההוא בפריז".

"הקיץ ההוא בפריז".

זה לא עובד משתי סיבות: זה לא מספיק אם אין עלילה, והסרט, בסופו של דבר, הוא לא ממש סרט באורך מלא, אלא יותר באורך של דרמה טלוויזיונית (75 דקות). אולי היה עדיף שהיה מופץ לשירותי הסטרימינג הביתיים, בעידן שבו רוב האנשים שיוצאים לקולנוע מצפים לקבל סרט באורך של שעתיים לכל הפחות.

כשאני כותב שאין לסרט עלילה של ממש, אני מתכוון לכך שלאחר כמה סצינות קצרות בתחילתו, שבהן מוצגת השלומזליות של הגיבורה – הסרט נכנס למצב סטטי למדי. ואלנטן מבלה עם אחותה למחצה ומשפחתה, עוזרת להם פה ושם במטלות היום יום, בעיקר בטיפול באחייניתה הקטנה וגם פוגשת איזה מאבטח שעובד בבריכה האולימפית ועושה לה סיור פרטי במקום – אבל כל זה לא מתפתח לשום מקום וגם לא ממש מעניין.

"הקיץ ההוא בפריז".

"הקיץ ההוא בפריז".

הגיבורה עצמה (בלנדין מדאק) מתגלה כדמות לא כריזמטית ולא הצלחתי להזדהות איתה או להתעניין בה כדמות. אין גם שום קשר בין המשחקים האולימפיים להתרחשות המוצגת. כל רקע אחר היה יכול להתאים באותה המידה. לא ברור למה ואלנטן מעריצה דווקא את בריל גסטלדלו, ספורטאית צרפתיה שבאופן כללי (ושחיינית שבאופן נקודתי) איננה גדולה או מפורסמת במיוחד. האם זה רק משום שאותה בריל הסכימה להשתתף בסרט?

דירוג: ★★☆☆☆

הקיץ ההוא בפריז (צרפת, 2025)
בימוי: ואלנטן קאדיק | תסריט: ואלנטן קאדיקמרייט דזרט | משחק: בלנדין מדאקאינדיה היירארקדי רדףמתיאס ז'אקיןלו דלוז | צילום: נעמי אמרג'ה
הפצה: סרטי נחשון, החל מה-22.01.2026 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון:

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?