"אין ברירה אחרת". לי ביונג-הון.
"אין ברירה אחרת" הוא סרט קוריאני טוב שהיה יכול להיות טוב מאוד ואפילו יותר מכך; הוא פסיכי ומקורי (מצרך נדיר בימינו) אך סובל מבעיה שגם סרטים "מערביים" רבים מדי חוטאים בו: הוא הרבה-הרבה יותר מדי ארוך.
הבמאי פארק צ'אן-ווק צבר מעריצים בכל העולם עם סרטיו "אזור הביטחון" המומלץ, "שבעה צעדים" (Oldboy), "המשרתת" ו"החלטה לעזוב" שהבעיה העיקרית שלו היתה שהוא ארוך מדי (שעתיים ו-19 דקות, בדיוק כמו "אין ברירה אחרת").
"אין ברירה אחרת" מבוסס על ספר אמריקאי שעובד בעבר לסרט The Ax (כשם הספר) דובר צרפתית של הבמאי קוסטה-גאוורס. המשפט "אין ברירה אחרת" נאמר כמה וכמה פעמים לאורך הסרט, ובמקרה הזה זה מתאים.
"אין ברירה אחרת".
בקטע הפתיחה מאן-סו (לי ביונג-הון, "משחק הדיונון" וגם סרטים אמריקאיים כולל סרטי "כוח המחץ" ו"שבעת המופלאים") מבלה בחצר עם אשתו, בנו ובתו, ומכריז שהוא מרוצה מהחיים, אז ברור שמיד הכול ישתבש. הוא מפוטר מעבודתו במפעל לייצור נייר ומתקשה למצוא משרה חדשה ראויה. הוא רוקח מזימה …פושעת כדי להמשיך לחיות ברמת החיים שהוא ומשפחתו היו רגילים אליה.
אנחנו לא רגילים שנותנים לנו להבין מה קורה ומה המזימה מבלי להכריז עליה, ותענוג שיש יוצר שסומך על הקהל שלו. הסרט עשוי מעולה, עם מעברים נפלאים, זוויות צילום מעניינות מבלי להרגיז, שילוב של אלימות והומור, אנושיות, תפניות יפות, אבל הוא נמתח ונמרח ללא כל צורך, כולל בקטעים מוצלחים כמו בזה שיש מוזיקה מוגברת מאוד, וזה הופך לחמור במיוחד כשאחרי שהסרט נגמר מבחינה עלילתית ומגיעים לנקודת סיום אז יש עוד דקות ארוכות מתישות, וזו התחושה שמלווה אותך ביציאה מהאולם (או בדרככם למטבח).
דירוג: 
"אין ברירה אחרת". לי ביונג-הון.
אין ברירה אחרת (דרום קוריאה, 2025)
בימוי: פארק צ'אן-ווק | תסריט: פארק צ'אן-ווק, לי קיונג-מי, דון מקלר, ג'ייהי לי, דונלד אי. ווסטלייק | משחק: לי ביונג-הון, סון יי-ג'ין, צ'ה סונג-וון, פארק הי-סון | מוסיקה מקורית: יו יונג-ווק | צילום: קים וו-יונג
הפצה: קולנוע חדש, החל מה-05.02.2026 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: