ביקורת: דמדומים 3 – ליקוי חמה

מאת
30 ביוני 2010 בשעה 0:05
קריסטן סטוארט עם רוברט פטינסון. מתוך דמדומים 3: לקוי חמה.

קריסטן סטוארט עם רוברט פטינסון. מתוך דמדומים 3: לקוי חמה.

רומנטי כמעט כמו הראשון, מלהיב עם אקשן שעשוי הרבה יותר טוב מבשני, "דמדומים 3: ליקוי חמה" מחזיר את הכבוד לסדרה. הן לספרים והן לסרטי "דמדומים" יש את הכוח לזהות נכון את קהל היעד שלהם, ולהעניק להם בדיוק את שהם מחפשים. יוכיחו לכם סרטי "סקס והעיר הגדולה" שזוהי אינה משימה פשוטה לעמוד בה – לא משנה עד כמה היא נראית כזו, ולא משנה איזה מערך יחסי ציבור עומד לרשותכם. בעיני לפחות, כשאתה מבקר סרט, עליך להיות בנעלי הקהל שלו. אם קלע גם לטעמך האישי, מה טוב, אבל יש הבדל של שמיים וארץ בין דרישה לסטנדרטים מיוצרי סרטים, ובין ציפייה מסרט רומנטי קליל לנוער שיציג יכולות קולנועיות פורצות דרך כמו "האזרח קיין".

אנשים בתעשיה הסתכלו עלי בעין צרה כשעמדתי מאחורי חיבתי לשני הסרטים הקודמים. איך אפשר לאהוב את "ספרות זולה" מחד, וגם להמליץ על סרטי דמדומים מאידך? ובכן, זה פשוט. לכם אני לא ממליץ לראות את סרטי דמדומים בדיוק כשם שאינני ממליץ לקהל הצעיר של דמדומים לראות עכשיו את "ספרות זולה" (כדאי לחכות לגיל צבא). מי שנגעל מקיטש באהבה, יסבול עד מוות בכל סרט או ספר מדמדומים. מנגד, אני 'סאקר' של כל הדביקות הרומנטית העצומה שבאה לידי ביטוי בדמדומים בכלל, וב"דמדומים 3" בפרט. הסוד של הסרטים הללו הוא היכולת לטופף בשבילי הקיטש בצורה מקסימה לקהל שלו, גם אם זה למורת רוחם של הציניקנים ואלו המכירים כבר את כל הטריקים בספר. נכון, אפשר לצפות את כל הדביקות מקילומטרים, אבל למה זה חייב להפריע להנות ממנה אם יש בה קצת קסם? אני כן מצאתי בה הנאה וקסם.

האמת, חששתי. כששכרו עוד במאי זכר אחרי הניסיון עם כריס ווייץ ב"דמדומים 2: ירח חדש", חששתי שכל הרומנטיקה בסדרה דועכת (לחצו כאן לביקורת שלי על השני). ווייץ התמקד יותר באקשן, ועשה אמנם עבודה לא רעה, אך ויתר כמעט לחלוטין על הדביקות שאפיינה כל כך את הפרק הראשון המוצלח יותר (לחצו כאן לביקורת שלי על הראשון). אני ודאי לא חושב שאני הסטרייט היחיד שאוהב רומנטיקה, אבל הניסיון גרם לי כאמור לחשוש. אפשר כמובן להאשים את הספר, ואפשר אולי גם להאשים את העיבוד של מליסה רוזנברג. על כל פנים, חששות אלו מתבדים לחלוטין עם דיויד סלייד, הבמאי של "דמדומים 3".

קריסטן סטוארט עם רוברט פטינסון ועם טיילור לוטנר. מתוך דמדומים 3: לקוי חמה.

קריסטן סטוארט עם רוברט פטינסון ועם טיילור לוטנר. מתוך דמדומים 3: לקוי חמה.

מי אתה דיויד סלייד? לא ראיתי אף סרט של הבמאי הזה, והאמת שגם לא שמעתי עליו עד שהוא נכנס לתפקיד הבמאי של "דמדומים 3". יש לו ברזומה כמה מותחנים מהעשור הנוכחי שאף אחד מהם לא מצא את דרכו להפצה סדירה בישראל, אבל שווה עתה לנסות למצוא ולראות אותם בדיוידי. אם הסרט הראשון גרף קרוב ל-200 מיליון דולרים בתוך ארה"ב (סה"כ כמעט 400 מיליון בכל העולם), והסרט השני שהיה פחות טוב בעיני (ואפשר להניח שגם לעיני צופים רבים לאור הירידה הדראסטית שלו בכ-70 אחוזי רווח מהשבוע הראשון בארה"ב לשבוע השני) גרף קרוב ל-300 מיליון דולרים בתוך ארה"ב (סה"כ למעלה מ-709 מיליון בכל העולם) – אני מאמין באמת שהפרק השלישי יעלה על 900 מיליון בכל העולם, ואולי אפילו יגיע למיליארד. זה לדעתי יהיה קרב של ממש עם "הארי פוטר ואבן החכמים" שגרף 974.7 מיליון בעולם, ובסוף דמדומים 3 ינצח.

כמו הספר מאת סטפני מאייר, הסרט "דמדומים 3: ליקוי חמה" נפתח בציטוט משיר של המשורר האמריקאי רוברט פרוסט, הנמנה בעיני רבים עם טובי המשוררים בשפה האנגלית. על הקשר בין כלות העולם בידי האש או בידי הקרח, לבין דמדומים 3 אינני יודע להצביע בדיוק כשם שעוד אינני מבין מדוע שמו הוא "ליקוי חמה" (שהרי אין ליקוי חמה בסרט). אולי האחרון מסמל את הזמן שלקח לבלה לבחור בין אדוארד לבין ג'ייקוב, שהוא ארוך כמו הזמן שצריך לחכות לליקוי חמה באותו מקום מדויק בעולם (כ-370 שנים).

על כל פנים, היחסים בין אדוארד (רוברט פטינסון) לבלה (קריסטן סטוארט) נראים טובים מאי פעם. אבל כאשר ויקטוריה (ברייס דאלאס האוורד) באה לבקר, ושמועות מסיאטל על ערפדים-חדשים שמתרוצצים וזורעים שם כאוס (בהובלת אקסוויאר סמואל), משפחת קולן נכנסת לכוננות, ואדוארד במיוחד. אבל כשאדוארד בכוננות ספיגה, הוא לא שם לב שהוא פוגע בבלה, והיא מעדיפה את כתפו של ג'ייקוב (טיילור לוטנר). נלהב מההזדמנות שנפלה בחיקו, ג'ייקוב מגביר את חיזוריו אחר בלה, למורת רוחו כמובן של אדוארד. אבל אדי וג'ייק יאלצו לנטוש את הקרב בינהם על בלה, לטובת ההגנה עליה מפני האויבים החדשים מסיאטל, ולראשונה בהיסטוריה – הערפדים ואנשי הזאב ישלבו כוחות. השאלה היא רק האם זה יספיק והאם זה יחזיק.

הרעים. מתוך דמדומים 3: לקוי חמה.

הרעים. מתוך דמדומים 3: לקוי חמה.

זו הפעם הראשונה שאני זוכר את ג'ספר (ג'קסון רת'בון) פוצה את פיו. כן, נכון, הוא כמעט טרף את בלה בפרק הקודם בגלל חתך מניר וגרם לאדוארד להתרחק ממנה, אבל כמה מילים באמת הוא אמר בסרט ההוא? הפעם התפקיד שלו הרבה יותר משמעותי: הוא הגנרל שהוקצה לאמן את הכוחות המשולבים של הערפדים והזאבים. ומאמנים מדברים הרבה. חיתוך הדיבור שלו קצת קצת מעצבן, אבל רת'בון עושה עבודת משחק סבירה לחלוטין. בכלל, נראה שהשחקנים בסרט השתפרו מעט מפעמיהם הקודמות. פטינסון סוף סוף הצליח למקד את הראיה שלו בסטוארט ונמנע מכל העוויתות המוזרות שמאפיינות את המשחק האובר-מלנכולי-ג'יימס-דיני שלו. סטוארט מצידה, נמנעה מנשיכות השפתיים המציקות שלה, שבסרטים הקודמים חיכו לנו בכל מבט של המצלמה עליה. המשיכה בין שני אלו נראתה אמינה בהחלט, וגם לוטנר הצליח לגרום לי להאמין ברגשות של ג'ייק כלפי בלה. כמובן שמכל זה לא צריך להבין שהדיאלוגים הם עילוי או שהוכנסה בהם מלאכת מחשבת מתוחכמת מעבר לכמה שנינויות פשטניות.

גודש הדמויות בסרט אינו מסחרר ואינו מבלבל. מיעוט המילים שכל אחת אומרת וההתניידות שלהן בלהקות מקלה על החיבור וההבנה של תפקיד כל דמות בסרט, גם עבור אלו שלא קוראים אדוקים של הספרים. הערפדים הטובים תמיד עם אדוארד, הערפדים הרעים תמיד אוכלים מישהו, והזאבים תמיד ערומים. קל ופשוט. ומעבר לקריאה נכונה של הקהל, מאייר יודעת גם להתמודד נכון עם הוריו (הוריהן) כשהיא מתקלת את ענין יחסי המין בצורה הכי נכונה שיכלה לבחור כדי לא לעצבן את האומה האמריקאית השמרנית. סלייד מצא את התמהיל הנכון בין הרומנטיקה שיכולה לחדור אפילו כשמחוץ לבית המחסה כולם מתאמנים לקראת הקרב הגדול, לבין סצינות מתח ופעולה לא רעות בכלל. מומלץ לצפות אגב בהקרנה דיגיטלית כדי לספוג יותר מהאפקטים הויזואלים הטובים מבין כל סרטי הסדרה שהיו עד כה.

המוסיקה של האוורד שור, מלחין שלושת סרטי "שר הטבעות" וסרטים מוצלחים אחרים, עושה כאן שוב עבודה מצוינת. אני אמנם נשאר נאמן לסרט הראשון שביימה קת'רין הארדוויק, אבל "דמדומים 3" בהחלט צמוד אליו בקרב על פסגת החיבה שלי מבין סרטי הסדרה. לכו וראו, חובבי הזמן שלפני בין השמשות. זהו הזמן הטוב ביותר לפגוש ערפדים.

דירוג: ★★★½☆

דמדומים 3: ליקוי חמה
ארה"ב, 2010
הפצה: יונייטד קינג, החל מה-30.06.2010 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע
הקדימון:

 

בימוי:
דיויד סלייד
תסריט:
מליסה רוזנברג
סטפני מאייר
שחקנים:
קריסטן סטוארט
רוברט פטינסון
טיילור לוטנר