אחרי שלושה סרטים באנגלית מאז סרטו המפורסם "אוכל, שתיה, בעל, אישה", הבמאי המוערך אנג לי חוזר לביים בסינית. הסרט "נמר, דרקון" על פי ספרו של דו לו וואנג, הוא שילוב מרהיב של אמנויות הלחימה הסיניות, מעורבבות עם סיפור אהבה חבוי, התחבטויות בין שני עבריו של הקוד המיוחד של הלוחמים, והכל על נופיה המדהימים של סין העתיקה.
אנג לי חבר ב"נמר, דרקון" לאשף כוריאוגרפית אמנויות הלחימה, וו פינג יואן, ויחד הם יוצרים סצינות לחימה עוצרות נשימה וחסרות מעצורים שגורמות לסרטו הקודם של וו-פינג יואן, "המטריקס" (1999), להיראות כמו חטיף של אחר הצהריים.
אבל עם כל המחמאות, עם ארבעת האוסקרים, ועשרות הפרסים האחרים, דבר אחר מוזר: הסרט גרף בערך 2 מיליון דולרים אמריקאים בהונג קונג (קרוב ל-16 מיליון דולרים הונג- קונגים). הקהל הסיני הצביע ברגליים נגד הסרט, בעוד בקרב הקהל האמריקאי הסרט גרף קרוב ל-130 מיליון דולרים והדיח את "החיים יפים" של רוברטו בניני ממקום הכבוד בראש טבלת המכירות בארה"ב. כנראה שהקהל הסיני לא מתלהב מהפרספקטיבה הטאיוואנית של אנג לי, מסצינות אמנויות הלחימה או מהרומנטיקה שב"נמר, דרקון".
הלוחם האגדי, לי מו באי (יון-צ'ו פאט) שב לעירו תשוש מחייו ומנסה להניח את חיי הלחימה מאחוריו. הוא מעביר לחברו, סיר טי, את חרבו המיתולוגית, "חרב הגורל הירוקה". אך גנבת בתחפושת גונבת את החרב מביתו של סיר טי, והחשדות עולים כלפי האורחים בביתו, משפחת המושל, יו וביחוד בתו, ג'ן יו (זיהי זהנג).
לי מו באי מגיע לביתו של סיר טי בעקבות אהבתו הסודית ליו שו ליאן (מישל יאו) אך מגלה שחרבו נגנבה, והגניבה קשורה בג'ייד השועלה, רוצחת המאסטר שלו. יחד עם ליאן יוצא מו באי להשיב את החרב ולנקום בג'ייד השועלה את רצח המאסטר שלו.
אט אט במהלך המסע משתחררים הרגשות בין השניים.
שלושת השחקנים הראשיים הפכו לשמות מוכרים בהוליווד וגילמו דמויות בסרטי פעולה אמריקאים. באף אחד מהם, לא נראו השחקנים בסצינות לחימה מהירות כל כך ומורטות עצבים. אחת הסצינות הטובות ביותר בהיסטורית סרטי אמנויות הלחימה היא של זהנג ויאו, ופשוט חובה לצפיה.