"אתמול בלילה". קירה נייטלי.
"אתמול בלילה" הוא סרט שלוקח סיטואציה אפשרית – מותח את בחינתה על פני סרט שלם, עם עלילה ממוצעת ושחקנים ממוצעים – ומנסה להגיע למסקנה כלשהיא באמצעות הניסוי העצמי הזה. או לפחות כך זה מרגיש. אי אפשר להשתפך על סרט כזה, ולהתחיל להלל את כל מי שלקח חלק בעשייתו, אבל אפשר להעריך נקודות מסוימות בו, מאמצים ניכרים שעולים מצפיה בו, ועוד כמה פידבקים (חיוביים יותר וחיוביים פחות) שנספר עליהם בהמשך.
את הסרט כתבה וביימה מסיי טדג'דין, שזהו הסרט השלישי שכתבה והראשון שגם ביימה. קריירה קצרה שהחלה בסך הכל לפני 6 שנים, ואין שום סיבה שלא תתפתח לכדי קריירה ארוכה יותר. שכן, טדג'דין מתמודדת יפה מאד עם הניסוי הקטן הזה שלה, אותו מעטרים כמה פרצופים מוכרים ויפים, שגורמים לגלולה לרדת בצורה חלקה יותר בגרון. מסיי עושה עבודת בימוי מוצלחת מאד, כזו שסוחפת את הצופה עד כדי הזדהות חסרת הגיון, וניסיון לזעקת שווא פנימית (שנאלם עמוק בבטן תוך כדי העלילה). בסך הכל ניסיון מוצלח למדי לבמאית צעירה.
הסרט מתחיל בסצנה מצוינת ועשויה לעילא, בה ג'ואנה (קיירה נייטלי, טרילוגית "שודדי הקאריבים") ומייקל (סאם וורת'ינגטון, "אווטאר") ריד, זוג נשוי צעיר, מתארגן להגיע למסיבה, ורק מהרגעים הקטנים הנאספים לכדי ההתארגנות הסתמית הזו, לכאורה, ניתן לקבל הרבה מושג על היחסים בין השניים, על הפספוסים שנקרו בדרך ועוד. לא סתם בחרו בזוג יפה כמו נייטלי ווורת'ינגטון, כדי לתאר משוואה כביכול מושלמת, שעל הצופה הסביר להבין שגם בה, כמו בכל דבר אמיתי בחיים, יש חורים.
"אתמול בלילה". קירה נייטלי, סאם וורת
ג'ואנה ומייקל חיים את חייהם היפים, עם עבודות מכובדות, דירה מהממת, בגדים יפים, חברים טובים, וכל מה שצריך על הנייר כדי להיחשב מוצלחים. ואז מייקל נוסע לנסיעת עסקים, ואליו מתלווה קולגה מושכת במיוחד בשם לאורה (אווה מנדז, "פקד מושחת"). את רגע המשבר הזה מתאר כל הסרט, ואת כל מה שסביבו. בלילה אחד, יחסים שעל פניו נראו מושלמים – נאלצים לעמוד במבחנים לא פשוטים. במקביל למייקל שצריך לבחור האם לתת לעצמו לעשות את מה שהוא רוצה אבל יודע שאסור, ג'ואנה פוגשת באהבת חייה הלא-ממומשת, זו שתמיד נשארה שם כסיפור לא גמור. באותו לילה, השניים חווים טלטולים שמשליכים על מערכת היחסים ביניהם, והופכים את החיים לכלל לא פשוטים.
וורת'ינגטון יוצא מהז'אנר אליו נכנס (כאלה שלא דורשים יכולת משחק), ומתנסה בסוג אחר של סרטים, שבהם צריך להביע רגשות, ולא רק להילחם במפלצות. ולראשונה, מתגלה בו צד שאפשר לפתח, ולרגע אפשר גם להגיד שהצליח להתחבב עלינו (למרות שלא בנקל נסלח לו על התנגשות הטיטאנים). נייטלי היא שחקנית אחרת. קשה להגדיר אותה, קשה לקטלג ולהכניס אותה לקופסא שלה, וקל להתאהב בה בשנייה. מצד אחד היא מוכשרת ומראה מהכישרון שלה, ומצד שני לפעמים היא כה סתמית. בסרט הזה היא-היא שמחזיקה את הסרט על כתפיה, ועושה זאת מצוין לדעתנו. מנדז, על תקן הנחש המפתה, לא צריכה לגלות יותר מידי כישורי משחק, כרגיל כנראה. מעניין מתי היא תתפתח ותגלם דמויות קצת יותר מורכבות. את השחקן הרביעי, אותה אהבת-עבר של ג'ואנה, מגלם גיום קאנה ("החוף", "אל תגלה"), בהחלט נוף פחות מוכר לכל עין בלתי מזוינת, שעשה רק טוב לסרט הזה והעלה אותו עוד רמה אחת בדרך לסרט מציאותי ומרשים עם נטייה לאכזבה לקראת הסוף.
"אתמול בלילה".
אם חושבים על זה עד הסוף, הרי שהסרט הזה לא מחדש בשום דבר, לא מצליח לרגש בצורה יוצאת דופן, ולא מתעלה על קודמיו בז'אנר. ובכל זאת, השילוב של משחקי פיתוי על רקע ניסיון לפצח זוגיות מהי, בעלילה שמתרחשת רובה בניו יורק העכשוויות, עם בחורות יפות וגברים מרשימים, משחקת את שלה ומצליחה לרגע אחד לטלטל את הצופה ולהתכווץ יחדיו ברגעים מורטי עצבים אחדים שהבמאי דווקא מצליח לייצר בצורה מפתיעה. לסיכום, סרט לא רע, עם פוטנציאל להיות מצוין, לכל אלו שלא מבקשים למצוא מלוכה בחיפושם אחר אתונות. בהצלחה.
דירוג: 
אתמול בלילה
ארה"ב, 2010
הפצה: סרטי שפירא, החל מה-10.03.2011 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע.
קדימון:
לחצו כאן לקדימונים וקטעים מהסרט
בימוי:
טדג'דין מסיי
תסריט:
טדג'דין מסיי
משחק:
קירה נייטלי
סאם וורת'ינגטון
אווה מנדז
גיום קאנה