חדשות הקולנוע הישראלי (עמוד 68)

משרד התרבות מקדם הדרישה להציג סרטים כישראלים בעקבות "וילה תומא"

"וילה תומא".

משרד התרבות והספורט פרסם לציבור את הצעת תיקון המבחנים לחלוקת כספי תמיכות לקרנות התמיכה בקולנוע הישראלי, שעיקריו הם דרישה שהנתמך יציג את עצמו בתור סרט ישראלי, ושמעתה לוגו משרד התרבות יוצג גם בפתיחת הסרט ולא רק בסופו. התיקונים מוצעים בעקבות הסערה סביב הבמאית סוהא עראף שמיאנה להציג בפסטיבל ונציה את סרטה "וילה תומא" בתור ישראלי – כשבתחילה הציגה אותו בתור פלשתיני, ולאחר מכן נטול שיוך טריטוריאלי. עקב כך, דרש משרד הכלכלה בחזרה את כספי התמיכה שניתנו לסרט.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

שני סרטים ישראלים ברשימה המקוצרת לאוסקר 2015: "איה" ו"חופש גדול"

"איה". שרה אדלר, אולריך תומסן.

האקדמיה שמחלקת את פרסי האוסקר (בטקס שיתקיים ב-22 בפברואר 2015) צמצמה את רשימת המתמודדים לסרט הקצר הטוב ביותר ל-10 סרטים, ולישראל יש שני נציגים מתוך העשרה! בקטגוריה זו מתמודדים פעמים רבות סרטים בשפה שאינה אנגלית. רשימת הסרטים הקצרים המועמדים היתה בת 141 סרטים, כעת צומצמה -כאמור- לעשרה וב-15 בינואר יוכזרו חמשת המועמדים הסופיים יחד עם שאר המועמדים בקטגוריות השונות. נציג ישראל הרשמי בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר הוא "גט" של שלומי ורונית אלקבץ.

הסרטים הישראלים המתמודדים הם "איה" ו"חופש גדול". "איה", שהוקרן בארץ בהצלחה בבתי הקולנוע הוא באנגלית, ואורכו 40 דקות (הסף המירבי לסרטים בקטגוריית הסרט הקצר). בסרט מככבים שרה אדלר ואולריך תומסן הדני, שכיכב גם ב"בעולם טוב יותר" (שזכה באוסקר לסרט הזר הטוב ביותר). את "איה" ביימו עודד בן-נון ומיכל ברזיס.

כמו הסרט הראשון גם את המתמודד השני ביימו צוות של גבר ואישה. "חופש גדול", בן 22 הדקות, מתרחש על חוף הים ומככבים בו יפתח קליין, עודד ליאופולד והילה וידור. את "חופש גדול" ביימו שרון מימון וטל גרניט שכתבו וביימו את "מיתה טובה" שמוקרן כעת בבתי הקולנוע בארץ.

"חופש גדול". יפתח קליין, הילה וידור, עודד לאופולד.

בין היוצרים של שמונת הסרטים המתמודדים מולם ניתן לזהות עוד שמות זרים נוספים שמצביעים על מוצא לא-אמריקאי של הבמאים:

Baghdad Messi של הבמאי סהים עומר כליפה; "בוגלו וגרהם" של מייקל לנוקס; Butter Lamp של הו וי; Carry On של יאטאו לי; "המשאית של אבי" של מוריסיו אוסקי; Parvaneh של טלקהון המזווי; "שיחת הטלפון" של מאט קירבי, עם סאלי הוקינס ("יסמין הכחולה") וג'ים ברודבנט ("מולן רוז'"); ו-SLR של סטיבן פינגלטון.

השחקנית גאולה נוני הלכה לעולמה

גאולה נוני. צילום: יוני המנחם

השחקנית הישראלית גאולה נוני הלכה הלילה (בין ראשון לשני) לעולמה בבית החולים איכילוב, לאחר מאבק במחלה קשה, והיא בת 72.

נוני נולדה ב-1942 ברמת גן. בתום שירותה הצבאי, למדה באירופה ריקוד ומשחק. עם שובה לארץ, הופיעה בסרט המצליח "איי לייק מייק" (1961) ושנה מאוחר יותר בתפקיד הראשי במחזמר "אירמה לה דוס" של תיאטרון הבימה. ב-1964 הופיעה בסרט המצליח "סלאח שבתי", ואחריו הופיעה בכעיקר בקומדיות דוגמת "פיצוץ בחצות" (1966), "צ'רלי וחצי" (1974) ו"משפחת צנעני" (1976). לצד זאת, המשיכה גם להופיע על הבמות בתיאטרון הבימה, הקאמרי, באר שבע, סמבטיון וזירה. היא הופיעה ב"קומדיה של טעויות", "אחרון ימיה", "הימים הכי טובים" ועוד.

בשנות השמונים למדה פדגוגיה מכוונת לבתי ספר למשחק בוינה שבאוסטריה, והשתתפה בהפקות מקומיות. בסוף אותו עשור הופיעה בסרט "אלף נשותיו של נפתלי סימן-טוב" (1989), ואז ב"נשים" (1996), "פעמיים בוסקילה" (1998), "סימה וקנין מכשפה" (2003) וגם בסדרה "בלו נטלי". בתיאטרון הופיעה בשנים האחרונות בהצגות "הצמה של אבא", "ג'וני הלך" וב"חורף מתחת לשולחן".

היא הותירה אחריה בת, העיתונאית שרון נוני, ושלושה נכדים.

מי היו שוברי הקופות של יום הקולנוע הישראלי 2014?

"אפס ביחסי אנוש". דאנה איבגי, נלי תגר.

לפני חודשיים נערך "יום הקולנוע הישראלי" בו סרטים ישראלים הוקרנו ברשתות הקולנוע הגדולות בארץ במחיר כרטיס של 10 ש"ח בלבד. התאחדות ענף הקולנוע אספה את הנתונים והסכימה לשתף איתנו מי היו שוברי הקופות הגדולים של השנה – אילו סרטים היו המצליחים ביותר ביום הזה ומכרו את מירב הכרטיסים. די מדהים לגלות שביום אחד הצליחו הסרטים המדוברים ביותר למכור יותר כרטיסים ממה שבדרך כלל יצליחו סרטים ישראלים למכור בסוף שבוע שלם. אם חשבתם שיהיה מדובר באלפים בודדים לכל סרט – חשבו שוב: "אפס ביחסי אנוש" מוביל עם כ-27 אלף כרטיסים.

שוברי הקופות של יום הקולנוע הישראלי 2014:

"אפס ביחסי אנוש", כ-27 אלף כרטיסים
"זינוק בעליה", כ-19 אלף כרטיסים
"שושנה חלוץ מרכזי", כ-14 אלף כרטיסים
"מיתה טובה", כ-9,000 כרטיסים
"גאליס: המסע לאסטרה", כ-7,000 כרטיסים

בסך הכל נמכרו כ-110 אלף כרטיסים.

ביום הקולנוע הישראלי 2014 השתתפו 21 סרטים ישראלים, מהם רק 7 היו סרטים שהוקרנו עוד טרם לכן בבתי הקולנוע. מתוך שבעה אלו, ארבעה היו שוברי הקופות הגדולים; והחמישי הנוסף הוא "מיתה טובה" שהופץ כחודש מאוחר יותר לאקרנים.

אם נכיר בגבול התחתון של "גאליס" כגבול לא רם מדי ליום מבצע מיוחד (ועוד יום חמישי) – העובדה שרק ארבעה סרטים עקפו אותו היא מעניינת. הקהל לא התרשם מפסטיבלים ומפרסים (יעידו זוכי פסטיבל ירושלים כמה ימים קודם לכן: "פרינסס" ו"גט" שלא נכנסו לרשימה) אבל גם לא מז'אנר ("ערבים רוקדים" הקומי ו"כיפה אדומה" האקשני לא נכנסו גם הם לרשימה), ולכן ניכר שהקהל נהר בעיקר לסרטים ששמע עליהם והכיר. דבר מענין לשים לב אליו בשנה הבאה. מענין היה לראות האם הקדמת הבכורה של "גט" והשבחים המהדהדים להם זכה היו מושכים את מכירות הכרטיסים עוד יותר מעלה? האם בעתיד מפיצים יחליטו להוציא את הסרטים הישראלים שלהם לקולנוע לפני יום הקולנוע כדי לרכב על ההצלחה?

הוכרזו זוכי פסטיבל חיפה 2014: "את לי לילה" הסרט הטוב ביותר

"את לי לילה". מימין: חיים מקלברג, אסתי יעקב מקלברג, אסף קורמן, לירון בן שלוש, יגאל מוגרבי וברכה סלע. צילום: ראובן כהן

פסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה 2014 (ה-30 במספר) הכריז על הזוכים בפרסים השנתיים שלו, ואת הפרס הראשי קטף "את לי לילה" של אסף קורמן. זוגתו, לירון בן שלוש, שגם מככבת בסרט – קטפה את פרס התסריט הטוב ביותר.

הזוכים בפרסי פסטיבל חיפה 2014:

הסרט העלילתי הטוב ביותר
"את לי לילה"

סרט ביכורים עלילתי
"עמק"

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"מיתה טובה" בקולנוע ו-5 שנות תמיכה: ריאיון עם יורם הוניג, מנהל המיזם לקולנוע ולטלויזיה ירושלים

"מיתה טובה".

המיזם לקולנוע ולטלויזיה בירושלים חוגג 5 שנות תמיכה (6 שנות קיום ופעילות), עם כ-50 מיליון ש"ח שהושקעו ביצירה קולנועית וטלויזיונית שצולמה בבירת המדינה. בסוף השבוע האחרון עלה הסרט "מיתה טובה" לאקרנים בארץ וזוכה לביקורות חיוביות מאד, והוא מצטרף לשני סרטים אחרים שכבר עלו על המסכים הגדולים ברחבי הארץ: "שושנה חלוץ מרכזי" ו"זינוק בעליה". "מיתה טובה" מוקרן בימים אלו גם בפסטיבל חיפה (אחרי הקרנה מוצלחת גם בפסטיבל ונציה), לצד הסרט הנתמך "יונה" והאנתולוגיה "מכתב אהבה לקולנוע" שעל סרטיה הקצרים נמנים גם כאלה שהמיזם תמך בהם.

מאז הוקם המיזם לקולנוע ולטלויזיה ב-2008 כיוזמה של "קרן ירושלים" (קרן התמיכה בתרבות של העיר, כמו הסינמטק וסם שפיגל) ו"הרשות לפיתוח ירושלים" (גוף לפעילות תעשייתית), הוא הפך לקרן קולנוע בולטת מאד, שהתנאי שלה לצלם לפחות חצי מהסרט בעיר ירושלים גורם לתסריטאים לשנות את העלילות שלהם. כמות הסרטים שצולמו בבירה קפצה פי 4, עד כדי כך שעקפה ב-5 שנים את כל שישים ושתים השנים שקדמו, מקום המדינה. המיזם רשם השנה שתי הצלחות משמעותיות נוספות: נטלי פורטמן, ילידת העיר הפועלת בהוליווד, צילמה בירושלים את "סיפור על אהבה וחושך" שלה לפי ספרו של עמוס עוז, והסדרה האמריקאית "DIG" (על פי רעיון של הישראלי גידי רף), הגיעה לבירה כדי לצלם את העלילה על סוכן אף-בי-איי שחוקר שם רצח ארכיאולוגית צעירה. כשמבצע צוק איתן התארך, ההפקה החלה לחשוש ולבסוף עזבה לצלם במלטה.

לכבוד כל זאת, קיימתי ריאיון עם מנהל המיזם בכל שנותיו, יורם הוניג.

איך מתנהל הליך הבחירה בפרויקטים שיזכו לתמיכה מהמיזם?
יורם הוניג: השיטה שלנו, שמוצגת לכל מתעניין באתר המיזם, [מבוססת על] 3 קרטריונים ראשיים: מקומה של ירושלים בתסריט, איכות התסריט ויחודיות התסריט. כל קריטריון כזה מחולק לתתי סעיפים, על מנת לדייק את משוב הלקטורים ולהכריח אותם לבדוק לעומק ולנמק, ולתת ליוצרים הערות ענייניות ופרקטיות ולא רק "אוהב/לא אוהב".

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

ריאיון עם במאי "טוביאנסקי", ריקי שלח: "האדרנלין נמצא בבימוי"

על הסט של "טוביאנסקי". ריקי שלח עם עוז זהבי.

פסטיבל חיפה 2014 יקרין את הסרט הישראלי "טוביאנסקי", המספר את מקרה ההוצאה להורג הראשון והאחרון שבוצע על יהודי במדינת ישראל – מאיר טוביאנסקי. הזמן היה מלחמת העצמאות, ומספר מתקנים אסטרטגים ישראלים נפגעו במהלך הלחימה ובאופן מדויק, שעורר חשד כי מישהו הדליף את מיקומם. ראש מחלקת המודיעין (הראשון) בצה"ל, איסר בארי, שם לו מטרה לתפוס את את המדליף – וגילה קשר רופף לקצין בשם מאיר טוביאנסקי. בארי ארגן משפט שדה צבאי לטוביאנסקי במקום נטוש לא רחוק מקיבוץ הראל, ואף אסף כיתת יורים לבצע את גזר הדין. אחרי הוצאת בעלה להורג, שכנעה אישתו של טוביאנסקי את ראש הממשלה דוד בן גוריון לחקור את הנעשה. ועדת החקירה שמינה, מצאה כי טוביאנסקי חף מפשע, ובמשפט שנערך לאיסר בארי הוא נמצא אשם בהריגה ובחריגה מסמכות. עם זאת, בית המשפט השתכנע מטיעוניו לכוונות טובות, וגזר עליו רק יום אחד במאסר – שגם ממנו השתחרר בחנינת נשיא המדינה חיים ויצמן.

הפרשה המצערת הזו אינה מוכרת מספיק בתולדות המדינה, על אף חומרתה הרבה. נזכור כי רק שני אנשים הוצאו להורג במדינת ישראל, ומלבד טוביאנסקי – היחיד הוא אדולף אייכמן. אכן, לא פרשה מפוארת בתולדות המדינה הצעירה שלנו, שכנראה נבלעה בתחושת הניצחון האדירה של מלחמת העצמאות וקום המדינה המואץ. על ההדים שיצרה הפרשה נמנים סרט התיעודה "משפטו ומותו של מאיר טוביאנסקי" של יהודה קווה והשיר "אלמנת הבוגד" של נתן אלתרמן.

המפיק והבמאי הותיק ריקי שלח החליט לעסוק בנושא הנפיץ, ותכנן כבר שנים רבות ליצור סרט עלילתי על טוביאנסקי. זהו אינו סרטו הראשון של שלח על נושאים מטרידים בתולדות המדינה: הוא הפיק את "שתיקת הצופרים" על מלחמת יום הכיפורים, "עונת הדובדבנים" על מלחמת לבנון הראשונה, ו"אלטלנה" על הספינה שהציתה מאבק אחים בין ארגון האצ"ל לצה"ל. לסרט "טוביאנסקי" שהחליט גם לביים, ניסה לגייס כסף בשיטת "גיוס המונים" דרך גולשי האינטרנט, אבל לא נחל הצלחה – ובמקום, הסתפק במימון של קרן מקור וחברת יונייטד קינג כדי ליצור את סרטו, שיעלה כאמור על המסך הגדול בפסטיבל חיפה השנה.

למה לך להתעסק בנושא נפיץ כל כך?

ריקי שלח: נושאים נפיצים הם המעניינים ביותר, הניסיון להציג אותם בפרספקטיבה של זמן, מאד מאתגר.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

איילת זורר תופיע בסדרה "דרדוויל" של נטפליקס ומארוול

"סופרמן: איש הפלדה". איילת זורר.

השחקנית הישראלית איילת זורר עוברת מתפקיד אימו של סופרמן אצל מותג הקומיקס DC, אל תפקיד בסדרה "דרדוויל" של המותג המתחרה "מארוול" (Marvel). הסדרה תשלב לראשונה כוחות בין מארוול ואולפני-האב של "דיסני", לבין שירות הזרמת הסרטים "נטפליקס".

בסדרה בה יככב צ'ארלי קוקס בתור גיבור העל העיוור (בסרט הקולנוע הנשכח גילם את התפקיד בן אפלק), תגלם זורר את מושא אהבתו של ווילסון פיסק, הוא הקינגפין הידוע לשמצה (בגילומו של וינסנט ד'אונופריו). בחו"ל מתלהבים בעיקר מחשיפת תפקידה של השחקנית רוזריו דוסון בסדרה, היא הדמות קלייר טמפל, שמטפלת בגיבור העל הפצוע. התפקיד מעניין כי טמפל היא מושא אהבתו של הדמות לוק קייג', אשר מתוכננת גם לה סדרה משותפת בין מארוול-ונטפליקס בכיכובו של טרי קרוס ("בלתי נשכחים 3"), מה שמלהיב את הצופים לקראת שיתופי פעולה והופעות אורח של דמויות משתי הסדרות.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

ריאיון עם יוצרות "מכתב אהבה לקולנוע", סתיו מרון ואלונה רפואה

מימין: הבמאי נדב לפיד עם היזמות והמפיקות אלונה רפואה וסתיו מרון, על הסט של "מכתב אהבה לקולנוע".

פרויקט מיוחד בשם "מכתב אהבה לקולנוע" יוקרן השנה בפסטיבל חיפה. מדובר באנתולוגיה של 10 סרטים קצרים בני 3-4 דקות על התשוקה לקולנוע, מכמה מהבמאים הבולטים כרגע בתעשיה, בינהם: אבי נשר, ערן ריקליס, תומר הימן, דרור שאול, נדב לפיד, הגר בן-אשר ואחרים. אבל לא רק במאים נרתמו, אלא גם קרנות קולנוע, וגם אנשי צוות מוערכים כגון הצלמים שי גולדמן, עמית יסעור ואסף סודרי; המלחין עמית פוזננסקי; השחקנים גילה אלמגור, רותם קינן, משה איבגי, יבגניה דודינה, מנשה נוי, קרן מור, יובל שרף; ואנשי צוות אחרים. גם אסי דיין תרם תסריט שלו, ונכון לעכשיו מדובר באחרון שהועלה על הבד.

אולי המפליא בענין, הוא שאת הרעיון הגו וניווטו צמד סטודנטיות להפקה יוזמת בסם שפיגל, סתיו מרון ואלונה רפואה. המסגרת היתה פרויקט הגמר שלהן ללימודים, וכך קרה שבמקום להפיק סרט אחד שבתקווה יתקבל לפסטיבל עולמי חשוב – הן הפיקו עשרה, החל משלב גיוס הכספים דרך הרכבת צוות ועד העבודה על סט צילומים.

איך כל זה קרה?

סתיו: כשאתה שואל את השאלה אנחנו מבינות כמה זה מטורף. הרעיון היה לעבור שלב שלב – לא תכננו את הכל מראש. פשוט התמודדנו עם כל אבן דרך ונלחמנו בכל שלב כדי להוציא את עשרת הסרטים לפועל. הדבר הכי מרגש והכי גדול עבורנו היה לראות איך חברינו מהלימודים התגייסו פעם אחר פעם אחר פעם לעשיית הסרטים שלנו. זה ברמת הנס שזה קרה. הסטודנטים מסם שפיגל היו פשוט גיבורים ולא ויתרו למרות שהתשנו אותם עם עשר הפקות בשנה אחת, הפקות לא פשוטות לכל הדעות.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

סיכום תשע"ד: הסרטים הישראלים שהמבקרים הכי המליצו לראות

סיכום תשע"ד בקולנוע הישראלי.

במהלך שנת תשע"ד (2013-2014) הוקרנו 53 סרטים ישראלים בבתי הקולנוע בארץ, מתוכם 33 היו סרטים עלילתיים, 17 תיעודיים, ו-3 היו סרטי טלויזיה או מיני-סדרות. מתוך 33 הסרטים העלילתיים שהגיעו לבתי הקולנוע ב-תשע"ד, 6 סרטים לא היו תוצרת של 2013-2014 (אלא הוקרנו עוד קודם בפסטיבלים בארץ או בעולם), ו-9 היו תוצרתה של 2014 לבדה. שניים מהסרטים שהופצו לבתי הקולנוע בשנה האחרונה עסקו בנושא צה"ל ויחסי הישראלים-פלשתינים; 4 סרטים על עדות ולאומים; ו-5 סרטי קומדיה.

סיכום השנה בקולנוע הישראלי של אידיבי בוחן את מידת האהבה ששפכו המבקרים הישראלים על הסרטים שהופצו במהלך השנה החולפת אל בתי הקולנוע (בכורה אחרי ה-5 בספטמבר 2013). חמישה סרטים משכו השנה 10 מבקרים ישראלים לפרסם עליהם ביקורות באינטרנט שתועדו כאן באידיבי, כולל "גט" שיצא לאקרנים בסוף השבוע האחרון לשנה. זוהי שנה עם מכירות כרטיסים עצומות ביחס לשנים קודמות, שקיבלו דחיפה מיום הקולנוע הישראלי – בת 120 אלף כרטיסים על פי הודעת משרד התרבות (מועצת הקולנוע טוענת כי בתי הקולנוע טרם סיימו לדווח מי הסרטים המובילים ביום הזה).

סרטים עלילתיים ב-תשע"ד

"גט – המשפט של ויויאן אמסלם"
צמד האחים שלומי ורונית אלקבץ הכניסו את סרט הקולנוע שלהם על חודו של סוף שבוע אל הרשימה הזו, אבל גם גרפו את הציון הגבוה ביותר לסרט ישראלי השנה: 8.8 בקרב 10 מבקרים. אחרי הקרנות בפסטיבל קאן, טורונטו וסן סבסטיאן, "גט" זכה בפרס פסטיבל ירושלים ובתחילת השבוע בפרס אופיר לסרט הטוב ביותר, מה שישלח אותו להתמודד על פרס האוסקר (יש שיאמרו שזו הסיבה היחידה שבגינה הוא זכה ולא "אפס ביחסי אנוש" שגרף את מירב פרסי האופיר). בין אם יזכה להתמודד על (ואולי גם לקטוף את) פרס האוסקר, מה שאותי מענין יותר הוא כמה הסרט יצליח מול הקהל המקומי, ועל אף שכל התחזיות צופות לו מכירות של מעבר ל-100 אלף כרטיסים – יהיה מסקרן לראות אם הוא יצליח לעבור את 180 אלף הכרטיסים של "מפריח היונים".

"אפס ביחסי אנוש"
תגלית השנה ללא ספק, טליה לביא יצרה את הסרט המצליח ביותר בקופות ובדעת הקהל כבר שנים רבות, ו-10 מבקרים דירגו את סרטה בציון 8.4. צה"ל לא נעלם מהקולנוע הישראלי מעולם אולי, אבל מה שבטוח הוא שהקהל אוהב מאד קומדיות על צה"ל. ל"אפס ביחסי אנוש" ישנה תדמית של קומדיה צה"לית – ודאי בגלל שג'ובניקים רבים מרגישים תחושת חיבור לדמויות בסרט ותחושת ה"ככה זה באמת" (כשם ש"מפריח היונים" הוא ליוצאי עיראק) – והדבר התעלה על המימד הדרמתי הבולט של הסרט, ודחף את הסרט אל 400 אלף כרטיסים (נתון לא רשמי). מספר הכרטיסים הזה הוא מדהים לחלוטין.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הוכרזו זוכי פרסי אופיר 2014: "גט" הטוב ביותר ו"אפס ביחסי אנוש" עם מירב הפרסים

שלומי ורונית אלקבץ עם פסלון פרס אופיר 2014 לסרט העלילתי הטוב ביותר. צילום: רפי דלויה

הוכרזו הזוכים בפרסי אופיר 2014 (ה-25 במספר) של האקדמיה הישראלית לקולנוע, ובראשם "גט – המשפט של ויויאן אמסלם" הוא הסרט העלילתי הטוב ביותר, שיצג את ישראל במירוץ לפרס האוסקר הזר. עם זאת, זוהי הזכיה הכמעט-יחידה של "גט" בטקס שהתקיים במשכן לאמנויות הבמה באשדוד, מה שמחזק שוב את הטענות נגד האקדמיה כי הבחירה המשותפת בסרט הטוב ביותר והסרט שיצג את ישראל באוסקר היא אבסורדית ומזיקה. במאי הסרט שלומי אלקבץ אמר על זכיית הסרט: "מתחתם אותנו יפה. אחלה בחירות לאורך כל הערב." בעליה לבמה, קרעה אחותו ושותפתו לבימוי רונית אלקבץ את שמלתה.

הסרט שגרף את מירב הפרסים בטקס, והם כל שאר הפרסים החשובים (שניתן, בכל זאת – סרט שכמעט כולו נשים ולא ניתן למלא קטגוריות כגון השחקן הראשי הטוב ביותר), הוא "אפס ביחסי אנוש", עם 6 זכיות. כוכבת הסרט דאנה איבגי, קטפה את פרס השחקנית הראשית, וגם את פרס שחקנית המשנה על "את לי לילה". שני במספר הזכיות הוא "מיתה טובה" עם 4 פסלונים, ו"יונה" בתיקו עם "גט" של שתי זכיות. זה היה ערב של סרטים ידועים, על יתרונותיו ועל חסרונותיו: מצד אחד יותר אנשים מהציבור הרחב יוכלו להתחבר לטקס ("גט" יצא לאקרנים בסוף השבוע האחרון, "אפס ביחסי אנוש" הוא שובר הקופות של 2014, והטריילר ל"מיתה טובה" רץ חזק בסינמה סיטי לקראת עליה אוטוטו לאקרנים). מצד שני, האקדמיה תמיד מתהדרת (בחוסר צדק) בקידום הקולנוע הישראלי שלשמו אין לה דרישה שהמועמדים לאופיר יהיו רק סרטים שיצאו כבר לקולנוע – ובפועל, יש פה במה ל-5 סרטים מתוך כ-30 שהיו מועמדים. מי ידאג לעשרות האחרות?

שרת התרבות והספורט הצטרפה לקריאת ה"אחוז אחד לנשמה" של היוצרים מעל במת הטקס, וקראה לשר האוצר להרחיב את התמיכה בקולנוע: "חובתה של המדינה היא להשקיע בתרבות ולהקצות את המשאבים הנדרשים. והמשאבים הנדרשים אינם היום. המדינה צריכה להקצות אחוז אחד לנשמה. מדינה שתהיה מסוגלת להוקיר את יוצריה ולאפשר להם ליצור תביא כבוד ותזכה לכבוד."

הסרט הטוב ביותר
"גט – המשפט של ויויאן אמסלם"

בימוי
טליה לביא, "אפס ביחסי אנוש"

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

פרסי אופיר 2014: פארסת ביטול הפרס הכספי מזלזלת עוד בפרס החבוט

לוגו פרסי אופיר.

טקס הענקת פרסי אופיר 2014 של האקדמיה הישראלית לקולנוע יתקיים מחר (א', 21.9) תחת עננה קודרת של חוסר אמון בין האקדמיה לבין מועצת הקולנוע, וזילות בפרס מצד התעשיה. כשבועיים לפני הטקס, יו"ר האקדמיה איתן אבן פנה בדואר אלקטרוני לכל המועמדים והפתיע: "לא יחולקו השנה פרסים כספיים במסגרת הזכיה בפרסי אופיר." אבן האשים את מועצת הקולנוע בביטול הליווי הכספי לזכיה באופיר, אבל אלו הגיבו בחריפות והתפתחה מלחמת גרסאות. אלא שבין בליל ההאשמות, בלט דבר אחר לגמרי: אם אין כסף, אין טעם – ובכירים בתעשיה איימו להחרים את הטקס. אופיר זה לא אוסקר ואל תקשקשו להם על יוקרה.

השתלשלות העניינים נפתחת בדואר האלקטרוני ששלח כאמור יו"ר האקדמיה איתן אבן, אל המועמדים לפרסים השנה, באומרו "לאור החלטת מועצת הקולנוע לבטל את תחום הפרסים בקריטריונים החדשים שלה ולהעביר את תקציב הפרסים לפסטיבלים, אנו נאלצים לבשר לכם כי לצערנו הרב, לא יחולקו השנה פרסים כספיים במסגרת הזכיה בפרסי אופיר. יחד עם זאת, נמשיך לפעול בעתיד לביטול רוע הגזרה. ועד אז, תמיד יהיו לנו, פסלונים ויוקרה."

יוקרה? איתן אבן, תחשוב שוב. "התעשיה שלנו עובדת בדם," התרעם בכיר השחקנים הישראלים משה איבגי. "התקציבים הם עלובים, אף אחד לא מרוויח כמעט כלום מהדבר הזה. זה לא הוליווד שאתה מרוויח מיליונים. הפרס הכספי משמעותי לשחקן, לבמאי, למפיק, לקידום הסרט, לקידום הסרט הבא. אנחנו פה בתעשיה של גרושים." בקיצור, גם אם היתה יוקרה, לא הולכים איתה למכולת. איבגי איים להחרים את הטקס, בו גם היה צריך להגיש את פרס הסרט הטוב ביותר, והצטרפו בכירים נוספים לקריאתו להפוך את המצב, כגון המפיק מרק רוזנבאום ויו"ר איגוד השחקנים שח"ם אוהד קנולר.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »