פרסים ופסטיבלים (עמוד 13)

15 הסרטים המתמודדים על פרס הסרט הזר לאוסקר 2021

"Two of Us". ברברה סוקווה, מרטין שבלייה.

בשנים האחרונות כל מדינה היתה צריכה להכריז על הסרט הנבחר שלה לקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר של פרסי האוסקר, ששמה שונה ל"הסרט הבין-לאומי הטוב ביותר", עד ה-1 באוקטובר. עם סגירת בתי הקולנוע בכל העולם הורחב חלון הזמן לסרטים שיתמודדו בכל הקטגוריות של האוסקר עד ל-28.2.21, ולקטגוריה הזאת גם כן בחודשיים, עד ל-1 בדצמבר.

סרטים מ-93 מדינות התמודדו על המועמדות, כולל "אסיה" הישראלי. מתוכם צמצמו ל-15 הסרטים הבאים. המועמדים יוכרזו ב-5.3, חודש ועשרה ימים לפני הטקס.
כבכל שנה, סרט של מדינה נפסל כי הם לא טרחו לקרוא את החוקים או חשבו שלא יעלו על זה שמעל 50% מהדיאלוגים בסרטם הם באנגלית. השנה היו שניים: Funny Boy (קנדה) ו-Listen (פורטוגל). לשתיהן ניתנה אפשרות לשלוח סרט אחר במקומם.
כמו תמיד, סרטים של יוצרים מוכרים עם שחקנים מפורסמים קיבלו יותר תשומת לב.

"Two of Us" (צרפת) סודן של שכנות מבוגרות נחשף אחרי עשרות שנים שהיו בנות זוג בסתר.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הסרט הישראלי הקצר "עין לבנה" עלה שלב בהתמודדות על האוסקר 2021; "אסיה" בחוץ

"עין לבנה". דניאל גד. צילום: סער מזרחי

האקדמיה האמריקאית לאמנויות הקולנוע הכריזה על הסרטים שעלו שלב בדרך להתמודדות על פרסי האוסקר 2021 (ה-93 במספר), ובינהם ניתן למצוא את הסרט הישראלי "עין לבנה" של תומר שושן שעלה שלב בהתמודדות על פרס האוסקר לסרט הקצר הטוב ביותר. מנגד, נציג ישראל באורך מלא לקטגורית הסרט הבינלאומי הטוב ביותר (לשעבר 'הסרט הזר'), "אסיה", נותר מחוץ לתחרות.

עלילת "עין לבנה" מספרת על אדם (דניאל גד) המוצא את אופניו הגנובים, ומסתבר שעתה הם שייכים לנתין זר. המסע הנואש להחזרתם מתחלף בניסיון להישאר אנושי.

חמישיות המועמדים הסופיים לפרסי האוסקר 2021 יוכרזו ב-5 במרץ. "עין לבנה" זכה בפרס הסרט העצמאי הקצר הטוב ביותר בפסטיבל חיפה ובפרס מפסטיבל SXSW בטקסס (מה שהקנה לו את האפשרות להתמודד על פרס האוסקר מלכתחילה). הוא הופק בידי שירה הוכמן וקובי מזרחי, בתמיכת קרן מקור לסרטי קולנוע וטלויזיה.

הוכרזו המועמדים לגלובוס הזהב 2021: שירה האס מועמדת על "המורדת", בריאן קרנסטון על "כבודו"

"המורדת". שירה האס, עמית רהב.

הוכרזו המועמדים לפרסי גלובוס הזהב 2021 (ה-78 במספר), ובינהם אפשר למצוא את השחקנית הישראלית שירה האס מועמדת לפרס השחקנית הטובה ביותר במיני-סדרה עבור הופעתה ב"המורדת". היא תתמודד על הפרס בין היתר מול קייט בלאנשט על "גברת אמריקה", ניקול קידמן על "היית צריכה לדעת" ואניה טיילור-ג'וי על הלהיט "גמביט המלכה". זוית ישראלית נוספת אפשר למצוא בסדרה "כבודו" שמבוססת על מקור ישראלי והעניקה מועמדות לשחקן הטוב ביותר במיני-סדרה לבריאן קרנסטון.

לראשונה שלוש נשים מועמדות בקטגוריית הבימוי. את פרס ססיל בי. דה-מיל למפעל החיים בתחום הקולנוע תקבל ג'יין פונדה, שבשנות ה-1970 זכתה בשלושת פרסי גלובוס הזהב שלה, ואת פרס קרול ברנט בתחום הטלוויזיה יקבל המפיק נורמן ליר ("הכל נשאר במשפחה"), שביולי יהיה בן 99 ועדיין עובד! אשתקד קטף את פרס ססיל בי. דה-מיל טום הנקס, והשנה זכה להתעלמות עם שני סרטיו "חדשות מהעולם" ו"גרייהאונד".

כרגיל, הסיווג לדרמה או לקומדיה/סרט מוזיקלי מעורר תהיות. "צעירה מבטיחה" (Promising Young Woman) מוגדר כדרמה, בניגוד לכוונות ולבקשת היוצרת. Let Them All Talk של סטיבן סודרברג (עם מריל סטריפ, לוקאס הדג', קנדיס ברגן ודיאן ויסט) נחשב לקומדיה למרות שהוא לא.

סדרת הדרמה העוסקת בתקיפה מינית "להרוס אותך" של מיקיילה קול מוצאת את עצמה בלי אף מועמדות חרף השבחים הרבים שקטפה בזמן השידור, וכמוה גם מריל סטריפ ("הנשף"), סופיה לורן ("כל החיים לפניו"), ואל פאצ'ינו ("ציידים"). להבדיל מהם, אניה טיילור-ג'וי וסאשה ברון כהן מועמדים לשני פרסים כל אחד – היא על "גמביט המלכה" כאמור וגם "אמה", והוא על "בוראט 2" ועל "משפט השבעה משיקגו".

נטפליקס מובילה עם 42 מועמדויות, 20 מהן עבור סדרות (והשאר סרטים). הרחק מאחורי אותם 20 ניצבת רשת HBO עם 7 מועמדויות בלבד, ואחריה 6 לשירות הסטרימינג 'הולו'. אגב, שירות הסטרימינג HBO Max נכנס לראשונה לגלובוס הזהב עם שתי מועמדויות. מבין הסדרות עצמן מובילה "הכתר" עם 6 מועמדויות, כולל מועמדות כפולה לשחקנית הטובה ביותר בדרמה של אמה קורין מול אוליביה קולמן. "שיט'ס קריק" אחריה עם 5. בסרטים מוביל "מנק" עם 6 מועמדויות, ואחריו "משפט השבעה משיקגו" עם 5 מועמדויות.

עוד לא ברור באיזה אופן ייערך טקס הענקת הפרסים ב-28 בפברואר. מנחות הטקס, שנבחרו באופן מוקדם מהרגיל, יהיו טינה פיי ואיימי פוהלר בפעם הרביעית (אחרי שלוש פעמים רצופות החל מ-2013). פיי תהיה בניו יורק, בעוד פוהלר תהיה בלוס אנג'לס. יש לכך תקדים: טקס האוסקר ב-1953, הראשון ששודר בטלוויזיה, נערך במקביל בלוס אנג'לס ובניו יורק.

רשימת המועמדים לפרסי גלובוס הזהב 2021:

סרטי דרמה

סרט הדרמה הטוב ביותר
1. האב
2. צעירה מבטיחה
3. מנק
4. ארץ נוודים (Nomadland)
5. משפט השבעה משיקגו

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

פסטיבל הקולנוע ירושלים 2021 יתקיים בסוף אוגוסט, ולא ביולי או בחנוכה

רוני קובן, מרק רוזנבאום מתוך זוכה פסטיבל ירושלים 2020, "מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם". צילום: דוד סטרז'מייסטר.

פסטיבל הקולנוע ירושלים הכריז כי מהדורת 2021 שלו (ה-38 במספר) תעבור אל סוף אוגוסט, ולא תישאר במהלך חג החנוכה אליו עברה מהדורת 2020 בעקבות מגיפת הקורונה. למעשה, סוף אוגוסט היה הבחירה המקורית עבור מהדורת 2020, אלא שפסטיבלים בעולם נדחו ואילצו את הנהלת פסטיבל ירושלים לדחות בעקבותיהם, הן כדי להגדיל את ההיצע האפשרי שלהם בקרב סרטים שרצו פסטיבלים עולמיים גדולים לפניו, והן כי קיוו שהדחיה תאפשר לקיים אירוע פיזי ולא אונליין, מה שבפועל התבדה.

דחיית הפסטיבלים העולמיים היא גם הסיבה לעדכון התאריכים של ירושלים ל-2021 (שבשנים אחרונות היה מתקיים במהלך יולי). התאריכים הנבחרים הם ה-24 באוגוסט עד ה-4 בספטמבר 2021, עם תקווה לקיים אירוע פיזי באולמות הקולנוע של סינמטק ירושלים ושל אחרים בעיר.

זוכה מענק קרן סטיב טיש 2020: "אשרית" של ישראלה שאער-מעודד

"אשרית" של ישראלה שאער-מעודד. צילום: טוליק גלאון

התסריט לסרט "אשרית" של ישראלה שאער-מעודד זכה במענק קרן סטיב טיש 2020 (ה-4 במספר) של ביה"ס סטיב טיש לקולנוע וטלויזיה באוניברסיטת תל אביב. גובה המענק עומד על 100 אלף דולרים.

העלילה מספרת על אשרית, מתנחלת דתייה כבת 18 המבקשת להציל את אימה הנרקומנית שמשתחררת מהכלא ומצפה לבת. היא תעשה הכל כדי לשמור על התינוקת, שהיא עבורה הסיכוי היחידי למשפחה ולבית.

שאער-מעודד תביים את הסרט, שזכה גם במענק פיתוח מטעם הקרן החדשה לקולנוע וטלויזיה אחרי שהשתתף במסגרת החממה העלילתית שלה. היא בוגרת תארי MA ו-MFA בהצטיינות של ביה"ס לקולנוע וטלויזיה באוניברסיטת תל אביב. סרט הגמר שלה "שמעון" זכה בציון לשבח בפסטיבל חיפה וסרטה התיעודי באורך מלא "אישה" הוקרן בפסטיבל דוקאביב.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הוכרזו זוכי פרסי פורום המבקרים בישראל 2020: "עיניים שלי" ו"רצח בקולנוע צפון" הטובים ביותר

"רצח בקולנוע צפון". ירון לונדון. צילום: אבנר שחף.

הוכרזו זוכי פרסי פורום מבקרי הקולנוע בישראל 2020 (ה-8 במספר), ובראשם קטף "עיניים שלי" של ירון שני את פרס הסרט הישראלי הטוב ביותר. יו"רי הפורום, נעמה רק ויהונתן צוריה (שנבחרו אשתקד), כתבו בסיכום הבחירה: "הסרט נשען על הופעתו של השחקן הראשי ערן נעים, המגלם דמות קשה באופן שלרגע איננו מתייפיף או חנפני, תוך כדי איזון בין צדדיו הקשים והאלימים לאלה הפגיעים והנוגעים ללב. הסרט מעביר את צופיו חוויה קשה לצפיה ולעיכול, אך דווקא בתקופה כזאת חשוב להישיר מבט אל נושאים קשים, בחברה ובחיינו שלנו."

השנה, לאור קשיי הקורונה וסגירת בתי הקולנוע כבר תשעה חודשים, הוחלט בפורום להסתפק בשתי הקטגוריות הקבועות של הסרט הישראלי והסרט הבינלאומי, בתוספת קטגוריה קבועה חדשה לסרט התיעודי הטוב ביותר. "רצח בקולנוע צפון" של אבידע ליבני קטף את הפרס הראשון בקטגורית התעודה, ובסיכום הבחירה כתבו היו"רים: "הסרט מציג את סיפורו רב התהפוכות באופן מרתק ומותח, תוך שהוא מעניק לצופים הצצה לצד פחות מוכר של ההיסטוריה המקומית." לצד הקטגוריה החדשה לתעודה, בחרו בפורום להעלות לדיון באופן חד-פעמי גם סרטים שטרם הופצו לקהל הרחב מעבר לפסטיבלים, ובינהם ניתן למצוא את חביבי הפרסים "מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם" של דני רוזנברג הישר מהזכיה בפסטיבל ירושלים, "אסיה" של רותי פרי-בר ו"אפריקה" של אורן גרנר.

רשימת הזוכים בפרסי פורום מבקרי הקולנוע בישראל 2020:

הסרט הישראלי הטוב ביותר
"עיניים שלי", ירון שני

סרט התעודה הטוב ביותר
"רצח בקולנוע צפון", אבידע ליבני

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הוכרזו הזוכים בפרסי הפורום הדוקומנטרי 2020: "מראה" ו"לבנון גבולות הדם" הטובים ביותר

"מראה".

הפורום הדוקומנטרי בישראל הכריז על הזוכים בפרסי תחרות הקולנוע הדוקומנטרי הישראלי 2020 (ה-15 במספר), ובינהם קטף "מראה" של רענן אלכסנדרוביץ' את פרס הסרט התיעודי הטוב ביותר באורך מלא ו"לבנון: גבולות הדם" של דוקי דרור קטפה את פרס הסדרה התיעודית הטובה ביותר. מוביל המועמדויות "להאיר את יוסי" הסתפק בשני פרסים טכנים (למוסיקה ולעריכה) וכמוהו גם "מלחמתה של רעיה סיניצינה", יפים גרבוי ו"אנדרגראונד בלט", לינה צ'פלין קטפו שני פרסים.

הבמאי והמרצה לקולנוע פרופ' יגאל בורשטיין זכה בפרס מפעל חיים. מנימוקי ועדת הפרס: "יגאל בורשטיין הוא אדם שהפך את הפילוסופיה של הקולנוע, עוד הרבה לפני שנהייתה לדיסציפלינה אקדמית ממוסדת, לשדה המחשבה הטבעית שלו, אדם שדורות של תלמידים הקשיבו לו, ינקו ממנו חכמה, כעסו עליו, אהבו אותו, אבל לעולם לא נותרו לו אדישים."

רשימת הזוכים בפרסי פורום היוצרים הדוקומנטרים 2020:

סרט תיעודי באורך מלא
"מראה", רענן אלכסנדרוביץ'

סרט תיעודי עד 60 דקות
"אנדרגראונד בלט", לינה צ'פלין

סרט ביכורים
"מלחמתה של רעיה סיניצינה", יפים גרבוי

סדרה תיעודית
"לבנון: גבולות הדם", דוקי דרור

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הוכרזו הזוכים בפרסי פסטיבל ירושלים 2020: "מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם" הישראלי הטוב

"מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם". רוני קובן, מרק רוזנבאום. צילום: דוד סטרז'מייסטר.

הוכרזו הזוכים בפרסי פסטיבל הקולנוע ירושלים 2020 (ה-37 במספר), ובראשם קטפו "מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם" של דני רוזנברג ו"אטלנטיס" של ולנטין ואסיאנוביץ מאוקראינה בפרסים הראשיים. חבר השופטים בתחרות הישראלית, שמנה את הבמאים טלי שלום-עזר וערן קולירין והשחקנית חנה לסלאו, נימקו את בחירתם ב"מותו": "סרטו המקורי, החשוף, המדמם, של דני רוזנברג הוא סרט מלא באהבה לקולנוע ובאהבת אב, שבשילוב מבריק של חומרים דוקומנטריים ועלילתיים, מצליח לאפשר הצצה לנפשו האובססיבית של במאי קולנוע במרדף אחרי דמותו ההולכת ונעלמת של אביו החולה." חבר השופטים בתחרות הבינלאומית שמנה את פאבל פאבליקובסקי, הבמאי יוסף סידר ואת דניאלה מישל, נימק את בחירתו ב"אטלנטיס": "השפה הפיוטית היחודית של 'אטלנטיס' מהדהדת הרחק מעבר לזמן ולמקום שבהם מתרחשת העלילה. התמונות מהסרט יחרטו בזיכרונכם למשך זמן רב."

עוד מענין לשים לב הוא המשך רצף הזכיות של "אסיה", שקטף כאן שלושה פרסים (יותר מ"מותו", אם מזניחים את הציון לשבח על המשחק למרק רוזנבאום) כולל פרס סרט הביכורים הישראלי. שני השחקנים של "הנה אנחנו" קטפו ביחד את פרס השחקן הטוב ביותר. הן "אסיה" והן "מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם" היו סרטים שהוקרנו לחבר השופטים של התחרות הישראלית בלבד, ולא היו פתוחים לכלל הציבור.

רשימת הזוכים בפרסי פסטיבל הקולנוע ירושלים 2020:

תחרות חג'ג' לקולנוע ישראלי עלילתי באורך מלא

הסרט העלילתי הטוב ביותר
"מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם", דני רוזנברג

סרט הביכורים הישראלי
"אסיה", רותי פרי-בר

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"היא תמות מחר" – ביקורת פסטיבל ירושלים: לפחות המחשבות עליו מעניינות

"היא תמות מחר". קייט לין שייל.

פסטיבל הקולנוע ירושלים 2020 – "היא תמות מחר" הוא סרט פסטיבלים קלאסי. כזה שההגדרה ארט-האוס יושבת עליו בול. כמו תמיד בסוג הסרטים האלה, יהיו כאלה שיחשבו שמדובר בסרט מבריק ויהיו כאלה שיחשבו שמדובר בקשקוש. אני כבר יכול לגלות לכם שאני לא נהנתי מהסרט כלל, אך בעוד שבסיום הצפייה הייתי מאמץ את הקשקוש כהגדרה קולעת, הזמן שעבר מאז הצפייה הוכיח לי שהסרט עדיין יושב במחשבותי. זה עדיין לא הפך אותו לסרט טוב, אבל לפחות המחשבות עליו מעניינות.

איימי, בחורה צעירה וגיבורת הסרט שלנו, מגיעה להכרה שהיא הולכת למות מחר. זה אינו חשש או מחשבה. זו עובדה ודאית. ג'יין, חברתה הטובה שמודאגת ממצבה באופן כללי, ועוד יותר לאחר שיחת טלפון בינהן, מגיעה לבקר אותה. היא כמובן לא מקבלת את הודעת המוות של חברתה כעובדה מוגמרת ומייחסת אותה לאלכוהול הרב ששתתה. ג'יין חוזרת לביתה, שם מכה בה הכרה ודאית כי מחר היא הולכת למות. חוסר היכולת שלה באותו הרגע להישאר לבד מוביל אותה לנסיעה לבית אחיה, ליום ההולדת של אשתו. כך, כמו מגיפה, ההכרה הזו מגיעה אל כל מי שמתקרב לאיימי או ג'יין. כל מי ששוהה בקרבתן נדבק בהכרה כי הוא עצמו עומד למות למחרת וכך הוא הופך לעוד מפיץ של המגיפה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"פרוקסימה" – ביקורת פסטיבל ירושלים #2: סרט קטן ומרגש

"פרוקסימה". זלי בולאן, אווה גרין.

פסטיבל ירושלים 2020 – "פרוקסימה" הוא סרט קטן ומרגש. הסרט מספר על מערכת היחסים בין אם לבתה, ועל הנסיון של האם לאזן בין הקריירה שלה לרצון להיות חלק משמעותי בחיי הבת הצעירה. זו אינה סיטואציה ייחודית והיא הוצגה באינספור סרטים בעבר. על מנת להפוך את הסיפור למעניין וייחודי יותר, הוא מוצב בתוך סיטואציה מפתיעה שלא השתמשו בה עדיין כדי לספר סיפור זה – המסע לחלל.

שרה (אוה גרין) חולמת מאז היתה ילדה קטנה להגיע לחלל. עכשיו, ברגע האחרון, היא נבחרת על ידי סוכנות החלל הצרפתית להחליף את אחד משלושת חברי הצוות שעומדים להמריא למשימה בת שנה במסגרת פרוייקט חקר מאדים. ההתרגשות הגדולה מתנגשת עם העובדה שלשרה ילדה בת שבע, סטלה (זלי בולאן), אשר היא המטפלת העיקרית בה, לאחר שהיא ובן הזוג שלה תומאס נפרדו. הניסיון לשלב בין חלום חייה לאהבת חייה הוא הבסיס והלב של הסרט.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

ביקורות פסטיבל ירושלים 2020: "בני האדם האחרונים והראשונים", "האישה שברחה", "פרוקסימה"

"פרוקסימה". אווה גרין.

כמו אחיו החיפאי, גם פסטיבל הקולנוע ירושלים 2020 (ה-37 במספר) הלך למתכונת מקוונת בשל מגבלות הקורונה. כהרגלו, הוא מציג מגוון רחב של סרטים מכל העולם (כשדווקא שלושה סרטים ישראליים לא זמינים לצפיה) וישנם סרטים ישראליים קצרים שניתנים לצפיה ללא עלות (שעליהם "תשלמו" בצפייה בחסויות שלפעמים ארוכות כמו הסרט עצמו). האתר נגיש מאוד, אך מסיבות אבטחה דרישות הדפדפנים להצגת הסרטים משונות (אין אפשרות ל-Chrome או Firefox אם צופים דרך Windows וצריך לפנות ל-Edge ו-Internet Explorer).

בני האדם האחרונים והראשונים (איסלנד, 2020)

בשנים האחרונות נראה שהפופולריות של ספרי האודיו עולה, וזו כנראה הסיבה שהמלחין האיסלנדי יוהאן יוהנסון ("המפגש", "אסירים") החליט לביים סרט שבו מקריאה לצופים טילדה סווינטון האגדית ("חייבים לדבר על קווין", "מלון גרנד בודפשט") ספר מדע בדיוני מאת הסופר הבריטי אולף סטייפלדון, בזמן שמוקרנות תמונות של מבנים משונים במעבר איטי ובשחור לבן כשברקע מושמעת מוסיקה של יוהנסון. שלושת החלקים (תמונה, קריינות, מוסיקה) לא קשורים אחד לשני במיוחד.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

שלושה סרטים בתחרות הישראלית של פסטיבל ירושלים 2020 סגורים לציבור

"הנה אנחנו". שי אביבי, נועם אימבר.

שלושה מתוך חמשת הסרטים הישראלים של פסטיבל הקולנוע ירושלים 2020 (ה-37 במספר) סגורים לצפיה של הציבור, וזמינים רק לצוות השיפוט של התחרות הישראלית השנה על אף שפורסמו כמשתתפים בפסטיבל, כך חשף יאיר רוה. שלושת הסרטים שלא יהיו פתוחים לציבור הם "אסיה" של רותי פרי-בר, "הנה אנחנו" של ניר ברגמן ו"מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם" של דני רוזנברג. בכך, פועל הפסטיבל לראשונה כמו פרסי אופיר כשהוא מתעתד לחלק פרסים לסרטים שאיש בציבור אינו מסוגל לצפות בהם, רק כדי שיזכו ביוקרה של התואר 'זוכה פרס-'. אלא שתנאי מועצת הקולנוע מחייבים את הפסטיבלים להקרין כמות מסוימת של סרטים ישראלים בכדי לזכות בתמיכת משרד התרבות, ולא ברור אם מצב שכזה עומד באותם תנאים.

מטעם הפסטיבל מסבירים שהסיבה היא מתכונת ההקרנות המקוונת (באינטרנט) שיש השנה לפסטיבל ירושלים לראשונה, בשל מגבלות מגיפת הקורונה, שגם דחו אותו לחנוכה. אם עד עכשיו לסרטים ישראלים היו נסגרות דלתות בפסטיבלים בעולם אם היו מקרינים קודם במדינות אחרות (ובכללן מדינות המוצא שלהן, קרי ישראל), התנאים כנראה דומים גם להקרנות אינטרנטיות (לכן יתכן שהקרנה רק בפני ועדת שיפוט פוטרת מהתנאים המגבילים). מנכ"לית פסטיבל ירושלים והסינמטק, נעה רגב, מסרה לרוה: "הסרטים אכן משתתפים בתחרות, שהיא מסגרת מקצועית לטובת עידוד היוצרים והיצירה הישראלית גם ובמיוחד בשנה מאתגרת זו. ישנן רגישויות שלא אפשרו לכמה מהסרטים העלילתיים לעלות אונליין בשלב זה ולא רצינו למנוע מהם את האפשרות להשתתף בתחרות. השופטים אגב יצפו בסרטים באולמות הסינמטק על המסך הגדול ואנחנו מאוד מקווים שבקרוב נוכל להקרין אותם גם לקהל הרחב."

עדכון: הפסטיבל הוסיף לדפי הסרטים באתר שלו את הכיתוב: "הפסטיבל החליט לאפשר לשלוש הפקות ישראליות להשתתף בתחרות אף שנכון לזמן זה אין להן אפשרות להציג את הסרט באופן מקוון. אנחנו מקווים שיתאפשר לנו לפתוח את האולמות הפיזיים בקרוב ולהקרין את הסרטים הללו עבור הקהל שלנו. מבטיחים לעדכן ובינתיים מזמינים אתכם להנות מתוכניה של קרוב למאה סרטים."