ארכיון לתאריך אפריל, 2010 (עמוד 3)

פסטיבל קאן 2010: "המשוטט" הישראלי של אבישי סיון בשבועיים של במאים

הכרזה הרשמית של פסטיבל קאן 2010, עם כריסטין סקוט תומס.

פסטיבל קאן 2010 (ה-63 במספר) העמיד את הסרט הישראלי "המשוטט" של אבישי סיון בין הסרטים המוקרנים במסגרת 'שבועיים של במאים' (ה-42 שנערכת), המורכב מעבודות הביכורים של יוצרים מהעולם. סרטו של סיון הוא הסרט הישראלי הראשון שנכנס השנה לפסטיבל קאן; 10 מבין הסרטים המוקרנים ב'שבועיים של במאים' הם יוצאי אירופה (כשצרפת מככבת), לעומת 5 מתוך אמריקה הלטינית (מקסיקו למשל).

הסרט שיפתח את פסטיבל קאן 2010 הוא "רובין הוד" של רידלי סקוט. בתחרויות הרשמיות של הפסטיבל ישפטו טים ברטון (נשיא חבר השופטים), אלברטו ברברה, קייט בקינסייל, בניסיו דל טורו, ויקטור אריק, שקהאר קאפור וג'ובאנה מזוגיורנו.

הסרטים שיוקרנו במסגרות ובתחרויות השונות של פסטיבל קאן 2010:

שבועיים של במאים (Director's Fortnight)
"All Good Children," U.K., Alicia Duffy
"Benda Bilili!," France, Renaud Barret, Florent de la Tullaye (סרט הפתיחה של המסגרת)
"Cleveland vs. Wall Street," Switzerland-France, Jean-Stephane Bron
"Des filles en noir," France, Jean-Paul Civeyrac
"Everything Will Be Fine," Denmark-Sweden-France, Christoffer Boe
"Illegal," Belgium-Luxembourg-France, Olivier Masset-Depasse
"The Invisible Eye," Argentina-France-Spain, Diego Lerman
"Joy," Brazil, Marina Meliande, Felipe Braganca
"Le quattro volte," Italy-Germany-Switzerland, Michelangelo Frammartino
"Leap Year," Mexico, Michael Rowe
"The Light Thief," Kyrgyzstan, Aktan Arym Kubat
"Lily Sometimes," France, Fabienne Berthaud (סרט הנעילה של המסגרת)
"Little Baby Jesus of Flanders," Belgium, Gust Vandenberghe
"Love Like Poison," France, Katell Quillevere
"Picco," Germany, Philip Koch
"Shit Year," U.S., Cam Archer
"The Silent House," Uruguay, Gustavo Hernandez
"Tiger Factory," Malaysia, Woo Ming-jin
"Todos vos sodes capitans," Morocco-Spain, Oliver Laxe
"Two Gates of Sleep," U.S., Alistair Banks Griffin
"המשוטט", ישראל, אבישי סיון
"We Are What We Are," Mexico, Jorge Michel Grau

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"בונד 23" נדחה ללא הגבלה

דניאל קרייג. מתוך קוואנטום של נחמה.

שכחו מכל מה ששמעתם על פרויקט "בונד 23", הסרט 'הבא' בסדרת סרטי ג'יימס בונד: ראשי ההפקה, מייקל ג'י. ווילסון וברברה ברוקולי, הודיעו על דחית הפרויקט ללא הגבלה, בגלל הבעיות הכלכליות של אולפני MGM. על אף שטרם נבחר במאי באופן רשמי, שמועות התרוצצו כי סם מנדז ("חלון פנורמי") יועד לתפקיד. את התסריט כתבו פיטר מורגן ("פרוסט / ניקסון"), ניל פורביס ורוברט וייד ("קוואנטום של נחמה" ו"קזינו רויאל"), והכוכב דניאל קרייג הכריז כי הסרט צריך היה להצטלם לקראת סוף השנה הנוכחית (אך טענה זו לא קיבלה מעולם אישור מצד המפיקים).

"עקב חוסר ודאות מתמשך האופף את עתידה של MGM וכישלון לסגור עסקה עם האולפנים, השהנו את פיתוח 'בונד 23' ללא הגבלה," מסר הצמד ווילסון וברוקולי בהודעתם. "איננו יודעים מתי הפיתוח ישוב לפעילות ואין לנו תאריך לשחרור 'בונד 23'."

אורן מוברמן יביים את דרמת המשטרה "רמפרט"

מימין לשמאל: בן פוסטר, אורן מוברמן, וודי הארלסון

הבמאי הישראלי לשעבר, אורן מוברמן, יכתוב ויביים את דרמת המשטרה "רמפרט" (ש.ל.ר, Rampart), על פי סיפור של ג'יימס אלרוי ("מלכי הרחוב"). מוברמן זוכה לתשומת לב רבה בזכות סרט הביכורים שלו כבמאי, "השליח", ועל פי השמועות הוא אף צפוי לקבץ את שני כוכבי הסרט, וודי הארלסון ובן פוסטר, לעבוד איתו גם על "רמפרט".

העלילה מתמקדת בשוטר המשתייך למשטרת לוס אנג'לס בתקופה בה שערוריה פורצת בקירבה: למעלה מ-70 שוטרים נקשרו בהתנהגות בלתי הולמת, הכוללת ירי לא מוצדק, הכאות, שתילת ראיות, הפללת חשודים, גניבה וסחר בסמים, שוד בנקים, עדות שקר וטיוח.

מוברמן כרגע עובד על פרויקט בשם "הצד השני של המראה" (ש.ל.ר, The Other Side of the Looking Glass), וככל הנראה הוא יתפנה לרמפרט מיד אחריו, ולא לביוגרפיה אודות קורט קוביין כפי שפורסם בעבר במקומות שונים.

קירסטן דאנסט מרגישה את ה"מלנכוליה" של קרוז

מימין לשמאל: קירסטן דאנסט, קיפר סאת'רלנד, שרלוט גינסבורג, שרלוט רמפלינג

השחקנית והיוצרת הטריה קירסטן דאנסט ("ספיידר-מן 3") תככב בדרמה הפסיכולוגית "מלנכוליה" (ש.ל.ר, Melancholia) של לארס פון טרייר. היא תחליף בתפקיד את פנלופה קרוז שאמנם פון טרייר העדיף, אך הזו העדיפה לככב ב"שודדי הקאריבים 4".

עדין אין פרטים ממשיים על עלילת הסרט, אך בעבר הודיע פון טרייר כי "אין יותר סופים טובים!" שם הסרט נובע משמו של כוכב לכת אשר מתקרב אל כדור הארץ ומאיים ככל הנראה לפגוע בו. עוד יככבו בסרט גם קיפר סאת'רלנד ("24"), שרלוט גינסבורג ("אני לא שם"), שרלוט רמפלינג ("הדוכסית"), אודו קיר ("הולי"), סטלאן סקרסגארד ("מלאכים ושדים") ובנו, אלכסנדר.

דאנסט התקבלה לאחרונה לפסטיבל קאן עם הסרט הקצר שביימה ועזרה בכתיבתו, "ממזר" (ש.ל.ר, Bastard).

שוברי קופות 19.04.10 (עודכן): "קיק אס" מאכזב; "הדרקון הראשון שלי" כמעט חוזר לפסגה

מתוך קיק אס.

עדכון עם המספרים הסופיים: בסופו של דבר, "קיק אס" הצליח להתעלות על "הדרקון הראשון שלי", כאשר גרף 19.829 מיליון דולרים, ואילו הדרקון גרף 19.633 מיליון דולרים. אפילו לא הפרש של 200 אלף דולרים…

הכתבה המקורית: "הדרקון הראשון שלי" חזר בשבוע הרביעי שלו, על פי הערכות, לפסגת טבלת שוברי הקופות עם רווח של 20 מיליון דולרים נוספים שהצטברו כבר לקרוב ל-160 מיליון דולרים. "קיק אס" המגניב שמאד אהבתי (ופתח אצלנו שבועיים לפני ארה"ב), החוויר אפילו במונחים של סרטים בדירוג R החמור, ופתח עם קצת פחות מ-20 מיליון דולרים. הסרט קודם ביחסי ציבור גבוהים יחסית, ואף זכה לאהדת המבקרים האמריקאים, אך בכל זאת איכזב. יתכן שעם כניסתם של המספרים הסופיים, יתהפכו המקומות של הדרקון ושל הקיק, אבל עדין מדובר במספר נמוך יחסית.

הקומדיה "דייט לילי" גרפה בסוף השבוע השני שלה תוספת של 17.3 מיליון דולרים על פי הערכות, והמצבור שלה עומד כרגע על 50 מיליון דולרים. בנוסף, נדחקה קומדית הכוכבים "למות מלוויה" (ש.ל.ר, Death at a Funeral) למקום הרביעי, עם פתיחה של 17 מיליון דולרים סבירים בלבד. "התנגשות הטיטאנים" חותם את החמישיה העליונה עם תוספת של 15.8 מיליון דולרים למצבור שעומד על 132 מיליון, אך אם להקביל את זה למונחי סרטים לא-תלת-מימדיים כפי שראוי היה להקרין אותו, מדובר היה בהרבה פחות כסף.

ורד פלדמן חווה "בעיות עם נשים"

השחקנית ורד פלדמן ("לא לפני הילדים") הצטרפה לסדרה הקומית "הבעיות שלי עם נשים" בכיכובו של דן שפירא. הסדרה מבוססת על פורמט פרואני.

"הבעיות שלי" מספרת על רווק הולל בן 35 (שפירא), שכל חבריו סביבו מתחתנים והוא מחליט לעשות מעין חשבון נפש ונעזר בפסיכולוגית (חנה לסלאו) לפתרון כל בעיותיו. יובל סמו יגלם את חברו הטוב ביותר, ואילו טלי שרון תגלם את הבוסית שלו. פלדמן ומעין ויינשטוק תגלמנה שתי אקסיות של הרווק.

פלדמן ושפירא הופיעו יחד בעונה האחרונה של "מסודרים".

האם יואב צפיר עובר ל'רשת'?

שמועות בתעשיה המקומית התעוררו לקראת סוף השבוע האחרון, לפיהן יואב צפיר לבית 'טדי הפקות', קיבל הצעה מ'רשת', להתמנות לסמנכ"ל התוכן של זכיינית הערוץ השני. עוד על פי השמועות, מי שמסר את ההצעה הוא מנכ"ל רשת, אבי צבי, אשר מיעץ לו אורי שנער, לשעבר נשיא 'קשת' – המתחרה עימה עובדת טדי הפקות כבר שנים רבות.

צפיר הוא בורג מפתח כיום בטדי הפקות, ומשמש כעורך ראשי של סדרת הדגל שהחברה מפיקה – "כוכב נולד". על כן, עלו בין היתר גם שמועות כי אם צפיר יסכים להצעת רשת, הוא יעבור יחד עם טדי הפקות והזו תתחיל להפיק תכנים עבור הזכיינית – בינהם גם "כוכב נולד" עצמה. עם זאת, בטדי מיהרו לצנן את הלהט סביב הנושא בפני העיתונות, והודיעו כי החברה "חתומה על חוזה ארוך טווח עם קשת, הכולל גם את הטאלנט המרכזי של החברה, צביקה הדר, לרבות העורך הראשי, יואב צפיר" (הדגשות שלנו, א.ש.).

תפקיד סמנכ"ל התוכן של רשת לא מאויש כבר קרוב לחודש ימים, מאז פרשה שירה מרגלית.

זאק אפרון מלבין "כספים"

כוכב "היי סקול מיוזיקל", זאק אפרון, יגלם מלבין כספים במותחן "כסף קל" (ש.ל.ר, Snabba Cash) של אולפני האחים וורנר. הגרסה הוורנרית היא עיבוד הוליוודי למותחן שבדי מאת הבמאי דניאל אספינוזה, שטרם ראה אור מקרן בישראל, ובעצמו מבוסס על רומן מאת ג'נס לפידוס.

העלילה בוחנת שלושה סיפורים שונים הקשורים בסמים ובפשע מאורגן שנועדו להיפגש, ובראשם צעיר (ג'ואל קינמן במקור, ואפרון בגרסה הוורנרית) שמנסה להשיג כסף קל והופך למפיץ סמים.

האחים וורנר היו המרבים בסכום על מכירת זכויות העיבוד לסרט, שזכה לתשומת לב עוד בפסטיבל ברלין. טרם נקבע במאי או תסריטאי שיעבדו את הסרט.

קלאסיקה מהעבר: חשמלית ושמה תשוקה

מרלון ברנדו עם ויויאן לי. מתוך חשמלית ושמה תשוקה.

"חשמלית ושמה תשוקה" מ-1951 הוא כנראה הסרט הקלאסי המשפיע ביותר שאפשר לחשוב עליו. העניין המהותי בסרט והסיבה שאני יוצאת כאן בהכרזה נרגשת שכזו נובעת מכך שבדיוק כמו "קזבלנקה", "חלף עם הרוח", "שדרות סאנסט" ורבים וטובים אחרים, גם על "חשמלית ושמה תשוקה" יש רפליקות ידועות ומצוטטות, שבין אם ראיתם את הסרט או לאו, נתקלתם בהן בשלב כזה או אחר בחיים. הצעקות של סטנלי בסרט: "סטללללללללללה" הן לא המצאה של ג'רי סיינפלד וכאן תוכלו לראות כיצד מרלון ברנדו (האיש וה"סנדק") הוא זה שהתחיל את הכל. "חשמלית ושמה תשוקה" הביא לקולנוע ההוליוודי סיפור מרגש על אישה (ויויאן לי המוכרת ביותר כסקרלט או'הרה מ"חלף עם הרוח") שמציגה התמודדות נשית בעולם בו אין אף אחד שיאהב אותה ויבין אותה וכל שנותר לה הוא לסמוך על אנשים זרים טובי לב.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

ביקורת: להתאהב ברומא

קריסטן בל עם ג'וש דוהמל. מתוך להתאהב ברומא.

הקומדיה הרומנטית החדשה "להתאהב ברומא" לא ממש מחדשת שום דבר בז'אנר, שהתדרדר בשנים האחרונות לרמת פרווה צמחונית. ניתן להגדיר את הסרט כקומדיה חמודה ולא יותר מכך ועל כן מי שמגיע לצפות בה צריך להגיע עם ציפיות בהתאם. בקווים מאוד כלליים וקצת לא פוליטקלי קורקטיים, מדובר בצ'יק פליק עם סוף טוב והרבה רגעי מתקתקות. אז מה יש בו אתם שואלים? גיבורה בלונדינית רזה וטיפה מעצבנת, בחור חתיך אחד שגם יודע קצת איטלקית וכמובן רומא המהפנטת.

ברגעים מסוימים בסרט הקלישאות חוגגות וברגעים אחרים האובר רגשנות גורמת לצופה הפמינסטית המצויה לתהות מדוע עדיין קשה כל כך לראות אישה מצליחה שאין לה אהבה (בעיקר בקומדיות)? ומדוע תמיד כשהיא דווקא כן מוצאת אהבה, כבר לא איכפת לה מהקריירה שלה? למה לא מראים גבר כזה? ואחרי שיצאתי במאבק פמינסטי (קצר ואולי מבטיח לכל הקתרין ביגלו העתידיות שנמצאות שם בחוץ), אני חייבת לומר שנהניתי במידת מה מהסרט בעיקר בגלל הקאסט של שחקני המשנה, שביניהם ניתן למצוא את אנג'ליקה יוסטון ("הכבוד של פריצי", "משפחת אדמס") ודני דה ויטו ("'קן הקוקיה", "מלחמת רוז ברוז").

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

ביקורת #2: התנגשות הטיטאנים

סאם וורת'ינגטון. מתוך התנגשות הטיטאנים.

סיפורי המיתולוגיה היוונית נהדרים, מרתקים, ותמיד ייקראו. על המסך הם עלולים להתפרש כילדותיים ו"התנגשות הטיטאנים" (2010) מיועד לקהל צעיר, מאוד. זוהי גרסה נקייה, נטולת עירום, מיניות, קללות ודם לבני 13-8 שעשויים להתלהב מהיצורים הדמיוניים וממפלצות הענק.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

ביקורת #1: התנגשות הטיטאנים

סאם וורת'ינגטון. מתוך התנגשות הטיטאנים.

אין לי דרך אחרת להגדיר זאת, "התנגשות הטיטאנים" מעליב את הצופה: הסרט מיוצג ככזה שמביא חוויה תלת מימדית מרהיבה, שתמשוך אותנו לקולנוע ותגרום לנו להוציא עוד מרשרשים מהארנק בעד הכרטיס. בפועל אל תצפו לראות בסרט שום אלמנט תלת מימדי מלבד הכתוביות שתהינה מטושטשות באם תורידו לרגע את המשקפיים (הממש לא אופנתיים). הסרט מתיימר להציג טכניקה תלת מימדית ואילו מה שהוא מציג בפועל זו גירסת התלת בהירות. כאשר הסרתי את המשקפיים, התמונה נראתה הרבה יותר בהירה ואסתטית מאשר עם המשקפיים. מה גם, שלא היה שום אלמנט בסרט שהצדיק נוכחות של טכנולוגיה שכזו ודי ברור שהסרט לא צולם במצלמת תלת המימד והמקרן הוא שעושה כביכול את הפלא שלא באמת קיים.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »