"נחמה".
הסדרה הישראלית "נחמה" של רשף לוי ותומר שני, תתחרה בתחרות הרשמית של פסטיבל קאן לסדרות Canneseries לשנת 2019 (ה-2 במספר) שבצרפת.
בסדרה, רשף מגלם אב שמתאלמן וכעת צריך לטפל לבדו בחמישה ילדים. דווקא בעיתוי הקריטי הזה, הוא בוחר להיות ילד בעצמו, ולהגשים חלום ישן: לעזוב את עבודתו ולכבוש את עולם הסטנדאפ.
פסטיבל קאן-סיריז יתקיים השנה בין ה-5 ל-10 באפריל. "נחמה" צפויה לעלות לשידור בישראל בחודש יוני, ב-HOT.
"נערה". ויקטור פולסטר.
"נערה" הוא סרט דרמה בלגי על נערה טרנסג'נדרית שלומדת בבית ספר לבלט, שבמקביל לשיעורים התובעניים פיזית גם עוברת טיפולים להתאמה מגדרית. הסרט מרגיש אותנטי למדי עם סצינות כבדות שלא מסיטות את המצלמה הצידה – יש בו חלקים גרפיים וקשים לצפיה (הייתי צריך לכסות את הפנים שלי בסצינה מסוימת!). בהחלט לא יתאים לצופים שרגישים למראות מזעזעים. למרות שאולי כדאי שצופים צעירים ילמדו ממנו על חווית התבגרות טרנסג'נדרית עכשווית, עדיף שיחכו כמה שנים, כדי שיוכלו לעכל אותו כמו שצריך.
נטליה רז, זוכת הפרס לשנת 2019. צילום באדיבות התחרות.
ההצעה "בניינים נטושים" של נטליה רז מבית הספר לקולנוע סם שפיגל, היא הזוכה בפרס קרן פרלוב ליצירה דוקומנטרית צעירה 2019 (ה-16 במספר). בנימוקיהם לבחירה בזוכה הפרס בגובה 40 אלף ש"ח כתבו השופטים כי הסרט "מתאפיין באלמנטים פואטים שמתחברים לרוחו [של] פרלוב. היצירה מחברת בין החיים למתים ובכך עוצמתה. היא מצליחה לשלב דימויים ומערכות יחסים ולעורר שאלות שיוצאות מהפרט לאוניברסלי."
"בניינים נטושים" מספר על בניינים הנטושים שהזמן היה בהם תקוע כמו ערימה של אבנים, כמו קלטת וידיאו שנתקעה. מאז הם הפכו לקבר בשביל הבמאית, לזיכרון האחרון של סאשה, שעדיין עומד ומחייך אליה כמו אז, כשחשבו שהכל אפשרי.
השופטים ציינו לשבח את ההצעה לסרט "אדיס זמאן" של אצ'נפה גלה ממכללת סמינר הקיבוצים. בטקס הענקת הפרס, הוקרן זוכה השנה שעברה "אותו האיש" של אהרון טרייטל, וגם קטע מתוך הסרט "ביבה" (1977) אשר משפחת פרלוב החלה בתהליך שחזור שלו.
אפרים גלעד משמאל, עם סופיה לורן. באדיבות סרטי נחשון.
מפיץ הסרטים והמפיק הישראלי אפרים גלעד הלך לעולמו, בגיל 84. היה מבעלי חברת ההפצה 'סרטי נחשון' וחברת 'א. גלעד', שהפיצה סרטים של האחים וורנר, דיסני ופוקס, בינהם "אישה יפה", "מי הפליל את רוג'ר ראביט", סדרת "נשק קלטני" ועוד.
אפרים גלעד החל את דרכו בתעשית הקולנוע בהפקת סרטים. הוא השתתף בהפקה של "רק בלירה" (1963), "מאחורי הסורגים" (1984) ו"בלוז החופש הגדול" (1987) בין היתר, עד שפתח את חברת הפצת סרטים 'א. גלעד' והיה לבעל הזיכיון להפצת סרטי האחים וורנר בישראל (עד שהזיכיון עבר בהמשך ל'גלובוס גרופ'). בהמשך עבר לשיווק שירותים כימיים, אך בהובלת אישתו נצחונה, הקימו את חברת ההפצה לסרטים זרים וישראלים 'סרטי נחשון'. בין היתר היתה אחראית החברה לסרטים כמו "נועה בת 17", "לשבור את הגלים" ו"מחוברים לחיים".
גלעד הותיר אחריו אישה וארבעה ילדים, שניים מהם עוסקים ב'סרטי נחשון' – ד"ר גיל גלעד, ורונית גלעד-הרמן המנהלת בפועל את 'סרטי נחשון' לצד אימה.
"קפטן מארוול".
סרט הקומיקס "קפטן מארוול" שמובילה אישה לראשונה ביקום הקולנועי של מארוול, עלה בבכורה במרבית חלקי העולם והכניס 153 מיליון דולרים בקרב 4,310 בתי קולנוע בצפון אמריקה, על פי הערכות, ועוד 302 מיליון דולרים מחוצה לה. ההכנסה מחוץ לצפון אמריקה נשענה רבות על סין, שם הכניס הסרט 89.3 מיליון דולרים (הסכום השלישי הכי גבוה לסרט ביקום הקולנועי של מארוול). הכנסות הבכורה של "קפטן מארוול" מצוינות בכמה מדרגים: בצפון אמריקה, זוהי הבכורה השלישית הכי גבוהה לחודש מרץ, אחרי "היפה והחיה" מלפני שנתיים (174.8 מ"ד) ו"באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק" (166 מ"ד), ומעל "משחקי הרעב" (152.5 מ"ד). בשאר העולם, זוהי הבכורה החמישית הכי גבוהה, אחרי "הארי פוטר ואוצרות המוות: חלק שני" (314 מ"ד) ומעל "מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר" (281 מ"ד). בסך הכל, גרף הסרט 455 מיליון דולרים מסביב לעולם, וסכום זה ממקם אותו שישי בהיסטוריה, אחרי "אוצרות המוות: חלק שני" (483.2 מ"ד) ומעל "מלחמת הכוכבים 8: אחרוני הג'דיי" (450.8 מ"ד).
על פי סקרים ביציאה מבתי הקולנוע בצפון אמריקה, פילוח הצופים ב"קפטן מארוול" הוא די מפתיע: רק 45 אחוזים היו נשים (לעומת 52% של "וונדר וומן"); ו-64 אחוזים מכלל הצופים היו בגיל 25 ומעלה (מה שהופך את הקהל שלו לאחד המבוגרים ביותר ביקום הקולנועי של מארוול). עקב זאת, ניתן לשים לב ששאר הסרטים בקופות בצפון אמריקה לא הושפעו עמוקות מהצלחתו/ה של "קפטן מארוול".
"על הספקטרום". בן יוסיפוביץ', ניב מג'ר, נעמי לבוב.
הוכרזו הזוכים בפרסי הטלויזיה הישראלית 2019 (ה-16 במספר) של האקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלויזיה, ובראשם מובילה "על הספקטרום" עם 9 זכיות, כולל לסדרת הדרמה הטובה ביותר, לבימוי, לתסריט ולשחקנית. בתחום הקומדיה זכתה "ככה זה" בארבעה פרסים כולל הסדרה הקומית הטובה ביותר, ובמיני סדרה זכתה "שטוקהולם". גם "על הספקטרום" וגם "ככה זה" יצאו מבית yes, שהוא גוף השידור בעל מספר הפרסים הגדול ביותר – ואחריו כאן 11 ("שטוקהולם" בין היתר) שעקף את כל שאר הגופים המסחריים. בקטגוריות הילדים שלטה הסדרה "אובוי".
כרגיל, האקדמיה מכבדת את חברי התעשיה, ואלה לא בהכרח מחזירים לה את הכבוד הראוי – וכך בלטו בהיעדרם זוכה פרס השחקן הטוב ביותר בדרמה יהודי לוי, יוצר "אובוי" אורי גרוס, ירון לונדון על "לונדון את קירשנבאום", רביב דרוקר וברוך קרא על "המקור" ואחרים.
רשימת הזוכים בפרסי האקדמיה בתחום היצירה הטלויזיונית לשנת 2019:
סדרת דרמה
"על הספקטרום"
מיני סדרה
"שטוקהולם"
סדרה קומית
"ככה זה"
"אותו האיש".
הוכרזו מועמדי תחרות קרן פרלוב ליצירה דוקומנטרית צעירה 2019 (ה-16 במספר), שנבחרו מבין כמאה הצעות שנשלחו מ-13 בתי ספר גבוהים לקולנוע ואמנות. חבר השופטים שיבחר בזוכה במענק ששוויו 40 אלף ש"ח, מונה את מנהל התעודה לשעבר של כאן 11 סיני אבט, מבקרת הקולנוע מרלין וניג, יואב אברמוביץ' מקרן רבינוביץ' לאמנויות, מנהלת הדוקו של קשת עדי גרתי, והעורכת והמפיקה יעל פרלוב, בתו של דוד.
ההכרזה על הזוכה בתחרות תתקיים ב-12 במרץ, בסינמטק תל אביב. עוד במסגרת ההכרזה יוקרן זוכה השנה שעברה, "אותו האיש" של אהרון טרייטל ממנשר.
מועמדי תחרות קרן פרלוב 2019:
"נפישות", שירי חבצלת, אוניברסיטת תל אביב
עשרה ימים במלון מפנק בים המלח שהפך לריזורט לפצועי מלחמה, מסע אל השפעות הלחימה הישראלית על הגוף והנפש.
"בניינים נטושים", נטליה רז, סם שפיגל
הזמן בבניינים הנטושים היה תקוע כמו ערימה של אבנים, כמו קלטת וידיאו שנתקעה. מאז הם הפכו לקבר בשביל הבמאית, לזיכרון האחרון של סאשה, שעדיין עומד ומחייך אליה כמו אז, כשחשבו שהכל אפשרי.
"בוגרשוף", מאי אלימלך, בצלאל
הסרט מספר על עזיבת הבמאית את השכונה שבה גדלה, בוגרשוב, לאחר העלייה המסיבית מצרפת אשר הרסה את השכונה בהשתלטות התרבותית והכלכלית שלה. הבמאית סובלת מהצרפתים ותוך כדי מאוהבת בהם ובקולנוע הצרפתי ומתעקשת להכיר אותם טרם עזיבתה ולשחזר איתם סצנה מהגל הצרפתי החדש בפריז הקטנה, בוגרשוף.
"אדיס זמאן", אצ'נפה גלה, סמינר הקיבוצים
הסרט "אדיס זמאן" מתבונן בקשישים בני העדה האתיופית, שבכל יום מגיעים למועדון מט"ב תל אביב, ובו הם מתמודדים יחד עם הבדידות התרבותית והחברתית, שהיא תוצאת חווית הגירתם לארץ שמקבלת ביטוי חדש ב"גיל השלישי".
"חוות בודדים", עומר דאידה, ספיר
סרט התבגרות שמתעד את סיפורה של נעמה בת התשע. נעמה נולדה בחווה שמגדלת צאן ובקר לשחיטה ומשמשת כיד ימינו של איתמר אביה ביילוד וגידול הטלאים בה. הסרט מתמקד במערכת היחסים בין נעמה לאביה ובשאלות אשר עולות אצלה עקב מציאות חייהם המייצרת עבורה דואליות ואמביוולנטיות בכל הנוגע לעניין החיים והמוות בחווה.
"המין החזק". פליסיטי ג'ונס.
מכירים את הקטע הזה בסרט שכל הדרמה מובילה אליו, שהמתח בשיאו, השקט מוחשי, כל העיניים נשואות לדמות הראשית שניגשת למיקרופון, ומה קורה? היא מזיזה אותו קלות ויש חריקה צורמת ומביכה. שתיקה. ואז היא מתחילה לדבר. ראיתם אותו באין-ספור סרטים בעבר ותראו אותו גם פה.
"המין החזק" מציג סיפור אמיתי מעניין בחיי שופטת בית המשפט העליון לעתיד רות ביידר גינסבורג, שגם היתה נושא סרט התעודה RBG שהיה מועמד השנה לאוסקר. זהו התסריט הראשון שכתב דיויד סטיפלמן, במקרה אחיין של גינסבורג. הסרט מתחיל בלימודי המשפטים שלה בהארוורד ב-1956, צעדיה הראשונים בעיר ניו יורק והתיק המשפטי ששינה את מסלול הקריירה שלה ב-1970, לפני פחות מ-50 שנה.
"קפטן מארוול".
"קפטן מארוול", הסרט החדש בסדרה האינסופית של האוונג'רס וחבריה, מצליח להתבלט מעל הבינוניות של הסדרה, והצפייה בו היא הנאה צרופה.
"קפטן מארוול" מספר את סיפורה של וירס/קרול דנווירס/קפטן מארוול, תלוי באיזה שלב של הסרט אתם נמצאים. היא מתחילה את הסרט כגיבורה בין-כוכבית הנלחמת לצד גזע בני הקרי. הבעיה שמעיבה עליה היא שאין לה כל זיכרון מעברה. לאורך הסרט היא תתחיל להיזכר ותבין שהדברים הם לא בדיוק כפי שהיא חשבה שהם ושלמעשה היא בת אדם שהגיעה מכדור הארץ. כוחותיה, כך תגלה, הגיעו אליה במקרה. במהלך שהותה בכדור הארץ היא תילחם בגזע הסקרולים האיום שהגיע לכוכב ושבאפשרותו להחליף צורה לכל אדם שירצה.
"הנשף". סתיו סטרשקו במרכז.
הסרט הישראלי "הנשף" של שרון מימון וטל גרניט, יתחרה במסגרת העלילתית הבינלאומית של פסטיבל טרייבקה 2019 (ה-18 במספר) בניו יורק, ארה"ב. כמו כן, הסרטים "לפטאובר וומן" (ש.ל.ר, Leftover Women) של הילה מדליה ושוש שלם יוקרן בתחרות התיעודית של הפסטיבל, ו"סקין" (ש.ל.ר, Skin) של גיא נתיב (על פי תסריט של שרון מימון) יוקרן במסגרת 'ספוטלייט עלילתי' (Spotlight Narrative).
"הנשף" מספר על שלוש תיכוניסטיות אשר נוסעות לחו"ל כדי לעבור ניתוחים פלסטים במזרח אירופה לקראת נשף הסיום של הלימודים בתיכון שלהן. "לפטאובר וומן" מספר על רווקות צעירות ומשכילות בסין אשר מתחרות על כמות זעומה של גברים רווקים. "סקין" הוא עיבוד באורך מלא לסרטו הקצר וזוכה האוסקר של נתיב באותו השם, המספר על גלוח ראש שיוצא מחוג השנאה בעזרתה של אקטיביסטית שחורה.
פסטיבל טרייבקה יתקיים השנה בין ה-24 באפריל ועד ה-5 במאי. "הנשף" היה מועמד לתריסר פרסי אופיר וזכה בשלושה, ו"סקין" כבר הוקרן בפסטיבלים טורונטו וברלין.
"הבטחה עם שחר". שרלוט גינסבורג.
"הבטחה עם שחר" הוא סרט דרמה צרפתי המבוסס על ספרו האוטוביוגרפי של רומן גארי העוקב אחר התפתחותו מילד לבחור צעיר כבן יחיד לאם חד הורית שתלטנית. לסרט מוטיבים קומיים לא מעטים, אך הוא בעיקרו בעל נופך רגשי בשל התעסקותו הניכרת ביחסי בן ואם, על כל המורכבות בהם. הוא עצמתי ומהפנט, פיסת מציאות היסטורית שמוגשת כמראה אפלה של פנטזיה מקורקעת. יתאים לצופים בוגרים שלא אלרגיים לשפה הצרפתית (שמעתי על המחלה הזאת).
"ציפורי חול". עודד תאומי עם דבורה קידר ומרים זוהר, תיבדלנה לחיים ארוכים. צילום: יוני המנחם.
שחקן הקולנוע והתיאטרון עודד תאומי הלך לעולמו הבוקר (שישי) לאחר מאבק במחלת הסרטן, והוא בן 81. הוא הצטרף לתיאטרון הקאמרי בשנת 1958 ומאז השתתף בעשרות תפקידים בו ומחוצה לו, ובשנת 2011 קטף פרס מפעל חיים מטעם האקדמיה הישראלית לתיאטרון.
עודד תאומי נולד בתל אביב, ואביו היה מאיר תאומי, שחקן ומייסד התיאטרון העברי הראשון בארץ ישראל, שנרצח על ידי טרוריסטים על הבמה בגן הוואי בתל אביב. בגיל 10 החליט ללכת בדרך אביו, למד בגימנסיה הרצליה; משחק בסטודיו של פיטר פריי; ב-Neighborhood Play House בניו יורק וב-Actors Studio של לי שרטסברג.