"מלחמת הכוכבים: פרק 8 – אחרוני הג'דיי". דייזי רידלי.
כמה אולפני לוקאס-פילם ודיסני מרוצים מ"מלחמת הכוכבים: פרק 8 – אחרוני הג'דיי"? כנראה שמאד-מאד, משום שהם הודיעו כי הם מפקידים בידי במאי הסרט, ריאן ג'ונסון, את האחריות ליצירת טרילוגיה נוספת ורביעית מהיקום של מלחמת הכוכבים. את הטרילוגיה הנוכחית, שסרטו של ג'ונסון הוא הסרט השני בה, הזניק ג'יי-ג'יי אברמס ב"הכוח מתעורר".
יו ג'קמן ופטריק סטוארט מתוך "לוגאן" – נכס בבעלות פוקס שיכול להועיל ליקום הקולנועי של מארוול בדיסני.
אולפני "פוקס המאה העשרים ואחת" (21t Century Fox) ניהלו מגעים למכירת רוב נכסי החברה (קולנוע וטלויזיה דרך חברת בת) עם אולפני דיסני (Walt Disney Co.), על פי דיווח של CNBC. ככל הנראה השיחות, שהתקיימו בשבועות האחרונים, היו בגדר גישוש ולא בטוח שיבשילו לעסקה, אבל עומדת מאחוריהן כוונתה של פוקס להתמקד בחדשות ובספורט (לשם כך יש לה ערוצי טלויזיה יעודיים).
ככל הנראה, השינוים בשוק התוכן בארה"ב ובעולם כולו, גרמו לבכירי פוקס – החברה בבעלותו של רופרט מרדוק – לבחון מחדש את מצבם. התחרות גוברת כשעוד ועוד ענקיות מתחומים שונים מתחילות לפזול לעבר תוכן טלויזיוני וקולנועי, ובהן נטפליקס, אמזון, גוגל (יוטיוב) ופייסבוק. גם השינוים באופן צריכת התכנים, באמצעות VOD וסטרימינג, גורמים לפוקס לחשוב שהמיקוד בספורט ובחדשות הוא קל יותר להצלחה מבחינתן בטווח הארוך. דיסני מצידה, כן מצליחה למנף היטב את התכנים שלה ולהתחרות בעולם החדש, ואף לאחרונה הכריזה כי תמשוך את תכניה מנטפליקס ותקים שירות סטרימינג משלה. לפוקס יש תכנים מגוונים ומצליחים מאד, וזאת עוד לפני שמטחנת הכסף של היקום הקולנועי של מארוול נכנסת לתמונה (פוקס היא מחזיקת הזכויות הקולנועיות והטלויזיוניות של "אקס-מן" למשל).
"תור 3: ראגנארוק". כריס המסוורת', מארק רופאלו.
עונת החגים נפתחה כהלכה, כשסרט הקומיקס "תור 3: ראגנארוק" פתח על פי הערכות עם 121 מיליון דולרים בקרב 4,080 בתי קולנוע בצפון אמריקה. זוהי הבכורה השביעית הכי גבוהה ליקום הקולנועי של מארוול, שעקפה את הבכורה המוצלחת של "ספיידרמן: השיבה הביתה" (117 מ"ד) אך רק לפני כמה חודשים, והיא גם גבוהה משמעותית יותר מ-85.7 מיליון הדולרים של בכורת "תור 2: העולם האפל" ב-2013. מחוץ לצפון אמריקה, שם בארצות רבות פתח הסרט כבר לפני שבוע (להוציא ישראל), הסרט כבר גרף כ-306 מיליון דולרים, ובסך הכל מסביב לעולם גרף 427 מיליון. הקפיצה הגדולה בהכנסות נזקפת לזכות סין, שם הסרט פתח בסוף השבוע האחרון עם 55.6 מיליון דולרים – שיא במדינה לסרט הוליוודי בחודש נובמבר.
"וונדר וומן". גל גדות.
סרט הקומיקס "וונדר וומן" בכיכובה של גל גדות הישראלית הוא סרט ההתחלה/מקורות של גיבורי-על הקופתי ביותר בהיסטוריה, הן בצפון אמריקה והן בעולם כולו. בתום 23 שבועות באקרנים, הכנסות הסרט מסביב לעולם הגיעו ל-821.76 מיליון דולרים, קצת יותר מ-821.70 מיליון הדולרים של מחזיק השיא עד כה: "ספיידר-מן" (2002) שהוקרן במשך כ-16 שבועות בערך.
אין ספק שהריצה בת 23 השבועות של "וונדר וומן" היא ארוכה מאד. עם זאת, בשבוע ה-19 של הסרט בצפון אמריקה למשל, הוא עוד גרף 86,682 דולר, בעוד "ספיידי" ירד ל-84,383 כבר בשבוע ה-15 שלו. זה מרשים מאד, ומחזק את הטענות ש"וונדר וומן", הדמות והסרט, היוו השראה לבנות רבות בארה"ב ובעולם, שהמשיכו להגיע לבתי הקולנוע לאורך זמן רב.
"תור 3: ראגנארוק". כריס המסוורת'.
העונה האחרונה של סיינפלד היא אחת הטובות ביותר שלה ובוודאי הכי מופרעת. הקטנוניות הרגילה של הדמויות עלתה שלב והפכה לחסרת כל הגיון. אחד הפרקים הגדולים בעונה זו הוא "פסטיבוס". קורה שם כל כך הרבה דברים וקצרה היריעה להרחיב עליהם. אבל אחת עלילות המשנה עוקבת אחרי איליין שמתעקשת להמשיך ולאכול בסנדויצ'יה שהיא לא אוהבת רק כי היא החלה לצבור ניקובים בכרטיסיה שעם השלמתה היא מקבלת כריך חינם. זו ההרגשה שלי כיום מסרטי מארוול: אני ממשיך לצפות כי אני כבר התחלתי, אז מה לא נסיים? "ת'ור: ראגנארוק" השלישי בסרטי הסולו על אל הרעם הנורדי לא שונה בכך. הוא עושה הכל נכון: אקשן, הומור, כיף, גיבור שעובר מסע, הופעת אורח של סטן לי, מרפרר לחלק מהסרטים הישנים ובסוף איכשהו יכין אותך לסרט הבא. אבל זה כבר מפסיק לרגש. מה שכן, ביחס לסרטים הקודמים של ת'ור זו קפיצת מדרגה, לא שהיה קשה להתעלות עליהם.
הסיבה העיקרית לשינוי היא הבמאי טאיקה וואטיטי ("מה שאנחנו עושים בצללים", "לצוד את הפראיים") שהוציא את סרטי ת'ור מהאפלה הסתמית שלהם ונתן להם חיים משל עצמם. הסרט מלא צבעוניות, משחקי קצב, סאונד דיסקו-אלקטרו שמלווה את הסרט (ולא תופס את אור הזרקורים, אני מדבר אליך "שומרי הגלקסיה 2"), בקיצור, סרט קולנוע לכל דבר. הסגנון מתאים כמו פטיש ליד של אל לקלילות וההומור שיש בסרט. אין ספק שזהו שינוי כללי שמתרחש בסרטי מארוול לאחרונה, ומזל שהגיע לת'ור לאחר שלושה סרטים.
"ילדי הצללים".
פורום היוצרים הדוקומנטרים הכריז על הזוכים שלו בפרסי תחרות הקולנוע הדוקומנטרי הישראלי 2017 (ה-12 במספר), ובראשם זכו "סאלח, פה זה ארץ ישראל" של דורון גלעזר, דוד דרעי ורות יובל זכה בפרס הסרט הטוב ביותר באורך מלא, ו"ילדי הצללים" של נועה אהרוני זכה בפרס הסרט הקצר.
רשימת הזוכים בפרסי פורום היוצרים הדוקומנטרים 2017:
סרט התעודה הטוב ביותר באורך מלא (מעל 60 דקות)
"סאלח, פה זה ארץ ישראל", דורון גלעזר, דוד דרעי, רות יובל (הפקה: דוד דרעי, שגית שלום)
סרט תיעודי קצר (40-60 דקות)
"ילדי הצללים", נועה אהרוני (הפקה: דיויד נוי, יורם עברי)
סרט ביכורים
"אגורות", בדראן בדראן (הפקה: יועד עירון)
סדרה תיעודית
"חנוך לוין: חיים שכדוגמתם לא ראינו", רן לנדאו (הפקה: דפנה פרנר ושי אינס – ארצה הפקות)
מגישת החדשות אושרת קוטלר חשפה הערב (ה') בשידור חי במהדורות חדשות 10 בפני המגישה תמר איש שלום, כי לפני 25 שנה קיבלה הצעה מגונה כלשונה, ממנכ"ל קשת דאז (וכיום הנשיא), אלכס גלעדי, אחרי שהגיעה לראיון עבודה. עדכון 5.11: נרי ליבנה כתבה טור אישי ב'הארץ' בו היא מספרת כי גלעדי חשף בפניה את איבר מינו וביקש שהיא תדבר אליו. עדכון 8.11: 'וואלה' מדווח כי גלעדי הודיע לדירקטוריון קשת כי הוא "זז הצידה מתפקידי זמנית עד שתוכח חפותי."
קוטלר אמרה בשידור: "אצלי זו לא הייתה הטרדה מינית, זו הייתה פשוט הצעה מגונה. הייתי בחורה צעירה שהגיעה לחדשות 2 בשנת 94'. על המדוכה: הצעה להגיש את תוכנית הבוקר של ערוץ 2 אז, בתחילת דרכו. אלכס גלעדי הוא מנכ"ל קשת, הוא מקבל אותי לראיון, הראיון עובר בהצלחה, תיק העבודות שלי מוצא חן בעיניו. ואז אני מקבלת טלפון כמה שעות אחר כך, ואלכס גלעדי מזמין אותי לארוחת ערב. וכשאני מנסה להתחמק ואומרת לו שאולי צהריים דווקא, הוא מבהיר לי 'לא, לא, ארוחת ערב, וגם תפני את הערב'. ואז אני אומרת לו 'מר גלעדי, מחמיא לי שאתה מזמין אותי לארוחת ערב, אבל אתה יודע שאני נשואה?' ואז הוא מסביר לי – הוא אומר לי 'מה זה קשור? את לא יודעת איך מתקדמים בטלויזיה בהוליווד?' ואז עניתי לו שאני יודעת וכנראה שאני לא אתקדם ככה בחיים לשום מקום כי אני לא מתכוונת לאכול איתו ארוחת ערב. והשאר היסטוריה."
"דרקון אדום". ברט רטנר.
הבמאי והמפיק היהודי ברט רטנר הואשם בידי שש שחקניות כי הטריד אותן מינית, על אחת מהן אף כפה מין אוראלי, כך לפי דיווח ב'לוס אנג'לס טיימס'. זוהי אינה הפעם הראשונה שצצות טענות בנושא נגד רטנר: אחת המרואיינות בדיווח החדש של הטיימס היא אוליביה מאן, שכבר ב-2010 האשימה את רטנר בסדרת מאמרים שכתבה על שיצא מחדר השירותים עירום למחצה והחל לאונן מולה, כשהביאה לו אוכל לקרון שלו כשכיכבה בסרטו "רישיון לגנוב" (2004). בשנה העוקבת התראיין רטנר וחשף כי מאן התיחסה אליו, אך טען כי הוא 'דפק' אותה (banged). מאן תקפה אותו על אימרה זו והוא התנצל והודה ששיקר בתוכניתו של האוורד שטרן. ב-28 באוקטובר פורסם כי גל גדות לא תעניק לרטנר את פרס הכבוד שתוכננה להעניק לו מטעם הקרן היהודית הארצית באמריקה, ויתכן שהדבר נעשה כדי למנוע מהאישה שנתנה כוח לילדות ונשים רבות עם "וונדר וומן", להעניק פרס למי שמואשם בהטרדות מיניות.
"קוורטט". דסטין הופמן.
השחקן והבמאי היהודי דסטין הופמן הואשם בידי העיתונאית אנה גרהם האנטר כי לפני למעלה מ-30 שנה, כשהיתה בת 17, הטריד אותה מינית ונגע בישבנה בעת שעבדו יחד בסט הצילומים של סרט הטלויזיה "מותו של סוכן". גרהם האנטר סיפרה את קורות הטרדותיו של הופמן בטור שפרסמה ב'הוליווד ריפורטר'.
גרהם האנטר סיפרה כי הופמן "ביקש ממני לעשות לו עיסוי ברגליים ביומי הראשון על הסט והסכמתי. הוא היה תופס לי בישבן, מפלרטט איתי בגלוי, ודיבר על סקס איתי ולפני. בוקר אחד הלכתי לחדר ההלבשה שלו כדי לקחת ממנו הזמנה לארוחת בוקר, הוא הביט בי, לקח את הזמן ואמר בחיוך, 'אני אקח ביצה קשה… ודגדגן רך' ('I'll have a hard-boiled egg… and a soft-boiled clitoris'). כל 'הפמליה' שלו פרצה בצחוק. עזבתי, ללא מילים. ואז הלכתי לשירותים ובכיתי." היא תיעדה את התנהגותו של הופמן בחמשת השבועות שלה על הסט ביומן ששלחה לאחותה באותה עת. "היום, כשהלכתי עם דסטין ללימוזינה שלו, הוא מישש את הישבן שלי ארבע פעמים", כתבה, "הכיתי אותו בכל פעם, חזק, ואמרתי לו שהוא זקן מלוכלך."
הופמן הגיב לכתבה בהתנצלות: "אני מכבד את כל הנשים ומרגיש נורא על כך שמשהו שעשיתי יכול היה יכול לגרום לה להיות במצב לא נוח. אני מצטער. זה לא משקף את מי שאני."
"פיגומים". אשר לקס, עמי סמולרצ'יק. צילום: ורד אדיר
סרט הדרמה הישראלי "פיגומים" של מתן יאיר נרכש להפצה בארה"ב בידי חברת 'ברייקינג גלאס' (Breaking Glass). זוהי רכישה מפתיעה לחברת ההפצה, שממוקדת בדרך כלל בסרטים להט"בים ובסרטי אימה עצמאים. זהו רק הסרט הישראלי השני שהיא רוכשת, אחרי "עלטה" (2012).
הסרט מבוסס על חויות אישיות של היוצר בתור מורה לספרות ולהיסטוריה בתיכון. הוא מתאר את סיפורו של אשר בן ה-17 (אשר לקס, תלמיד לשעבר של היוצר), בשנתו האחרונה בתיכון. אשר תמיד היה הנער 'המופרע' בבית ספר – ביסודי, בחטיבה ובתיכון. הוא גר עם אביו מילו (יעקב כהן), בעל עסק לפיגומים, איש קשה ודומיננטי, שנוהג איתו ביד קשה. אשר עובד כל יום עם אביו בפיגומים, ומילו מצפה ממנו שייכנס להחליף אותו בעסק. כשמורה חדש לספרות בשם רמי (עמי סמולרצ'יק), נכנס לכיתה של אשר, הוא מוצא בו מודל לחיקוי, ולראשונה מצליח לדמיין לעצמו עתיד אחר ממה שאביו הכתיב לו.
"פיגומים" הוקרן בפסטיבל קאן, זכה בפרס הסרט הטוב ביותר של פסטיבל ירושלים (ופרס לשחקן וציון לשבח לצלם), והשתתף בפסטיבל טורונטו. הסרט נרכש להפצה עד כה בצרפת, באוסטרליה, בספרד ובסין, והוא קו-פרודוקציה עם פולין.
קווין ספייסי מתוך הסדרה "בית הקלפים".
השחקן המוערך קווין ספייסי ("בית הקלפים") הואשם בידי השחקן אנתוני ראפ ("רנט", "מסע בין כוכבים: דיסקברי") כי לפני כשלושים שנה, כשספייסי היה בן 26 וראפ בן 14 בלבד, תקף אותו ספייסי מינית. ספייסי טען כי אינו זוכר את המקרה אך התנצל באמצעות 'טוויטר' והוסיף כי בחר לחיות את חייו כהומוסקסואל.
עדכון 23:00: נטפליקס הודיעה כי הסדרה "בית הקלפים" לא תמשיך מעבר לעונתה השישית שעתידה לעלות ב-2018 לשירות. במקומה מתוכנן ספין-אוף לסדרה, בלעדי ספייסי ובכיכובה של הדמות דאג סטמפר. עדכון 31.10: הוקפאו צילומי העונה השישית של "בית הקלפים". יתכן כי לא ישובו ויתכן כי התסריט ישוכתב כך שדמותו של ספייסי, שעד כה הובילה את הסדרה, לא תופיע בה עוד. עדכון 2.11: ספייסי הודיע כי הוא לוקח פסק זמן ממשחק כדי לעבור טיפול. עדכון 4.11: שמונה מעובדי הסדרה "בית הקלפים" תיארו בפני רשת החדשות CNN כי ספייסי הטריד אותם וכי סביבת העבודה על הסדרה היתה "רעילה". בעקבות כך, הודיעה נטפליקס על ניתוק כל קשריה עם ספייסי. עדכון 10.11: הבמאי רידלי סקוט הודיע כי סרטו "כל הכסף שבעולם" בו מופיע ספייסי, ושכבר היה מוכן ומיועד לנעול את הפסטיבל האמריקאי היוקרתי AFI, יצולם מחדש כך שכריסטופר פלאמר יופיע בדמות ובכל הסצינות הרלבנטיות במקום ספייסי. בשל סיכוי האוסקר של הסרט, תאריך ההפצה של ה-22 בדצמבר בצפון אמריקה נשאר על כנו. עלות המהלך נאמדת במיליונים (צילומים מחדש, פוסט פרודקשן, חומרי שיווק), וככל הנראה שאולפני סוני לא היו מאשרים זאת אילולא היה מדובר בבמאי המוערך רידלי סקוט ואילולא סיכוי האוסקר של הסרט.
ראפ סיפר כי נכח במסיבה שאירח ספייסי, ולאחר שכל האורחים עזבו הרים אותו ספייסי, שנראה היה שיכור, נשא אותו למיטה ונשכב מעליו. הוא סיפר כי הצליח לדחוף את ספייסי מעליו ולעזוב. בטוויטר כתב ספייסי: "הסיפור של ראפ עודד אותי להתייחס לדברים נוספים בחיי […] היו לי מערכות יחסים עם נשים ועם גברים בחיי. היו לי אהבות ומפגשים רומנטים עם גברים במהלך חיי, וכעת אני בוחר לחיות את חיי כהומו. אני רוצה להתמודד עם זה בכנות ובפתיחות, וזה מתחיל עם בחינת ההתנהגות שלי." עם זאת, היו מי שלא הורשמו מתגובתו של ספייסי וטענו כי הוא עשה זאת על מנת להסיט את הדיון לעבר נטיותיו המיניות במקום לעבר תקיפות מיניות שביצע.
הציוץ של ספייסי בטוויטר:
אנתוני ראפ מתוך הסרט "רנט".
— Kevin Spacey (@KevinSpacey) October 30, 2017
"לנשום". קלייר פוי, אנדרו גארפילד.
"לנשום" מצליח להיות אופטימי וקליל למרות הסיפור הקשה שהוא מספר, אבל בסופו של דבר הוא סרט דרמה שכושל בדרמה שלו. מדובר בעיבוד קולנועי של סיפור החיים של רובין קאוונדיש (אנדרו גארפילד), בחור רענן ומלא חיים, שבגיל 28 נתקף במחלת הפוליו והופך למשותק בכל חלקי גופו, וסיפור חייה של אישתו, דיאנה (קלייר פוי). הצפיה בסרט מהירה ומהנה בסך הכל, אך כזו שלא תזכרו הרבה זמן.
מדובר בהופעת בכורה של אנדי סרקיס (סיזר בסדרת הסרטים "כוכב הקופים" וגולום בסדרת סרטי "שר הטבעות") בכיסא הבמאי. בחלק הראשון של הסרט, הרגשתי שהוא רץ יותר מדי מהר, קופץ בין אירועים בחייהם של רובין ודיאנה ואפילו משאיר בחוץ חלקים חשובים (כמו החתונה שלהם). ברם לאחר הרבע הראשון של הסרט, סרקיס הצליח למצוא את הקצב הנכון ועל פניו גם את האירועים הנכונים להציג.