"בייבי דרייבר" – ביקורת #3
"בייבי דרייבר". ג'ון האם, אייזה גונזלס, ג'יימי פוקס, אנזל אלגורט.
"בייבי דרייבר" הוא פיצוץ של סטייל יחודי ומוסיקה. סרט שודים מרענן, המצליח להביא סצנות אקשן מסחררות בלי צורך בטנקים על הכביש או צוללות שיורות על רכבים. אך חרף הפסקול המגניב, הסטייל והשונות הבולטת שלו מסרטי אקשן טיפוסיים, הוא לא חף מבעיות. הסרט סובל מקצב לא יציב שלא הצליח להחזיק אותי במתח לכל אורכו וסוף שנמרח על יותר מדי סצינות.
זהו הסרט החמישי של אדגר רייט ("מת על המתים", "סקוט פילגרים נגד העולם") שחוזר לכיסא הבמאי לאחר סיומה של טרילוגיית ה"קורנטו" לפני כארבע שנים. כמו הסרטים האחרים שלו, "בייבי דרייבר" נשען באופן כבד על תרבות הפופ ומעברים חדים בין סצנות שמגבירות את הקצב, אלא שכאן רייט פשוט לא מצליח להחזיק את המתח וברגע שהסרט מוריד הילוך, הוא כבר לא מצליח לחזור לקצב. הסצינה שפותחת את הסרט השאירה בי התרגשות רבה שליוותה אותי לאורך כל הסרט, ובאופן כללי, אדגר רייט הוא במאי מבריק ושונה בנוף ההוליוודי ולכן גם אם בסרט יש בעיות, הסך של הכל מתעלה עליהן.
