מגזין סרטים (עמוד 250)

הוכרזו המועמדים לפרסי האמי 2014

"בלש אמיתי". מתיו מקונוהיי, וודי הארלסון.

לפני שעה קלה הוכרזו המועמדים לפרסי אמי 2014 (ה-66 במספר). הטקס יתקיים ב-25.8, מוקדם מהרגיל (בדרך כלל הוא מתקיים בספטמבר) וביום שני- דבר יוצא דופן: יום ראשון הוא היום הקבוע של טקסי פרסים בארצות הברית. את הטקס ינחה סת' מיירס, יוצא Saturday Night Live, שהחליף את ג'ימי פאלון בתכנית האירוח הלילית שלו, אחרי שזה החליף את ג'יי לנו בתכנית שלו.

קצת הרבה הבהרות בנוגע לקטגוריות שבהן מועמדים המועמדים השונים: "בלש אמיתי" בעלת 8 הפרקים מועמדת כסדרת דרמה ולא כמיני סדרה, לעומת "אימה אמריקאית" ו"פארגו" שממשיכות לעונות נוספות עם אותם שחקנים. "בני ערובה", המבוססת על הסדרה הישראלית בכיכובה של איילת זורר, שרדה רק עונה אחת אז מריצים אותה כמיני סדרה. אחרי שלוש שנים של איחוד הקטגוריות "סרט הטלוויזיה הטוב ביותר" ו"המיני סדרה הטובה ביותר", שוב פיצלו ביניהן. "שרלוק" כבר לא "מיני סדרה" אלא העמידו את הפרק השלישי של העונה השלישית כסרט טלוויזיה. בשל התחרות העזה בסדרות הדרמה והצחיחות הכמעט מוחלטת בצד הקומי, "כתום הוא השחור החדש" מוצבת בין הקומדיות (המועמדות היא לעונה הראשונה; השנייה יצאה, במכוון, אחרי ה-31.5 שהוא תאריך הסף למועמדות של הטקס של השנה).

רשימת המועמדים לפרסי האמי 2014:

דרמה

סדרת הדרמה הטובה ביותר
"בלש אמיתי" – רק שמונה פרקים, והיו יכולים להגיש אותה כמיני סדרה, אך HBO החליטו לנסות (לפחות) לכבוש חזרה את הקטגוריה הזאת
"בית הקלפים" – עונה 2 ומועמדות שנייה ברציפות
"אחוזת דאונטון" – עונה 4, העונה הראשונה זכתה בקטגוריית המיני סדרה הטובה ביותר
"משחקי הכס" – עונה 4
"מד מן" (Mad Men) – עונה 7 (ואחרונה; 8 הפרקים הראשונים), זכתה על ארבע העונות הראשונות.
"שובר שורות" – עונה 5 (שמונת הפרקים האחרונים). זכתה, לראשונה, בשנה שעברה על החצי הראשון של העונה האחרונה

שחקן ראשי
מתיו מקונהיי, "בלש אמיתי"
וודי הרלסון, "בלש אמיתי"
קווין ספייסי, "בית הקלפים"
ג'ון האם, "מד מן"
בריאן קרנסטון, "שובר שורות" (זוכה השנה שעברה)
ג'ף דניאלס, "חדר החדשות"
לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"מסלולים" – ביקורת

"מסלולים". מיה ווסיקובסקה.

שבוע הקולנוע האוסטרלי – רובין דיווידסון היא צעירה אוסטרלית שהחליטה לצאת למסע בן 2700 קילומטרים במדברות אוסטרליה, כשהיא מלווה רק בארבעה גמלים וכלבתה הנאמנה. מאוחר יותר כתבה דווידסון את "מסלולים", ספר המתאר מסע זה וכעת מגיע העיבוד הקולנועי. על אף כי המסע רגשי מוגבל על ידי בחירת יוצרי הסרט להיאחז במאורעות הקונקרטיים שהתרחשו בו, בכל זאת "מסלולים" הוא דרמה ביוגרפית מרשימה, המצליחה לתפוס את האישיות יוצאת הדופן של הגיבורה ולעורר מחשבה.

את "מסלולים" הפיק אותו הצוות שעמד מאחורי "נאום המלך", המצליח ומי שביים אותו הוא ג'ון קורן ("סטון", "הצעיף הצבעוני"). הניסיון של קורן בסרטי דרמה שמה שצריך או רוצה להיאמר בין הדמויות בו עולה על מה שבפועל נאמר, הופכים אותו במובנים רבים למתאים לתפקיד. אחרי הכל, סרטי מסע של אדם יחיד הם סרטים בהם נאמר מעט והשקט הוא כוכב משנה משמעותי. לצד זאת, היכולת להציג מתח או דממה בין שני אנשים (או יותר) היא שונה מהיכולת להציג את מלוא הריקנות והבדידות הנלווית לאדם במסע עצמאי וכאן קורן מצליח פחות.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"תקועים בחופשה" – ביקורת

"תקועים בחופשה". אדם סנדלר, דרו ברימור.

למרות שכמעט הכול צפוי מראש בקומדיה הרומנטית "תקועים בחופשה", יש בו משהו אחד מרענן: העיסוק בזוג לא צעיר (מדי), גרושה ואלמן שלא מצליחים לגדל את הילדים שלהם ומודים בזה בפה מלא. אין כאן ניסיון ליפות את המציאות של להיות הורה חד הורי ובטח כשהילדים שלך הם במקרה מהמין השני. אבל למרות זאת (ובאופן לא מפתיע) הוא גם לא באמת עוסק בבעיות אלא מציג אותן באופן די שטחי והמסרים שעולים ממנו בנאליים ומיישרים קו עם הז'אנר.

ג'ים (אדם סנדלר) הוא אלמן ואב לשלוש ילדות: הילארי, מתבגרת שצריכה מגע נשי בחייה, אספן (ESPN) שלא התגברה על מות אימא ומנהלת עמה שיחות דמיוניות, ו-לו הקטנה בחבורה. לראשונה מאז מות אישתו ג'ים יוצא לדייט – חברה מסדרת לו את לורן (דרו בארימור), גרושה מאב לא מתפקד לשני נערים מתבגרים עם בעיות גבריות: ברנדן בעל הפנטזיות על השמרטפית שלו, וטיילר שכישוריו על מגרש הבייסבול פוגעים בביטחון העצמי שלו.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"גוף שלישי" – ביקורת #2

"גוף שלישי". ג'יימס פרנקו עם לואן שבנול.

"גוף שלישי" הוא סרט יומרני, ריקני, מטופש, מעצבן ובנוסף לכול גם משעמם. פול האגיס כתב וביים סרט עם שלל כוכבים ומורן אטיאס (לנצח "שלנו") שבבסיסו רעיון ספרותי שהיה צריך לקבל טיפול של סופר, ולהתפרסם בספר, ולחסוך מאתנו שעתיים ועשר דקות מחיינו.

פול האגיס כתב שני סרטים ברציפות שזכו באוסקר לסרט הטוב ביותר: "מיליון דולר בייבי" (2004) שביים קלינט איסטווד ו"התרסקות" (2005) שהוא עצמו ביים. הסרט הבינוני "התרסקות" עסק במתיחות בין שחורים ללבנים בלוס אנג'לס דרך סיפוריהם של מספר דמויות שונות. ב"גוף שלישי" הוא עושה ניסיון כושל להשתמש בשלושה קווי עלילה עם קו מקשר, הצטלבויות והקשרים, כדי לעסוק בנושא שמתגלה בהדרגה במהלך הסרט.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"פרז הצעיר" – ביקורת

"פרז הצעיר". בראהים אסלום.

"פרז הצעיר" מביא את סיפורו האמיתי של המתאגרף התוניסאי-יהודי, ויקטור פרץ, שהפך מאלוף העולם באגרוף ויקיר פריז, ליהודי הנלחם על חייו באושוויץ. הניגוד בין המעמד המכובד שרכש פרץ בעבודה קשה וכוח רצון לבין התנאים המזוויעים בהם סיים את חייו מעצם היותו יהודי, ממחישים באופן מרגש את כוחה ומגבולותיה של הרוח האנושית ולצידה את האקראיות האכזרית הנלווית לשואה. עם זאת, הסרט מציג את מסלול חייו המלא של פרץ מבלי להצליח לתת דגש מספק על אלמנטים אלה המייחדים אותו. כך הוא הופך לסרט שואה "נוסף" בלבד ומפספס גיבור המציע הזדמנות שיש בה מן היוצא דופן.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"גוף שלישי" – ביקורת #1

"גוף שלישי". אדריאן ברודי עם מורן אטיאס.

בשפה העברית גוף שלישי מציין אדם שלישי נסתר; זה שאינו נוכח או שלא פונים אליו ישירות על אף שהדברים האמורים נוגעים לו. הדרמה הרומנטית "גוף שלישי" מבקשת לצייר שלושה סיפורים מקבילים שכל אחד מהם נסוב על עיקרון זה בדיוק- בכל סיפור מככבת מערכת יחסים, אחת או יותר, המנסות לשרוד, להיווצר או להתחדש כאשר כל אחת מהן מונעת או נרדפת על ידי ישות שלישית נעדרת. עם זאת, לולא שם הסרט, היה קשה להבין מהו המכנה המשותף בין שלושת הסיפורים המוצגים וזו רק אחת מהבעיות בו. סרט עם משחק טוב והתחלה מבטיחה אך מבנה עלילתי חלש והתעקשות להימרח על פני יותר משעתיים שהולכות והופכות למייגעות.

במאי הסרט, פול האגיס, הוא יוצר בעל רקורד עשיר של כתיבת תסריטים וכן בימוי של חלק מהם. ב- 2005, רק שנה לאחר שכתב את התסריט המצויין של הסרט זוכה האוסקר "מיליון דולר בייבי", כתב האגיס- והפעם גם ביים, את "התרסקות", סרט עטור פרסים, שזכה בפרס המכובד גם הוא. זכיה זו הייתה מרגשת במיוחד לא רק עקב השבחים המרובים שקיבל "התרסקות" אלא גם מאחר ובניגוד לסרטים זוכים אחרים, הן "מיליון דולר בייבי" והן "התרסקות" היו קונצנזוס לאיכות קולנועית המחזיק מעמד גם כיום, כמעט עשור לאחר מכן.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הסרט הישראלי "ערבים רוקדים" נדחה עקב היוודע רציחת הנערים הישראלים

"ערבים רוקדים". נורמן עיסא.

הסרט הישראלי "ערבים רוקדים" של ערן ריקליס לפי תסריט של סייד קשוע לא יצא לאקרנים בשבוע הבא, ללא תאריך יעד חדש בינתים, עקב היוודע רציחתם של הנערים הישראלים אייל יפרח, גיל-עד שער ונפתלי פרנקל. עם זאת, הסרט עדין מיועד לפתוח את פסטיבל הקולנוע ירושלים 2014 בשבוע הבא (10.7).

סרטו של ריקליס מספר על איאד (תאופיק ברהום), ילד ערבי שמקבל הזדמנות לעבור לפנימייה נחשבת בירושלים ומנסה בכל מאודו להשתלב בחברה הישראלית של סוף שנות השמונים. השנים חולפות, ישראל נכנסת למקלטים כדי להתגונן מאיום הסקאדים של סאדאם חוסיין, ואיאד הנער מתאהב בנערה יהודיה (דניאל קיציס) ומנסה לכבוש את ליבה. הם אוהבים בסתר עד שסיפור האהבה מתפוצץ…

"אפס ביחסי אנוש" – ביקורת

"אפס ביחסי אנוש". נלי תגר.

חסרות בארץ קומדיות המתעסקות במקומי. לא סתם נחרטו בזיכרון סרטים כמו "הלהקה" או "מבצע סבתא". הקהל נהנה מסרטים שרוצחים בעברית פרות קדושות; מהשימוש בעגה מקומית על מנת להגחיך מציאות ישראלית מוכרת ולרוב רצינית מדי. זו בדיוק הסיבה לציפייה העצומה המלווה את הקומדיה השחורה החדשה של טליה לביא– "אפס ביחסי אנוש".

את סרטה ממקדת לביא ברצינות המטופשת והפאתוס השחוק המלווים כבר עשרות שנים את בנות ישראל, אלה המעבירות את זמנן במטלות מגוחכות תחת אמתלה צבאית הירואית. מבחינה זו, זהו סרט נהדר שרק חיכה להיוולד. עם זאת, ב"אפס ביחסי אנוש" ביקשה לביא לספק יותר מאשר רגעים קומיים וכך יש בו סצינות לא מעטות המניחות בצד את הקומדיה אך לא בהצלחה. הסרט נע בין רגעים קומיים מתוקים, מוצלחים רובם, לבין רגעי דרמה חלשים הרבה יותר ולא אחידים. המזל ובעצם גם הבעיה הם, שבשם הצחוקים הקהל מתייחס אל אלה בסלחנות וכך נתפס הסרט בעיקר כקומדיה עממית כיפית על אף שברור שכשנוצר, הוא יועד להיות יצירה חכמה ומורכבת מזה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"רובוטריקים 4" – ביקורת

"רובוטריקים 4".

נדרשו שלושה סרטים אבל בסוף הצליחו במשימה: לייצר קרבות של רובוטים ענקיים כך שבכלל נוכל להבין מי נגד מי. וזה העיקר ב"רובוטריקים 4": קרבות ומרדפים, כשנדמה שהפעם הם תופסים יותר מחצי מהסרט (את הצפייה הבאה אעביר עם שעון עצר ואחשב). כל מי שבא למשהו אחר – כנראה התבלבל. ייתכן ותשמעו טענות של כל מיני שמרנים שיאמרו שאין לסרט עלילה, אבל עלילה היא הפיקציה הכי גדולה של האנושות מאז אלוהים. מי צריך עלילה כשיש רובוט מעשן סיגרים מדובב על ידי ג'ון גודמן.

כמובן שגם הפעם מייקל ביי ביים את מסע הלונה פארק הזה, והוא מוכיח שהוא פשוט בליגה משל עצמו בכל הנוגע לבימוי או שמא בעצם יש לומר מלאכת הרכבת סצנות אקשן. אפשר לא לאהוב את הקולנע שמייקל ביי מייצג, ואף לסלוד מהעשייה הזו. ניתן לנהל דיון מעמיק על אסתטיקה ומוסר והאם הקולנוע מת או שמא הוא רק רק נולד מחדש בקולנוע מסוג זה. אבל כל דיון וכל אמירה כנגד מייקל ביי חייבת לצאת מנקודת מוצא אחת: הוא הטוב ביותר בתחומו. נקודה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

השחקן אלי וולך הלך לעולמו

אלי וולך מתוך "הטוב, הרע והמכוער".

השחקן היהודי-אמריקאי הותיק אלי וולך הלך אתמול (ג') לעולמו, והוא בן 98. תפקידו הזכור ביותר היה במערבון הספגטי "הטוב, הרע והמכוער" (1966), ובשנת 2010 זכה בפרס כבוד של האקדמיה האמריקאית לאמנויות הקולנוע (האחראית לאוסקר).

וולך נולד בברוקלין, ניו יורק, ב-1916. ב-1941 התגייס לצבא ארה"ב ושירת כמנהלן בחיל הרפואה במלחמת העולם השניה. ב-1948 הוא למד משחק בסטודיו למשחק של לי שטרסברג, והחל להופיע בתיאטרון האמריקאי. הוא התבלט במחזה "השושעה המקועקעת" של טנסי וויליאמס בבימויו של אליה קאזאן, עליו זכה בפרס הטוני. בקולנוע הופיע בסרטים "שבעת המופלאים" (1960), "הטוב, הרע והמכוער" (1966), "הסנדק 3" (1990) וסרטים רבים נוספים. הוא אף הופיע בסרט הישראלי "המרגל הבלתי אפשרי" (1987) על המרגל אלי כהן. בשנת 2005 פרסם אוטוביוגרפיה בשם "הטוב, הרע ואני". ב-2010 קיבל וולך פרס אוסקר על מפעל חיים על "חיים שלמים של גילום דמויות בלתי נשכחות".

לוולך ולאשתו, אן ג'קסון, נולדו שלושה ילדים.

"אשמת הכוכבים" – ביקורת

"אשמת הכוכבים". שיילין וודלי, אנזל אלגורט.

"אשמת הכוכבים" הוא ספר של ג'ון גרין שיצא בשנת 2012 ומיד נקנה על ידי מפיקי סדרת סרטי "דמדומים" לשם יצירת גירסה קולנועית. מכאן היה ברור כי בדומה לנוסחה שהוכיחה עצמה כמוצלחת עם סדרת סרטי הערפדים, גם "אשמת הכוכבים" צועד לעבר עיבוד שכולו שני כוכבים יפים הנאבקים לנהל אהבה מרגשת ובלתי אפשרית. דגש זה מסמן את הבעייתיות הגדולה ביותר בסרט, שלוקח ספר יחסית פשוט אך מקסים והופך אותו לדרמה רומנטית סוחטת דמעות. בני נוער יאהבו את הגיבורים היפים ויבכו בגלל הטרגדיה. בכל זאת תנסו לגרום להם לקרוא את הספר; הוא קל לקריאה ומוסיף חכמה לכל הקלילות הטרגית הזו.

ג'וש בון ("כותבים, סיפור אהבה") הוא במאי יחסית צעיר, שסך הכל עושה עבודה נקיה בסרט, גם אם ללא תחכום או מורכבות. ישנה רק סצינה אחת נוראית, עליה יורחב בהמשך, בה מבקרים הגיבורים בבית אנה פרנק, ואותה לוקח בון לקחת למקום מוגזם ואף מביך. גם אם בחירתו הבמאית היא רק היענות למטרתם של יוצרי הסרט מההפקה, עדיין, המלודרמטיות סרת הטעם בה הוא נקט מציירת סביבו סימן שאלה מביך.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

ספייק ג'ונז יגיע לפסטיבל ירושלים 2014

ספייק ג'ונז. צילום: Sam Zhu

ביקורו הראשון של הבמאי והתסריטאי ספייק ג'ונז ("היא", "אדפטיישן", "ארץ יצורי הפרא") בישראל יהיה בפסטיבל ירושלים 2014 (ה-31 במספר). במסגרת הגעתו יקיים היוצר כיתת אמן וגם יוקרן סרטו "להיות ג'ון מלקוביץ'" שחוגג 15 שנים ליציאתו לאקרנים.

ג'ונז בן ה-44 (במקור אדם שפיגל, שהודבק לו שמו הנוכחי כשעבד בחנות אופניים כשהיה בגיל חטיבת ביניים) החל את דרכו המקצועית בתור במאי פרסומות וקליפים. סרט הביכורים שלו "להיות ג'ון מלקוביץ'" זיכה אותו במועמדות לפרס האוסקר, והוא ביים גם את הסרט "אדפטיישן" לפי תסריט נוסף של צ'ארלי קאופמן. סרטו הרביעי "היא" זיכה אותו בפרסי גלובוס הזהב והאוסקר לתסריט המקורי הטוב ביותר, והיה גם מועמד ל-5 פרסי אוסקר (אבל לטעמי מדובר בסרט עם רעיון חביב שנמתח הרבה יותר מדי זמן).

פסטיבל ירושלים יפתח השנה ב-10 ביולי עם הסרט "ערבים רוקדים" הישראלי, וינעל ב-20 ביולי עם "הרוח העולה".