מגזין סרטים (עמוד 251)

"הזמיר" – ביקורת

"הזמיר". לו באוטיאן, יאנג שין לי.

"הזמיר" הוא דרמה סינית לכל המשפחה המספרת על סב ונכדתו היוצאים למסע אל כפר הולדתו של הסב. מערכת היחסים בין השניים היא מרכז הסרט ויש בה הזדמנות לבחון מפגש בין החדש והישן, המודרני והמסורתי והכל על רקע נופים יפהפיים של סין הכפרית. כנראה שבשפה או תרבות אחרת הסרט היה מתקבל פחות בברכה, אך האקזוטיות עושה את העבודה ומתקבל סרט חמוד ונעים, שמבוגרים וילדים יכולים להנות ממנו כאחד.

פיליפ מויאל הוא הבמאי העומד מאחורי הסרט והתסריט ולמעשה מבחינתו זו אותה גברת בשינוי אדרת, לאחר שבשנת 2002 הוציא את "פרפרים". גם במרכז הסרט הצרפתי ההוא עמדו אדם מבוגר וילדונת, היוצאים למסע משותף בעקבות בעל כנף. אז היה זה פרפר נדיר וכעת מדובר בזמיר. שני הסרטים פונים אל קהל היעד המשפחתי ובשניהם מידה רבה של קיטש. ההבדל הוא שמאחר והסרט הנוכחי ממוקם בסין, ארץ הנעה בין המודרני והמהיר לבין העתיק והאיטי, היכולת להמחיש את פערי הדורות אותנטית יותר והתרבות הזרה מוסיפה לתסריט המוכר עניין וצחוק נעימים.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"רחוב ג'אמפ 22" – ביקורת

"רחוב ג'אמפ 22". צ'אנינג טאטום, ג'ונה היל

"רחוב ג'אמפ 22" הוא סרט ההמשך בעל השם החביב ל"רחוב ג'אמפ 21" שהיה מבוסס על הסדרה מסוף שנות ה-80 בכיכובו של ג'וני דפ. הסרט מלפני שנתיים היה מוצלח מאוד, מצחיק יותר ממה שאנשים ציפו שיהיה והצליח מאוד. סרט המשך היה אך מתבקש, ומי שאהב את הסרט הראשון ייהנה גם מסרט ההמשך. על אף שהוא פחות טוב ממנו, הוא מבדר, מהנה ומצחיק. זהו אחד הסרטים הטובים ביותר שראיתי בקיץ הזה המלא סרטים בינוניים.

השוטרים הסמויים שמידט וג'נקו (ג'ונה היל וצ'אנינג טייטום), שבסרט הקודם חיפשו את המקור לסם החדש שנפוץ בתיכון, יוצאים למשימה די דומה: חיפוש מקור סם חדש שנפוץ בקולג'. זהו סרט קומי שמודע לכך שהוא סרט, ומודע לכך שהוא סרט המשך. מזכירים הרבה כמה העלילה של הסרט דומה לזאת של הסרט הראשון ומשחקים הרבה עם קלישאות קולנועיות ("תגיד משהו מגניב לפני שאתה זורק את הרימון").

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"בסתר" – ביקורת

"בסתר". אוסקר אייזק, אליזבת' אולסן.

"בסתר" היא דרמת פשע הממוקמת בפריז של מאה ה- 19 ובמרכזה יצרים ותשוקות. תקופה היסטורית של נימוסין והתנהגות נאותה סוגרת על תרז הצעירה, שהרוח החופשית המקננת בה נחנקת לא רק על ידי הסביבה, אלא בעיקר על ידי המסגרת המשפחתית בה היא כלואה. נעדר הפתעות ומתקשה להכיל או לפרוש כראוי את המורכבות הרגשית החשובה שבו, "בסתר" אינו מצליח לשחזר את הייחודיות המאפיינת את הספר עליו הוא מבוסס. סרט שהיה נהנה הרבה יותר מיד מכוונת מתוחכמת יותר או שהיה עליו להישאר על דפי הספריה, ממנה הגיע.

תרז (אליזבת' אולסן, "מרתה מרסי מאי מרלין"), שחייה באפריקה נקטעים על ידי מות אמה והחזרתה לאנגליה למגורים אצל דודתה (ג'סיקה לאנג, "אימה אמריקאית"). כעת, יתומה ובודדה, נאלצת תרז להפוך למטפלת הצמודה של בן דודה החולני קאמיל (תום פלטון, הלא הוא דראקו מאלפוי המרושע מסדרת סרטי "הארי פוטר", בתפקיד שמרמז כי לפלטון הצעיר עשויה להתפתח קריירה מעניינת), ומאוחר יותר מאלצת אותה דודתה אף להתחתן עמו. תרז הולכת ונמקה לצד בעלה הילדותי וחייה חסרי חיות, אך הכל משתנה כאשר המשפחה עוברת לפריז וחבר ילדות של קאמיל, לורן, חוזר אל חייהם (אוסקר אייזיק, "בתוך לואין דיויס").

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הוכרזו הסרטים הישראלים בפסטיבל ירושלים 2014: "בורג", "גו-גו בויז" ו"גט" בינהם

"בורג". צילום: זיו ברקוביץ'

הוכרזו הסרטים הישראלים שיוקרנו בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי ירושלים 2014 (ה-31 במספר), בינהם כמה מהבולטים שהוקרנו כבר בפסטיבלים בעולם. על אלו ניתן למנות את "גט – המשפט של ויויאן אמסלם" של האחים אלקבץ, "בורג" של שירה גפן ו"הרחק מהיעדרו" של קרן ידעיה. אלו ואחרים, יתמודדו על פרס שגובהו עלה ל-125 אלף ש"ח לסרט הטוב ביותר – קבלת פנים נאה למנהלת החדשה של הפסטיבל, נעה רגב. פסטיבל ירושלים מציג השנה יבול סרטים עלילתיים בעייתי, כשאת 4 מתוך 6 המועמדים לפרסי חג'ג' מקרינים בשבוע זה בפסטיבל דרום ("בורג" ו"פרינסס" הם החריגים). האם זה משליך על התחרות בין שני הפסטיבלים יותר מאשר זה אומר משהו על איכות הסרטים השנה? על כל פנים, בחזית התיעודית יש את "גו-גו בויז" של הילה מדליה, שזכה להרבה פרסום סביב הקרנתו בפסטיבל קאן.

הפסטיבל יפתח השנה ב-10 ביולי עם הסרט "ערבים רוקדים" של ערן ריקליס, וינעל עם הסרט "הרוח עולה" של היאו מיאזקי ב-17 ביולי. מכירת הכרטיסים תחל ב-22 ביוני.

הסרטים הישראלים בפסטיבל ירושלים 2014:

תחרות חג'ג' לקולנוע ישראלי עלילתי:
"גט – המשפט של ויויאן אמסלם", שלומי ורונית אלקבץ
"עלים אדומים", בזי גטה
"בורג", שירה גפן
"הרחק מהיעדרו", קרן ידעיה
"בן זקן", אפרת כורם
"פרינסס", טלי שלום עזר
"הגננת", נדב לפיד (הצטרף באיחור)

מחוץ לתחרות:
"התאבדות", בני פרדמן
"זינוק בעליה", אורן שטרן

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הוכרזו זוכי פסטיבל הסטודנטים 2014: "גרינלנד" הטוב ביותר

"גרינלנד".

הוכרזו זוכי פסטיבל סרטי הסטודנטים 2014 (ה-16 במספר) בתל אביב, בינהם קטף "גרינלנד" של אורן גרנר ממנשר את פרס הסרט הטוב ביותר, ו"השפסעלך" של יובל נובלמן, גם כן ממנשר, את פרס חביב הקהל.

רשימת הזוכים בפסטיבל הסטודנטים 2014:

התחרות הישראלית:

הסרט הטוב ביותר
"גרינלנד", אורן גרנר, מנשר

חביב הקהל
"השפסעלך", יובל נובלמן, מנשר

עריכה
רני אבידן, "מישהו ראה את אייל נוריך" , אוניברסיטת תל אביב

צילום
סער מזרחי, "בכורה", סם שפיגל לקולנוע

תסריט
רוני ריינהרץ, "רעל", ספיר

ההפצה
"מישהו ראה את אייל נוריך", שירה פורת, אוניברסיטת תל אביב

התחרות הבינלאומית:

הסרט הטוב ביותר
"דרך כל בשר", דבן ואן דאם, ריטס, בלגיה

עריכה
ברנז'ה טואה, "גיום הנואש, האקדמיה הלאומית לקולנוע וצילום על שם לואי לומייר

צילום
אירקלי אקהלקטסי, "צומת דרכים", אוניברסיטת גיאורגיה

תסריט
מרים בליס, "על סף הדלת", האקדמיה הגרמנית לקולנוע וטלויזיה ברלין

סרט האנימציה
"סימני חיים", בית הספר לקולנוע וטלוויזיה באקדמיה לאמנויות הבמה בפראג

סרט אקספרימנטאלי
"רקוויאם לרובוט", מאוניברסיטת קולומביה, ארה"ב

ציון לשבח
"לשמור על הר", מבית הספר הנורווגי לקולנוע
"אחרית דבר", בית הספר סם שפיגל לקולנוע וטלוויזיה, ישראל

תחרות ים תיכונית
"בתים עם חלונות קטנים", בולנט אוצורק, בלגיה/טורקיה

תחרות ים תיכונית – ציון לשבח
"אנשי ההר" דן ברונפלד, בצלאל, ישראל

פורום מבקרי הקולנוע

פרס הפורום
"רעל", רוני רייהרץ

ציון לשבח
"אחד באפריל", יונתן דקל, סם שפיגל
"גברת מספר 4", טל הדר, בצלאל
"לתמונת אמא", גיא נמש, מנשר
"מישהו ראה את איל נוריך?", שירה פורת, אוניברסיטת תל אביב

התחרות הדוקומנטרית:

דוקומנטרי
"נער חוף"

דוקומנטרי – ציון לשבח
"קול קורא"

"פריז על המים" הישראלי זכה במדלית כסף בתחרות הסטודנטים של האקדמיה האמריקאית 2014

"פריז על המים". אילן דר, מרים זוהר.

סרט הסטודנטים הישראלי "פריז על המים" של הדס איילון קטף את מדלית הכסף (פרס שני) לסרט הסטודנטים הזר של האקדמיה האמריקאית לאמנויות הקולנוע 2014 (ה-41 במספר), האחראית גם על האוסקר. את הפרס הראשון מזהב קטף "Nocebo" מגרמניה.

סרטה של איילון מספר על בתיה (מרים זוהר), שחקנית עבר מפורסמת, אשר לאחר שנים של תסכול מקצועי מקבלת הזדמנות לחזור למסך. אולם התרחשות בלתי צפויה ביום האודישן מאלצת אותה להתמודד עם בעלה (אילן דר) ועם סדר העדיפויות של חייה.

הסרט הוקרן בפסטיבל הסטודנטים הבינלאומי תל אביב שננעל אמש (שבת).

"שף" – ביקורת

"שף". ג'ון פאבריו, סופיה ורגרה.

סרט האינדי המצליח "שף", שבימים אלה זוכה להצלחה בקופות, מציב דילמה לא פשוטה כאשר רוצים לכתוב עליו. מצד אחד, במקום לכתוב עליו אפשר ישירות להגיש תלונה למשטרה על כך שסרט אינדי עם פוטנציאל נעים וקאסט נהדר, נרצח באכזריות כחצי שעה מעת תחילת ההקרנה שלו; מה שמתחיל טוב ומפתה מתחלף במהרה למפוספס וצולע. מצד שני, מדובר פה בכל זאת בסרט שזכה בפרס חביב הקהל בפסטיבל טרייבקה האחרון, כך שנראה שהחביבות והפשטות, שאופפות בנדיבות את התסריט הלא אפוי, בכל זאת מצליחות למנוע ממנו להיות ממש נוראי ואף מעניקות לו את הזכות להיות פסק זמן קולנועי סביר. אולי אף נחמד.

אז מה הדין? מאסטר פיס קולנועי זה ממש לא – פספוס גדול זה ממש כן ובאמצע יש צופה שייצא מהסרט רעב (food porn תמיד עובד), מחויך (כי בכל זאת ברובנו חבוי אמריקאי רומנטיקן) ועם הרבה יותר מידע על אופן השימוש בטוויטר (פרסומת סמויה מישהו?). מכאן, לשיקולכם.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"קצה המחר" – ביקורת #2

"קצה המחר". טום קרוז.

"קצה המחר" הוא סרט לא רע בכלל, ובהשוואה לשני הסרטים האחרונים בכיכובו של טום קרוז, הוא אפילו נראה טוב יותר. יש הרבה סרטים שנתפרים למידותיו של שחקן מסוים, בדרך כלל כדי להעצים תדמית חיובית כלפיו (חתיך מאד, אמיץ מאד וכדומה). "קצה המחר" נתפר לחיוך המתנשא של טום קרוז (אותו אחד שכיכב עוד ב"אהבה בשחקים"), והפעם שולח אותו בניגוד לרצונו לשדה הקרב עם חייזרים. שילוב הומור מצוין ותסריט לא-אידיוטי לחלוטין (נדיר לעונה) בהחלט מעניקים לסרט את הבידול מסרטי קיץ אחרים, אך בשלב מסוים כבר קולטים את 'הקטע' והוא מתחיל קצת לעייף.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"הנסיך הירוק" – ביקורת

"הנסיך הירוק".

נדב שירמן שם את ידיו על הסיפור האמיתי והמרתק של "הנסיך הירוק", בנו של בכיר חמאס בגדה שהפך להיות משת"פ ישראלי חשוב. הוא גם יצר סרט שאינו מסתפק בתיאורם של שני הצירים החשובים בסיפור המרתק, אלא משודרג בפסקול מותח שבהחלט מעצים את החוויה. אבל שירמן לא חתך מספיק בבשר ואורך הסרט מקלקל אותו.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"גרייס ממונאקו" – ביקורת #3

"גרייס ממונקו". ניקול קידמן.

סינדרלה פוגשת את המפקח קלוזו; רומן לעקרות בית בכריכה רכה; המדריך להצלת העולם מאת מרתה סטיוארט (או כיצד תערכי מסיבה שתשנה את פני האומה) – כל אחד מאלה יתאר נאמנה את סרט הדרמה המביך "גרייס ממונאקו". סיפורה של מי שהזינה את דמיונם של רבים כאשר הגשימה את חלום הנסיכות האולטימטיבי, זוכה כעת לגירסה קולנועית המביעה ניסיון לאמירה משמעותית אך עיקרה פיתוי ילדותי לפנטזיה מיושנת והקטנת ביוגרפיה עם פוטנציאל מקסים לכדי סרט זול ומגוחך.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

מיזם הקולנוע בירושלים תוקצב ב-33 מיליון ש"ח להפקות בינלאומיות

תמונה מתוך "הרודן" שהצטלמה בכפר סבא, וההפקה התרגזה שלא זכתה לאותה תמיכה כמו "חפירה" הירושלמית.

הממשלה אישרה תקציב של 33 מיליון ש"ח לעידוד ותמיכה בהפקות בינלאומיות שיצטלמו בירושלים, באמצעות המיזם לקולנוע וטלויזיה ברשות לפיתוח ירושלים. על היוזמה חתום המשרד לירושלים והתפוצות ברשות השר נפתלי בנט, משרד האוצר, משרד הכלכלה ועירית ירושלים.

עידוד ההשקעה במיזמי קולנוע ירושלמים מחזיר את ההשקעה דרך הוצאות ההפקה שיועברו לעובדים המקומיים. כבר בקיץ הקרוב יוציא המיזם קול קורא ל-4 הפקות זרות עתירות תקציב שיעלו את ירושלים על המסך הבינלאומי. אולם הסכום שבו תוקצב הרעיון מתגמד לעומת 22 מיליון הש"ח להם זכתה הפקה אחת בלבד – הסדרה "חפירה" (ש.ל.ר, Dig) של גידי רף הישראלי ("הומלנד") שמופקת עבור רשת NBC האמריקאית. מנהל המיזם לקולנוע יורם הוניג דווקא טוען כי החזר ההשקעה על "חפירה" יעמוד על 50 מיליון ש"ח לפחות. "גם 'סיפור על אהבה וחושך', סרטה הראשון של נטלי פורטמן כבמאית, שהצטלם בחודש שעבר בירושלים, השאיר בעיר לא מעט כסף, כמו גם סרטים נוספים. מעבר לכך, ההפקות הזרות יעלו את ירושלים על המסך הבינלאומי וימשכו לעיר תיירים, כפי שקרה עם הסרט 'שר הטבעות' למשל, שהכפיל את מספר התיירים לניו זילנד, או עם האי של ג'יימס בונד בתאילנד, שהפך לאטרקציה לתיירים מכל העולם." (ההדגשות שלי, א.ש.)

ב-6 שנות פעילותו (מ-2008) השקיע המיזם לקולנוע ולטלוויזיה ברשות לפיתוח ירושלים מעל 50 מליון שקלים בהפקות של למעלה מ-40 סרטי קולנוע ו-13 סדרות טלויזיה, ובפיתוח של מעל 60 סרטי קולנוע וסדרות – יותר מאשר צולם בעיר ב-60 שנות המדינה.

"גרייס ממונקו" – ביקורת #2

"גרייס ממונקו". ניקול קידמן.

בפסטיבל קאן, לרוב, נמצא הדגש דווקא על סרט הנעילה. סרט הפתיחה נועד בעיקר להיות הסחת דעת מסחרית, מעין ספתח נעים למערבולות הקולנוע המתקרבת. כנראה שמסיבה זו נבחר "גרייס ממונקו" לפתוח השנה את הפסטיבל. הסרט מביא פיסה קצרה מסיפור חייה הנרחב של אחת הכוכבות הגדולות ביותר שידעה הוליווד, אולם בניגוד לסיפור חייה האמיתי והמרתק של גרייס קלי, הסרט הוא מיותר ומשעמם.

הסרט הוא תוצר של שיתוף הפעולה בין התסריטאי אראש אמל, שכתב סרטי פעולה בעבר ("אקס-פטריוט"), לבין אוליבייה דהאן, שביים גם את "אדית פיאף – החיים בוורוד". בעוד "החיים בורוד" הביא למריון קוטיאר את האוסקר על גילום דמותה של אדית פיאף, אין סיכוי ממשי ש"גרייס ממונקו" יעשה חסד דומה עם הקריירה של הכוכבת הראשית בו, ניקול קידמן. "גרייס ממונקו" מגיע מספר חודשים לאחר סרט ביוגרפי אחר על נסיכה, "דיאנה", שגם בו גילמה שחקנית אוסטרלית בהירת שיער את הדמות הראשית. המשותף לשני הסרטים הוא שהם מתמקדים באפיזודות משמימות יחסית בחייהן של בנות המלוכה, ונעים על קו התפר שבין מלודרמה מוקצנת לערבוב היסטורי. כאמור, התוצאה לא ממש נעימה לעין.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »