מגזין סרטים (עמוד 257)

הסרט הישראלי "הביקור" של ענבר חורש לסינפודסיון של פסטיבל קאן 2014

פסטיבל קאן 2014.

פסטיבל קאן 2014.

הסרט הישראלי "הביקור" של ענבר חורש התקבל לתחרות הסינפודסיון לסרטי סטודנטים, של פסטיבל קאן 2014 (ה-67 במספר). את חבר השופטים יוביל אבאס קיארוסטאמי ("עותק נאמן למקור").

"הביקור", סרט הגמר של חורש ממנשר לאמנות, יתמודד מול סרטים מאיטליה, סרביה, אנגליה, דרום קוריאה ולראשונה – גם ממצרים (באנגלית: "The Aftermath of the Inauguration of the Public Toilet at Kilometer 375" של עומאר אל זוהיירי).

הפרס של תחרות הסינפודסיון יוענק ב-22 במאי. הפסטיבל כולו יתקיים השנה בין ה-14 ל-25 במאי.

המאמר יתעדכן בהקדם עם פרטים נוספים על הסרט.

31 הסרטים העלילתיים המתמודדים לפרסי אופיר 2014 (חלק א')

"הרחק מהיעדרו". צחי גראד, מעין תורג'מן.

"הרחק מהיעדרו". צחי גראד, מעין תורג'מן.

הוכרזו הסרטים שיתמודדו השנה לתחרות פרסי אופיר. 31 סרטים עלילתיים (ועוד 7 סרטים במסלול הפרינג') יוקרנו בתל אביב לחברי האקדמיה החל מהחודש הבא.
מתוך 31 סרטים- 26 כתבו הבמאים של הסרטים (לבד או עם מישהו). יעל אבקסיס ודאנה איבגי משתתפות בשלושה סרטים כל אחת; ועל שני סרטים יכולים להיות מועמדים ליאור אשכנזי, מיכאל מושונוב, יוסי מרשק, מלי לוי, צחי גראד, שרה אדלר, ולדימיר פרידמן, רותם זיסמן-כהן ואושרי כהן. בולטת גם השנה עלייה במספר הסרטים שמתרחשים בירושלים, כנראה כי זכו בתמיכה של קרן ירושלים.

הסרטים בעלי הסיכויים הטובים ביותר להיות מועמדים הם קודם כל אלו של במאים מוכרים ו/או שבהם משחקים שמות מפורסמים. כמו כן, לרוב יש משבצת אחת או שתיים בכל קטגוריה של מועמד מסרט "מסחרי" יותר. הסרטים הראשונים שאמנה יהיו כאלו שביימו אנשים מוכרים שזה אינו סרטם הראשון. הסרטים יכולים להצליח בקופות, בקרב קוני הכרטיסים, אך במקרה או שלא- לא מדובר בסרטים שזועקים "אהובי הקהל" כמו הסרטים ברשימה השנייה.
אחרי שם הסרט במאי הסרט בסוגריים, ואם הם לא כתבו את התסריט, אז גם שם התסריטאי. התקצירים לקוחים מתוך אתר האקדמיה לקולנוע ולטלוויזיה, והשחקנים המצוינים הם אך ורק כאלה שמתמודדים על מועמדות לפרס אופיר.

סרטים של במאים מוכרים
הרחק מהיעדרו (קרן ידעיה)
סרטה העלילתי הראשון של קרן ידעיה בעל השם הידידותי יותר, "אור", היה מועמד ל-6 פרסי אופיר (כולל לסרט הטוב ביותר) וזיכה את דאנה איבגי בפרס השחקנית הראשית הטובה ביותר. גם הפעם כתבה וביימה ידעיה סרט על נושא לא קל שבמרכזו שתי דמויות. ב"אור" היה מדובר באמא ובת, ב"הרחק מהיעדרו" מדובר באבא ובת. משה (המועמד הבטוח צחי גראד) ובתו תמי בת ה-22 (מעיין תורג'מן) חיים ממש כמו בעל ואישה. הסרט מתחיל בתיאור חיי השגרה שלהם בבית. לרגעים השגרה נראית כמעט נורמלית ולרגעים נחשפים החולניות, הכאב, העיוות. מצבה הנפשי של תמי גרוע מאוד. היא חיה עם משה, נתונה למצבי רוחו המשתנים, מנותקת מכל חברה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

האם דיויד פינצ'ר פרש מפרויקט ה"סטיב ג'ובס" עקב דרישות גבוהות שלא נענו?

"נערה עם קעקוע דרקון". דיויד פינצ'ר.

דיויד פינצ'ר.

ההוליווד ריפורטר דיווח הלילה כי דיויד פינצ'ר פרש מתפקיד הבימוי של סרט על סטיב ג'ובס (מייסד חברת אפל), אבל אז דדליין דיווחו כי פינצ'ר כלל לא היה רשמית בפרויקט, וכי הנימוקים שסיפקו בהוליווד-ריפורטר לפרישה-לכאורה הם שגוים לחלוטין. אז מה נכון?

נחזור רגע להתחלה. לא רבות אחרי מותו של המייסד האגדי של חברת אפל (ומי שהביא לקדמת הבמה את העכבר למחשב, האייפוד, האייפון ועוד), קבוצות שונות ניסו להרים פרויקט עיבוד של חייו. פרויקט אחד כבר הספיק להגיע לאקרנים בכיכובו של אשטון קוצ'ר, ופרויקט אחר היה אמור לחבר מחדש את החבורה של "הרשת החברתית" – פינצ'ר, המפיק סקוט רודין והתסריטאי ארון סורקין. פרויקט זה אמור היה לעבד את ספרו המצליח של וולטר אייזקסון (שגם תורגם לעברית, מודן 2011).

דווח כי הפרויקט נחת אצל אולפני סוני (שנחשבו בעבר לבזבזנים יחסית), וכי פינצ'ר מיעד את השחקן כריסטיאן בייל לגלם את ג'ובס. הלילה ההוליווד ריפורטר הוסיף כי פינצ'ר פורש מהתפקיד עקב רצון לשלוט בקמפיין הפרסום של הסרט העתידי, ודורש גם מקדמה של 10 מיליון דולרים. חדשה מרעישה ללא ספק, וגם לא חורגת מדי מגבול האפשר: מלבד זכיה באוסקר, פינצ'ר הכניס לאולפני סוני כ-225 מיליון דולרים על "הרשת החברתית" ועוד כ-233 מיליון דולרים על סרטו הבא, "נערה עם קעקוע דרקון". הוא גם זכה לקרדיט נרחב על הסדרה "בית הקלפים" שהפיק. אמנם לא המיליארדים של סרטי הקומיקס ו"רובוטריקים", אבל בהחלט סכומים גבוהים לסרטי דרמה (ומהעשיריה הרווחית ביותר של האולפנים בשנה שיצאו לקולנוע). על כן, ישנה בהחלט אפשרות שהוא ירצה מקדמה רצינית.

לא זמן רב מאוחר יותר, מייק פלמינג מדדליין הוציא לדיווח של ההוליווד ריפורטר את האויר. מקורותיו באולפנים דוחים מכל וכל את הטענות של ההוליווד ריפורטר על מקדמה של 10 מיליון דולרים, ולא רק זה: גם מוסרים כי פינצ'ר לא חתם על חוזה עבודה רשמי מול האולפנים. גם על הידיעה כי כריסטיאן בייל מיועד, לא מצא פלמינג איש שיאשש זאת או בכלל יטען כי בכלל נתקיימו שיחות עם השחקן.

אז למי מאמינים? עם סתירות שכאלה, יתכן בהחלט כי פינצ'ר יביים את הסרט בסופו של דבר, וכל הענין הוא סתם פארסה של כתבי תעשיה שרוצים לעשות לעצמם שם עם כותרות מפוצצות.

האחים אדרי משיקים ערוץ קולנוע ישראלי ב-yes: כמה זמן הוא יחזיק?

yes קולנוע ישראלי.

yes קולנוע ישראלי.

חברת yes וחברת אן.אמ.סי יונייטד של האחים ליאון ומשה אדרי ישיקו יחד בערב יום העצמאות את ערוץ 'yes קולנוע ישראלי', שיוקדש כמתבקש – לסרטים ישראלים. זהו הסיבוב השני של יס עם ערוץ המוקדש לתכנים ישראלים, והפעם הוא גם יתמודד עם תחרות מ-HOT, 'ערוץ הוט בידור ישראלי'.

עם תמיכתה של אן.אמ.סי יונייטד (האמא של חברת ההפצה יונייטד קינג ורשת סינמה סיטי) מאחורי הערוץ, יש לו די והותר תכנים לפרוץ איתם בערב העצמאות, עת יתחיל לשדר באפיק 6. הוא יתחיל בבכורה לסרטים "פלאות" ו"מי מפחד מהזאב הרע". בהמשך הערוץ יקרין את "בית לחם" ו"למלא את החלל" בבכורה טלויזיונית, ואז ימשיך ללהיטי הענק של השנים האחרונות מהספריה של יונייטד – "הערת שוליים", "זוהי סדום", "העולם מצחיק", "עג'מי" – והקלאסיקות שיונייטד רכשה – "חגיגה בסנוקר", "השוטר אזולאי", "הלהקה" וכו'.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

המחוקק ביטל את הצגת עמלת רכישת כרטיסי הקולנוע? המחירים עלו בהתאם

הזמנת כרטיסים באתר סינמה סיטי. צילום מסך מתוך האתר הרשמי.

הזמנת כרטיסים באתר סינמה סיטי. צילום מסך מתוך האתר הרשמי.

נתחיל מהשורה התחתונה: הזמנת כרטיסי קולנוע דרך האינטרנט לא הוזלה. אם גם אליכם הגיע קול הרעש הגדול שקם באינטרנט, בטלויזיה ובעיתונות סביב האיסור של הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן על בתי עסק לפרסם מחיר בנפרד מעמלה – ראשית כל שכחו מכל מה שהבטיחו לכם שם. כל מה שהשתנה בפועל הוא שלא מוצג מחיר בנפרד מהעמלה.

בגלובס טענו כי "תיאסר גביית 'דמי טיפול' ברכישת כרטיסים באינטרנט"; ב-ynet טענו כי "בוטלה העמלה על קניית כרטיסים באינטרנט". דמי הטיפול והעמלה לא בוטלו והם חיים וקיימים – הם פשוט מוסתרים, ולצרכן רוכש הכרטיסים מופיע אך ורק המחיר הסופי. בתמונה למעלה (תוכלו ללחוץ להגדלה) תראו איך באתר הסינמה סיטי אפילו לא התאמצו לתקן את מראה הדף אחרי שהסתירו את מחיר הכרטיס והעמלה בנפרד, וניתן לראות שני טורים ריקים בטבלה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"מפריח היונים" – ביקורת

"מפריח היונים". דניאל גד.

"מפריח היונים". דניאל גד.

לאחר הצלחתו בחנויות הספרים, מגיע כעת "מפריח היונים", ספרו של אלי עמיר, לבתי הקולנוע. בדומה לספר, מבקש הסרט להביא לחיים את סיפורה החשוב של יהדות עירק, הקהילה העתיקה בעולם שנכחדה כאשר אלה עזבו את מולדתם ועלו לישראל. בשונה מהספר, שהיה לרב מכר, העיבוד הקולנועי חלש ומבולגן, אינו מצליח להעניק תחושת אותנטיות וגרוע מהכל, אינו מצליח לעורר עניין. מבחינה זו, העובדה שהתוצאה הסופית אינה משביעת רצון, בלשון המעטה, כואבת עוד יותר.

את העיבוד של הספר המצליח ערך ניסים דיין, שגם ביים את הסרט. אמנם "מפריח היונים" אינו סרטו הראשון של דיין אך בכל זאת הוא מוכר יותר בארץ כמורה לקולנוע ומבקר של התחום. ההחלטה להעביר את סיפור הספר למסך הגדול היא החלטה מבורכת מאחר והוא עוסק בהיסטוריה של יהדות עירק, קהילה שקורותיה אינן מוכרות בצורה מספקת על אף חשיבותה הגדולה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"מפוצלים"- ביקורת #2

"מפוצלים". שיילין וודלי, תיאו ג'יימס.

"מפוצלים". שיילין וודלי.

"מפוצלים" הוא סרט עם הקדמה ארוכה מדי ומיותרת ברובה, לא מספיק קטעי פעולה, נטול הפתעות קטנות או גדולות (כולל הקריינות הצפויה בהתחלה ובסוף)- והוא פשוט לא מעניין במיוחד. אפילו קייט וינסלט בתפקיד קטן לא מצליחה לרומם אותו. מזל שיש שחקנית ראשית מוצלחת מאוד.

בעקבות ההצלחה של טרילוגיית הספרים שהחלה עם "נערה עם קעקוע דרקון" החלו חנויות הספרים בכל העולם להיות מוצפות בספרי מתח של כותבים סקנדינבים. ההצלחה של טרילוגיית ספרי "משחקי הרעב" הביאה לגל ספרים -ובעקבותיהם, כמובן, סרטים- של ספרים המיועדים בעיקר לבני נוער (באנגלית: YA- Young Adults) שבהם מתואר עולם אחר , עם דמות ראשית של נער/נערה. ב"מפוצלים", כמו ב"משחקי הרעב" מדובר בנערה יוצאת דופן ובוגרת.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"מפוצלים" – ביקורת #1

"מפוצלים". שיילין וודלי, תיאו ג'יימס.

"מפוצלים". שיילין וודלי, תיאו ג'יימס.

מ"הנסיכה הקסומה" ועד "הארי פוטר" או "משחקי הרעב" – נראה שאלה בדיוק הסרטים שעבורם נולד הקולנוע. איתם הוא מדגים את היכולת הנפלאה שלו לממש פנטזיות פרועות ובעזרתם הוא מעניק מקלט מרוכז לשלל רגשות וחלומות. דוגמא לכך אנו מקבלים בימים אלה עם החלק הראשון בסדרת "מפוצלים", סרט הרפתקאות מדע בדיוני, שבהמשך לטרנד האחרון, מבוסס גם הוא על סדרת ספרי נוער. על אף שאין בו את הפנטזיה רבת הדמיון של "הארי פוטר" או את האיכות המושקעת של "משחקי הרעב", עדיין מעניק "מפוצלים" לצופה סכנה, מתח, סיפור אהבה ומנה מדודה של לקח ומוסר. סך הכל קצת יותר משעתיים, שאמנם לא ממש מצליחות להתאים לקהל בוגר מזה של נוער, אך עדיין מדובר בהפקה מושקעת המספקת כיף מושך וקל.

בעמדת הבמאי ניתן למצוא את ניל ברגר, שכבר מסרטיו "ללא גבולות" ו"אמן האשליות", ניתן  לראות משיכה לעלילות מדע בדיוני ופנטזיה. "מפוצלים" מבוסס על טרילוגיית ספרי נוער מאת ורוניקה רות', ספרים המתרחשים בעולם דיסטופי עתידי, שהראשון בהם יצא בשנת 2011. הטרילוגיה של רות' זכתה להכרה והערכה רבה ובשלב זה נראה שהסרט עומד לשחזר את ההצלחה ובגדול. סרטי המשך המבוססים על שני חלקיה הנוספים של הטרילוגיה כבר נכנסו להפקה והם צפויים לצאת בשנים הקרובות.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"לאנץ' בוקס" – ביקורת

"לאנצ'בוקס". נימראק קאור.

"לאנצ'בוקס". נימראק קאור.

בהודו הסואנת, ארוחת צהריים שהלכה לאיבוד יוצרת קשר בין שני זרים שאחרת לא היו נפגשים לעולם. בדידות ונחמה בתפקידים הראשיים והרבה הרהורים המתאפשרים פעמים רבות רק בפני זר מוחלט. "לאנץ' בוקס", דרמה רומנטית איטית, שלעיתים מעלה חיוך אך בעיקר מפעילה את מיצי הקיבה כי יותר מהכל היא פרסומת מצויינת לאוכל הודי מגרה.

מעבר להצלחתו הגדולה ביבשת אסיה, "לאנץ' בוקס" משך הרבה תשומת לב בעולם ואף זכה בפרס חביב הקהל בשבוע המבקרים של פסטיבל קאן. אחת הסיבות היא היות הסרט עבודתו הראשונה באורך מלא של הבמאי הצעיר ריטש באטרה. סיבה נוספת כנראה היא שלעומת מסורת הסרטים המגיעים מהודו, הנחלקים לרוב לסרטי בוליווד מחד או לסרטי עוני וקושי מאידך, "לאנץ' בוקס" מציג פן שונה של הודו, ובאופן ספציפי של העיר מומביי בה מתרחשת העלילה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"תחנה סופית" של ג'ולי שלז יפתח את פסטיבל דוקאביב 2014

"תחנה סופית".

"תחנה סופית". צילום: ויטלי קריביץ'

הסרט הישראלי "תחנה סופית" של ג'ולי שלז יפתח את פסטיבל דוקאביב 2014 (ה-16 במספר). במקור, נכנס הסרט לתחרות הרשמית של הפסטיבל, אבל כעת הוא יתן כאמור את אות הפתיחה לפסטיבל, בנמל תל אביב.

"תחנה סופית" עוסק בתחנה המרכזית בתל אביב ובתושבים החיים בסביבתה: פליטים, ילדים בני דור שני של עובדים זרים ללא זהות, ומשפחות יהודיות קשות-יום שחשות זרות בביתן.

הפסטיבל יתקיים השנה בין ה-8 ל-17 במאי, וסרטיו יוקרנו בסינמטק תל אביב, בנמל תל אביב, בר קיימא, גינת לוינסקי, המרכז הערבי-יהודי ביפו ובכיכר הבימה.

"קפטן אמריקה 2: חייל החורף" – ביקורת

"קפטן אמריקה 2: חייל החורף". כריס אוואנס.

"קפטן אמריקה 2: חייל החורף". כריס אוואנס.

אחד הרגעים המוצלחים ביותר ב"ת'ור – העולם האפל" הוא הרגע בו לוקי עוטה לרגע את דמותו של קפטן אמריקה. אך לא רק שהגְג הזה היה חריג ביחס לסרט ההוא, אלא גם חריג ביחס לדמותו של קפטן אמריקה, שהוא כל כולו רצינות וכבדות ראש. מאפיינים אלו של הקפטן הם שמובילים את האווירה ב"קפטן אמריקה 2: חייל החורף", סרט שלוקח את עצמו באופן רציני למדי. לפעמים רציני מדי.

הומור הוא לא מרכיב הכרחי בכל סרט מן הסתם, ואפילו לא בסרטי גיבורי על. סדרות "אקס-מן" ו"האביר האפל" הן הוכחה לכך. אבל כשאתה חלק מזיכיון-על שחלקים ממנו נכתבו על ידי ג'וס ווידון, מצפים ממך לדברים מסויימים. הדבר מורגש אף יותר כשמנסים לשלב בו בדיחות (בעיקר הבדיחות על הפער התרבותי שצבר הקפטן בעשרות השנים שלו מתחת לקרח).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"סרט לגו" – ביקורת

"סרט לגו".

"סרט לגו".

אמט בריקובסקי הוא פועל בנין פשוט המתגלה יום אחד כגיבור העתיד להציל את העולם. עד פה תסריט לא מקורי במיוחד. רק שאמט הוא פועל בנין המוכר לכולנו מהילדות: זה שחיכה לנו בתוך קופסת הלגו. "סרט לגו" כשמו כן הוא, עולם שכל הנופים והדמויות בו עשויים לגו – ומכאן כבר ניתן להבין שאין דבר בסרט הזה שהוא צפוי או חוזר על עלילה קודמת כלשהי. מלא צבעים, דמויות מוטרפות והומור מהיר ומושחז, "סרט לגו" מוכיח שמשחקים אינם לילדים בלבד ואף סביר שיתאים יותר למבוגרים.

מאחורי הסרט המפתיע עומדת חברת לגו החכמה ואולפן האחים וורנר. בעמדת הבימוי נמצאים הצמד פיל לורד וכריסטופר מילר ("רחוב ג'אמפ 21"), שהתנסותם הקודמת עם סרט אנימציה ("גשם של פלאפל") הוכיחה כי לקיחת חומרים סטנדרטים והפיכתם למשהו בלתי צפוי הוא חלק מתחום ההתמחות שלהם. "סרט לגו", שבארצות הברית יצא לאקרנים בתחילת פברואר, גרף בשבוע הראשון להקרנתו 70 מיליון דולר, הכנסות שכמעט ושילשו את עצמן עד כה. בהתחשב בעובדה שעלות הפקת הסרט הסתכמה בכ- 60 מיליון, ניתן לומר בקלות שמדובר בהצלחה מסחררת.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »