מגזין סרטים (עמוד 258)

סרט הזומבים הישראלי "בשר תותחים" נמכר להפצה בארה"ב

"בשר תותחים".

"בשר תותחים".

סרט הזומבים הישראלי הראשון באורך מלא "בשר תותחים" של איתן גפני, נמכר להפצה בארה"ב ויעלה לאקרנים שם בסמוך לארץ, תחת השם Battle of the Undead. חברת סקרין מדיה (Screen Media), שמנהלת את זכויות ההפצה של הסרט, החלה את מכירתו לשווקים בינלאומיים נוספים בפסטיבל ברלין המתקיים בימים אלה.

"בשר תותחים" עוקב אחר משימה סודית אליה יוצאים יחידת חיילי קומנדו ובראשה סוכן ביטחוני (לירון לבו), הנשלחים ללבנון במטרה לחטוף את מס' 3 בחיזבאללה, החשוד בפיתוח נשק ביולוגי המאיים להמיט חורבן אפוקליפטי על המזרח התיכון.

הסרט קטף ציון לשבח בתחרות הסרט העצמאי הטוב ביותר של פסטיבל קולנוע דרום 2013, ועתיד לעלות לאקרנים המקומיים ב-13 במרץ (בארה"ב יוקרן החל ב-18 במרץ).

"ציידי האוצרות" – ביקורת

"ציידי האוצרות". קייט בלאנשט, מאט דיימון.

"ציידי האוצרות". קייט בלאנשט, מאט דיימון.

"ציידי האוצרות" הוא פשוט סרט רע. ג'ורג' קלוני, משועשע כהרגלו וזחוח, הוא האיש מאחורי אוסף המערכונים הגרוע הזה, והוא מציע לצופה להוציא את כספו על כשעתיים של תלבושות מגוחכות, תפאורה של סיום מחזור י"ב, ובעיקר היעדר עלילה. יותר מהכל "ציידי האוצרות" מזכיר את "אושן 13", גם הוא בכיכובו של קלוני, וגם בו היה ברור שעיקר כוחו של הסרט טמון בשמות המפוצצים שכיכבו בו וכנראה מאוד נהנו מהמפגש החברתי שהתרחש מאחורי הקלעים. במקרה ההוא, האווירה הקלילה והלא מקצועית עוד התאימה איכשהו לעלילת הסרט אך זה לא המקרה בסרט הנוכחי. "ציידי האוצרות" סובל מהתנגשות מצערת בין עבודה קולנועית חובבנית להדהים לבין סיפור היסטורי חשוב ובעל פוטנציאל מרתק. אם ניתן לסכם זאת בעדינות- "ציידי האוצרות" הוא בזבוז זמן מוחלט.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"נברסקה" – ביקורת

"נברסקה". ברוס דרן.

"נברסקה". ברוס דרן.

למבקרי קולנוע יש נטייה (ואולי זו אף שליחות) למצוא קשרים בין סרטים מאותה התקופה. לבחון את הדומה והשונה בניהם ולנסות להבין מה זה אומר עלינו. למשל העובדה שבחודשים האחרונים יצאו שני סרטים המבוססים על מקרים אמיתיים ומספרים את סיפורם של גנבים ורמאים – אומר משהו על האמון שאנחנו שאנחנו נותנים שלנו בממסדים שפועלים סביבנו. כך גם אולי ניתן למצוא דמיון בין שני סרטים קטנים יחסית, שניהם בשחור לבן שהגיעו אלינו: "פרנסס הא" (הביקורת שלי) מצד אחד ומצד שני "נברסקה" שעולה אצלנו השבוע.

על פניו, אין קשר בין שני הסרטים: הראשון על בחורה בת 27 המנסה למצוא את הדרך הטובה ביותר להתאים את העולם אליה ועושה זאת בדיבור בלתי נגמר. לעומת זאת הגיבור של "נברסקה", וודי גרנט (ברוס דרן שזכה בפרס השחקן בפסטיבל קאן ואף מועמד לאוסקר על תפקיד זה), הוא קשיש שתקן שיודע בדיוק מה הוא רוצה: לאסוף את מליון הדולר בהם הוא כביכול זכה. מפאת גילו הוא לא מבין (או שמא לא מוכן לקבל את העובדה) שהזכייה הינה לא יותר מתכסיס שיווקי זול שנועד למשוך אנשים לעשות מינוי לירחונים. בנו דיויד (ויל פורטה) שמבין שלא חייבים מסיבות חשק עם קטינות כדי להתחבר לאבא שלך, מרחם עליו ומוכן לעשות איתו את המסע לנברסקה לאסוף את הפרס.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הוכרזו מועמדי קרן פרלוב 2014: סרטים על צילום סצינות מהתנ"ך, העיר חברון ועוד

"בניין אחד"

"בניין אחד"

הוכרזו מועמדי תחרות קרן פרלוב ליצירה דוקומנטרית צעירה 2014 (ה-11 במספר), שנבחרו מבין כמאה הצעות שנשלחו מ-16 בתי ספר גבוהים לקולנוע ואמנות. חבר השופטים שיבחר בזוכה במענק ששוויו 40 אלף ש"ח, מונה את העיתונאית לינוי בר גפן (במקום אילנה דיין שהוקפצה לארה"ב), הבמאי לאון פרודובסקי, מנהלת הדוקו והאקטואליה של קשת עדי גרתי, יואב אברמוביץ' מקרן רבינוביץ' והעורכת והמפיקה יעל פרלוב, בתו של דוד.

ההכרזה על הזוכה בתחרות תתקיים ב-11 בפברואר, בסינמטק תל אביב. עוד במסגרת ההכרזה יוקרן זוכה השנה שעברה, "המסע אל הפלנטה האחרת" של תום קלס.

מועמדי תחרות קרן פרלוב 2014:

"בית האילמת", תמר קיי, סם שפיגל
בלב חברון, על התפר שבין הצד הישראלי לפלסטיני, בבניין שננטש על ידי דייריו הפלסטינים, נותרו שניים: אם ובנה – היא, חירשת, הוא ילד מלא חיות, המתווך בינה ובין העולם, ומחוץ לבניין, מוצב צה"לי. הבמאית, צאצאית למקימי הישוב היהודי בחברון, תספר את סיפורה המורכב של העיר, דרך סיפורם של הבן ואמו.

"בניין אחד וארבעים אנשים רוקדים", מיקי פולונסקי, מנשר
מול היכל התרבות בבת- ים, ברח׳ מבצע סיני 20, שוכן בניין מסורג בטון. בתוך הבניין גרים אנשים. הם הזכאים של ״הדיור הציבורי״. הסרט יעקוב אחרי האנשים בבניין מיום שבת בחמש לפנות בוקר ועד הקונצרט האחרון בהיכל.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

השחקן פיליפ סימור הופמן הלך לעולמו

"משחקי הרעב 2: התלקחות". פיליפ סימור הופמן.

"משחקי הרעב 2: התלקחות". פיליפ סימור הופמן.

הבמאי והשחקן זוכה פרס האוסקר פיליפ סימור הופמן נמצא מת בביתו בניו יורק, ועולה החשד כי סיבת המוות היא מנת יתר. בן 46 היה במותו.

הופמן נולד בניו יורק, ארה"ב, ובמרוצת השנים שיחק בעשרות סרטים, בינהם "מגנוליה", "טרומן קפוטה" (על הופעתו בסרט גם קטף את פרס האוסקר), "המאסטר", "משחקי שלטון" ואחרים. באחרונה הוא הופיע על המסך הגדול בסרט "משחקי הרעב 2: התלקחות", והיה עתיד לקחת חלק גם בסרט ההמשך המפוצל "משחקי הרעב: עורבני חקיין".

"סוכריות" – ביקורת

"סוכריות". שמואל וילוז'ני, מנשה נוי, מכרם ח'ורי.

"סוכריות". שמואל וילוז'ני, מנשה נוי, מכרם ח'ורי. צילום: פרד קלמן

"סוכריות" הוא סרטו החדש של יוסף פיצ'חדזה על מאבק עסקי המחביא בתוכו מפגש רגיש וקשה בין לאומים ותרבויות. יריבות וותיקה בין יזם ערבי לבין איש עסקים ישראלי הופכת אלימה ומדממת בעקבות המציאות הטעונה בה היא מתקיימת. דרמה מפורטת בדמויות ויחסים, השולחת עוד ועוד זרועות לרבדים תרבותיים עד שהופכת רחבה מדי ולא ברורה. הצפיה מותירה תחושה כי כנראה יש אמירה משמעותית מאחורי ההתרחשויות, אך זו נותרת מחוץ להישג ידו של הצופה והוא נאלץ להתפשר על סרט ארוך ואיטי בעל אוסף מסקנות לעוס על ישראליות.

יוסף פיצ'חדזה ביים, כתב והפיק את הסרט (יחד עם נוספים). סרטו האחרון היה "שנת אפס", שיצא בשנת 2004 וזכה לשבחים רבים; וקדם לו "בסמה מוצ'ו", שזכה בפרס וולגין, פרס בו זכה גם סרטו הראשון- "לנגד עיניים מערביות". מלבד פרס וולגין, זכה סרט ביכורים זה גם בפרס חבר השופטים האקומני בפסטיבל ברלין, פרס המחולק על ידי אנשי כמורה לסרט המציג ערכים הומניים. "סוכריות" ממשיך במידה מסוימת קו זה מאחר ועיסוקו ביחסי דת ולאום והאופן בו קפיטליזם או אהבה נמזגים לתוך מערבולת זו.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הטריילרים לסרטים של סופרבול 2014: "רובוטריקים 4", "ספיידרמן המופלא 2", "קפטן אמריקה 2" ועוד

משרדי הפרסום בארה"ב שופכים מדי שנה כמויות מדהימות של כסף על פרסומות מיוחדות עבור האירוע הטלויזיוני הגדול ביותר בארצם – הסופרבול (אליפות הפוטבול) – וגם 2014 אינה שונה. בשנה שעברה הפרסומת המדוברת ביותר (בארץ לפחות) היתה של בר רפאלי עבור חברת אירוח האתרים "גו-דדי" (GoDaddy), והשנה קוטפת את התואר סקרלט ג'והנסון עבור חברת הכנת הסודה הביתית "סודה סטרים" (SodaStream) שממוקמת מעבר לקו הירוק.

אנחנו אוהבים סרטים, ולכן לא נתמקד כאן בפרסומות לסודה או לתפוצ'יפסים אמריקאים (יום הסופרבול הוא היום השני בכמויות צריכת המזון בשנה של ארה"ב, אחרי חג ההודיה). במקום זאת, מאמר זה מתעדכן עם טריילרים לסרטים שנוצרו עבור סופרבול 2014:

"רובוטריקים 4"

"ציידי האוצרות"

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"יפה לנצח" – ביקורת

"יפה לנצח". טוני סרבילו.

"יפה לנצח". טוני סרבילו.

"יפה לנצח", סרטו החדש של הבמאי האיטלקי פאולו סורנטינו, הוא שיר הלל – ובושה – לעיר רומא, ולכל מה שהיא מתיימרת לייצג. סיפור שהוא ספק הזיה, ספק זכרונות אקלקטיים המתרחשים במוחו של הגיבור, על רקע נופים וצילומים עוצרי נשימה של רומא, המצטרפים לזרם תודעה יפהפה אבל גם ארוך, איטי ומתיש. אי אפשר להתעלם מהויזואליות המהפנטת ומעוררת ההערצה שלו, אך גם מהעובדה שמדובר בסרט ללא תסריט מוגדר שהרעיון המרכזי סביבו מעט שחוק ולעוס.

סורנטינו הספיק לכבוש את העולם בסערה ב-2012, עם סרטו הראשון דובר האנגלית "זה בוודאי המקום", ונחשב מזה שנים לאחד הבמאים המוערכים ביותר שיש לארץ המגף להציע, בעקבות יצירות פיוטיות ונוגעות כמו "האלוהי" ו"השלכות האהבה". כעת הוא חוזר לשפה ולמדינת האם, במה שנראה כמו גרסה עדכנית או ההומאז' המופרע ביותר ליצירת המופת של פדריקו פליני "לה דולצ'ה ויטה" מ-1960.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"מועדון הלקוחות של דאלאס" – ביקורת

"מועדון הלקוחות של דאלאס". מתיו מקונוהיי.

"מועדון הלקוחות של דאלאס". מתיו מקונוהיי.

"מועדון הלקוחות של דאלאס" הוא דרמה ביוגרפית המתרחשת בשנות ה- 80' ובמרכזה רון וודוורף, קאובוי קל דעת המקפיד על הימורים ויחסי מין מזדמנים. כאשר וודוורף מאובחן כנשא של נגיף ה-HIV, הוא מתחיל במאבק הישרדות מול המערכת הרפואית וחברות התרופות. אדם שמתחיל מסע מהמקום האנוכי ביותר וסרט שהצלחתו נובעת מיכולתו לחבק אנוכיות זו, גם כאשר נוספים לה חמלה וחסד.

בעקבות קטטה מזדמנת, מתגלגל רון וודרוף (מת'יו מקונוהיי), לבית החולים, שם הוא מאובחן כנשא HIV הצפוי לתוכלת חיים של חודש בלבד. כאשר הוא מבין שהפוליטיקה המסואבת של רשות התרופות עומדת למנוע ממנו טיפול מציל חיים, נאמן לעצמו ולייצר ההישרדות הטבוע בו, פותח וודוורף מועדון לקוחות המאפשר לחבריו לקבל תרופות החיוניות לטיפול במחלה. בני הברית שאוסף וודוורף בדרך משנים את חייו, במיוחד מערכת היחסים המפתיעה שהוא מפתח עם טרנווסטייט בשם ריון (ג'ראד לטו בתפקיד זוכה גלובוס הזהב), ההופך לקולגה העסקית שלו.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

פסטיבל סאנדנס 2014: פרסים לישראלים "הנסיך הירוק" ו"הכי קרוב לאיך שהצילום נראה"

"הנסיך הירוק".

"הנסיך הירוק".

הסרטים הישראלים "הנסיך הירוק" של נדב שירמן ו"הכי קרוב לאיך שהצילום נראה" של יובל המאירי קטפו פרסים בפסטיבל סאנדנס 2014 (ה-30 במספר) בארה"ב. "הנסיך הירוק" זכה בפרס חביב הקהל של תחרות סרטי התעודה מהעולם, ו"הכי קרוב לאיך שהצילום נראה" זכה בתחרות הסרט התיעודי הקצר הטוב ביותר.

"הנסיך הירוק" (לפי הספר "בן החמאס" מאת מוסעב חסן יוסף) מגולל את סיפורו של אחד ממקורותיו הבכירים של השב"כ אשר גויס כמרגל בצמרת תנועת החמאס למעלה מעשור. מערכת היחסים בין המקור הפלסטיני לבין מפעילו הישראלי, חושפת סיפור על טרור, בגידה, בחירות בלתי אפשריות ועל חברות חוצת גבולות. "הכי קרוב" משלב טכניקת הנפשה של חפצים, כדי לתאר את מצבו הנפשי של המאירי ביומה האחרון בחיים של אמו.

הוכרזו זוכי פרסי האקדמיה לטלויזיה 2013-14: "שטיסל" ו"הפרלמנט" הטובות ביותר

"שטיסל".

"שטיסל".

הזוכים זוכי פרס היצירה הטלוויזיונית 2013-14 של האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלויזיה: הסדרות "שטיסל" ו"הפרלמנט" הן הסדרות הטובות ביותר בתחום הדרמה והקומדיה, בהתאמה. "שטיסל" גם זכתה במירב הפרסים, כששבה הביתה עם 10 זכיות, שבינהן מלבד סדרת הדרמה הטובה – גם הבימוי, התסריט והשחקן הטובים ביותר. רבים מן הזוכים בפרסים השונים בחרו לתקוף את זכייניות הטלויזיה על רקע המאבק על התמלוגים שלהם.

רשימת הזוכים בפרסי האקדמיה לטלויזיה 2013-14:

סדרת דרמה הטובה ביותר:
"שטיסל"

סדרה קומית הטובה ביותר:
הפרלמנט

מיני סדרת דרמה הטובה ביותר:
אבודים באסיה

סדרת התעודה הטובה ביותר:
החיים כשמועה
לוד בין ייאוש לתקווה

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

טרנטינו מבטל את "The Hateful Eight" עקב הדלפתו

קווינטין טרנטינומסתבר שלא קווינטין טרנטינו הכריז על הפרויקט הבא שלו: "השמונה השונאים" (ש.ל.ר, The Hateful Eight), והיוצר האהוד אפילו מאד לא-מרוצה מהדלפת המידע. עד כדי כך אינו מרוצה, שהוא מבטל את הפרויקט וזורק את התסריט לפח. או להוצאת ספרים.

טרנטינו ענה לכמה שאלות של מייק פלמינג בנושא, וטען כי הוא חילק את התסריט שלו לקומץ קטן מאד של אנשים – חלקם אפילו התבקשו להגיע לביתו ולקרוא אותו שם. הכל כדי לשמור על סודיות, ובכל זאת, התסריט דלף.