"משחקי הרעב 2: התלקחות" – ביקורת
אם אלוהים נמצא בפרטים הקטנים אז כנראה שיוצרי "משחקי הרעב 2: התלקחות" נמצאים בפרטים הממש קטנים. כשרוב הסרט נראה כמו העתק של הסרט הקודם, צריך להשקיע בפרטים הקטנטנים כדי שנחוש בהבדל. תלבושות מעט שונות, כלי נשק אחרים, מבט יותר נחוש ופחות תמים אצל הגיבורה ופיליפ סימור הופמן אחד – כל אלו עוזרים לנו להזכר שאנחנו לא צופים שוב ב"משחקי הרעב". במובן מסוים, הסרט הנוכחי הוא רימייק של הקודם, רק שקטניס מעט יותר בוגרת וזה כמובן אומר הרבה כעס, בלבול ו-attitude. אבל למרות כל אלו, הסרט מצליח לרגש ואף למתוח הודות לכך שיש סיבות לחזרתיות הזו ויותר מכך, הדבר נעשה כדי לדון ברעיונות מעט מופשטים של צדק ושלטון – דבר שמעט סרטים לבני נוער עושים.









