מגזין סרטים (עמוד 271)

"לצוד פילים" פתח מול 29 אלף צופים: הפתיחה השניה בגובהה ב-20 השנים האחרונות

"לצוד פילים".

"לצוד פילים".

הסרט הישראלי "לצוד פילים" של רשף לוי פתח בסוף השבוע באקרנים בישראל אל מול 29,106 אלף צופים, כולל בתוכם חיזוק של כ-6,000 צופים בפתיחת פסטיבל ירושלים. מדובר בפתיחה הגבוהה השניה-בגובהה בקולנוע הישראלי של עשרים השנה האחרונות אחרי 100 אלף הכרטיסים של מחזיק השיא "זוהי סדום". זוהי גם בינתים הפתיחה הגבוהה ביותר של 2013, מעל 21 אלף הכרטיסים של "פלאות".

"לצוד פילים" מספר על ילד שמאבד את אביו באירוע טראומתי, ונשלח לבלות עם סבו שמעולם לא היו יחד בקשר, בבית האבות בו הוא משתכן. הוא נסחף לעולם מטורף של זקנים שהחברה הישראלית שכחה – אנשים שהקימו את המדינה, אהבו, היו מלאי תשוקה – וכעת הם שקופים. הילד, סבו וחבריו המשעשעים (פטריק סטוארט הבריטי, ששון גבאי ומוני מושונוב) יוצאים למסע של נקמה בממסד ובבנקים.

רוני קידר זכתה בפרס החממה של פסטיבל ירושלים 2013

הפרויקט "משפחה" של רוני קידר ("ג'ו ובל") זכה בפרס הפיצ'ינג של חממת הקולנוע בפסטיבל הסרטים הבינלאומי ירושלים 2013 (ה-30 במספר). גובה הפרס עומד על 50 אלף דולרים, ובפרס השני בגובה 30 אלף דולרים זכה הפרויקט "החייל הרזה" של דני רוזנברג ("בית אבי").

בנימוק הבחירות של חבר השופטים, ציין יושב הראש, פאולו ברנקו, כי אלו פרויקטים שחייבים להיעשות ולהגיע לקהלים רבים. ניתן לצפות בטריילר לפרויקט:

"הפרש הבודד" – ביקורת

"הפרש הבודד". ארמי האמר וג'וני דפ.

"הפרש הבודד". ארמי האמר וג'וני דפ.

קשה למצוא משהו טוב לומר על "הפרש הבודד" על כל 149 הדקות שלו. על רקע כתוביות הסיום של הסרט רואים את טונטו, דמותו של ג'וני דפ, מתרחקת מהמצלמה בעמק של שטח פראי. הוא הולך לאט, שום דבר מעניין לא קורה, והוא לא מפסיק ללכת. ככה בדיוק הסרט כולו.

אחרי שלושה סרטי ההמשך המצליחים בצורה בלתי רגילה של "שודדי הקאריביים: קללת הפנינה השחורה", החליטו לנסות לשחזר את ההצלחה הבלתי צפויה עם אותו הצוות ובראשו מפיק-העל ג'רי ברוקהיימר, הבמאי גור ורבינסקי, צמד התסריטאים טד אליוט וטרי רוסו, וג'וני דפ בתפקיד הראשי (הצוות כולל גם את אותו מלחין, עורך, מעצבת תלבושות, מאפרים, אנשי אפקטים ופעלולנים). סרטים על שודדי ים לא זכו להצלחה עד שדפ גילם את ג'ק ספארו, הדמות שהפכה אותו לכוכב קולנוע שסרטיו מכניסים כסף רב. על אותו המשקל, המערבונים שזוכים להצלחה לא ידועים כשוברי קופות.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"לצוד פילים" – ביקורת

"לצוד פילים". מימין: פטריק סטיוארט, גיל בלנק, ששון גבאי ומוני מושונוב. צילום: ורד אדיר

"לצוד פילים". מימין: פטריק סטיוארט, גיל בלנק, ששון גבאי ומוני מושונוב. צילום: ורד אדיר

שני זקנים לוחמניים ומתבגר מחליטים לשדוד בנק יחד עם זקן שלישי בעל קלאסה של אצולה ושאיפות תיאטרליות. החבורה הלא שגרתית רוקמת תוכנית פעולה ובדרך מגלה כי הצורך הכספי הוא לא הצורך האמיתי הדורש טיפול. בצורה משעשעת אך גם קצת מאכזבת, "לצוד פילים" מגלה את עצמו כסרט בו היתרון הוא גם החיסרון- היותו יצירה מקומית.

על פניו אין בכך טעם לפגם אלא להיפך, אך השאיפות של הסרט להיות יותר מכך הן שהופכות למכשלה. אין ספק שהאלמנטים של הישראליות המוכרת וההומור המוצלח הם מיתרונות הסרט. לצד זאת, "לצוד פילים" מנסה להציג תסריט שפורץ את גבולות מיקומו ומציע עלילה שאינה מוגבלת למגרש המקומי בו היא מצולמת, ניסיון הניכר בו לאורכו אך הוא אינו מוצלח. על אף צוות שחקנים ישראלי מרשים ביותר ותוספת של סר פטריק סטיוארט לקאסט (הלא הוא קפטן לוק פיקארד), הדיסוננס בין השאיפה לתוצר בולטים וכך הופך הסרט לחמוד ותו לא.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

החלו צילומי הסרט "הגננת" של נדב לפיד

"הגננת".

"הגננת".

החלו צילומי "הגננת", סרטו השני של הקולנוען הישראלי נדב לפיד ("השוטר"). לתפקיד הראשי בסרט בחר לפיד בשרית לארי, שהופיעה עד כה בשלל תפקידי משנה, בינהם ב"זמן אויר" ו"טירונות". עוד יופיעו בסרט גם אסתר ראדה, יחזקאל לזרוב, ליאור רז, גלעד בן דוד ודן תורן.

העלילה מספרת על גננת בשם נירה (לארי), שיש לה בעל אוהב, בן בצבא ובת בתיכון. היא מסורה לעבודתה ולילדים בהם היא מטפלת, אך יש לה כמיהה סודית: אהבה קנאית לשירה. היא חולמת להיות משוררת ולכתוב שירה גדולה. המפגש של נירה עם יואב (אבי שניידמן), ילד בן 5 מהגן, שמדקלם את שיריו, ישלח אותה למסע, להציל את מילותיו המופלאות של הילד מהבינוניות, הבנאליות והגסות של העולם שמסביב. עולם שמתנכר לשירה ובז למשוררים. היחסים בין הילד המשורר לגננת העומדים במרכז הסרט ינועו בין אושר לכאב, בין חיבה לעוינות ובין גאולה לאבדון.

הסרט מופק בקו-פרודוקציה ישראלית-צרפתית, בין פאי סרטים וקרן יהושוע רבינוביץ', לבין Haut et court ו-Simon Arnal.

"לדפוק התמחות" – ביקורת

"לדפוק התמחות".

"לדפוק התמחות".

יש משהו ב"לדפוק התמחות" שמקשה עלי להתלהב ממנו עד הסוף, למרות שהוא סרט מצחיק, מרגש ומהנה – כל מה שאנחנו מצפים מקומדיה הוליוודית. אפילו לא מורגש שהוא נמשך שעתיים, זה אולי  קשור לכך שבימינו הסטנדרט ההוליוודי הוא מינימום שעתיים, אבל בזמן הצפייה בו קשה להתחמק מתחושה של אי נוחות, שמטרידה כמו זבוב באוזן. אולי זו העובדה שכל הסרט הוא פרסומת אחת מתמשכת ל"גוגל" (למרות שהיא לא היוזמת של הסרט או הייתה מעורבת במימונו) וכתוצאה מכך אף אחד לא אומר מילה רעה עליה. לא שמצפים מקומדיית התבגרות (מאוחרת) להיות ביקורתית, אבל כשאחד מהגופים שמעורבים כל כך בחיינו נמצא במרכז – היית מצפה לביקורת, אפילו קומית, משהו.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הישראלים כבשו את הבית הלבן

צ'אנינג טאטום וג'ררד באטלר.

צ'אנינג טאטום וג'ררד באטלר.

סרט הפעולה ההוליוודי "המטרה: הבית הלבן" מבית היוצר הישראלי אבי לרנר–דני לרנר–בועז דוידזון–דני דימבורט, הצליח להאפיל על סרט הפעולה המתחרה על המיקום: "וושינגטון על הכוונת" שפתח בסוף השבוע האחרון בארה"ב. "וושינגטון על הכוונת" הסתפק בפתיחה בת כ-25.7 מיליון דולרים בקופות (על פי הערכות, כרגע), לעומת "המטרה: הבית הלבן" שפתח רק לפני שלושה חודשים עם 30.3 מיליון דולרים.

כבוד לישראלים, אבל לכאורה ההפרש אינו גבוה כל כך. מאידך, "המטרה: הבית הלבן" היה סרט בתקציב קטן יותר (70 מיליון דולרים), שהשפיעו והפכו את האפקטים לזולים יותר, ולוהק צוות שחקנים סולידי יותר (ג'ררד באטלר וארון אקהארט). כל זאת בהשוואה לתקציב הכפול (150 מיליון דולרים) שקיבל הבמאי המוכר והותיק רולנד אמריך ("2012"), שליהק לתפקיד הראשי את צ'אנינג טאטום לו שלושה סרטים שפתחו אשתקד עם למעלה מ-36 מיליון דולרים כל אחד.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

קיץ 2013 מציע קולנוע ישראלי לקהל הרחב

"מי מפחד מהזאב הרע". צחי גראד.

"מי מפחד מהזאב הרע". צחי גראד.

קיץ 2013 הוא ללא ספק עוד קיץ גדוש בסרטי אקשן הוליוודים וגיבורי קומיקס ותיקים (איירון מן, וולברין וסופרמן למשל), אבל יש לו משהו מיוחד אחר להציע גם: סרט ישראלי אחד בכל חודש שמתאים לקהל הרחב. לא רק סרטי דרמה שיוקרנו בעיקר בסינמטקים, אלא גם סרטים שרוב העם בהחלט יכול להנות מהם.

התוספת הטריה התרחשה בימים האחרונים, עת הצטרף המותחן הישראלי "מי מפחד מהזאב הרע" לרשימת הסרטים שיעלו בקיץ הזה על המסכים הגדולים. "מי מפחד" של אהרון קשלס ונבות פפושדו ("כלבת") יעלה ב-15 אוגוסט, מעט יותר מחודש אחרי שהקומדיה "לצוד פילים" מאת רשף לוי תעלה לאקרנים (4.7, כשבמקביל תפתח את פסטיבל ירושלים). בינתים (מתחילת יוני), רצה לה על המסכים דרמת המתח הקלילה "פלאות" של אבי נשר, וכבר הציגה נתונים מרשימים בקופות.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

סרט התעודה הישראלי "רוקדים ביפו" נמכר להפצה בארה"ב, צרפת וגרמניה

"רוקדים ביפו".

"רוקדים ביפו".

סרט התעודה הישראלי "רוקדים ביפו" של הילה מדליה נמכר לחברת Sundance Selects/IFC Films, להפצה בארה"ב. עוד, נרכש הסרט בידי החברות Pretty Pictures להפצה בצרפת ו- MFA+ להפצה בגרמניה.

הסרט עוקב אחר סיפורו של הרקדן פייר דוליין, ערבי-נוצרי המשוכנע שריקוד יכול לגשר על פערים חברתיים ותרבותיים. דוליין, שנולד ביפו בתקופת המנדט לאם פלשתינאית ולאב בריטי, חוזר לעיר הולדתו כדי לישם את אמונתו בפרויקט המפגיש בין ילדים יהודים וערבים.

"אנו מלאי ציפיה כי סרט עם מסר גלובלי רב עוצמה שכזה," מסר ג'ונתן סהרינג מחברת ההפצה האמריקאית, "יעורר שיח בקרב הצופים מעבר לקהילת המחול."

"בלינג רינג" – ביקורת

"בלינג רינג". אמה ווטסון.

"בלינג רינג". אמה ווטסון.

"בלינג רינג" מספר את עלילותיה של חבורת מתבגרים הנסחפת לתוך מעשי שוד של בתי סלבריטאים. המניע למעשים אינו מתוחכם או פלילי אלא תמים וילדותי כמו האמונה כי יחד עם קניית בגד המופיע בפרסומת יגיע גם סגנון החיים הניבט מן התמונה. הסרט מבקש להתמקד במפגש הקטלני בין דור ה-N לתרבות צריכה וטכנולוגיה אינטנסיביים. התוצאה עם זאת, היא סרט חלש ולא מחדש, שטחי כמו מושאי הביקורת שלו וריק כמו התרבות ממנה הוא מבקש להתנתק.

סופיה קופולה היא במאית מוערכת, שנודעה כבעלת נקודת מבט מעניינת ושונה. העיסוק של קופולה ביופי חיצוני התחיל כבר עם סרט ביכוריה "חמש ילדות יפות". בסרט המהפנט ההוא, הציבה קופולה בחזית הבמה 5 נערות בעלות יופי מושלם, שהפער בין החוץ לפנים שלהן גרם לקריסתן. אותו מוות אלים שידעו הנערות הקנה ליופיין את הנצחיות שלו ובכך הצהירה קופולה על המחיר הנלווה לשימור חיצוניות מהפנטת. הפנים והחוץ נפרדים ואחד מהם קורס על מנת לשלם על אחיזה באחר.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"איש הפלדה" – ביקורת #3

"סופרמן: איש הפלדה". הנרי קביל.

"סופרמן: איש הפלדה". הנרי קביל.

"איש הפלדה" הוא סופרמן, קלארק קנט, הניצול היחיד של כוכב קריפטון, שאומץ בידי זוג שמתגורר בחווה בסמולוויל, קנזס, שמכיר את העיתונאית לויס ליין שעובדת ב"דיילי פלאנט" בעיר מטרופוליס. והסרט החדש אודות סופרמן הוא מאוד לא אחיד. יש בו חלקים מרשימים מאוד, שריתקו אותי והלהיבו אותי, ולצדם חלקים מיותרים, משעממים וארוכים.

חצי השעה הראשונה של הסרט בן השעתיים ו-23 דקות עוסקת בעיקר בכוכב קריפטון המתמוטט ובתחילת חייו של קאל אל. בהמשך קופצים לקלארק קנט בגיל 33 שלא בדיוק מוצא את מקומו ועדיין מתמודד בהדחקת כוחותיו האדירים. ואז הוא מגלה את גלימת הסופרמן ובמקביל, במקרה, מגלים גנרל זוד וחבריו את קאל אל שאותו הם מחפשים כבר המון זמן. היצורים מהחלל נלחמים בבן קריפטון שגדל בכדור הארץ, ובני האדם נפגעים בקרב ביניהם בשעה שסופרמן מתמודד עם הפרסום העולמי של קיומו.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"בית ספר למפלצות" – ביקורת

"בית ספר למפלצות".

"בית ספר למפלצות".

"בית ספר למפלצות", סרט ההמשך ל"מפלצות בע"מ" (2001), הוא הסרט ה-14 של חברת פיקסר. ככל 13 הסרטים הקודמים שלהם, הוא הולך להיות הצלחה קופתית ענקית ולהרוויח מאות מיליוני דולרים – ובצדק. הדמויות המוכרות מצחיקות, הדמויות החדשות טובות גם הן, הסרט צבעוני ומשעשע מאוד עם לא-מעט בדיחות נהדרות. הסרט מוצלח ומהנה, אך הוא פחות טוב מהראשון (שצפיתי בו שוב לאחרונה, לראשונה מאז הצפייה בקולנוע). החולשה העיקרית שלו היא העלילה, והוא גם מעט ארוך מדי.

סרט ההמשך הזה הוא סרט מקדים (prequel) שבו מלווים את מייק וסאלי (סאליבן), המפלצות בסרט הראשון, שנים לפני שעבדו יחד במפעל, כשרק הכירו באוניברסיטה (אוניברסיטה למפלצות). הסרט מתמקד במייק (בילי קריסטל) שמגיע לאוניברסיטה ופוגש את סאלי (ג'ון גודמן) ואת ראנדי (סטיב בושמי, גם הוא מהסרט הראשון). מייק מגלה שכמפלצת ירוקה וקטנה הוא לא כל כך מאיים ומפחיד כמו שהוא חשב. אגב, ב"מפלצות בע"מ" מייק זרק משפט על כך שהם מכירים מכיתה ד', אבל ניחא.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »