עם שלוש בכורות טריות וצנועות בבתי הקולנוע בארה"ב שיתחרו מולו, סרט האקשן "בלתי נשכחים 2" תפס בקלילות את צמרת טבלת שוברי הקופות לסוף השבוע. עם זאת, גם הפתיחה של זה היתה צנועה למדי, ביחוד לאור העובדה שהרווחים לא עלו על רווחי הסרט הקודם, מלפני שנתיים.
רווחי הפתיחה של "בלתי נשכחים 2" בסוף השבוע האחרון עמדו על 28.8 מיליון דולרים בקרב 3,316 בתי קולנוע. זו בהחלט פתיחה נאה לסרט אקשן-טהור הממוקד לקהל הגברי, ועם זאת כאמור, מדובר בירידה משמעותית (17 אחוז) מ-34.8 מיליון הדולרים שאיתם פתח "בלתי נשכחים" באותה התקופה ב-2010. בהוליווד יש מי שמאשים את מערך השיווק של הסרט בארה"ב, ששם את הדגש על ההופעות הקצרות של ברוס וויליס וארנולד שוורצנגר, וגרם למעריצים לחשוב שמדובר ביותר ממה שבפועל. זאת לעומת הופעותיהם הנרחבות הרבה-יותר (ובאמת) של התוספים החדשים, צ'אק נוריס וז'אן קלוד ואן דאם, שלא זכו לתשומת לב מתאימה.
מה קרה לקולנוע העולמי? במאים טובים ישנם, שחקנים מצוינים קיימים, איכות הצילום והצליל והתלבושות והמוסיקה, האפקטים וכל מה שמסביב טובים מאי פעם, אך סרטי הקולנוע שנעשים היום פחות טובים מאלו שנעשו בעשורים קודמים, או לפחות: מספר הסרטים הטובים נמוך משמעותית מפעם. אתרכז כאן בירידה באיכות הסרטים האמריקאיים, ואנסה להסביר מה הביא לתופעה המדאיגה לצד סקירת העתיד הקרוב.
ב-1991 היו: "תלמה ולואיז", "שתיקת הכבשים", JFK- תיק פתוח, "באגסי", "נסיך הגאות והשפל", "החבר'ה מהשכונה", "גרנד קניון", "פישר קינג", "עגבניות ירוקות מטוגנות", "שליחות קטלנית 2", "מלכודת אש", "רצח מן העבר", "משפחת אדמס", "הדוקטור", "פסגת הפחד", "תעצרו את העיר אני רוצה לרדת!", "שוטר בגן ילדים", "קדחת הג'ונגל", "איש קטן ושמו טייט", "הדסון הוק", "לחץ", "צללים וערפל", "מפסיד מנצח", "אבי הכלה", "סיפורי אל-איי", "לרקוד עם טייסים", "אירופה אירופה", "כל הבקרים שבעולם", "עקבים גבוהים". [וגם: רובין הוד: נסיך הגנבים, החיים בזבל, איידהו שלי, חיילי צעצוע, נקודת פריצה, גיבורים מעולם אחר (איש הנצח 2), בכוננות מתמדת, לישון עם האויב, בנוגע להנרי, הדלתות, ארוחה ערומה, החברה שלי, הקומיטמינטס, היפה והחיה, ברטון פינק, בועות של אהבה, הוק, הפנג הלבן, אשם על פי חשד, בחירתה של אהבה, בילי באת'גייט, דוק הוליווד, התנפצות, מה קורה עם בוב?, לא בלי בתי, נוכלת ושמה סו, פרנקי וג'וני, רוקטיר, עד סוף העולם, מאדאם בובארי, דליקטסן, טוטו הגיבור, מדיטראנו וחייה הכפולים של ורוניק.]
אני לא מסוגל לערוך רשימה כזאת של סרטים מאף שנה בעשור האחרון. מקנדה ומאוסטרליה דוברות האנגלית יוצאים בעיקר במאים ושחקנים מצליחים, ורק לעתים רחוקות מגיע משם סרט מעורר עניין; צרפת ואיטליה, ספקיות קלסיקות ותיקות, מצויות במשבר כבר שנים רבות; מאנגליה ומגרמניה מגיעות הבלחות מוצלחות מפעם לפעם; ודווקא מהמזרח הרחוק מגיעים יותר ויותר סרטים ויוצרים פורצי דרך. אך עדיין 70% מהסרטים המוקרנים אצלנו בבתי הקולנוע הם אמריקאיים.
אתרכז כאן בירידה באיכות הסרטים האמריקאיים ואנסה להסביר מה הביא לתופעה המדאיגה מבלי לגלוש יותר מדי לשיעור בתולדות הקולנוע שכולל סקירה על שיטת האולפנים, הכוכבים ומלחמת וייטנאם. אתמקד בשלוש סיבות: סִפרות, סוף שבוע ראשון והטלוויזיה.
ספרות (מקורות)
אם תערכו רשימה של הסרטים האהובים עליכם, סביר להניח שרובם יהיו מבוססים על ספרים. באוסקר אמנם לא זוכים האנשים או הסרטים הטובים ביותר (הם גם לא תמיד מועמדים), אך המועמדים והזוכים לאורך השנים מצביעים על מגמות ברורות, ומבין 84 הסרטים הזוכים באוסקר לסרט הטוב ביותר – 56 מבוססים על ספר/מחזה/סרט אחר לעומת 28 בלבד (33%) שנעשו על פי תסריט מקורי, ומספר זה כולל דרמות היסטוריות וסרטי ביוגרפיה כמו "גנדי", "מרכבות האש", "חייו של אמיל זולא", "לב אמיץ" ו"נאום המלך" [מתוך 164 הסרטים המועמדים בקטגוריית הסרט הטוב ביותר ב-30 השנים האחרונות, רק 40% (67 סרטים) היו על פי תסריט מקורי].
"אדפטיישן".
במאה ה-21 גם עולם הספרות הוא לא מה שהיה פעם. פחות ספרים טובים ופחות הצגות בלתי נשכחות משמעם פחות סרטים טובים. רוב מחזות הזמר החדשים בברודווי מבוססים על סרטים ("נזירות בלוז", "רוח רפאים", "מרי פופינס", "מעודדות צמודות" [Bring It On], "קינקי בוטס"). הצגות מצליחות ספורות בלבד עובדו לקולנוע במאה ה-21, ביניהן "קרוב יותר", "הוכחה", "ספק", "נערי ההיסטוריה", "פרוסט/ניקסון", "אלוהי הקטל", "שם פרטי" – סרטים טובים אך אף אחד מהם לא יכנס לרשימת הסרטים הטובים ביותר שנעשו אי פעם.
זוהי רשימה של 66 סרטים המבוססים על מחזה או ספר (כולל סרטים שאני לא סובל):
קן הקוקיה
הסנדק
חומות של תקווה
אמדאוס
קזבלנקה
הקוסם מארץ עוץ
חלף עם הרוח
הבוגר
פסיכו
ורטיגו
חלון אחורי
מלתעות
לורנס איש ערב
הגשר על נהר קוואי
האדם השלישי
בצהרי היום
התפוז המכני
שבילי התהילה
ד"ר סטריינג'לאב
בן חור
שנים עשר המושבעים
אפוקליפסה עכשיו
זה קרה לילה אחד
חמים וטעים
הכל אודות חוה
חשמלית ושמה תשוקה
נערתו ששת
סיפור פילדלפיה
הנץ ממלטה
מות הזמיר
הבריחה הגדולה
12 הנועזים
סטלג 17
מגע של רשע
המחפשים
האיש שרצה להיות מלך
כחום הלילה
קאובוי של חצות
מאש
היצאנית והקלפן
מגרש השדים
הקשר הצרפתי
תינוקה של רוזמרי
סרפיקו
השור הזועם
היו זמנים באמריקה
הנסיכה הקסומה
יחסים מסוכנים
החבר'ה הטובים
תנאים של חיבה
קברט
צלילי המוסיקה
מרי פופינס
סיפור הפרברים
בלייד ראנר
אני והחבר'ה
מועדון קרב
טריינספוטינג
בשם האב
שתיקת הכבשים
תמונות קצרות
רשימת שינדלר
פורסט גאמפ
טרילוגיית שר הטבעות
ארץ קשוחה
זה ייגמר בדם
אפשר בקלות רבה להוסיף סרטים רבים, חדשים וישנים: רעל ותחרה, מצחיקונת, הם יורים גם בסוסים, הקשר הצרפתי, מגרש השדים, תינוקה של רוזמרי, ירח של נייר, פלישת חוטפי הגופות, אהובת הקצין הצרפתי, בחירתה של סופי, מת לחיות, מי הפליל את רוג'ר רביט, היסטוריה של אלימות, הר ברוקבק, השעות, אודות שמידט, סיפורי דגים, ועוד ועוד ועוד. בכוונה לא כללתי לעיל סרטים שאינם באנגלית; גם אלה מבוססים על ספר או מחזה: ז'אן דה פלורט, ז'יל וז'ים, ז'רמינל, דיאבוליק, עד כלות הנשימה, רשומון, סולריס, הצוללת, גנבי האופניים, הפנסים האדומים, סיפור חיים, החותם השביעי, נמר דרקון.
יש, כמובן, סרטים מעולים שמבוססים על תסריט מקורי – אך הרבה פחות, ושוב – לא את כולם אני אוהב:
האזרח קיין
שדרות סנסט
הרומן שלי עם אנני
צ'יינהטאון
נהג מונית
רשת שידור
קיד וקסידי
בוני וקלייד
רוקי
איש הגשם
פארגו
כשהארי פגש את סאלי
הטוב, הרע והמכוער
החשוד המיידי
מלחמת הכוכבים
ספרות זולה
בחזרה לעתיד
שודדי התיבה האבודה
העד
שליחות קטלנית 2
מזימות בינלאומיות
אי-טי
מפגשים מהסוג השלישי
בלתי נסלח
שושנת קהיר הסגולה
חנה ואחיותיה
שמש נצחית בראש צלול
מועדון ארוחת הבוקר
שיר אשיר בגשם
טוטסי
הפסנתר
מרד הנעורים
אשה יפה
סודות ושקרים
לשבור את הגלים
זוהר בדשא
לילות בוגי
מגנוליה
כוכב בודד
אדומים
גם כאן אפשר להוסיף עוד מספר סרטים: חידון בחרוזים, הרולד ומוד, רסיסי חיים, אליס לא גרה כאן יותר, כך היינו, השיחה, החברים של אלכס, ללכת שבי אחריו, אמון הדדי, להיות ג'ון מלקוביץ', לפני הזריחה, ג'ונו ואחרים. ובקטגוריה הזאת יש יותר סרטים זרים: החיים יפים, סינמה פרדיסו, שמונה וחצי, לה דולצ'ה ויטה, פרסונה, זעקות ולחישות, אמלי, 400 המלקות, שבעת הסמוראים, הכל אודות אמא, חיים של אחרים, שלושת הצבעים: אדום.
הספרים של היום
רוב הספרים המצליחים בעולם היום הם ספרי מתח וספרי פנטזיה. ובהתאם, טרילוגיית סרטי "שר הטבעות", סדרת "הארי פוטר", "צופן דה-וינצ'י", "נערה עם קעקוע דרקון", סרטי "דמדומים" ו"משחקי רעב" הם שוברי קופות. מפעם לפעם מתגנב לו לרשימת רבי המכר ספר דרמה או רומן רומנטי, אך מסיבה כלשהי הספרים של גבריאל גרסיה מרקס, טוני מוריסון וז'וזה סאראמגו לא הפכו לסרטים מוצלחים, ולא הצליחו שורה של סרטים על פי רבי מכר בינלאומיים: "האפר של אנג'לה", "רודף העפיפונים", "הכול מואר", "קרוב להפליא ורועש להחריד", "הדרך" ו"יער נורווגי". הצליחו יותר: "העזרה", "לאכול להתפלל לאהוב", "קולד מאוטן", "זיכרונותיה של גיישה"', "חניבעל" – רואים פה יצירת מופת קולנועית? אני לא.
הפקת מיני סדרה על פי "התיקונים" בוטלה והגרסאות הקולנועיות של "הרפתקאותיהם המדהימות של קוואליר וקליי", "צלה של הרוח", "המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה" ו"ההיסטוריה הסודית" מתמהמהות, על אף שמזמן נרכשו הזכויות לעיבוד.
"אנה קרנינה": 1935, 1948, 1997, 2012.
אז כשאין מספיק מקורות ספרותיים חדשים וטובים חוזרים שוב ושוב למחזותיו האלמותיים של ויליאם שייקספיר, ובמחזוריות אין-סופית מפיקים גרסאות חדשות ל"אוליבר טוויסט" ו"תקוות גדולות", "ג'יין אר" ו"אנה קרנינה", "טרזן" ו"סופרמן". השנה הגיע תורו של סרט "זכרון גורלי" חדש ובשנה הבאה חוזרים ל"גאטסבי הגדול" על פי ספרו של סקוט פיצג'רלד (גרסה קולנועית הופקה ב-1974) ול"קארי" על פי ספרו של סטיבן קינג (גרסה קולנועית הופקה ב-1976). מעניין לציין שאחת הדרמות המסקרנות של 2013 היא גרסה קולנועית למחזה המעולה "אוגוסט: מחוז אוסייג'", כשבסרט יככבו מריל סטריפ, ג'וליה רוברטס, ג'ולייט לואיס, אביגיל ברסלין, מרגו מרטינדייל, כריס קופר ודרמוט מלרוני.
יש ספרים חדשים שמעובדים גם למיני סדרות בשל ההיקף שלהם ("עולם ללא קץ", למשל) או לסרטי טלוויזיה, ובשנים האחרונות ישנה תופעה חדשה של ספרים המעובדים לסדרה בת מספר עונות ("משחקי הכס", "דקסטר", "דם אמיתי"), מה שיביא אותנו אחרי זה לסיבה השלישית, אבל לפני כן:
סוף שבוע ראשון (קהל היעד)
על אף שרווחים של סרט לא נמדדים רק בהכנסה מההקרנות של הסרט בבתי הקולנוע -תודות למכירת זכויות השידור, מכירות של די-וי-די (עם תוספות ומהדורות חדשות) ושל מוצרים נלווים (בעיקר לסרטי פעולה, לסרטים מצוירים ולסרטי ילדים)- מסתכלים היום על ההכנסות של סרט בסוף השבוע הראשון שלו. הכול מתנקז לבום ראשוני גדול. מעט מאוד סרטים מקבלים הזדמנות לזכות ליחסי ציבור של הציבור, ליהנות מהמלצות מפה לאוזן. נגמרו הימים שספרו כמה שבועות מוקרן סרט בבתי הקולנוע; מה שחשוב היום הוא האם הסרט שבר שיא, האם פתח יותר טוב מפתיחות של סרטים דומים בתקופה המקבילה אשתקד? מה הבעיה בכך? מי שרץ לראות סרטים בסוף השבוע הראשון שלהם, והסרטים שבונים להם יחסי ציבור על כך ש"חייבים" לראות אותם ברגע הראשון הם בעיקר צעירים וסרטים עתירי תקציב, כלומר מלאים אפקטים, סרטי פעולה שיכולים להיות מבדרים ומהנים אך מטרתם העיקרית היא כסף.
"באגסי מלון".
קהל היעד המרכזי של הקולנוע השתנה. פונים בעיקר לקהל צעיר, צעיר מאוד אפילו. מספר הסרטים שעושים ל"מבוגרים" הולך וקטן, וככל שעושים פחות סרטים כאלה (דרמה, קומדיה, פעולה או מתח) – יש פחות סרטים טובים, כי אחוז הסרטים הטובים נשאר בערך אותו דבר. כמעט ואין סרטי דרמה על אנשים לא מושלמים שמתמודדים עם בעיות מהחיים, כלומר- לא רודף אחריהם מישהו עם נשק או יצור שנוצר במחשב. זאת אחת הסיבות לפריחה של תעשיית הקולנוע העצמאי בארצות הברית. ג'ורג' קלוני ובראד פיט הבינו שעל מנת לעשות סרטים כמו "לילה טוב ובהצלחה", "משחקי שלטון", "מאניבול" ו"עץ החיים", עליהם לשחק גם בסרטי "אושן".
מעדיפים ללכת על בטוח
בשל עליית משכורות השחקנים וההאמרה בעלויות ההפקה של סרט הוליוודי ממוצע (יותר מ-40 מיליון לסרט כיום), מנסים יותר מתמיד ללכת על בטוח. לא רוצים להסתכן בדברים מקוריים וחדשים (למרות שאלו הדברים שבדרך כלל הכי מצליחים – ואז מנסים לחקות אותם).
אמנם גרסאות חדשות לספרים ולסרטים אינם דבר חדש: כבר בשנות ה-30 ה-40 הופקו גרסאות חדשות לסרטים לא-ישנים ונעשו סרטי המשך לא-רק לסרטי אימה ("טוֹפּר", למשל), אך בשנות ה-80 פרחה תעשיית סרטי ההמשך בצורה בלתי רגילה, תופעה שתפסה תאוצה בשנות ה-90 וממשיכה עד היום, כשסדרות סרטים (franchise) הפכו לאחד הדברים שהאולפנים הכי חושקים בהם. לכן מיהרו להתחיל מחדש (reboot) את סרטי "ספיידרמן". לכן 19 שנים אחרי "אינדיאנה ג'ונס ומסע הצלב האחרון" הגיע "אינדיאנה ג'ונס וממלכת גולגולת הבדולח", הסרט הרביעי והמצליח ביותר בסדרה- בזכות שלושת הסרטים הנפלאים הראשונים ולא בשל איכות הסרט עצמו; 12 שנים עברו בין "מת לחיות 3" ל"מת לחיות 4" (והחמישי בדרך) ו"גברים בשחור 3" הגיע עשר שנים אחרי הקודם. לכן עושים חידוש לסרט ישן, או לוקחים סדרה ששמה מוכר או משחק קופסה או אגדה מוכרת, והופכים אותם לסרט – כך קיבלנו את "כלבי הקש" ו"ארתור" (שאפילו לא הגיעו לבתי הקולנוע בארץ) אך גם את "אומץ אמיתי" של האחים כהן, "צוות לעניין" שמעדיפים לשכוח ואת "רחוב ג'אמפ 21" המוצלח, "באטלשיפ" על פי המשחק "צוללות" (ועובדים על "מונופול" ו"עולם הממתקים"), שני סרטי שלגיה, ובדרך "הנזל וגרטל" (עמי ותמי) ו"ג'ק ואפון הפלא".
כדי לראות משהו מקורי, שונה, מיוחד, בוגר, דרמטי ומעניין יותר ויותר יוצרים, במאים, תסריטאים ושחקנים עברו לטלוויזיה – והקהל עמם.
הטלוויזיה
לא המצאת הטלוויזיה או כניסתה לבתי מיליארדי אנשים בכל העולם פגעו בקולנוע כפי שחששו, אלא האיכות העולה של העשייה הטלוויזיונית. בסוף שנות ה-80 החלו להפיק סדרות שנראו כמו סרטים (באיכות הצילום ובמורכבות העלילתית) ובתקציב שעלה על מיליון דולר לפרק, סדרות כמו "מסע בין כוכבים: הדור הבא", "טווין פיקס", "תיקים באפלה" ו"אי-אר", שהן סדרות שמתוכן צמחו גם שחקני קולנוע ונשבר המחסום שמעטים לפני כן הצליחו להתגבר עליו: המעבר מטלוויזיה לקולנוע.
עם הפנייה של יותר ויותר סרטים לקהל הצעיר, נוצר גם מצב של ריבוי ערוצי טלוויזיה. לצד רשתות השידור הוותיקות בארצות הברית קמו עשרות ערוצי כבלים ייעודיים. לצעירים מופקות סדרות שמיועדות להם, וכך HBO ובעקבותיה תחנות אחרות (Showtime, AMC, FX ואחרות) החלו להפיק סדרות -דרמה וקומדיה- שמיועדות למבוגרים. יש בהן עירום ושפה גסה ובעיקר: דמויות לא שטחיות, הרבה פעמים פגומות ולאו דווקא "נחמדות", דרמות נוגעות ללב עם קונפליקטים מורכבים, ביניהן "הסופרנוס", "דדווד", "הסמויה", "מד מן", "שובר שורות" ו"צדק פרטי". הסדרות הללו משכו יוצרים מובילים מהקולנוע ובעקבותיהם שחקנים שלא מצאו תפקידים מורכבים או סיפורים מעניינים בעולם הסרטים המשתנה. בנוסף לכך, בעקבות הזנחת קהל הצופים המבוגר, עושים פחות סרטים על נשים מעל גיל 45 – ושחקניות רבות מצאו את מקומן בסדרות.
במקביל, פגעו שתי סדרות בסרטי קומדיה רומנטית. "חברים" (שהחלה ב-1994) ו"סקס והעיר הגדולה" (1998) הן בעצם קומדיות רומנטיות. סרט בן 100 דקות לא יכול להתחרות בעומק הקונפליקטים ועם הזדהות הצופים שעוקבים לאורך שנים ביחסים המשתנים בין רוס ורייצ'ל ב"חברים" או בין קרי למר ביג ב"סקס והעיר הגדולה". שתי הסדרות מתרחשות בעיר ניו יורק וכוללות קטעים מצחיקים לצד מרגשים, עם מחוות רומנטיות "מהסרטים". אפילו קטעי המוסיקה ברקע של הפרקים, השימוש בשירים הוא דבר שלא היה נהוג בסדרות קומיות ודומה לסרטי קולנוע.
עתיד הטלוויזיה
גם סרטי הטלוויזיה השתנו בהתאם. אם תראו סרט טלוויזיה משנות ה-80 לא תראו שם כוכבי קולנוע או איכויות הפקה גבוהות. הסרטים היו זולים, שחקני עבר כוכבים לשעבר ושחקני טלוויזיה כיכבו בהם. הטלוויזיה היתה המקום למתחילים ולגמלאים. בשלוש השנים האחרונות היו מועמדות לאמי בקטגוריית השחקנית במיני סדרה/סרט טלוויזיה (ושוב, זה לא אומר שאלו היו ההופעות הטובות ביותר של השנה, אך זה מצביע על המגמה הרווחת בשנים האחרונות): ג'וליאן מור, ניקול קידמן, אמה תומפסון, קייט וינסלט, ג'ואן אלן, ג'ודי דנץ' ומאגי סמית'.
אך נראה שמצב סדרות הדרמה אינו טוב כפי שהוא מצטייר. לוחות המשדרים מלאים בתכניות מציאות ("הישרדות", "המירוץ למיליון"), תחרויות שירה וריקוד ("רוקדים עם כוכבים", "אמריקן איידול"), סדרות-בת וסדרות-העתק ("זירת פשע: ניו יורק/מיאמי", "מרפאה פרטית", "NCIS: לוס אנג'לס" ובדרך "יומני קארי" על קארי -"סקס והעיר הגדולה"- הצעירה) וגרסאות חדשות לסדרות ישנות ("הוואי חמש-אפס", "90210", "ניקיטה" שמבוססת במקור על הסרט, כמובן).
רוב הסדרות המצליחות ו/או המוערכות הן ותיקות מאוד, חלקן מתקרבות לסופן. על אף שבכל עונה מתחילות את דרכן עשרות סדרות חדשות, בשלוש שנים האחרונות היבול היה דל בסדרות סוחפות, מהפכניות או הצלחות גדולות מאוד, וניתן להזכיר רק שלוש סדרות חדשות שמצאו להן קהל משמעותי: "משחקי הכס", "הומלנד" ו"בנות".
מה הלאה
אז מה הלאה? מה נראה בקולנוע בשנה הקרובה? "סקייפול" (ג'יימס בונד החדש), Gangster Squad (ריאן גוסלינג, אמה סטון ושון פן בסרט תקופתי על המפיה) ו-Oz: The Great and Powerful (סרט מקדים -prequel- ל"הקוסם מארץ עוץ" עם ג'יימס פרנקו בתפקיד הראשי) ועוד כמה סרטי מדע בדיוני מסקרנים.
10! מתוך 16 הסרטים הגדולים של קיץ 2013 הם סרטי המשך: מהיר ועצבני 6, איירון-מן 3, ההנגאובר 3 ("בדרך לחתונה עוצרים ב"?), RED 2, מפלצות באוניברסיטה (סרט ההמשך ל"מפלצות בע"מ"), וולברין 2, מסע בין כוכבים חדש, גנוב על הירח 2, מגודלים 2 (אדם סנדלר) וסרט המשך ל-"300". ששת הנותרים הם "סופרמן- איש הפלדה", The Lone Ranger עם ג'וני דפ, After Earth עם ויל סמית' ובנו, רובוקופ המחודש, Pacific Rim של גיירמו דל טורו ו-World War Z עם ברד פיט.
בשנים האחרונות סרטי קיץ השתלטו על בתי הקולנוע בעונה החמה, וצריך לחפש את הסרטים שנועדו לקהל אוהב קולנוע שצורך סרטים "שקטים", בלי פיצוצים. זו אחת הסיבות להצלחה הגדולה של "מחוברים לחיים" הצרפתי בארץ ובכל העולם וש"מלון מריגולד האקזוטי" הבריטי -שתקציבו היה 10 מיליון דולר- הרוויח בארצות הברית 45 מיליון דולר, יותר מאשר Rock of Ages המוסיקלי עם טום קרוז שעלה 75 מיליון, קומדיית המדע-בדיוני "שומרים על השכונה" עם בן סטילר ווינס ווהן או "אברהם לינקולן- צייד הערפדים".
רוב סרטי הדרמה, "סרטי האוסקר" שקורצים לדחיפה של המועמדויות, יוצאים בשליש האחרון של השנה.
יבול השנה הקרובה
היבול השנה כולל את תריסר הסרטים הללו:
"חיי פיי" במאי: אנג לי, על פי הספר המצליח של יאן מרטל. בתלת מימד.
"לינקולן" במאי: סטיבן ספילברג, עם דניאל דיי-לואיס כנשיא ה-16 של ארה"ב.
Hyde Park on Hudson במאי: רוג'ר מיצ'ל, עם ביל מורי כנשיא ה-32 של ארה"ב, פרנקלין רוזוולט, וסיפור האהבה שלו עם מרגרט סאקלי (לורה ליני) בעת ביקורם של מלך ומלכת אנגלייה בארצות הברית.
"ג'אנגו ללא מעצורים" במאי: קווינטין טרנטינו, עם ג'יימי פוקס, כריסטוף וולץ, ליאונרדו די קפריו, סמואל אל. ג'קסון, דון ג'ונסון ואחרים, בעלילה שמתרחשת בימי העבדות בארה"ב.
"המאסטר" במאי: פול תומס אנדרסון ("מגנוליה", "זה ייגמר בדם"), עם ואקין פינקס, פיליפ סימור הופמן ואיימי אדמס בסיפור שמתרחש בשנות ה-50 והוא סיפור על הסיינטולוגיה מבלי להזכיר את המילה סיינטולוגיה.
To the Wonder. במאי: טרנס מאליק ("עץ החיים"), עם בן אפלק, רייצ'ל מקאדמס, רייצ'ל וייז, חוויאר ברדם וג'סיקה צ'סטיין.
"עלובי החיים" במאי: טום הופר, סרט מוסיקלי על פי המחזמר המצליח. עם יו ג'קמן, ראסל קרואו, אן האת'ווי, אמנדה סייפרד, הלנה בונהם קרטר וסשה ברון כהן.
"אהבה" במאי: מיכאל הנקה ("סרט לבן", "מחבואים"), זוכה פרס דקל הזהב בפסטיבל קאן. דרמה בצרפתית על גבר ואישה בשנות השמונים לחייהם, עם ז'אן לואי-טרינטיאן.
Argo במאי: בן אפלק, שגם מככב, עם בריאן קרנסטון וג'ון גודמן. על ניסיון חילוץ של שישה בני ערובה אמריקאים שמצאו מקלט בשגרירות קנדה באיראן בזמן ההפיכה.
"ההוביט- חלק 1: מסע בלתי צפוי" במאי: פיטר ג'קסון, אחרי שעיבד את שלושת ספרי "שר הטבעות" לשלושה סרטים מצליחים, הוא עובר לספר המקדים והופך אותו לשלושה סרטים. חלק 2 יוקרן ב-2013 וחלק 3 ב-2014.
"טיסה" במאי: רוברט זמיקס, עם דנזל וושינגטון.
"רביעייה" [Quartet] במאי: דסטין הופמן(! וסימן הקריאה בגלל שלא זה הסרט שהייתם מצפים שהוא יביים), דרמה-קומית בריטית שרונלד הרווד ("להיות ג'וליה", "הפרפר ופעמון הצלילה") עיבד על פי מחזהו, על בית אבות המאוכלס בזמרי אופרה לשעבר, עם מאגי סמית' ומייקל גמבון.
גיא – "הבלתי נשכחים 2" מציג כמויות עצומות של אקשן, נוסטלגיה והומור עצמי, בלי עלילה כפויה, וכך באופן מפתיע למדי – הינו מוצלח אפילו יותר מקודמו בכל הפרמטרים. מתחילתו ועד סופו, "הבלתי נשכחים 2" הוא תענוג צרוף וחובה לכל חובבי האקשן – אך לא רק להם.
במאי הסרט, סיימון ווסט, שעל הקרדיטים שלו ניתן למנות את "המכונאי", "טומב ריידר" ו"קון אייר", למד היטב את תוצאות הסרט הקודם. ממש כאילו הקים ועדת חקירה בנושא ויישם את מסקנותיה נאמנה. התוצאה: מתן דגש על כל מה שהיה מוצלח בסרט הקודם, כגון שפע אקשן בלתי מתפשר עד כדי מוגזם, שלל אזכורים נוסטלגיים לכל מי שנשם במהלך שנות התשעים ושפע בדיחות על חשבון השחקנים עצמם. באופן פרדוקסלי משהו, עלילת הסרט הינה אחד האלמנטים המוצלחים בסרט דווקא בשל דלותה, שכן יש לזכור, מדובר בסרט אקשן ולא בדרמה או במותחן. לכן, מעצם העובדה שהסרט אינו מתיימר להיות מה שאינו ומתמקד אך ורק במה שהוא באמת – התוצאה מוצלחת.
הסרטים הישראלים "למלא את החלל" של רמה בורשטיין ו"שומרי הסף" של דרור מורה יוקרנו בפסטיבל הסרטים ניו יורק 2012 (ה-50 במספר) בארה"ב. עוד יוקרנו בפסטיבל גם "חיי פיי" של אנג לי (סרט פתיחה), "טיסה" (ש.ל.ר, Flight) של רוברט זמקיס בכיכובו של דנזל וושינגטון (סרט נעילה), "תשוקה" (ש.ל.ר, Passion) של בריאן דה פלמה, ו"אהבה" של מיכאל הנקה.
"למלא את החלל" הוא סיפור מאת במאית חרדית, על משפחה חרדית חסידית המתגוררת בתל אביב. אחותה של שירה נהרגת בתאונת דרכים רגע אחרי שהיא משודכת לאברך צעיר ומכובד. שמחת החתונה עומדת בצל האבל הכבד והמשפחה מתגייסת למציאת שידוך לאלמן הטרי של אחותה המנוחה, בינהם גם שירה שנשאבת למערכת יחסים מיוחדת איתו. הדס ירון, יפתח קליין, אירית שלג, חיים שריר, רזיה ישראלי והילה פלדמן מככבים בסרט. "שומרי הסף" הוא גרסה קולנועית מקוצרת מסדרה בת חמישה פרקים שתשודר בהמשך השנה בערוץ 1, ומתעד שיחות עם שישה ראשי שב"כ לשעבר.
פסטיבל ניו יורק יתקיים השנה בין ה-28 בספטמבר ועד ה-14 באוקטובר.
סרט הדרמה הקומי-משהו "10 שנים" עמוס הכוכבים הצעירים – צ'אנינג טאטום, רוזריו דוסון, ג'נה דיוון-טאטום, לין קולינס, קייט מארה, כריס פראט, ארי גריינור, ג'סטין לונג, אנתוני מאקי, רון ליוינגסטון, אוסקר אייזק, ניק זיינו ומקס מינגלה – התחדש בטריילר רשמי. ל-"10 שנים" יש ניחוח נוסטלגי הן באוירה של הסרט והן ברעיון שעומד בבסיסו (בני 30 בעידן הפייסבוק שלא יודעים מה קרה לחברים שלהם ואיך הם נראים?). במרכז העלילה עומדים הזוג הנשוי-היום, צ'אנינג טאטום וג'נה דיוון, שנפגשו על הסט של "סטפ אפ" (2006) והתחתנו 3 שנים מאוחר יותר. מאז, טאטום הפך למגה-כוכב ואילו דיוון די נעלמה. הם מגלמים גם בסרט זוג נשוי, שבמפגש הבית ספרי של חבריהם ללימודים כעבור 10 שנים מסיום התיכון, מעורערים בידי הופעתה מחדש של רוזריו דוסון, אהובתו לשעבר של הדמות שמגלם טאטום. תהנו:
סרט הפעולה "הסיכוי האחרון" (ש.ל.ר, The Last Stand) מחזיר אלינו את ארנולד שוורצנגר לתפקיד הראשי, והתחדש בטריילר רשמי בתזמון מדויק לסוף שבוע הביכורים בארץ ובארה"ב של "בלתי נשכחים 2" אשר גם בו הוא מופיע. הבמאי הדרום-קוריאני קים ג'י-וון יצר את סרטו הראשון בשפה האנגלית, ומביא את שוורצנגר לגלם שוטר שהורד בדרגתו ומתפקד כעת כשריף מקומי. הוא חוזר לגדולה כאשר נקרא ללכוד מנהיג קרטל סמים מסוכן שהצליח להימלט מאולם בית משפט, ובמנוסה אל הגבול עם מקסיקו – הורס כל דבר שנקרה בדרכו. תהנו:
כוכבת "שלגיה והצייד", קריסטן סטוארט, לא תופיע גם בסרט ההמשך, על רקע הרומן המתוקשר שניהלה עם הבמאי הנשוי של הסרט, רופרט סנדרס. ככל הנראה, אולפני יוניברסל בחרו להפוך את סרט ההמשך לספין-אוף שיתמקד בצייד (כריס המסוורת'), וטרם נודע האם הבמאי סנדרס יביים גם אותו. דיוויד קואפ ("גברים בשחור 3") שנשכר לכתוב את סרט ההמשך, מנהל כעת מגעים לפרוש מפרויקט ההמשך – היות וזה לא מה שנשכר לכתוב.
הוליווד געשה ורעשה כאשר נודע על הרומן של סטוארט וסנדרס: מעבר להפרשי הגילאים, סנדרס (41) נשוי פלוס, ואילו סטוארט (22) מנהלת מערכת יחסים מרובת זמן עם עמיתה לסרטי "דמדומים", רוברט פטינסון. משום מה תמיד מאשימים את האישה האחרת (גם אם היא כמעט מחצית מגילו של הנואף), וסטוארט נתקלה באש מכל הכיוונים. רק כעת לצד הפיטורים מ"שלגיה והצייד 2", היא מתחילה להתעורר ולהפסיק עם ההתנצלויות.
עלילת הסרט תספר על חייה של גרטרוד בל הבריטית (נעמי ווטס, "משחק הוגן") בתור סופרת, ארכיאולוגית, חוקרת, יוצרת מפות ונספחת פוליטית של הבריטים למזרח התיכון. בל היתה מהנשים הראשונות שסיימו לימודים באוניברסיטת אוקספורד, ובהמשך דרכה נסעה למזרח התיכון וקבעה את גבולותיהן של עיראק, ירדן וערב הסעודית. פטינסון יגלם את קצין הצבא הבריטי טי-אי לורנס, שידוע יותר בכינויו 'לורנס איש ערב' (אותו אחד מהסרט של 1962), והיה חבר קרוב של בל כמו גם עזר לה בחלק מפעולותיה.
צילומי "מלכת המדבר" צפוים להתחיל בסתיו הקרוב. פטינסון מככב בימים אלו על המסכים האמריקאים בסרט "קוסמופוליס" של קרוננברג, שהגיע למסכים אצלנו כבר לפני זמן מה. הוא התמקד בעשיה עצמאית מחוץ לסדרת "דמדומים" המצליחה שהקנתה לו שם עולמי. בין היתר הוא יככב בעתיד הקרוב במותחן העצמאי "המשימה: מחיקה" (ש.ל.ר, Mission: Blacklist) שמתאר את המצוד אחר סדאם חוסיין.
המיני-סדרה הישראלית "נבלות" של דרור סבו שנערכה מחדש לסרט קולנוע, התקבלה לפסטיבל הסרטים טורונטו 2012 (ה-37 במספר) בקנדה. יחד עם סבו שגם ביים, יצרו את המיני-סדרה דפנה לוין, לי ירדני ואבירם בוכריס, והיא שודרה בכבלים לפני כשנתיים.
העלילה המבוססת על ספרו של יורם קניוק, מספרת על שני קשישים (יוסי פולק ויהורם גאון) יוצאי פלמ"ח (עוז זהבי ומיכאל מושונוב מגלמים אותם בתקופה ההיא) שמואסים בדור הצעיר של ישראל בהווה, ומחליטים לצאת למסע נקמה רצחני ברחובות תל אביב.
פסטיבל טורונטו יתקיים השנה בין ה-6 ל-16 בספטמבר, ויארח נוכחות מרשימה של ישראלים: "איגור ומסע העגורים" של יבגני רומן, "שומרי הסף" של דרור מורה, "מדינה 194" של דן סיטון, "זייתון" של ערן ריקליס; וגם "יש ילדים זיגזג" של וינסנט באל על פי ספרו של דויד גרוסמן הישראלי; "רביעייה סודית" (ש.ל.ר, A Late Quartet) של ירון זילברמן הישראלי בהוליווד; "אייסמן" של הישראלי-אמריקאי אריאל וורמן; והסרט הביוגרפי "חנה ארנדט" של מרגרט פון טרוטה שצולם בחלקו בישראל.
מועצת הרשות השניה לטלויזיה ולרדיו החליטה לחלט (לעקל לידי המדינה) את הערבויות של ערוץ 10 וזכיינית ערוץ 2 רשת, עד ה-2 בספטמבר, לצורך תשלום חובותיהם בגין דמי זיכיון ותמלוגים. גובה החובות עומד כיום על 64 מיליון ש"ח לערוץ 10, ו-24 מיליון ש"ח לרשת.
אך מאז, לא הרבה התקדם בעניינו של הערוץ, ויתכן כי ברשות השניה מנסים להחזיר את הכדור למגרש הפוליטי. לטענתם, אין בסמכותם עוד להאריך את דחית חובותיהם של ערוץ 10 ושל רשת, ועל כן הם נדרשים לשלם. דרישה מערוץ 10 לשלם בבת-אחת את חובותיו נחשבת למכת נוק-אאוט עבור הערוץ, וקברניטיו חזרו מספר פעמים על הטענה כי הדבר יוביל לסגירת הערוץ. זיכיונו של הערוץ הוארך עד לסוף השנה, אך ברשות טוענים כי לא ניתן יהיה להאריך או להעניק רישיון לערוץ באם לא ישולם החוב עד ל-2 בספטמבר כאמור. בהתאם לכך, פנו נציגים מערוץ 10 לראש הממשלה בדרישה להתערב, וגם עובדי הערוץ דוחקים ביו"ר ההסתדרות (שהם מאוגדים תחת אחת מכנפיו: ארגון העיתונאים החדש), עופר עיני, להתערב באופן גלוי יותר.
סרט הביכורים הישראלי "6 פעמים" של יונתן גורפינקל התקבל למסגרת הבמאים החדשים (New Directors) של פסטיבל סן סבסטיאן 2012 (ה-60 במספר) בספרד. גובה הפרס במסגרת זו עומד על 90 אלף אירו (כ-110 אלף דולרים), והוא מיועד לבמאים שזהו סרטם הראשון או השני (גורפינקל היה במאי פרסומות וטלויזיה עד כה, שעל הקרדיטים שלו נמנים הסדרה "מסכים" ומערכונים של "ארץ נהדרת").
"לא בתל אביב". יערה פלציג, נוני גפן, רומי אבולעפיה.
הסרט הישראלי "לא בתל אביב" של נוני גפן זכה בפרס מיוחד מחבר השופטים של תחרות סרטי הביכורים בפסטיבל לוקרנו 2012 (ה-65 במספר) בשוויץ. את הפרס הראשי בפסטיבל קטף הסרט "נערה משום מקום" (ש.ל.ר, The Girl From Nowhere) של ז'אן-קלוד ברי.
הסרט מספר על מורה צעיר (גפן עצמו) החוטף את אחת מתלמידותיו (יערה פלציג) כתגובה לפיטוריו מבית הספר. החטופה מתאהבת במורה החוטף, אך עוזרת לו להשיג את אהובת נעוריו (רומי אבולעפיה).
