מגזין סרטים (עמוד 305)

צלם "סרט לבן" כריסטיאן ברגר יגיע לישראל

כריסטיאן ברגר.

הבמאי וצלם הקולנוע המועמד לפרס האוסקר כריסטיאן ברגר ("סרט לבן") יגיע לישראל על מנת להעביר כיתת אמן במסגרת החוג לקולנוע ולטלויזיה של אוניברסיטת תל אביב.

ברגר, יליד אוסטריה, צילם סרטים עבור מיכאל הנקה ("מחבואים", "המורה לפסנתר", "משחקי שעשוע"), עמוס גיתאי ("התנתקות") ואחרים. הבולטת בין עבודותיו היא ודאי העבודה על "סרט לבן" של הנקה, שהעמידה אותו לפרס האוסקר וזיכתה אותו בפרסים רבים אחרים (בעיקר פרסים מטעם תאי מבקרים).

כיתת האמן בהנחייתו של ברגר תעסוק בצילום קולנוע כמובן, ותימשך 4 ימים בפקולטה לאמנויות של האוניברסיטה.

"פרומתיאוס" – ביקורת #2

"פרומתיאוס". מייקל פסבנדר.

"פרומתיאוס" הוא סרט מדע בדיוני. לא מותחן-אימה שמתרחש בחללית כמו "הנוסע השמיני", לא פעולה מדע בדיוני כמו "שובו של הנוסע השמיני", אלא דרמת מדע בדיוני שמתרחשת בעתיד בכוכב לכת מרוחק, ועל כן הסרט מיועד לחובבי סרטי מדע בדיוני.

בימינו אלה נדמה שכל סרט אולפנים אמריקאי שני הוא סרט המשך או סרט מקדים (prequel), גרסה חדשה לסרט ישן או "אתחול" (reboot; בתקווה שהסרט יצליח ויפתח סדרת סרטים חדשה, כמו ג'רמי רנר שלוקח את המושכות ממאט דיימון בסרטי ג'ייסון בורן שבשמות כולם המילה "זהות"). אל האופנה הזאת מצטרף "פרומתיאוס" שמתרחש בעולם של "הנוסע השמיני" (1979), שהתרחש בחלל ושינה לעד את סרטי המדע הבדיוני- בראש ובראשונה בעיצוב החללית ובעיצוב היצור מהחלל שעל שמו נקרא הסרט במקור (Alien, כמובן). סדרת סרטי "הנוסע השמיני" בכיכובה של סיגוורני ויבר מיוחדת גם בכך שבמאים שונים ביימו כל אחד מארבעת הסרטים, שהופקו בשלושה עשורים(!): 1979, 1986, 1992 ו-1997. כעת שב הבמאי רידלי סקוט, שביים את "הנוסע השמיני" הראשון, ומביים את "פרומתיאוס", סרטו הראשון בתלת-מימד.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"העולם מצחיק" – ביקורת #2

"העולם מצחיק". מימין: משה אשכנזי, נעמה שטרית, דני שטג, אסי לוי, אלי פיניש ואור בן מלך. צילום: ורד אדיר.

'העולם מצחיק, אז צוחקים' אמרו חברי להקת הגשש החיוור, ולכך מזמינה גם הדרמה הקומית החדשה של שמי זרחין "העולם מצחיק" – לקחת את המר עם המתוק, לעטוף את הכאב ביופי הרב הנמצא סביב. בסרט מככבים שלל שחקני ישראל, ולמעשה קל יהיה יותר למנות את אלה הנעדרים ממנו מאשר למנות את הרבים הלוקחים בו חלק. שפע זה אינו עושה חסד עם הסרט ולמעשה הוא המשך ישיר של בעייתו המרכזית- הגימיקים והפנטזיות המרובות נוגסות ממקומו של הסיפור המרכזי וכתוצאה יופיו נפגם ומצטמצם.

מאחורי "העולם מצחיק" עומד כאמור שמי זרחין, יוצר ישראלי פורה ומוערך, שזכה לפרסים ושבחים רבים על עבודתו כבמאי ("לילסדה", "הכוכבים של שלומי", "אביבה אהובתי"), תסריטאי ("נודל") וסופר ("עד שיום אחד"). בסרט הנוכחי שב זרחין לעיר הולדתו ומקום התרחשותן של רבות מיצירותיו, העיר טבריה, אך הפעם תפקידה מתרחב- תחת ידיו היא איננה שוב רק מראה מקום אלא ניתנים לה פנים ואופי. כעת נותר לבחון מהו אותו אופי עירוני המשתמע מהסרט, מהי תרומתו לעלילה והאם הוא מוסיף או שמא גורע, מיכולת יצירתו החדשה של זרחין לרגש.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"פרומתיאוס" – ביקורת #1

"פרומתיאוס". מייקל פסבנדר, נומי ראפיס, לוגן מרשל-גרין.

תום דולינגר – שכחו מאלוהים, עזבו אתכם מישו, מאברהם אבינו ובטח שמדרווין: על פי "פרומתיאוס", סרטו החדש ועתיר האפקטים של רידלי סקוט, מוצאנו הוא מחייזר סורר דמוי אדם, אשר במותו בסצינת הפתיחה של הסרט, ציווה לנו את החיים. הסרט מרשים בויזואליות שלו, בקצב ההתרחשויות, ברמת המתח הגבוהה שנשמרת לאורך כולו ובאפקטים המרשימים. עם זאת, הוא עמוס בעלילות-משנה וכמו כן, נרטיב הסרט הוא די צפוי – המדענים האידיאליסטים בו משרתים בעל הון מבוגר המתחקה אחר מוצא האדם; צוות הלוחמים/הרפתקנים המלווה אותם סקפטי מאוד לגבי המצאות חייזרים; וכצפוי, מתגלות צורות חיים חדשות, ואז הכל מתחרבש ומתחיל האקשן.

לא במקרה נבחר "פרומתיאוס" בתור שם סרטו החדש של רידלי סקוט. במיתולוגיה היוונית פרומתיאוס הוא הטיטאן אשר יצר את האדם מחימר ואף נתן לו במתנה את האש (וויקי). כך גם בסרטו האחרון של רידלי סקוט המתאר משלחת של מדענים, הרפתקנים ושכירי חרב היוצאים למסע תגלית רב משמעות בניסיון להתחקות אחר לא-פחות מאשר סוד בריאת בני האדם.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"העולם מצחיק" – ביקורת #1

"העולם מצחיק". מימין: אלי פיניש, אסי לוי, דני שטג. צילום: ורד אדיר

ב"העולם מצחיק" שכתב וביים שמי זרחין ("לילסדה", "הכוכבים של שלומי") יש שלוש דמויות מעניינות בעלות סיפורים טובים המגולמים בידי שחקנים מצוינים. בשביל מה, אם כן, היה צריך את כל המסביב? דמויות המשנה, או יותר נכון: הדמויות הצדדיות לא מוסיפות דבר. ספק אם הן היו אמורות לשמש כיותר מתוספת צבע והווי מקומי וסוג של אתנחתות קומיות שנדמו כנראה נחוצות, והן רק מפריעות ומסיטות מהעיקר בסרט בן למעלה משעתיים שיש בו קטעים נוגעים ללב ומעט קטעים משעשעים והיה יכול להיות סרט ממש טוב לו היה מתרכז בסיפור סיפורם של שלושה אחים ולא של מקום וקהילה. כמו "אביבה אהובתי", סרטו הקודם והמצליח של זרחין, "העולם מצחיק" מתרחש בעיר ילדותו טבריה.

העיקר שישנו בסרט הם שלושת האחים מירון, ירדנה וגולן, שאינם בקשר אחד עם השני. מירון (ברוך השב, דני שטג) הוא אלמן שמגדל שני נערים, האחד בן 17 והשני בן 19 שבתחילת הסרט מתעורר מתרדמת ושב הביתה אחרי שנים בבית לוינשטיין. ירדנה (אסי לוי המדויקת) היא אם שכולה בתהליכי פרידה מבעלה, שמגלה שהיא בהריון מבלי לדעת ממי. וגולן (אלי פיניש המעולה, שצריך לככב בסרט באופן דחוף) הוא שדרן רדיו שישן בתחנת הרדיו אחרי שמכר את ביתו ולקח משכנתאות כדי לממן את הטיפולים של חברתו חולת הסרטן נאטשה (אולה שור סלקטר). מספיק, לא? בהחלט.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

תחרות מול yes ו-HOT – כחלון יפריט את עידן+: סקירה וניתוח

משרד התקשורת בהובלתו של השר משה כחלון פונה לרפורמה בשוק הטלויזיה הרב-ערוצית שתנסה לבטל את הדואופול של yes ו-HOT ותוזיל מחירים: הפרטת מערך עידן+ (DTT). התכנון הוא להוציא את תפעולו ותחזוקתו של עידן+ מידיה של הרשות השניה לטלויזיה ולרדיו, והעברתה לידיים פרטיות שתוכלנה להוסיף ערוצי פרימיום ושירותי VOD משלה מעבר לערוצי הבסיס שנקבעו בחוק ה-DTT לפני חודשים ספורים.

כיום משתמשים כ-250 אלף בתי אב בשירותי עידן+, אשר לאחר רכישת ממיר באופן חד-פעמי ובמחיר שלעיתים נמוך אף הוא ממחיריהן החודשיים של yes ו-HOT – הופך מאז לצופה חינמי של ערוצי הבסיס הנכללים בו – בינהם הערוץ הראשון, ערוץ 2, 10, 24 ועוד. מספר הערוצים הבסיסיים הכלולים ב'עידן פלוס' צפוי לגדול ל-18, כפי שאישרה הכנסת לפני שלושה חודשים. חברת הכבלים HOT משרתת כיום כ-950 אלף מנוים ואילו חברת הלוין yes משרתת כיום כ-585 אלף מנוים.

מהו מהלך ההפרטה?

משרד התקשורת יצא בקרוב במכרז להפעלת מערך השידורים של 'עידן פלוס', וחברת פרטנר (המפעילה הסלולרית של רשת אורנג' בישראל, אשר גם היא נפגעה קשות מן הרפורמה של משרד התקשורת בשוק הסלולר בישראל עם כניסתן של המפעילות החדשות שם) הודיעה כי היא תתמודד במכרז. גם חברת הסלולר המתחרה סלקום צפויה להיכנס למכרז. פלאפון מצידה, משתייכת לקבוצת 'בזק' ונמנית יחד עם yes. המפעילה שתיבחר להפעיל את עידן פלוס, תחויב להמשיך ולשרת את רבע מיליון לקוחותיה בערוצים החינמים, אך תוכל כאמור להוסיף ערוצי פרימיום ושירותי VOD ומשם תזכה להכנסות.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"הדיקטטור" – ביקורת

"הדיקטטור". סשה ברון כהן.

עם "הדיקטטור", השחקן ויוצר הדמויות הוולגריות סשה ברון כהן מפצה על "ברונו" האחרון שלו, ומתקרב אל המצוינות של "בוראט" – לפחות בעיניהם של דוברי העברית. לא מעט מהצחוק שהסרט הזה מושך מבוסס על מילים עבריות שהוצאו מהקשרן/משמעותן, ועל כן קל להבין מדוע הקהל האמריקאי לא קיבל את פניו של הסרט בחמימות קופתית, כמו הקהל הישראלי. אבל בעוד "בוראט" הפתיע, "הדיקטטור" הוא מוצר בידורי שמיישר איתו קו, ולא פורץ את הגבולות שיצר.

לראשונה מאז "עלי ג'י – הסרט", סשה ברון כהן מציג בקולנוע דמות שהעלילה סביבה מתוסרטת לחלוטין. לא קשה כלל וכלל למצוא דמיון בין הדיקטטור אלאדין לבין בוראט הנבער מדעת, שכיכב בסרט שהכניס את כהן עמוק לתודעה האמריקאית והפך לשובר קופות מכובד. אותו סרט גם לא נעלם מעיניהם השמרניות של נציגי האקדמיה, שהעמידו אותו לפרס האוסקר על התסריט המעובד הטוב ביותר (אותו הפסיד ל"שתולים"). ברון כהן יודע לעשות יחסי ציבור מצוינים לסרטים שלו, וסרטו הבא "ברונו" נהנה מהם עד כי פתח עם רווחים גבוהים יותר מקודמו, למרות שהיה סרט גרוע. הקהל האמריקאי שחש ככל הנראה פראייר, לא נפל לתעלול פעמיים, ונזהר מ"הדיקטטור", כך שזה פתח עם הרווח הנמוך ביותר מבין השלושה בקופות ארה"ב.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הוכרזו הסרטים הישראלים בפסטיבל ירושלים 2012: "רווקה פלוס", "המשגיחים" ו"שרקייה" בינהם

"אליס".

אחרי הכרזה על סרט פתיחה מעורר פיהוק, פסטיבל הקולנוע הבינלאומי ירושלים 2012 (ה-29 במספר) מתפנה להכריז על הסרטים הישראלים שיתמודדו בתחרויות העלילתיות (פרסי חג'ג' + פרס גוטליב לתסריט) והתיעודיות (פרסי ון ליר). 9 סרטים ישראלים עלילתיים יתמודדו זה כנגד זה על הפרסים השונים, ובינהם ניתן למצוא את הקומדיה הרומנטית "רווקה פלוס" של דובר קוסאשווילי; "רוק בקסבה" – סרטו של יו"ר איגוד הבמאים הטרי יריב הורוביץ שכולנו תקווה שהוא שווה יותר מ"תנוחי" האווילי; "המשגיחים" של מני יעיש שפתח את פסטיבל דרום השבוע אחרי שזכה בפרס מפסטיבל קאן; "למלא את החלל" של הבמאית החרדית רמה בורשטיין; ו"שרקייה", עמי לבנה שהוקרן בפסטיבל קאן ובפסטיבל ברלין.

הסרטים הישראלים שיתמודדו בתחרויות פסטיבל ירושלים 2012:

התחרות העלילתית
"אליס", דנה גולדברג
"בלדה לאביב הבוכה", בני תורתי
"מנתק המים", עידן הובל
לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"זנזורי" – ביקורת

"זנזורי". יובל סמו. צילום: איתן ברנט.

קומדיה וולגרית שמתבססת על אנשים 'מתבהמים' אף פעם לא היתה כוס התה שלי, ולכן הופתעתי ש"זנזורי" כן העלתה לי חיוך על הפנים. יובל סמו בתפקיד הראשי, הרועש והמקלל, עושה דמות שהוא רגיל מאד לעשות, ולכן לא מפתיע שהסדרה נשענת כולה על כתפיו. לא מדובר בסאטירה מדהימה, אבל בטח כשבערוץ המסחרי הראשון בישראל משודרת קומדיה ישראלית ("נשואים פלוס") מהירודות ביותר שיכלו להיווצר, "זנזורי" היא מוצר מספק.

יובל פרידמן, דפנה פרנר ובן בכר חתומים על יצירת "זנזורי", שעלתה לשידור ביס אחרי כמה וכמה דחיות. הבחירה להעלות אותה בקיץ דווקא תעשה לה טוב – השמש זורחת בחוץ והאנשים מעדיפים בידור קליל בשעה שהמזגנים פועלים נמרצות. מבין יוצריה, פרידמן הוא הפורה ביותר, כשברזומה שלו אפשר למצוא את תוכנית הפריצה המצוינת והמיתולוגית של קיציס ופרידמן, "חלומות בהקיציס". כאן הוא יצר וכתב סדרה הרבה פחות חדשנית, וכאמור נדמה שהרעיון לסדרה צמח מדמויות קודמות שגילם כוכב הסדרה הנוכחית, לכל אורך הדרך (למעט השינוי הקל יחסית ב"חברים של נאור"): כבר שמענו רבות את יובל סמו צועק, זועף, מגדף ומתנהג בשלל גסויות אחרות. בפעמים הקודמות שגילם סמו דמות מגעילה שכזו, היה לה לרוב מטרה לבקר את ה'ערסים' בחברה הישראלית, להתעמר בקהל הצופה, אבל לא מספיק כדי להיגעל – אלא רק מספיק כדי להגיד "אני מכיר מישהו כזה, איזה מצחיק הציגו אותו פה" (בעיקר ב"ארץ נהדרת", חובבת ה"פילוס ושימי", "הפרלמנט" ומערכונים שכאלה). כאן, מדובר בדמות שההקצנה הקומית שלו, לשם שינוי, אינה עוד גובלת (כולי תקווה) במכר של מי מן הצופים.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"זוהי סדום" הסרט הכי נצפה בטלויזיה מזה 8 שנים

"זוהי סדום". אסי כהן.

"זוהי סדום", סרט הקומדיה בכיכובה של חבורת "ארץ נהדרת", התקבל יפה אמש בערוץ 2: גרף רייטינג של 20.8 אחוזים בקרב משקי בית יהודים, הנתון הגבוה ביותר לסרט שמוקרן בטלויזיה מזה 8 שנים. יחד עם זאת, מדובר בנתון נמוך יחסית עבור החבורה הקומית של "ארץ נהדרת", שרק שבוע קודם לכן חתמה עונה עם פרק שהניב 31.5 אחוזים בקרב משקי הבית היהודים. עוד לשם השוואה, העיבוד "נשואים פלוס – ישראל" שגם הוא משודר בזכיינית ערוץ 2 קשת, גרף 21.1 אחוזי רייטינג שבוע קודם (4.6.12), חרף הביקורת הקשה לה זכה בתקשורת. באותו יום של "נשואים", אגב, ערוץ 10 עשה חיל כשהצליח לגרוף 'רק' 12 אחוזי רייטינג על הקרנת הסרט התיעודי "המורה אירנה", כשהוקרן כנגד מכונת הרייטינג "כוכב נולד" של קשת.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

לבנת בפסטיבל דרום 2012: "יותר תקציבים לפריפריה"

לימור לבנת, בפתיחת פסטיבל דרום 2012. צילום: יח"צ.

שרת התרבות והספורט לימור לבנת פתחה את פסטיבל קולנוע דרום 2012 (ה-11 במספר) בהתיחסות לקולנוע בפריפריה ולסערה שאפפה את טקס פתיחת הפסטיבל אשתקד, אז ביקרה את הסרט "עדות" ועזבה את המקום בטרם צפתה בו.

"כמי שמשקיעה תקציבים גדולים ומיוחדים בפריפריה, אני אומרת ישר כוח גדול לפסטיבל קולנוע דרום שקשור כל כך למקום הגיאוגרפי שהוא נמצא בו, ולעושר התרבותי שלו," אמרה לבנת בפסטיבל. "יש לנו כוונה לתת יותר תקציבים לקרנות שעוסקות בפריפריה כדי לתת לה יותר ביטוי ואפשרות להשמיע את קולה. סדר העדיפויות שלי כשרה בשורה התחתונה הוא בפירוש קידום וחיזוק התרבות בפריפריה."

גם השנה עזבה השרה את אירוע פתיחת הפסטיבל מוקדם, אך לא לפני שהתיחסה כאמור לסערה של השנה שעברה (וסתרה את הטענות דאז, לפיהן השרה התחייבה מראש להיות במקומות אחרים ולכן לא נשארה לצפות ב"עדות"): "השנה זה לא בגלל הסרט הפותח שיוקרן. השנה זה בגלל החוק להגנת הספרות והסופרים שהעברתי היום בועדת שרים לחקיקה, אך ישנה עוד עבודה רבה לקראת העברתו בכנסת." ועל הסרט אמרה: "למתוח ביקורת זה דבר לגיטימי. חופש ביטוי והזכות לבקר לא שמורים רק לצד אחד של המפה הפוליטית."

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

פסטיבל ירושלים 2012 יפתח עם "לרומא באהבה" של וודי אלן

"לרומא באהבה". וודי אלן.

פיהוק. פסטיבל הקולנוע הבינלאומי ירושלים 2012 (ה-29 במספר) יפתח עם הקומדיה הרומנטית "לרומא באהבה" של וודי אלן. הסרט יעלה גם על שאר המסכים בארץ בדיוק באותו היום (ה-5 ביולי), מה שמצביע שבהנהלת הפסטיבל לא מנסים אפילו להיות מיוחדים ומסקרנים. זה כמובן לא מפריע להם להבטיח את מיטב הסרטים מהפסטיבלים טורונטו, סאנדנס, ברלין, ונציה וקאן למהלך הפסטיבל (אז היה קשה כל כך לבחור סרט שלא יעלה לאקרנים כל כך בסמוך לפתיחת הפסטיבל?)

עלילת "לרומא באהבה" מפגישה קומץ סיפורים יחד: ארכיטקט מזדקן (אלק בולדווין) פוגש את עמיתו הצעיר (ג'סי אייזנברג) ומנסה להנחות אותו לא רק בנפתולי המקצוע אלא גם בנפתולי הלב בין שתי הנשים בחייו; במאי אופרות אמריקאי (וודי אלן, לראשונה בסרט שביים, מאז "סקופ" ב-2006) ש'נשלח לפנסיה מוקדמת', מנסה למצוא בכל מחיר את הדרך חזרה למקצוע בעזרתו של אביו של חתנו, בעל הקול האלוהי אשר יודע לשיר רק במקלחת; וזונת צמרת (פנלופה קרוז) נכנסת בטעות לחדר הלא נכון במלון, ויוצרת תסבוכת שמפילה כמעט את כל "גדולי רומא". גם רוברטו בניני, אלן פייג' וגרטה גרוויג משתלבים בעלילה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »