"הפנתר השחור 2: וואקנדה לנצח" . Eli Adé. © 2022 MARVEL.
בעוד ש"הפנתר השחור" יזכר כאחד הסרטים היותר מקוריים, מעניינים ואיכותיים ביקום הקולנועי של מארוול לדורותיו, הרי שעל ההמשך שלו "הפנתר השחור 2: וואקנדה לנצח" אין יותר מדי דברים טובים לומר וסביר מאוד להניח כי ישכח במהרה.
בשנת 2018, בעיצומה של מהפיכת ה"בלאק לייבס מאטר", שכללה בתוכה את הגדלת הייצוג של שחורים ומיעוטים אתניים אחרים בקולנוע האמריקני המיינסטרימי, גם אולפני מארוול החליטו ליישר קו ושיחררו לאולמות הקולנוע את "הפנתר השחור", סרט שכלל לא רק גיבור על שחור, אלא קאסט שלם שכולו היה על טהרת האפרו-אמריקנים, למעט מספר דמויות לבנות בתפקידים משניים לחלוטין.
"הפנתר השחור 2: וואקנדה לנצח". Eli Adé. © 2022 MARVEL.
מעבר להחלטה המהפכנית כשלעצמה – ליצור שובר קופות לקהל לבן ברובו, שיהיו בו כמעט אך ורק שחקנים שחורים – הסרט הצליח לרתק ולעניין בגלל השילוב בין העבר להווה, ובין המציאות לפנטזיה, כשעד לשלב מתקדם בסרט הצופה מחוייב בצפיה אקטיבית על מנת לשלב את כל חלקי הפאזל במקומם.
כעת, ארבע שנים לאחר קודמו, מגיע סרט ההמשך "וואקנדה לנצח", שנפתח במותו של המלך טצ'אלה ובנסיונות לייצב את הממלכה כשמופיע איום חדש, המסכן את עתיד העולם בכלל ואת וואקנדה בפרט.
לעומת קודמו, סרט ההמשך נכשל במרבית הפרמטרים. הוא ארוך מאוד (161 דקות) למרות שעלילתו דלה למדי, אפילו בהשוואה לסרטי גיבורי-על אחרים של אולפני מארוול – יש כאן גיבורים טובים ואויבים רעים וברור כבר מההתחלה מי הרע ומי הטוב. את הטוויסטים העלילתיים והניואנסים הפילוסופים העדיפו להשאיר הפעם בחוץ.
מעבר לעלילה הדלה, בהיעדרם של צ'דוויק בוסמן ז"ל ומייקל ב. ג'ורדן יבדל"א, גם אנסמבל השחקנים סובל מחוסר כריזמטיות של שחקנים בינוניים ברובם, שלא מצליחים להציל את הסרט משיממונו הכללי.
160 דקות של ישיבה רצופה באולם הקולנוע בסרט מהז'אנר הזה, מחייבים איזשהוא מפלט קומי, אולם אין בסרט אף דמות משנה קומית שזה תפקידה וגם הבדיחות הלא רבות לאורך הסרט, לא באמת הצליחו להעלות חיוך על פניי. למזלי, אינני נוהג להירדם בבית הקולנוע, אז נשארתי ער לאורך כל הסרט, אבל, לצערי, השתעממתי כהוגן.
"הפנתר השחור 2: וואקנדה לנצח". לטיטה רייט, דנאי גורירה . Eli Adé. © 2022 MARVEL.
לסיכום: חובבי קולנוע אמיתיים צריכים לשאול את עצמם מה טומן בחובו עבורם העתיד לבוא. האם בריאת היקום הקולנועי של מארוול הוא בהכרח מותו של היקום הקולנועי המוכר, זה שהיה קיים ב-120 השנים האחרונות וכעת גוסס לאיטו בשירותי הסטרימינג של נטפליקס/אפל/דיסני ואחרים?
כבר כעת לא מופרך להניח שרוב רובם של בני הנוער לא ראו מימיהם סרט באולם קולנוע שאיננו סרט גיבורי-על של מארוול או של די.סי. וורנר, ולנוכח הנוסחתיות המוגזמת השולטת בז'אנר, כאשר ההעדפה הגורפת היא לעשות שוב ושוב מאותו דבר בדיוק במקום להשקיע בתוכן מקורי, האם יש סיכוי שזה ימאס מתישהו, כפי שהיה גורלם של טרנדים אחרים בתרבות הפופ? או שדווקא בגלל שפלח ניכר מהצופים לא מכיר משהו אחר, הגורל של מארוול וגלריית גיבורי העל שלה הוא להישאר איתנו לנצח (או לפחות לתקופה ארוכה מאוד)?
דירוג: 
הפנתר השחור 2: וואקנדה לנצח (ארה"ב, 2022)
בימוי: ריאן קוגלר | תסריט: ריאן קוגלר, ג'ו רוברט קול | משחק: לטיטה רייט, לופיטה ניונגו, דנאי גורירה, אנג'לה באסט, ווינסטון דיוק, טנוץ' הוארטה מחיה, מרטין פרימן, פלורנס קסומבה | מוסיקה מקורית: לודוויג גורנסון | צילום: אוטום דורלד ארקפאו
הפצה: פורום פילם, החל מה-10.11.2022 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון:
הסרט היה מדהים מכל בחינה, אתן חייבים להפסיק להיות כאלה קטנוניים