פוקסטרוט (2017) ביקורות והאם כדאי לראות?
האם כדאי לראות?
כל הסיבות שיעזרו לכם לבחון האם לצפות ב"פוקסטרוט"מדד אידיבי של ביקורות ישראליות:
ציון הגולשים:
הגבלות גיל:
ישראל:
הותר לבני 14 ומעלה
נימוקים: סצנות מיניות (בוטות מינית)
הותר לבני 14 ומעלה
נימוקים: סצנות מיניות (בוטות מינית)
הכנסות בקופות בארה"ב:
617,972$
מתוכם 49,660$ בסופ"ש הבכורה
שזה המקום ה-204 מבין כל הסרטים שיצאו בשנה הזו לקולנוע.
פרסים ופסטיבלים:
2 זכיות בפרסים חשובים במיוחד
"
הפרדוקס העיקרי של "פוקסטרוט" הוא שלמרות מבנהו וסגנונו הייחודיים לכאורה, במהותו ואמירותיו הוא סרט ישראלי מיינסטרימי לחלוטין.
"
יש בו צלילה אל הנפש הישראלית-בורגנית, ויכולת נדירה לתרגם למערכת של דימויים וסמלים את נבכיה.
"
סרט שמתקומם כנגד הנטיה הריאליסטית של הקולנוע הישראלי ועושה זאת על ידי פירוק והרכבה של ז'אנר וניסוחו הצורני
"
הצורה משרתת את התוכן ולמרות כל זיקוקי הדי-נור, בכל זאת יש פה לב ונשמה, והצופה יוצא עם מועקה גדולה.
"
הוסיפו לכך עבודת סאונד משובחת והופעות רוטטות מרוב רגש של השחקנים הוותיקים, והתוצאה היא קולנוע חוויתי מאוד, מהסוג שאפשר להרגיש בכל הגוף.
"
אשכנזי משחק בצורה מעודנת ורגישה אשר מקנה לסרט סוג של אמינות פסיכולוגית וייחוד בדרך ההבעה, דבר אשר גורם לכך שהסרט עובד גם ברגמה הרגשית
"
מכבד אותך כצופה בכל רטט ורטט, מוסיקאלי או טקסטואלי.
"
סרט דרשני שאין לו את הזכות להטיף מוסר אם הוא מציג עולם שכל כך מנותק מהמציאות הישראלית.
"
נדמה שככל שהסרט מתקדם כך העומק מוקרב לטובת פאר, הוא מזניח את הדברים שיכלו להפוך אותו לכואב ונוגע הרבה יותר ולכן מרגיש ארוך מדי.
"
בעוד ליאור אשכנזי מפגין כישרון עצום לכל אורך הסרט, ללא ספק פסגת הקריירה שלו כשחקן, הסרט עצמו קורס לעיתים מרוב חשיבות עצמית ושימוש בקלישאות קולנועיות.
"
העיצוב האומנותי המופקד של ערד (שאואט) והצילום של גיורא ביח מאפשרים למעוז ליצור כאן כמה שוטים מפעימים.
"
לצד רגעים של קולנוע עילאי ממש, יש רגעים שבהם הבמאי מרוכז מדי בהבעה הקולנועית עד שהוא מאבד אותי.
"
חבל רק שהקולנוע המפואר הזה מתבזבז לרוב על האכלה בכפית של אמירות שחוקות ואוסף של קלישאות על הקיום שלנו בארץ הזאת
עוד ביקורות מאת מבקרים אחרים
- פוקסטרוט עם ליאור אשכנזי: מרהיב, אסתטי ומעורר מחשבה - מתוך maariv.co.il
תגובות וביקורות הגולשים
שתפו את גולשי אידיבי בדעתכם על הסרט העלילתי, כתבו ביקורת, שאלו שאלות, ודונו ברעיונות שראיתם על המסך.
מציג 1 תגובות
הסרט הזה פוקסטורט ריתק אותי למושב גם אחרי שהוא הסתיים
זה לא קרה לי כבר זמן רב , אולי אף פעם ,
שארצה כך להישאר ולא ללכת
כאשר סרט קשה ועצוב מה שמעביר אותו לסרט שתמליץ עליו למרות היותו כזה הוא הענין אם הוא נוגע ללב אם לאו,
הסרט הרבה יותר מנוגע ללב , כי הוא נוגע בכל כולך לא רק בלב,
יש כמה ספורים בסרט ובאופן אישי אני נמשכתי כל העת לענין של האובדן .
אני לא יודעת אם ליאור אשכנזי חווה אובדן קרוב קשה אבל אם לפי המשחק שלו אז הוא חווה
סצינת קבלת ההודעה על האובדן ארוכה , לא חושבת שצפיתי פעם בסצינה כל כך ארוכה של מישהו המקבל הודעה על מוות.
לא צפיתי אבל הייתי בה ולא פעם אחת . המשחק האדיר של ליאור פשוט הרס אותי לגמרי ,
מעבר לכך שאני חושבת שהוא ראוי לאוסקר , לא פחות , ואם נעזוב אוסקר , זה יותר ממרגש לצפות בליאור
לרצות לרוץ היישר לתוך המסך ,לחבק אותו , לעזור לו , כי מה שאתה רואה במסך זו אמת לאמיתה
בכל הרבדים , למעלה מזה , באופן אישי הרגשתי אחרי הסרט כמו אחרי טפול , פתאום הבנתי שזה מה שהייתי צריכה
לראות איך מישהו מגיב כאשר מבשרים לו שמישהו נורא קרוב ויקר מת. הרבה יותר משיחה עם פסיכולוג
פשוט להיות שם שוב ולראות את עצמך . אז נכון שהתמלאתי באר של דמעות וכאב והזדהות
אבל כזה שהוא גם פורקן ומשחרר . איזה מזל שליאור נבחר לתפקיד , אני רק יכולה לומר לו תודה גדולה על מה שהוא נתן לי באמצעות הסרט ועל כך שהוא משתבח עם השנים
שרה אדלר גם נהדרת ובכלל, העשיה האמנותית של הסרט בכל הסצינות שלו גאונית משהו.
אור דורית