עקרה (2022) ביקורות והאם כדאי לראות?
האם כדאי לראות?
כל הסיבות שיעזרו לכם לבחון האם לצפות ב"עקרה"מדד אידיבי של ביקורות ישראליות:
ציון הגולשים:
ציון IMDb:
7.9
בידי 15 מצביעים גולשי IMDb
(הצגת התפלגות)
הגבלות גיל:
ישראל:
הותר לכל
הותר לכל
פרסים ופסטיבלים:
1 מועמדויות לפרסים
"
השאלה לאן הולכת הדרמה הזאת מסקרנת מספיק כדי לצלוח את הסצנות הפחות מוצלחות, השחקניות ודמויותיהן מהוות פיצוי הולם על החולשה היחסית בכתיבת הדמויות הגבריות.
"
יש משהו מרתק ב"עקרה", בתחושה שרק בישראל סרט כזה היה יכול להיעשות, אבל לצד זה גם ההבנה שהמפגש המלודרמטי בין אמונה ובין אהבה היה יכול להיות גדול יותר מזה.
"
הסרט מתפרש על פני 108 דקות. לעתים הן מונוטונית, אבל בסך הכל הצפייה מרתקת וחושפת אותנו לעולם ומלואו ולשאלות הלכתיות מעניינות.
"
זה לא קולנוע מורכב, אבל הוא אפקטיבי באופן בו הוא משלב בין עדינות ומלודרמה. הכוח העיקרי של הסרט הוא המשחק של שתי השחקניות הראשיות, שיש ביניהן דינמיקה מרתקת
"
עשת מחזיקה אותנו מרותקים אליה, מתחילת הסרט ועד סופו. יש משהו בשבריריות שלה שטוען בעוצמה את השאלות, האם כל החוטאים נענשים? האם כל הצדיקים מקבלים שכר?
"
ורדי הרכיב ב"עקרה" מרקם יחסים עדין, אמין ומדויק בין פייגי ונפתלי, והסרט קולח ומציג קונפליקט מוסרי מורכב.
"
רגעים גדולים, שבהם הקולנוע והאסתטיקה מאפילים על החיים, ומסר גדול של הומניסט אמיתי בוקע מתוך עבודת בימוי, משחק ומיזנסצנה שלא תאומן.
"
חלק מכוחו של "עקרה" נובע מהמבט מבפנים, שמעניק לסרט תחושת אותנטיות נדירה.
"
נעשו סרטים על זוגות שלא מצליחים להביא ילדים, על זוגות שעוברים טלטלה ועוד ועוד - אבל המעטפת היהודית הספציפית הופכת את הסיפור הזה למשהו שאפשר יותר לזהות בו את הציבור המאמין בישראל.
"
עשת ובן יעקב מספקות את הרגעים היפים ביותר בסרט, כשהן משמשות תזכורת לכך שהנושא על הפרק חוצה אמונה וחוצה דת.
תגובות וביקורות הגולשים
שתפו את גולשי אידיבי בדעתכם על הסרט העלילתי, כתבו ביקורת, שאלו שאלות, ודונו ברעיונות שראיתם על המסך.
מציג 4 תגובות
ביקורת ראיתי את הסרט "עקרה" ולא הצלחתי להפסיק לבכות
זוג צעירים חרדים בצפת מתמודד עם הפתעה מבעיתה שמאיימת על מערכת היחסים ביניהם. הסרט החדש של הרב מרדכי ורדי עוסק בקדושים מסוכנים, רבנים חומלים וגם זוג משודכים.
אישה טובלת במקווה על גב משאית בשכונת רמות בעוד הערב יורד על ירושלים. זה הפריים שנצרב בי מהקרנת הסרט "עקרה" של הרב מרדכי ורדי אמש (ב'). במסגרת פסטיבל הקולנוע בירושלים הוקרן הסרט העלילתי הראשון של הרב ורדי על משאיות הקולנוע בשכונות והוא היה מהמם וקשה ושובר לב ואפילו מצחיק.
הסרט מביא את סיפורם של פייגי ונפתלי, זוג חסידי ברסלב שגרים באותו בית עם ההורים בצפת. הם נשואים ארבע שנים ולא מצליחים להביא ילדים. נפתלי טס לאומן בערב ראש השנה, ובתזמון מפתיע מגיע אורח תמהוני. רבי אליהו שמו. אין לו משפחה, לדבריו, והוא נע ונד. הוא מציע לפייגי ישועה ותיקון באמצעות השופר, תיקון שיביא לה בן זכר עוד השנה.
מה לעשות, ואת התיקון הגדול הזה יש לעשות רק במיטה של פייגי, בחצות הלילה של ראש השנה, בסיטואציה קשה ופוגענית בלי מקום לפרשנות. לא פעם אחת רציתי לקום וללכת במהלך הסרט, ולא רק בגלל גבי הכואב מהמחצלת הלא נוחה. למרות שעל המסך אין סצינות גרפיות, אלימות או מיניות, התחושה הקשה שמלווה את הדמויות נדבקת גם לצופה. החמות, שמתגלית כדמות חיובית דווקא, מגלה את הנעשה, ומתחננת לפייגי שמכסה את ראשה בשמיכה: "אבל מה קרה פייגי, תגידי לי מה קרה". רציתי גם אני להצטרף אליה ולשאול שוב ושוב, מה קרה לך פייגי? מה. קרה. לך.
בעניינים של הלב דרוש יותר מפסק הלכה
אותו לילה מניע את העלילה של הזוג האומלל. האם באמת מדובר באונס, יתהו הרבנים בבית הדין, ואם היא לא רצתה, למה היא לא התנגדה? ואם היא התנגדה, למה היא לא צעקה? "הייתי משותקת", תסביר אחר כך פייגי הנבוכה לבעלה ההמום, שלא מבין. בית הדין מחליט שמדובר באונס, ומתיר את האישה לבעלה. אבל נראה כי בעניינים של הלב דרוש יותר מפסק הלכה. היחסים בין בני הזוג מתדרדרים ועל פני השטח צפות ועולות שאלות על אמונה וקבלת עול ההלכה, עד לסיום הגדול שטומן בחובו הפתעה מעוררת אימה.
"מעבר להכל, יש כאן סוגייה אנושית אוניברסלית שלא בהכרח רלוונטית למגזר החרדי", הסביר הרב ורדי בשיחה עם הקהל לאחר ההקרנה. הוא סיפר כי הרעיון לסרט מתבשל אצלו כבר 15 שנה, מאז שהיה סטודנט לתואר שני בקולנוע באוניברסיטת תל אביב. מדובר בסיפור אמיתי שהתרחש בהונגריה במאה ה-19 ולקוח מספרות השו"ת. השאלה מה יעלה בגורלו של הזוג לאחר מכן התגלגלה לרב בגרמניה, והוא, בפסק הלכה נועז, קבע כי מדובר באונס גם אם האישה לא התנגדה. באותו פסק הלכה נעזרו הרבנים בארץ ישראל שנים אחר כך, כדי להתיר את הנפגעות של עזרא שיינברג.
שיחות על שידוכים מספקות אתנחתא קומית ומשעשעת
"למה? למה? למה?", כך צועקת פייגי ביער. למה זה קרה לי? למה זה מגיע לי? והצופה יתהה בלב, למה זה מגיע לנו? מה יש בעולם שמזמן כל כך הרבה צער ושברון לב ממעשים אנושיים של אחרים. הרב ורדי לא מהסס להציף את הסוגייה הלעוסה הזו שנידונה שוב ושוב בלי תשובה אמיתית, למה דברים רעים קורים לאנשים טובים?
אבל לא רק רוע יש בסרט "עקרה", אלא גם מעשים אנושיים וחומלים שבוחרים להתמודד עם הרוע הזה. צעיר וצעירה החוזרים בתשובה ונפגשים עם החמות לצורך מציאת שידוך מספקים אתנחתא קומית ומשעשעת, אם כי מעט נטולת הקשר לטעמי. אל תפספסו את הנרי דוד החוזר בתשובה עם חיבה יתרה לבלונדיניות ואת יאנה יוסף שרוצה "בחור כמוני".
אני לא מבינה מספיק במוזיקה כדי לתאר את פס הקול של הסרט, אולם כן ביכולתי להודות שמדובר היה בצלילים נעימים ומפחידים בו זמנית, שהפעילו את הרגש ומנעו ממני את היכולת להתנתק מהסיפור. תנועות המצלמה עדינות, ומדי פעם משולבים שוטים יפהפיים של צפת הקרה והעייפה. השחקנים מילי עשת ויואב רוטמן עושים עבודה מצוינת בגילום הדמויות המורכבות שלהם, ואפילו מצליחים לא להפריז ברגש ולהפוך אותו לזול מדי. הרב ורדי לא מצליח לענות על השאלה למה יש רוע, אולם הוא כן מצליח להוכיח כי באמצעות תופעות של חמלה ואנושיות ניתן להתמודד איתו, ואיך לפעמים הבחירה לא לדעת היא זו שמרפאת את הכל. תבורך הבורות.
"עקרה" | תסריט ובימוי: הרב מרדכי ורדי | 8.9 בבתי הקולנוע
https://www.seret.co.il/actuality/article.asp?catCase=1&ID=13592&mon=7&yer=2022
עקרה
פייגי ונפתלי, זוג חסידי ברסלב, חיים יחד עם הוריו של נפתלי בצפת, הספוגה במיסטיקה יהודית. הם טרם התברכו בילדים, וכשראש השנה מגיע, נפתלי טס לאוקראינה להתפלל להריון על קברו של רבי נחמן. בהיעדרו, אב המשפחה מזמין לביתם את רבי אליהו, נווד שמציע לפייגי ריפוי באמצעות קול השופר. אחרי הטיפול הטראומטי כלום כבר לא יחזור להיות כשהיה. היחסים בין בני הזוג מידרדרים, והמשפחה נכנסת לסחרור.
סרטו של מרדכי ורדי, בכיכובם של מילי עשית, יואב רוטמן ואילנית בן יעקב, מוביל אותנו לשאלות אקטואליות, מעורר לבטים ודילמות המציפות שאלות על אמונה והשגחה אלוהית ועל הקשיים המתעוררים בהבנת טוב ורע, טהור וטמא. הזוג מנסה להתחיל מחדש למרות הקשיים . ועובר מסע מעניין ומאתגר .מבחינה קולנועית הסרט אלגנטי, קלאסי, השפה הקולנועית רהוטה והתסריט בנוי מאוזן . עבודת השחקנים אמינה נוגעת ומדויקת . סרט נוגע ומרגש, אינטלקטואלי ובועט. (רוני שוורץ עמילוב)